האם אפשר לקבל אישור בית משפט על הסכם פשרה ללא הגשת תביעה ? בית המשפט פסק כי אין החוק סעיף 79 א לחוק בתי המשפט דן בתביעה שלא הוגשה, והוא לא נועד לאשר הסכמות שנעשו בטרם הוגשה תביעה. להלן פסק הדין בנושא בקשת אישור פשרה בבית המשפט ללא הגשת תביעה: פסק דין 1. המבקש עתר בדרך של המרצת-פתיחה לאישורו של "הסכם פשרה לסילוק חוב", שנעשה בינו לבין המשיב (להלן - ההסכם). במסגרת ההסכם, הסכימו הצדדים "ליתן להסכם זה תוקף של פסק-דין לכל דבר ועניין על-ידי בית-המשפט המוסמך בתל-אביב". המבקש סמך את עתירתו על הוראת סעיף 79 א(ב) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - החוק). הגעתי לכלל מסקנה, כי יש למחוק את כתב התביעה על הסף, מאחר שאין הכתב מראה עילת תביעה, ועל-פי האמור בתקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, מן הטעמים שיפורטו בהמשך. 2. סעיף 79 א' לחוק דן במתן פסק-דין של פשרה (ס"ק (א)), או בהצעת פשרה ובמתן תוקף של פסק-דין לפשרה שהושגה בין הצדדים בתביעה המנוהלת לפניו (ס"ק (ב)). כך עולה מלשונו של סעיף 79 (א) רישא : "בית-משפט הדן בתיק אזרחי ....", כאשר ס"ק (ב) מתייחס ומהווה המשך לס"ק (א). כך עולה גם מתכלית החוק, המבקש למצוא ערוץ נוסף להמשך ההתדיינות, ערוץ אשר יחסוך מזמנם של בית-המשפט ושל הצדדים, ולשביעות רצונם, אך בתביעה שכבר הוגשה לבית-המשפט, שאילולא אותה פשרה, היתה ממשיכה ההתדיינות באותה תביעה בדרך הרגילה. אין החוק דן בתביעה שלא הוגשה, והוא לא נועד לאשר הסכמות שנעשו בטרם הוגשה תביעה. 3. העיקר הוא, לדעתי, שאין זה מתפקידו של בית-המשפט לתת תוקף של פסק-דין להסכמים שנעשים בטרם הוגשה תביעה בין הצדדים בקשר לעניין, נשוא אותו הסכם. לבו של ההליך השיפוטי הוא בירור של סכסוך בין צדדים (ראו: ד"ר ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, עמ' 558). כיוון שנעשה הסכם בין הצדדים קודם לפתיחתו של הליך שיפוטי, הרי שאין מקום להתערבותה של ערכאה שיפוטית. שונה המצב, כאשר כבר הוגשה תביעה וההסכמה נעשית לאחר מכן. אזי, התערבות הערכאה השיפוטית נעשתה כאשר עוד היה סכסוך בין הצדדים, ומכאן שדרושה גם הכרעתה השיפוטית. 4. התוצאה מתבקשת גם משיקולי יעילות. אם כל הסכמה וכל הסכם בין הצדדים יוגשו לבית-המשפט למתן תוקף של פסק-דין, בלא שקדם לכך הליך שיפוטי, עלול הדבר "להציף" את בתי-המשפט, בניגוד גמור למטרה שביקש המחוקק להשיג בחוק ובסעיפיו הנזכרים. 5. עוד יש בכך כדי להפוך את בתי-המשפט ל"חותמת גומי" של הצדדים, שהרי, באופן זה, נדרש בית-המשפט לאשר "אוטומטית" אותו הסכם ללא כל שיקול-דעת, וגם בכך שונה המצב מאישורו של הסכם פשרה שהוגש לאחר פתיחת הליך שיפוטי, שאזי נדרש בית-המשפט להפעיל את שיקול דעתו בטרם אישור ההסכם, למרות הסכמת הצדדים (אך, כמובן, בהתחשב בה). 6. אשר-על-כן, אני מורה על מחיקתה של המרצת הפתיחה על הסף. אין צו להוצאות. פשרה