הפרשי שכר לסייעות

הפרשי שכר לסייעות 1. בפנינו תביעה לתשלום הפרשי שכר, הפרשי זכויות סוציאליות, הפרשות לקופת גמל וקרן פנסיה ופיצויי הלנה שהגישה התובעת כנגד הנתבעת. 2. רקע עובדתי: א. התובעת מועסקת בנתבעת כסייעת בגן ילדים בישוב לפיד, החל מיום 01/09/96 ועד היום, מסגרת עבודתה בין השעות 07:30 בבוקר ועד 14:00-14:30 אחר הצהריים. ב. בשנתיים הראשונות לעבודתה, הועסקה התובעת בהתאם לחוזה שנחתם עימה במסגרתו נקבעו תנאי העסקתה, וזאת, במסגרת תקופת נסיון, כאשר יש מחלוקת בין הצדדים בכל הנוגע להיקף המשרה בה הועסקה אותה תקופה. ג. מתום תקופה זו ועד ליום 01/09/01, הועסקה התובעת כעובדת קבועה, כאשר יש מחלוקת בין הצדדים באשר להיקף המשרה במסגרתה הועסקה אותה עת. ד. החל מיום 01/09/01 מועסקת התובעת בהיקף של 100% משרה. 3. טענות התובעת: א. בשנת עבודת הראשונה של התובעת בתקופה שבין 01/09/96 ועד ליום 31/08/97 (להלן: "שנת העבודה הראשונה"), הועסקה התובעת בהיקף משרה של 60% כאשר שכרה שולם בהתאם להקף משרה בן 50% בלבד, זאת כאשר בהתאם להסכמים הקיבוציים החלים בעניינה, היה על הנתבעת להעסיקה בהקף משרה של 100%. ב. מיום 01/09/97 ועד ליום 31/08/01 משכורתה של התובעת שולמה לה בהתאם להקף משרה של 80%. ג. ההסתדרות פנתה לנתבעת בכל הנוגע להיקף המשרה של הסייעות והתקיימו מספר פגישות בנדון. ביום 12.6.01 שלח שלמה שטרן (להלן:"שטרן") נציג ההסתדרות מכתב מסכם למועצה (נספח ב' לתצהיר התובעת), במסגרתו הועלו הצעותיו לפתרון המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים בעניין, תוך עיגון ההסכמות במסגרת הסדר קיבוצי שיוגש לרישום אצל הגורמים הרלוונטים. במסגרת המכתב הועלו ההצעות הבאות: (1) הנתבעת תשלם לסייעות שכר בכפוף להסכמים הקיבוציים, בהיקף של 100% משרה ובשעות העבודה כמפורט בהסכמים. (2) הנתבעת תשלים לסייעות הפרשי שכר וזכויות סוציאליות שכר על פי הקף משרה של 100%, וזאת, רטרואקטיבית מיום 01/09/00. (3) היקפי משרותיהן של הסייעות שהועסקו עד למועד החתימה על הסכם זה בפחות מ 100% יחושבו על כל תקופת עבודתן על פי 100%. (4) תוקם "ועדת שלושה" המורכבת מנציגי הנתבעת, ועד העובדים וההסתדרות שתקבע הנחיות בנוגע להענקת תוספת דרגה כפיצוי על הפגיעה בשכרן בתקופה שקדמה למועד החתימה על ההסכם. (5) הסדרים פנימיים בכל הנוגע למסגרת העבודה, שעות העבודה, רישומי נוכחות וכיוצא באלו, יסוכמו בכתב בין הנתבעת לועד העובדים. (6) ההסתדרות תעביר ההסכמות למשרד העבודה לרישום כהסדר קיבוצי, כשההסכם יהווה מיצוי מלא של הדרישות ההדיות של הצדדים. ד. ב;יום 19/12/01 נערכה פגישה בין נציגי הנתבעת לנציגי ההסתדרות ובמסגרתה הוצעה פשרה שעיקריה: (1) השלמת הפרשים פנסיונים לסייעות שהוגדלה משרתן מ-80% ל-100% משרה. (2) תוספת דרגה. (ראה נספח ג' לתצהיר