פסק דין 1. על פי כתב התביעה, בתאריך 18.09.07 קנה התובע סכין בחנות "ג'נטלמן" בקניון התחנה המרכזית בירושלים (להלן - הסכין), ולמחרת חזר על מנת לקבל עליו אחריות ושרות. התובע טוען כי הינו אמן העוסק בגילוף עץ, וכי הסכין היה דרוש לו למטרה זו. 2. לטענת התובע, בעת הבידוק הבטחוני המאבטח שראה את הסכין לא איפשר לו להיכנס לקניון ללא אישור של שוטר. כאשר הגיע השוטר ובחן את הסכין - החליט לעצור את התובע ועיכב אותו בנקודת המשטרה לעיני כל האנשים ששהו בתחנה המרכזית, וזאת על אף שבחנות, אליה הגיעו שניהם, אישר המוכר כי הסכין נקנתה יום קודם לכן, וכי הוא מכיר את התובע, שחיפש סכין לגילוף עצים. 3. התובע דורש סכום של 18,000 ש"ח בשל עוגמת הנפש והוצאות משפט. 4. לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, נוכח מציאות החיים בישראל ותופעת הסכינאות, הפעיל השוטר שיקול דעת מקצועי בתום לב, ופעל במסגרת תפקידו כאשר החלטתו לא חרגה ממתחם הסבירות עת החליט לנקוט באמצעי זהירות. 5. במהלך הדיון שהתקיים בפני אמר נציג הנתבעת כי התובע הגיש תלונה למח"ש אך השוטר יצא זכאי בדין המשמעתי (40/08). בהחלטה נ/1 שהוגשה בדיון נאמר במסגרת נימוקי הקצין השופט: "התרשמתי כי השוטר עיכב את האזרח לאחר שזה טען כי הסכין מיועד לגילוף בעץ כאשר בעליל מדובר בסכין שאינה מיועדת לגילוף. כמו כן, אין באירוע זה לטעמי התנהגות שאינה הולמת מצדו של השוטר, שפעל כמצופה ממנו לנוכח האלימות הגוברת. העובדה כי המלין הוכיח שקנה את הסכין במקום אינה מלמדת על כוונותיו בעצם אחזקת הסכין, לכן היה מקום בעיכוב המלין לצורך בדיקה מעמיקה יותר". 6. לאחר שעיינתי בכל החומר ושמעתי את עדותו של השוטר, הגעתי למסקנה כי עם כל ההבנה לתחושותיו הקשות של התובע, אשר שוכנעתי בטוהר כוונותיו עת רכש את הסכין, עדיין נראה שהשוטר אכן פעל באופן סביר, בנסיבות הענין, ולכן אין מקום לסעד המבוקש על ידי התובע. 7. התביעה נדחית ללא צו להוצאות. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום. מעצרסכין