התובעת 1, הינה חברת ביטוח אשר ביטחה את רכבו של התובע 2 בביטוח רכוש. לפי הנטען בכתב התביעה, ביום 24.10.06, בשעה 16:00 עת נכנס רכב המבוטח לחניון תת קרקעי בבניין מגוריו, החל השער החשמלי להסגר, פגע ברכב המבוטח וגרם לו לנזקים. לטענת התובעים, התאונה ארעה עקב רשלנות הנתבעת, שהיא חברה המספקת שרותי אחזקה וניהול לרכוש משותף של בנייני דירות, ובכלל זאת של בניין המגורים בו ארעה התאונה. בעקבות התאונה, נגרם לרכב המבוטח נזק אשר בחלקו נשא בעל הרכב המבוטח, התובע 2, ובחלקו נשאה חברת הביטוח, התובעת 1. בכתב ההגנה טוענת הנתבעת, כי השער בבניין לא פעל מספר חודשים, וזאת בהוראת דיירי הבניין. בתקופה בה השער היה פעיל, הנתבעת טיפלה בכל התקלות אשר הופנו אליה על ידי דיירי הבניין. לגרסת הנתבעת, התקלה היחידה בקשר לשער, אשר דווחה לנתבעת, הייתה בעיה בגלגל וזו טופלה ביום 11.10.06. לטענת הנתבעת, אין בסיס לטענה לפיה, החיישן בשער לא היה תקין, שכן אז השער לא היה נפתח או נסגר. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי בעל הרכב לא פנה לנתבעת לגבי תקלות בשער החשמלי וגם לאחר התאונה, לא התקבלה כל תלונה בקשר לשער החשמלי מבעל הרכב. לכתב ההגנה, צירפה הנתבעת מקבץ של תדפיסים המשקפים את תלונות בעל הרכב בנושאים שונים, כפי שנרשמו אצל הנתבעת. לכתב ההגנה צרפה הנתבעת את ההסכם שנחתם בינה לבין דיירי הבית המשותף, ואשר מגדיר את חובותיה של הנתבעת, בכל הנוגע למתן שירותי הניהול והתחזוקה הניתנים על ידי הנתבעת. מטעם התובעים הוגש תצהיר עדות ראשית של בעל הרכב. לעדותו, ביום 15.10.06 בסמוך לשעה 16:00 במהלך כניסה לחניון תת קרקעי בבניין מגוריו, נפגע רכבו משער הכניסה החשמלי, כאשר בטרם השלים את הכניסה לחניון, נסגר השער החשמלי על הרכב וגרם לו לנזקים. כתוצאה מהתאונה, ניזוקה דלת הרכב וכן כנף אחורית ימנית. לתצהיר צורפה חוות דעת של שמאי, אשר העריך את הנזקים שנגרמו לרכב, וכן מסמכים לגבי ההפסדים שנגרמו לבעל הרכב וכן לחברת הביטוח. בדיון שנערך בפניי העיד בעל הרכב. בחקירתו הנגדית השיב, כי כאשר השער היה תקין הוא היה פותח אותו באמצעות שלט רחוק, אולם, כאשר היו תקלות בשער היה לעיתים צורך לפתוח את השער בפתיחה ידנית. האירוע, במהלכו נפגע רכבו, התרחש כאשר ניסה להכנס עם רכבו לחניון. במהלך הכניסה לחניון כאשר השער היה פתוח, הוא שמע רעשים והשער החל להסגר על רכבו. הוא הספיק לעבור עם חלקו הקדמי של הרכב, ואף הגביר מהירות נסיעתו בניסיון לחמוק מפגיעת השער, אך השער פגע ברכב. במענה לשאלה, האם דיווח לנתבעת על התאונה, השיב התובע כי שוחח טלפונית עם נציגת הנתבעת וזאת ביום למחרת. נציגת הנתבעת אמרה לו כי אין קשר לנתבעת, אלא עליו לפנות לחברת הביטוח, וכך עשה. במענה לשאלה, האם היו דיווחים