התובעת). ה. בניגוד להסכמות המפורטות לעיל, ובניגוד להסכמים הקיבוציים הרלוונטים, לא שולמו לנתבעת הפרשי שכר רטרואקטיבית, כנדרש. בכתב התביעה טענה התובעת כי זכאית להפרשי שכר עבור התקופה מיום 01/09/96 ועד 31/08/01, כאשר בסעיף ריכוז הסעדים טענה כי זכאית להפרשי שכר משנת 1997 ועד 31/08/01. במסגרת תצהירה, טענה התובעת כי זכאית לתשלום מתאים בגין התקופה מיום 01/09/97 ועד ליום 31/08/01. לאור האמור, עותרת התובעת לתשלום סך של 36,249.09 ₪ בגין הפרשי שכר (ראה נספח ו' לתצהיר התובעת-חוות דעת חשבונאית שצורפה). ו. התובעת עותרת לתשלום הפרשי זכויות סוציאליות וזאת עבור התקופה במסגרתה שולמה משכורתה בהתאם להיקף משרה של 80%, תחת 100% כנדרש, בהתאם להסכמות שפורטו לעיל. בגוף כתב התביעה טענה התובעת כי בהתאם למכתבו של שטרן ובסעיף ב' להסכמת הצדדים, כפי שפררשה במסגרתו, נכתב כי הנתבעת תשלים זכויותיהן הסוציאליות של הסייעות מיום 01/09/00 על פי משרה של 100% (ראה סעיף 7 לכתב התביעה), בהמשך טענה כי על הנתבעת להשלים הפרשי זכויות סוציאליות מיום 1.9.96 ועד ליום 31.8.01 (ראה סעיף 10 לכתב התביעה). במסגרת תצהירה, טענה התובעת כי על הנתבעת לשלם עבור הפרשי זכויות סוציאליות מיום 01/01/99 ועד ליום 31/08/01. ז. בכתב התביעה טענה התובעת כי הנתבעת לא ביצעה הפרשות מתאימות לקופת גמל וקרן השתלמות כנדרש, לפיכך עתרה לתשלום מתאים, מבלי שכימתה הסכום האמור (ראה סעיף 13 לכתב התביעה). במסגרת תצהירה, ציינה כי התקופה הרלוונטית בעניין הינה מחודש אוקטובר 1997 ועד לחודש דצמבר 1998 וכימתה הסכום כנדרש (ראה נספח ו' לתצהיר התובעת - חוות דעת חשבונאית שצורפה), בהתאם, עתרה לתשלום סך של 2,850 ₪ בגין אי הפרשות לקרן השתלמות וקופת גמל כאמור. ח. על הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי הלנת שכר משנת 1997. 4. טענות הנתבעת: א. בשנת עבודת הראשונה של התובעת בתקופה שבין 01/09/96 ועד ליום 31/08/97, הועסקה התובעת בהיקף משרה של 43%, זאת בהתאם לחוזה ההעסקה עליו חתמה (להלן: "חוזה ההעסקה") (ראה סעיף 2 להסכם ההעסקה - נספח א' לתצהיר הנתבעת), כאשר לצרכי חישוב שכרה, הועמד היקף משרתה על 50% (ראה נספח ב' לתצהיר הנתבעת). בנוסף, קיבלה התובעת תוספת שכר בגין מאמץ "תוספת כפיים" (להלן: "תוספת כפיים"), בשיעור של 10% ממשכורתה, כך שבפועל שכרה שולם בהתאם להקף משרה בן 60% (ראה סעיף 3 להסכם ההעסקה). ב. החל משנת עבודתה השנייה, מיום 01/09/97 ועד ליום 31/08/98 הועסקה התובעת בהיקף משרה של 80% ובנוסף קיבלה תוספת כפיים בשיעור של 10% (ראה סעיף 12-11 לכתב ההגנה). ג. משנת 98 הפכה התובעת עובדת קבועה בהיקף משרה בן 80% כשמשכורתה שולמה על פי 90% משרה (בגין תוספת כפיים בת 10%) (ראה סעיפים 15-13 לכתב ההגנה). ד. בחודש יוני 2001 פנתה ההסתדרות