האם יש אפשרות שבית המשפט יורה על ביטול פסק דין בהסכמה ? הלכה היא כי פסק דין בהסכמה הוא "הסכם מחייב שהוראותיו נוצרו ועוצבו על ידי הצדדים". יחד עם זאת, הדין מכיר בקיומן של מספר עילות לביטול פסק דין שניתן בהסכמה בשל פגם בכריתת ההסכם העומד בבסיסו של פסק הדין פסק דין שניתן בהסכמה אין לפותחו אלא במקרים נדירים כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות היוצר בעליל מצב של אי צדק - לפסק הדין שניתן בהסכמת הצדדים מהות כפולה: מחד גיסא, זה הסכם שחלים עליו דיני החוזים, מאידך גיסא, זה פסק דין, מעשה שיפוטי, לכל דבר וענין. כל אחד מהיסודות הללו- היסוד ההסכמי והיסוד השיפוטי - שומר על תכונותיו, סגולותיו ודיניו שלו. להלן החלטה בנושא ביטול פסק דין בהסכמה: החלטה בפני שתי בקשות שהוגשו על ידי המבקשים מס' 1 ו2- בתיק בש"א 2509/02 (להלן: "המבקשים 1") ובקשה בתיק בש"א 2507/02 שהוגשה על ידי המבקשים 3 ו4- (להלן: "המבקשים 2). היות ולשתי הבקשות עניין משותף, שהוא ביטול פינוי דירה שבנויה על חלקה המשועבדת למשיב, הוריתי על איחוד שתי הבקשות, ושתיהן נדונות במאוחד בתיק זה. בין המבקשים 1 לבין בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן: "המשיב") נכרת הסכם ביום 10.2.88 שעל פיו קיבלו המבקשים 1 הלוואה מהמשיב ולהבטחת החזר ההלוואה מושכנה חלקה 127 בגוש 19315 בסח'נין, השייכת למבקשים 1. בפני בקשה מאת המבקשים 1 לשנות ו/או להבהיר את החלטתי שניתנה ביום 10.12.01 (להלן: "ההחלטה") שעל פיה נדחתה בקשת המבקשים 1 הנמצאת בחלקה 127 בגוש 19315 בסח'נין, בה מתגורר בנם של המבקשים 1 (להלן: "עדנאן"). על פי הסכם הפשרה שנעשה בין הצדדים ביום 10.12.01 ואשר קיבל תוקף של החלטה, בבש"א 16530/01 נדחתה בקשת המבקשים 1 למתן פסק דין הצהרתי בתיק ה"פ 378/00 כי: "המבקשים הינם הבעלים החוקיים והבלעדיים של הדירה הבנויה בשתי קומות (להלן: "הדירה") והקיימת על חלקות 130, 158, 159 בגוש 19315 בסח'נין, וכי אין למשיב או לצד ג' אחר כל זכות שהיא ו/או בעלות על הדירה הנ"ל ו/או זכות שעבוד ו/או זכות עיקול ו/או זכות פינוי ו/או זכות מכל מין שהוא על הדירה הנ"ל". ההבהרה המתבקשת היא כי הדירה נשוא הפינוי היא הדירה בקומת הקרקע בה התגורר עדנאן, ולא הדירה החדשה בה עדנאן מתגורר כעת, אותה בנה בסוף שנת 1998. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי מדובר בניסיון בוטה לחזור ו/או לבטל פס"ד שניתן בהסכמה, דבר שניתן לעשות רק על דרך הגשת תביעה נפרדת ובעילות המתאימות. כבקשת המשיב, בקשה זו אוחדה יחד עם בש"א 2507/02 שם בקשו עדנאן ואשתו (להלן: המבקשים 2) להורות כי ההחלטה בטלה. לעומת זאת, המשיב טען כי אין למבקשים 2 כל זכות בנכס ואינם בעלי מעמד לטעון לאי פינויים, שכן הבעלים הרשום של החלקה הינם המבקשים 1 איתם הגיע המשיב להסכמה לפיה הנכס יפונה. עוד טען המשיב כי המבקשים אינם צד להסכם מיום 10.12.01 ולפיכך אינם יכולים לבטלו. המשיב הוסיף וטען כי למבקשים 2 נמסרה הודעה על פינויים כבר ביום 18.2.01 וכן ביום 19.4.01 וכי ביום 29.1.02 "הודו" עדנאן ואחיו , עו"ד גנאים כי הם יפנו את הנכס. דיון: המבקשים 1, למעשה, מבקשים לבטל את הסכם הפשרה שקיבל תוקף של החלטה ושניתן בהסכמה. ניתן לראות לעניין זה החלטה שנתקבלה בהסכמה כפסק דין שנתקבל