בעבר לגבי תקלות בשער, השיב בעל הרכב כי "השער הוא בעייתי מבחינת הבניין". וכן הוסיף, כי השער היה כל הזמן מתקלקל והמסר עבר לנתבעת. הנתבעת הבטיחה שיתקנו את השער, את דלת הכניסה ואת האינטרקום והנושאים הללו היו בטיפול של וועד הבית אל מול הנתבעת. התובע 2 הגיש מסמך מיום 19.03.07, לפיו הודיעה הנתבעת לדיירי הבניין כי ביצעה תיקון לשער הכניסה לחניון התת - קרקעי (ת/1). כמו כן, הוגשו לתיק ביהמ"ש תצלומים הממחישים את הפגיעה ברכבו של התובע 2 (ת/2). עוד מסר בעל הרכב בחקירתו הנגדית, כי השער פעל לסרוגין, ואינו זוכר האם יום לפני התאונה היה תקין. לעומת זאת, לאחר התאונה, השער היה מנותק מהחשמל ונשאר פתוח. השער תוקן כחודש לאחר מכן, על ידי הנתבעת. מנכ"ל הנתבעת העיד, כי במסגרת ההסכם עם דיירי הבניין, הנתבעת התחייבה לתחזק את הרכוש המשותף. הנתבעת מספקת שירותי תחזוקה מונעת, אך מצפה כי דיירי הבניין יפנו את תשומת ליבה לתקלות שיש לתקן. עם זאת, יש גם נציג מטעם הנתבעת הבודק את הבניין ומנסה לאתר תקלות. בכל הנוגע לשער החשמלי, אשר גרם לנזק לרכב של התובע 2, לא נערכות על ידי הנתבעת בדיקות שגרתיות. מבחינתה של הנתבעת, השער תקין, אלא אם באופן מקרי נציג של הנתבעת מזהה תקלה או אם נמסר דיווח לנתבעת על תקלה, מפי אחד הדיירים. מנכ"ל הנתבעת טען בעדותו, כי על פי ההסכם למתן שירותי הניהול והתחזוקה, הנתבעת אינה חייבת לבצע תחזוקה מונעת וכן, אינה חייבת לבצע בדיקות שגרתיות. לגרסת העד, הנתבעת חייבת רק בתיקון תקלות, לאחר שאלו מתגלות. עוד טען העד בעדותו, כי גם אילו היו נערכות בדיקות כאמור, לא בהכרח היה בהן כדי למנוע את התקלה שארעה ביום התאונה. לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי במסמכים שהוגשו ושקלתי את טענות באי כוח הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה. באשר לנסיבות קרות התאונה, אני מקבל את עדותו של בעל הרכב כמשקפת נכונה את שאירע. עדותו של בעל הרכב עשתה רושם מהימן. העד לא התחמק ממתן תשובות והשיב בכנות על השאלות שהוצגו לו. תיאור התאונה תואם את הדיווח הראשון שנמסר על ידי בעל הרכב לחברת הביטוח לאחר התאונה. לפיכך, יש לקבוע כי התאונה אירעה כאשר נכנס הרכב לחניון ושער החניון נסגר ופגע ברכב. מסקנה זו עולה בקנה אחד גם עם מיקום הנזק ברכב המבוטח ואופיו של הנזק, כפי שאלו משתקפים בחוות דעת השמאי וכן בתצלומים הממחישים את הנזק שנגרם לרכב. במצב דברים זה, יש להכריע בשאלה, האם התרשלה הנתבעת בגדר חובותיה, על פי הסכם הניהול שנחתם בינה לבין דיירי הבניין. בנסיבות המקרה, אין צורך לקבוע מסמרות במחלוקת המשפטית הקיימת בין הצדדים, לעניין היקף חובותיה של הנתבעת, ובפרט בטענת הנתבעת, כי היא אינה חייבת בתחזוקה מונעת של הרכוש המשותף, וזאת