לנתבעת בעניינן של הסייעות ובינהן התובעת. ההסתדרות דרשה כי תועסקנה במסגרת משרה מלאה, בהתאם להוראות סעיף 11.104 לחוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות [נוסח משולב] (להלן: "חוקת העבודה"). זאת, כשבפועל עבדו הסייעות ובינהם התובעת במסגרת שעות הנופלת ממשרה מלאה. מכל מקום, אף נציג ההסתדרות, שטרן, סבר כי על הסייעות לעבוד בפועל בהיקף שעות העולה כדי משרה מלאה. ה. הנתבעת סרבה לשלם לסייעות עבור עבודה במשרה מלאה כשבפועל לא עבדו במסגרת שעות זו כנדרש, ולפיכך, הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בסוף תקופת חופשת הקיץ, ימים ספורים לפני תחילת שנת הלימודים. לאור האמור, ובעקבות הלחץ שהופעל עליה, הגיעה הנתבעת לפשרה עם ההסתדרות בעניין, ההבנות הוו חלק מהסדר קיבוצי (להלן: "ההסדר הקיבוצי"), הסכם שיושם בפועל בין הצדדים, הגם ולא נחתם כדין ולא הובא לאישור ורישום פורמלי. ו. ההסכמות שהושגו במסגרת ההסדר הקיבוצי הינן: (1) הנתבעת תשלם לסייעות שכר בשיעור של משרה מלאה החל מיום 01/09/01, לא ישולמו הפרשים רטרואקטיבית, כאשר בתמורה, תקבלנה הסייעות תוספת דרגה. באשר לתובעת, הוסכם כי קבלת הדרגה בעניינה תהא מחודש ינואר 2000 והנתבעת אכן העניקה לתובעת דרגה נוספת החל ממועד זה. (2) יושלמו הפרשים פנסיונים משיעור של 80% ל-100%. ז. באשר להפרשות בגין קרן פנסיה וקופת תגמולים, הוסכם בין הנתבעת להסתדרות כי יעשה בירור למול הקופות השונות באשר לאפשרות הפקדה רטרואקטיבית. בהתאם להנחיות הנדונות, הופרשו כספים מתאימים כנדרש. ח. התביעה בגין הפרשי שכר, בכל הנוגע לתקופת העבודה עובר לחודש אפריל 1997, התיישנה כמו גם התביעה לפיצויי הלנה. 5. דיון והכרעה: א. בפתח הדברים נציין כי הגענו לכלל הכרעה לפיה יש לדחות את תביעת התובעת בכל הנוגע להפרשי שכר, הפרשי זכויות סוציאליות ופיצויי הלנה כאשר יש להיעתר לתביעה בגין הפרשות לקרן השתלמות ולקופת גמל בגין התקופה שבין אוקטובר 1997 ועד 12/1998. להלן נפרט החלטתנו. ב. באשר לשכרה של התובעת בשנתיים הראשונות לעבודתה, מצאנו כי נכונות טענות הנתבעת בנדון, התובעת חתמה על הסכם העסקה, הן בשנת עבודתה הראשונה (ראה נספח א' לתצהיר הנתבעת) והן בשנת עבודתה השניה (ראה נספח ד' לתצהיר הנתבעת). בשנת עבודתה הראשונה של התובעת שולם לה שכרה בשיעור של 60% משרה, בשנת עבודתה השניה שולם שכרה בשיעור של 90% משרה ואנו מקבלים טענות הנתבעת בעניין זה. ג. הפרשי שכר: (1) התובעת טוענת כי זכאית לתשלום בגין הפרשי שכר, שכן לטענתה, במסגרת ההסכמות שהושגו בין הנתבעת ובין ההסתדרות, התחייבה הנתבעת לשלם השלמה רטרואקטיבית לשכרה משיעור של 80% ל- 100% משרה. הנתבעת טענה שלא אלו פני הדברים. אנו סבורים כי הצדק עם הנתבעת. בין נציגי ההסתדרות, ועד העובדים בנתבעת והנתבעת הושגה הסכמה, שגובשה במסגרת הסכם, שלא נחתם ואושר כנדרש, אולם יושם הלכה למעשה (ראה סעיף 5 לרשימת המוסכמות בתיק). הסכם זה צורף לתיק {מסומן ת/1 (צ"ל נ/1 א.