אדם טען שנמשכו כספים באמצעות כרטיס האשראי בלא ידיעתו ובלא הסכמתו. להלן פסק הדין בנושא משיכת כספים בכרטיס אשראי ללא הסכמה: פסק דין 1. התובעים הגישו תביעה להשבת סכומי כסף שהוצאו מחשבונם באמצעות כרטיס אשראי וכן לפיצוי כספי בגין נזק לא ממוני. 2. לטענת התובעים, הכספים שנמשכו במהלך חודש פברואר, בארץ ובארה"ב , באמצעות כרטיס האשראי של תובע 1, נמשכו בלא ידיעתו ובלא הסכמתו כאשר כרטיס האשראי היה כל אותה עת בחזקתו והוא עצמו היה בארץ ועל כן נעשה בכרטיסו שימוש לרעה, כאמור בסעיף 6 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1968 ועל הנתבעות להשיב לו כספים אלו. התובעים טענו בכתב תביעתם כי כתוצאה מהתנהלות הנתבעות בעניינם נגרמו להם עוגמת נפש וכן פגיעה בשמם הטוב. 3. נתבעת 1 טוענת כי במקרה זה לא נעשתה העתקה של כרטיס האשראי והקוד הסודי וכי תובע 1 מסר את כרטיס האשראי והקוד הסודי לשימושם של אחרים ועל כן מופטרת הנתבעת מאחריות למשיכות שנעשו. בנוסף טענה הנתבעת כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם. 4. נתבעת 2 טענה כי תובע 1 מסר את כרטיס האשראי שלו והקוד הסודי לאחרים ודי בכך כדי לדחות התביעה. כן טענה נתבעת 2 כי בחשבון התובעים בוצעו פעולות רבות, חריגות ובלתי סבירות המחזקות את המסקנה כי משיכות הכספים נשוא התביעה בוצעו על ידי התובעים או בשיתוף פעולה מצידם. 5. לאחר עיון בסיכומי הצדדים, ובכל המסמכים הרלוונטיים, שוכנעתי, לקבוע העובדות והמסקנות הבאות: 5.1. סעיף 5 לחוק כרטיסי חיוב קובע: (א) בסעיף זה ובסעיף 6- "שימוש לרעה" - שימוש בכרטיס חיוב בידי מי שאינו זכאי לכך לפי חוזה כרטיס חיוב, בדרך של רכישת נכסים או משיכת כסף, ובכרטיס תשלום-גם טעינתו; "הודעה"- .... (ב) הלקוח לא יהיה אחראי בשום מקרה לשימוש לרעה שנעשה אחרי שנמסרה הודעה (ג)..... (ד) הגבלת האחריות האמורה בסעיף זה, לא תחול אם נתקיים אחד מאלה: (1) הלקוח מסר את כרטיסי החיוב לאדם אחר, למעט מסירה בנסיבות סבירות למטרת שמירה בלבד...... (2) השימוש בכרטיס החיוב נעשה בידיעת הלקוח; (3) הלקוח פעל בכוונת מרמה. (ההדגשות לא במקור- א.ר) 5.2. בממצאי בדיקת הפוליגרף שנערכה לתובע נקבע כי התובע דובר שקר בשאלת מסירת קוד סודי לאדם אחר מעבר לאשתו. בע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פ"ד מב(1) 446 נקבע, כי בהסכמת בעלי הדין רשאי ביהמ"ש לקבל כראיה את תוצאות הבדיקה בפוליגרף.לצורך כך נדרשה הסכמה מפורשת של בעלי הדין, אשר צריכה להתייחס הן לעריכת הבדיקה והן לתוצאותיה. בישיבת בית המשפט מיום 02.04.06 הסכימו התובעים הן לעריכת הבדיקה והן להגשת תוצאותיה כראיה מכרעת ועל כן יש לדחות את טענת התובעים לפסילת דוח בדיקת הפוליגרף יצוין כי תובעת 2 לא נבדקה בפוליגרף בשל הריונה וכי התובע סירב להגיע לבדיקה משלימה. 5.3. התובע הודה כי מסר את הכרטיס ואת הקוד הסודי לשימוש אשתו, תובעת 2. בפסיקה נקבע כי "הוראות החוק בקשר עם מסירת כרטיס אינן מבחינות לעניין אדם "אחר" בין בן זוג לבין זר אחר כלשהו, ועולה מהן כי כל מסירה לאחר בצירוף הקוד הסודי "לא תחשב כמסירה בנסיבות סבירות" (ראה לענין תא 66666/99 (ת"א) רוני סלע נ' ישראכרט ואח' . שוכנעתי כי בענייננו נמסר הכרטיס בצירוף הקוד הסודי לא רק לתובעת 2, רעיית התובע, אלא גם לאדם אחר. 5.4 בשים לב לממצאי בדיקת הפוליגרף,לסירובו של התובע לערוך בדיקה משלימה, לסתירות שהתגלו בגרסת התובע, אשר לא היתה אמינה עלי (בין היתר טען התובע כי הופעל עליו לחץ להסכים לבדיקת הפוליגרף של חברת האשראי, אולם קריאה מעמיקה של פרוטוקול חברת האשראי שסומן נ/6 מעלה כי לא כך הם פני הדברים) ולעובדה כי תובעת 2 נמנעה מלתת עדות, שוכנעתי לקבל את טענות הנתבעות כי בנסיבות אלו התרשל התובע בשמירה על כרטיס האשראי ועל כן אינן אחראיות לשימוש לרעה שנעשה בכרטיס האשראי ויש לדחות את התביעה. 5.5 יצוין כי הנתבעות לא הניחו תשתית ראייתית לטענתם כי משיכות הכספים נשוא התביעה נעשו על ידי התובעים או בשיתוף פעולה מצידם. אך לאחר שהוכח במידה הנדרשת כי התובע מסר את הכרטיס וקוד השימוש לאחר - די בכך כדי לדחות תביעת התובעים. 6. אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה, ומחייב את התובעים לשלם לכל אחת מהנתבעות סך של 6,000 ₪ כהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כולל מע"מ. חיוב זה ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. אשראיכרטיס חיוב (אשראי)