להבדיל מתיקון תקלות. כל זאת לנוכח המסקנה, לפיה אומנם היה מדובר בשער חשמלי "בעייתי", אשר התגלו בו תקלות שונות, לאורך זמן. אין מחלוקת כי השער החשמלי הינו חלק מהרכוש המשותף וכי חובת הנתבעת לתחזוקת הרכוש המשותף כוללת גם את השער האמור. מעדותו של בעל הרכב עלה, כי במשך פרק זמן ארוך עוד קודם לתאונה התגלו בשער תקלות שונות. לנוכח התרשמותי מעדותו של בעל הרכב, אני מוצא מקום לקבל עדותו, גם בהקשר זה. גרסה זו של בעל הרכב תואמת גם את העובדה, לפיה מספר חודשים לאחר המקרה, אכן דאגה הנתבעת לביצוע תיקון מקיף ומשמעותי באותו שער, תיקון שעלותו היתה ניכרת. הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי בתקופה בה אירעה התאונה השער לא פעל וזאת בהוראת דיירי הבנין. מטענה זו עולה, כי גם הנתבעת מודה בכך שבתקופה הרלבנטית השער לא היה תקין. לפי גרסת הנתבעת, על רקע זה השער כלל לא פעל וזאת בהוראת הדיירים. טענה זו לא נתמכה בראיה כלשהי. בפועל, השער אכן נפתח בעת שרכב המבוטח נכנס לחניון ואף נסגר, תוך גרימת נזקים לרכב. הנתבעת לא הציגה בפני בית המשפט בקשה כלשהי מצד הדיירים שלא לטפל בשער הואיל והם מבקשים שהשער לא יהיה פעיל. בין הצדדים מחלוקת גם בשאלה, האם נמסרו לנתבעת דיווחים אודות התקלות החוזרות ונשנות בשער. כמפורט לעיל, מהראיות שהוצגו שוכנעתי, כי אומנם התגלו תקלות חוזרות ונשנות, בתקופה שלפני מועד קרות התאונה, אך הנתבעת טוענת, כי תקלות אלו לא דווחו לה. כתמיכה לטענה זו, הנתבעת הציגה במצורף לכתב ההגנה, תדפיסים לעניין תלונות של בעל הרכב. אולם, העד מטעם הנתבעת לא הציג בפני ביהמ"ש את מלוא הדיווחים שנמסרו לנתבעת על ידי כלל דיירי הבניין. העד הודה בחקירתו הנגדית כי התרשומות שצורפו, נוגעות רק לדיווחים של בעל הרכב ולא הביא עימו את כלל הדיווחים לתקופה הרלוונטית. במצב דברים זה, עדותו של בעל הרכב, לפיה נמסרו לנתבעת דיווחים על ידי ועד הבית, לא נסתרה. עדות זו עולה בקנה אחד עם העובדה לפיה אכן התגלו תקלות חוזרות ונשנות בשער, וסביר להניח כי תקלות אלו אומנם דווחו לנתבעת, שהיא הגורם אשר אמור לטפל בהן. הנה כי כן, מדובר בשער חשמלי המצוי בכניסה לחניון תת קרקעי בבניין מגורים אשר התגלו בו תקלות חוזרות ונשנות קודם ליום התאונה. במועד התאונה, נסגר השער בעת שרכב התובע נכנס לחניון ופגע ברכב. בחינת הנסיבות שקדמו למועד התאונה עם נסיבות התאונה מלמדת, כי הנתבעת אכן התרשלה בתפקידה, ולא תחזקה את השער כנדרש. אין מדובר בתקלה בלתי צפויה, אשר הנתבעת לא היתה יכולה לצפותה קודם לכן, ואין מדובר בשער שפעל באופן תקין ושגרתי עד אשר, באופן מפתיע, נסגר על הרכב המבוטח. טענת הנתבעת לפיה גם אילו היתה בודקת את השער ומטפלת בתחזוקתו התקינה עובר לאירוע, עדיין היתה מתרחשת