ע.), בנוסף ראה מסמך שהוגש ביום 09/01/09 לתיק) ובמסגרתו נקבע: " 2. שכרן של הסייעות יחושב לפי 100% משרה, החל מיום 1/12/00, או מיום תחילת עבודתן לפי המאוחר. זכויותן הסוציאליות...תחושבנה עפ"י 100% משרה, וזאת החל מיום תחולת עבודתן ברשות. על מנת למנוע ספק, מובהר בזאת כי כוונת הסעיף זה היא באשר לזכויות לעניין גמלאות, ותק, פיצויי פיטורין, קרנות השתלמות, קופות גמל ואין בו כדי להוסיף להוראות סעיף 2 לעניין השכר" (ההדגשות שלי א.ע.). מלשונו של ההסדר הקיבוצי עולה כי הפרשי השכר אינם משולמים רטרואקטיבית, זאת, בניגוד להפרשות סוציאליות שנזכרו בסעיף 3 להסדר. סעיף 2 להסדר קובע כי התשלומים בגין משרה מלאה יעשו מיום 01/12/00 בלבד (או מיום תחילת העבודה- לפי המאוחר) . נציין כי המחלוקת בין הצדדים, כפי שפורשה ברשימת הפלוגתאות שצורפה לתיק עניינה בהפרשות רטרואקטיביות החל מיום 01/09/01 ולא ביחס ליום 01/12/00 כפי שצויין בהסדר הקיבוצי (ראה סעיף 4 לרשימת הפלוגתאות). מכאן, הנתבעת התחייבה לשלם לתובעת בגין משרה מלאה החל מיום 01/09/01 בלבד, ולא עבור תקופה שקדמה למועד זה. (2) בסעיף 6 להסדר הקיבוצי נקבע: "המועצה מצהירה כי תעניק דרגה אחת נוספת בתחולה מיום 1/1/02, לכל אחת מהסייעות, כפיצוי על העסקתן בעבר שלא במשרה מלאה וזאת מחוץ ללא קשר ובתוספת למסלול קידומן כמפורט בהסכם הקיבוצי ומבלי להתחשב בפז"מ הקידום האישי" (ההדגשה שלי א.ע.). רינה לפידות (להלן: "לפידות"), שהיתה מזכירת הנתבעת העידה: "כתוצאה מהסכם זה המועצה פיצתה את אותן הסייעות שעבדו בחלקיות משרה, בדרגה נוספת וכן בהשלמות פנסיה באותה השנה... (ראה עמוד 50 שורות 22-20 לפרוטוקול הדיון). במסגרת מו"מ בין המועצה לבין ההסתדרות וועד העובדים היינו חלוקים לגבי מועד תחילת ההסכם ולכן הגרסה האחרונה היתה כי משנת 2001 תוגדל משרתן של הסייעות מ- 80% ל- 100% והן יפוצו עבור שנים קודמות בדרגה אחת נוספת וכן בהשלמת פנסיה לאותה השנה מאחר וקופות הפנסיה לא הסכימו לקבל השלמות רטרואקטיביות ולכן אחת הגירסאות האחרונות זאת זו שאני מציגה בפניך" (ראה עמוד 52 שורות 17-12 לפרוטוקול הדיון) . מלשונו של ההסכם כמו גם מעדותה של לפידות עולה כי הצדדים הגיעו לסיכום לפיו כל סייעת תקבל תוספת דרגה וזאת, תחת תשלום הפרשי שכר רטרואקטיביים. בנוסף, אף מסיכום ישיבה מיום 18/12/01 (נערך על ידי לפידות, נספח ט' לתצהיר לפידות) עולה כי הצעת נציגי ההסתדרות היתה: השלמת הפרשים פנסיונים לסייעות שהוגדלה משרתן מ- 80% ל- 100% משרה וכן, תוספת דרגה. במסגרת זו לא נאמר דבר באשר להפרשי שכר רטרואקטיביים. לאור האמור, מצאנו כי הנתבעת לא התחייבה לשלם