לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977 תחולת דיני העונשין על עבירת חוץ היא כדלקמן: התחולה על עבירות-חוץ 13. עבירות נגד המדינה או העם היהודי (א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות-חוץ נגד - (1) בטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או סודותיה; (2) סדרי המשטר שבמדינה; (3) הפעילות התקינה של רשויות המדינה; (4) רכוש המדינה, כלכלתה או קשרי התחבורה והתקשורת שלה עם ארצות אחרות; (5) רכוש, זכויות או פעילות תקינה של איגוד או גוף שפורטו בסעיף קטן (ג). (ב) דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירות-חוץ נגד - (1) חיי אזרח ישראלי, תושב ישראל או עובד הציבור, גופו, בריאותו, חירותו או רכושו, באשר הוא כזה; (2) חיי יהודי, גופו, בריאותו, חירותו או רכושו, באשר הוא יהודי, או רכוש מוסד יהודי, באשר הוא כזה. (ב-1) דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירת חוץ שהיא עבירה על חוק איסור הכחשת השואה, התשמ"ו1986. (ג) "איגוד או גוף" לענין סעיף קטן (א)(5) - (1) ההסתדרות הציונית העולמית; (2) הסוכנות היהודית לארץ ישראל; (3) קרן קיימת לישראל; (4) קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל; (5) גוף מבוקר, כמשמעותו בחוק מבקר המדינה (נוסח משולב), התשי"ח-1958. שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות איגודים או גופים נוספים לענין סעיף זה. 14. עבירות נגד אזרח ישראלי או תושב ישראל (א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות-חוץ נגד חיי אזרח ישראלי או תושב ישראל, גופו, בריאותו או חירותו, שהעונש המרבי עליהן הוא מאסר שנה או יותר. (ב) נעברה העבירה בשטח הנתון לשיפוטה של מדינה אחרת, יחולו עליה דיני העונשין של ישראל רק בהתקיים כל אלה: (1) היא עבירה גם לפי דיני אותה מדינה; (2) אין חל לגבי העבירה סייג לאחריות פלילית לפי דיני אותה מדינה; (3) האדם לא זוכה כבר ממנה באותה מדינה או, אם הורשע בה, לא נשא את העונש שהוטל עליו בגללה. (ג) לא יוטל בשל העבירה עונש חמור מזה שניתן היה להטיל לפי דיני המדינה בה נעברה העבירה. 15. עבירה שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל (א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירת-חוץ מסוג פשע או עוון, שנעברה בידי אדם שהיה, בשעת עשיית העבירה או לאחר מכן, אזרח ישראלי או תושב ישראל; הוסגר אדם מישראל למדינה אחרת בשל אותה עבירה ונתן שם את הדין עליה, לא יחולו עוד עליה דיני העונשין של ישראל. (ב) הסייגים האמורים בסעיף 14(ב) ו-(ג) יחולו לגבי תחולת דיני העונשין של ישראל גם לפי סעיף זה; ואולם, הסייג האמור בסעיף 14(ב)(1) לא יחול אם העבירה היא אחת מאלה, והיא נעברה על ידי מי שהיה בזמן עשיית העבירה אזרח ישראלי: (1) ריבוי נישואין לפי סעיף 176; (2) עבירה לפי סימן י' לפרק ח' שנעברה בקטין או בקשר לקטין; (2א) מתן שוחד לעובד ציבור זר לפי סעיף 291א; (3) הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה לפי סעיף 370; (4) גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות לפי סעיף 376ב; (5) סחר בבני אדם לפי סעיף 377א. 16. עבירות נגד משפט העמים (א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות-חוץ אשר מדינת ישראל התחייבה באמנות בינלאומיות רב צדדיות ופתוחות להצטרפות, להעניש עליהן; והוא, אף אם נעברו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, ויהא מקום עשיית העבירה אשר יהא. (ב) הסייגים האמורים בסעיף 14(ב)(2) ו-(3), ו-(ג) יחולו לגבי תחולת דיני העונשין של ישראל גם לפי סעיף זה. 17. תחולה שילוחית (א) מדינת ישראל רשאית להתחייב באמנה בינלאומית להחיל את דיני העונשין שלה על עבירת-חוץ או להחיל את הוראות סעיף 10, לבקשת מדינה זרה ועל בסיס של הדדיות, גם במקרים אחרים מאלה האמורים בסעיפים 13 עד 16, ובלבד שנתקיימו כל אלה: (1) על העבירה חלים דיני העונשין של המדינה המבקשת; (2) העבירה נעברה בידי אדם הנמצא בתוך שטח ישראל והוא תושב ישראל, בין אם הוא אזרח ישראלי ובין אם לאו; (3) בכפוף למיצוי הדין בישראל כלפי האדם, תוותר המדינה המבקשת, בבקשתה, על תחולת דיניה היא בענין הנדון. (ב) לא יוטל בישראל בשל העבירה עונש חמור מזה שניתן היה להטיל לפי דיני המדינה המבקשת. (ג) כל שאר התנאים ייקבעו באמנה. התחולה על עבירות-פנים 12. עבירת פנים דיני העונשין של ישראל יחולו על כל עבירת-פנים. משפט פליליעבירת חוץ