בהסכמה. הלכה היא כי פסק דין בהסכמה הוא "הסכם מחייב שהוראותיו נוצרו ועוצבו על ידי הצדדים" (ע"א 601/88 רודה נ' שרייבר, פ"ד מז(2) 441), יחד עם זאת, הדין מכיר בקיומן של מספר עילות לביטול פסק דין שניתן בהסכמה בשל פגם בכריתת ההסכם העומד בבסיסו של פסק הדין (ראה: ע"א 690/88 רובין נ' רובין, פ"ד מד(3)459 , ע"א 457/77 מפעלי בתים טרומיים בע"מ נ' טמסיט, פ"ד לב(2) 42 וכן זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעמוד 787). יפים בעניין זה דברי המלומדת ד"ר נינה זלצמן בספרה "מעשה בית דין בהליך אזרחי", בעמ' 329: "לפסק הדין שניתן בהסכמת הצדדים מהות כפולה: מחד גיסא, זה הסכם שחלים עליו דיני החוזים, מאידך גיסא, זה פסק דין, מעשה שיפוטי, לכל דבר וענין. כל אחד מהיסודות הללו- היסוד ההסכמי והיסוד השיפוטי - שומר על תכונותיו, סגולותיו ודיניו שלו". בעניינינו, המבקשים 1 לא טענו לפגם בכריתת החוזה ולא לשינוי בנסיבות המצדיק אף הוא לפי הפסיקה את שינויו של פסק הדין שניתן בהסכמה כפי שנקבע ברע"א 2919/02 אושרוביץ נ' ליפה, 2001(3) 447. "פסק דין שניתן בהסכמה אין לפותחו אלא במקרים נדירים כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות היוצר בעליל מצב של אי צדק..." המשיב הינו נושה מובטח במבקשים 1 ,לטובתו רשום משכון על חלקה 127 בגוש 19315 בסחנין. לטובת המשיב קיים משכון רשום . זוהי זכות קניינית אשר כוחה יפה גם כלפי רוכש הנכס (אם היה כזה) מקל וחומר נלמד שכוחה יפה גם כלפי המבקשים 2 אשר גם בהנחה שיש להם זכויות בחלקה הרי שהן לא נקנו בתמורה (ראה: ע"א 181/73 שטוקמן נ' ספיטאני פ"ד כח (2) 182 וכן ע"א 196/87, שוייגר נ' לוי, פ"ד מו(3) 2). לא זאת אף זאת: מאחר ומדובר במשכון רשום המבקשים 2 מוחזקים כמי שידעו כי הנכס משועבד ולפיכך אין ביכולתם לרכוש בקרקע זכויות בתום -לב. לא נטען כי הועברו זכויות בחלקה מהמבקשים 1 למבקשים 2, אך גם בהנחה שהתבצעה העברת זכויות, נדגיש כי אותה ההעברה כפופה לאותו משכון ( ראה: מיגל דויטש קנין, כרך ב עמ' 149 ). כל הפעולות שנעשו בחלקה לעיל לאחר רישום המשכון כפופות לזכויות המשיב ונדחות מפניהן. ראוי לציין כי משכון החלקה התבצע עוד בשנת 1988 ואילו הדירה החדשה של עדנאן נבנתה רק בשנת 1998, אולם סעיף 12 לחוק המקרקעין התשכ"ט- 1969 קובע כי: "הבעלות בקרקע חלה גם על הבנוי והנטוע ועל כל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה, ואין נפקא מינה אם המחוברים נבנו, ניטעו או חוברו בידי בעל המקרקעין או בידי אדם אחר". לפיכך כל הרישומים המקוריים והשעבודים, כפי שהם רשומים וכן הליכי ההוצל"פ שננקטו מלכתחילה נגד המבקשים 1 לפינוי הנכס המשועבד, נותרו בעינם. הרושם הבלתי נמחה הוא כי הבקשה שבפני הינה עוד חוליה בשרשרת ארוכה של דחיות, בקשות סרק, טענות שהוכחו כחסרות בסיס, ומהוות ניצול לרעה של הליכי בית המשפט. דומני כי רק על ידי הטלת הוצאות מתאימות יבינו המבקשים כי הגדישו את סאתם, וכי לא ניתן לתעתע לאורך זמן בבתי המשפט. אשר על כן הריני דוחה את בקשת המבקשים בשתי הבקשות הנ"ל. הריני מחייב את המבקשים 1 לשלם למשיב הוצאות בקשה זו בסך של 7,500 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. הואיל והמבקשים 2 לא היו צד להליכים קודמים, אינני מחייב אותם בהוצאות. ביטול פסק דין