לתובעת תשלום בגין הפרשי שכר רטרואקטיביים עבור התקופה שקדמה ליום 01/09/01. (3) בשולי הדברים נציין כי התובעת העלתה טענות שונות בכל הנוגע להסכמים החלים בין הצדדים ואולם מרבית המובאות שנזכרו בכתבי טענותיה ובתצהירה לא היו הסכמים בין הנתבעת להסתדרות כפי שטענה התובעת. בסעיף 7 לכתב התביעה התייחסה התובעת למכתבו של מר שטרן מיום 12/06/01 (נספח ב' לתצהיר התובעת), תחילה ציינה כי מדובר היה ב"מכתב מסכם" ובהמשך טענה כי מדובר "בהסכם": "בסעיף ב' להסכם זה נכתב..." ולא כך הוא. מכתבו של מר שטרן היווה הצעת פשרה בלבד, תוך תקוה שבסופו של יום תהפוך להסכם קיבוצי, כפי שציין שטרן עצמו: "אשר על כן הנני מעלה הצעותי לפתרון הסוגיה כדלקמן:". עוד יוער כי בסעיף 12 לתצהירה טענה התובעת כי ביום 19/12/01 "הוצעה פשרה ע"י הצדדים..." (מצורף נספח ג' לתצהיר התובעת), תוך ציון הפשרה הנדונה. מעיון בנספח הנדון עולה כי אין מדובר בהצעת פשרה שעל ידי הצדדים כי אם "הצעת הפשרה של מר שטרן+רונן אהרוני", שניהם, נציגי ההסתדרות והדברים מדברים בעד עצמם. (4) הנתבעת טענה כי על הסייעות וביניהן התובעת, לעבוד בהתאם להיקף המשרה המשולם להן, משרה מלאה בשיעור של 37.5 שעות שבועיות כנדרש. יוער כי בתחילה טענה הנתבעת כי על הסייעות לעבוד 42.5 שעות שבועיות (ראה סעיף 3 לכתב ההגנה), בהמשך בהתאם להוראות חוקת העבודה, טענה להיקף משרה בן 37.5 שעות (ראה סעיף 14 לתצהיר לפידות). לטענתה, ההתנהלות הנוכחית כיום, איננה תקינה כלל ועיקר שכן, התובעת ומרבית הסייעות בנתבעת שהעידו במסגרת תיק זה, עובדות בהיקף שעות הנופל מ-37.5 שעות כנדרש. התובעת טענה כי היא עובדת בהתאם לנוהג, המקובל בגני ילדים בנתבעת כמו גם משתתפת בפעילויות המתקיימות מחוץ לשעות העבודה התקניות ובכך למעשה מתבצעת השלמת שעות, בהתאם להיקף המשרה כפי שמשולם לה. אף אם נכונה טענת הנתבעת בעניין, איננו נדרשים לסוגיה זו, שכן, מצאנו שהתובעת אינה זכאית להפרשי שכר רטרואקטיביים. ד. תשלום עבור זכויות סוציאליות: (1) הפרשות סוציאליות עבור התקופה שבין 10/97-12/98: התובעת טענה כי היה על הנתבעת להפריש עבורה כספים בגין זכויות סוציאליות, עבור התקופה שבין 10/97 ועד-12/98 התובעת צרפה חוות דעת מומחה בכל הנוגע לתקופה זו (ראה נספח ו' לתצהיר התובעת). יוער כי בכתב התביעה התייחסה התובעת לטענה זו מבלי שנקבה בתקופה הרלוונטית בנדון ומבלי שכימתה הסכומים כנדרש, כאשר רק במסגרת תצהירה פרטה התובעת את רכיב התביעה הנדון כנדרש. הנתבעת לא התנגדה לאמור ולא נטען או הוכח כי הסכומים הנדונים הועברו לידי התובעת. מעיון בתלושי השכר של התובעת (נספח ז' לתצהיר התובעת) עולה כי הנתבעת לא ביצעה הפרשות מתאימות בתקופה שבין 10/1997 ועד 12/1998. לאור האמור ולאור חוות דעת המומחה שצורפה לתיק (נספח ו' לתצהיר