התאונה, הינה טענה בעלמא, ובפרט כאשר הנתבעת מודה, כי לא טיפלה ולא תחזקה את השער בתקופה הרלבנטית בסמוך למועד קרות התאונה (לטענתה, שלא הוכחה, משום שדיירי הבניין ביקשו שהשער לא יהיה פעיל). העד מטעם הנתבעת לא ידע להשיב כמה פעמים תיקנה הנתבעת את השער החשמלי שגרם לתאונה, אך לדבריו, היו תקלות והן טופלו אף שאינו יודע כמה תקלות. ביחס לאירוע נושא התביעה, העד מטעם הנתבעת, לא ידע לומר מתי תוקן השער החשמלי. עם זאת הודה, כי התיקון של השער נעשה לאחר שמישהו הודיע לנתבעת על כך שהשער התקלקל. העד לא הציג את הקריאה והדיווח לגבי התקלה בשער החשמלי. במצב דברים זה, היה על הנתבעת לדעת על התקלות בשער החשמלי ולטפל בהן על מנת למנוע מצב דברים שבו השער עלול להיסגר על רכב העובר בפתח או חלילה על הולך רגל העובר במקום. למותר לציין את הסיכון הכרוך בשער חשמלי שאינו תקין, סיכון אשר יכול להוביל אף לפגיעה בנפש, הגם שבמקרה זה הסתיים העניין בפגיעה ברכוש בלבד. הנתבעת טענה כי על פי הסכם הניהול, ההוצאות הקשורות לתיקונים ברכוש המשותף מוטלות על דיירי הבנין, הואיל ושכרה משולם לפי ההוצאות בתוספת אחוז שנקבע כדמי ניהול. אין בכך כדי להעלות או להוריד לעניין אחריותה של הנתבעת, מקום שבו התרשלה במחדל הנוגע לאי מתן תחזוקה נאותה לשער חשמלי של חניון הבניין. לנוכח המפורט לעיל, רובצת על כתפי הנתבעת אחריות לנזקי התאונה. עם זאת, אין דומה מקרה שבו דייר בבניין המגורים נכנס ויוצא עם רכבו דרך פתח השער כמקרה שבו עובר אורח תמים, היה מבקש להיכנס דרך השער. נסיבות המקרה מלמדות על קיומה של רשלנות תורמת מצידו של בעל הרכב, אשר אף מתגורר בבניין המגורים, והיה מודע לכך שמדובר בשער חשמלי "בעייתי". סבורני, כי במידה והיה מגלה זהירות רבה יותר ושם ליבו לתנועת השער, אשר נפתח והחל להיסגר, יכול היה להקטין במידה מסוימת את שיעור הנזק שנגרם, כגון בהגברת מהירות הנסיעה וניסיון לעבור מיד עת החל השער להיסגר. אין מחלוקת של ממש לגבי שיעור הנזקים. לנוכח שיעור הנזקים ועל רקע המפורט לעיל לעניין אחריותה של הנתבעת וכן לעניין רשלנותו התורמת של בעל הרכב, אני קובע כי התובעת 1 זכאית לפיצוי בסך של 2,000 ₪ והתובע 2 זכאי לפיצוי בסך של 1,800 ₪. הנתבעת תשלם לנתבעים את הסכומים האמורים, כאשר הם נושאים הפרשי הצמדה וריבית כדין, ממועד הגשת התביעה, יום 15.7.07 ועד למועד התשלום בפועל. כן תשא הנתבעת בתשלום ההוצאות שנגרמו לתובעים ובכלל זאת אגרת המשפט ובנוסף בתשלום שכר טרחת עו"ד בסך של 800 ₪, בתוספת מע"מ כדין. הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום. ניתן היום ט"ו באדר, תשס"ט (11 במרץ 2009) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי. גיל דניאל - שופט רכבחניוןחניון תת קרקעינזק לרכב