החלטה בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטה, בה נדחתה בקשת פטור שהוגשה על ידי המבקשת, ובה חויבה המבקשת בתשלום אגרה ובהפקדת ערבון בסך 7,500 ₪. לטענת המבקשת, ההחלטה האמורה לא יצרה מעשה בית דין, במיוחד נוכח העובדה שהיא נדחתה בשל היעדר פירוט עובדתי מספיק. עוד טוענת המבקשת, כי זכות הטיעון שלה נפגעה בהחלטה הראשונה, שכן ההחלטה ניתנה בטרם עלה בידה להגיש לה תגובה. אשר לטענה בדבר פגיעה בזכות הטיעון, לא מצאתי בה כל ממש. ברגיל, אין בקשת פטור מאגרה מועברת לתגובת בעלי הדין שכנגד, שכן אלה כלל אינם בעלי ריבו של מבקש הפטור. כאשר נדרשת תגובה לבקשה כזו, היא מתבקשת מאת המדינה, היא בעל ריבו של מבקש הפטור לעניין פטור מאגרה. יצויין, כי במקרים רבים לא נדרש כלל צורך בתגובה לבקשה כאמור, וניתן לדון בה על פי החומר שבה. במקרה זה, לא נדרשה תגובה לעניין בקשת הפטור מאגרה, וממילא אין למבקשת זכות להגיב לתגובה. אשר לפטור מערבון, כבר נפסק כי למבקש פטור כזה לא עומדת הזכות הקבועה בתקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, להגיב לתגובת המשיב לבקשתו (ראו רע"א 8755/99 עאטף נ' מדינת ישראל, דינים עליון נז 513). אשר לטענה בדבר מעשה בית דין, נכון הדבר כי החלטת בינים אינה יוצרת מעשה בית דין, וכי, על רקע זה, היא ניתנת לשינוי (ע"א 161/73 ארדה נ' סמסונוב, פ"ד כח(2) 228). ברגיל, הדבר אפשרי כאשר חל שינוי בנסיבות לאחר ההחלטה המקורית (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ש' לוין עורך, 1995) 774). הסמכות לשנות החלטת בינים קיימת גם כאשר לא חל שינוי בנסיבות, אך במצב זה "הדבר ייעשה אך במקרים נדירים, כאשר מתברר לבית המשפט כי נתן החלטה מוטעית" (ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505). נראה, כי אין להתיר שינוי כזה כדבר שבשיגרה, בוודאי מקום בו בעל דין מיוצג. מחדל של בעל דין, ומקל וחומר בעל דין מיוצג, אינו מהווה ככלל עילה לעיון מחדש בהחלטה, שאם לא כן, יקשה מאד לקיים הליכים תקינים, והליכי הבינים עלולים להתרבות, בלא שניתן יהיה לקצוב להם פרק זמן סביר. מכל מקום, גם לאחר שעיינתי בתצהירה של המבקשת, לא מצאתי כל עילה לעיין מחדש בהחלטה הנזכרת לעיל. בתצהיר אין מענה לטענות שונות של המשיבים בדבר מצבה הכלכלי של המבקשת. זאת ועוד, מן התצהיר עולה, כי המבקשת מסתייעת בבני משפחתה למימון ההליך המשפטי, בסכומים שלא פורטו. עוד עולה, כי בני המשפחה אף סייעו בידה להפקיד ערבון בבית המשפט המחוזי בסך של 7,500 ₪. לא הוסבר, מדוע לא ניתן להסתייע באותו מקור גם לצורך תשלום אגרה והפקדת ערבון בבית משפט זה. התוצאה היא, כי הבקשה לעיון מחדש נדחית. עם זאת, אין מניעה להיעתר לבקשתה החלופית של המבקשת, ולפרוס את תשלומי האגרה והערבון. האגרה תשולם בשני תשלומים שווים, הראשון תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו, והשני תוך 30 ימים נוספים. הערבון יופקד בשלושה שיעורים שווים, הראשון תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו, השני תוך 30 ימים נוספים, והשלישי תוך 30 ימים אחרי כן. במניין המועדים האמורים יבואו גם ימי פגרה. לא ישולם אחד התשלומים במועד, יימחק ההליך מן הרישום, או יידחה, לפי העניין, והכל בלא צורך בכל הודעה נוספת. עיון חוזרמסמכים