התובעת), אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 2,850 ₪ בגין אי ביצוע הפרשות כאמור. (2) השלמת הפרשות עבור זכויות סוציאליות לשיעור של 100% משרה: התובעת עתרה לתשלום בגין הפרשי זכויות סוציאליות, בשיעור של 100% משרה, עבור התקופה בה שולם שכרה בהתאם ל-80% משרה. הנתבעת מצידה טענה כי הפרישה סכומים רטרואקטיבית, בהתאם לכללים הקבועים בקרנות השונות: ב"מבטחים", קרן הפנסיה בוצעו הפרשות שנה אחורנית{עבור שנת 2001 (ראה נספח יג' לתצהיר הנתבעת)}, כאשר בקרן ההשתלמות בוצעו הפרשות שנה וחמישה חודשים אחורנית (עבור שנת 2001 וחלק משנת 2000). 3. סעיפים 4-3 להסדר הקיבוצי קובעים: "3. זכויותיהן הסוציאליות של הסייעות לגננות אשר הועסקו, ע"י המועצה לפני יום 1/12/00, ואשר קבלו שכר הנמוך מ-100% משרה, וזאת החל מיום תחולת עבודתן ברשות. על מנת למנוע ספק, מובהר בזאת כי כוונת הסעיף זה היא באשר לזכויות לעניין גמלאות, ותק, פיצויי פיטורין, קרנות השתלמות, קופות גמל ואין בו כדי להוסיף להוראות סעיף 2 לעניין השכר. (ההדגשה שלי א.ע.) 4. המועצה תשלם לקרנות הפנסיה, לקופות הגמל ולקרנות ההשתלמות ההפרשים הנובעים מהסכם זה בגין תקופת עבודתן של כל אחת מהסייעות, עד ליום 31/12/01". מכאן, עולה כי הנתבעת התחייבה לשלם הפרשים מתאימים עבור זכויות סוציאליות שונות, רטרואקטיבית. עם זאת, משבחרה התובעת שלא לכמת רכיב זה ומשלא הוצגה בפנינו חוות דעת או תחשיב מתאים בעניין, איננו נדרשים לטענה זו והתביעה בגין רכיב זה נדחית. יוער כי מכתבי טענותיה של התובעת לא ברור בגין איזו תקופה תבעה ההפרשים האמורים, מכל מקום, כאמור איננו נדרשים לסוגיה זו שכן, מצאנו כי דין התביעה בנדון להידחות. (4) בשולי הדברים, נציין כי הנתבעת טענה בסיכומיה כי יש לשלם לתובעת הפרשות בגין 10% משכרה ולא בגין 20%, שכן, בפועל, שולמה לתובעת משכורת בהתאם להיקף של 90% משרה (80% משרה בתוספת כפיים 10%). אף אם נכונה טענה זו, איננו נדרשים אליה, שכן, מצאנו כי התביעה בגין רכיב זה לא כומתה כנדרש ולא מצאנו לנכון ליתן כל סעד בעניין. ה. התובעת עתרה לתשלום פיצויי הלנת שכר החל משנת 1997, מבלי שפרטה בגין אילו רכיבים מבוקשים פיצויים אלו. מצאנו כי אכן, חלה התיישנות בכל הנוגע לרכיב פיצויי הלנה הנ"ל, מכל מקום, בנסיבות העניין, שררה מחלוקת של ממש בין הצדדים בנדון ואף לגופו של עניין, אין מקום לפסוק לפסוק פיצויי הלנה במקרה שבפנינו. 6. לאור האמור אנו קובעים: א. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 2,850 ₪ בגין הפרשות עבור זכויות סוציאליות ; עבור קופת גמל וקרן השתלמות, בתקופה שבין 10/1997 ועד 12/1998 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 01/01/99 ועד למועד התשלום בפועל. ב. בנסיבות העניין, כל צד ישא בהוצאותיו. סייעות (גן ילדים)הפרשי שכר