אי קיום הסכם שכר טרחה בכתב

אי קיום הסכם שכר טרחה בכתב
בפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, שניתן על ידי כב' השופטת חנה ינון, בת.א.62245/05, ביום 10.12.08, במסגרתו, התקבלה בחלקה תביעת המערער, עו"ד יצחק בן-מנחם (להלן: "המערער"), לתשלום שכר טרחה עבור שירותיים משפטיים.

העובדות ופסק דינו של בית משפט קמא

1. המערער הגיש תביעה לקבלת שכר טרחה בסך 362,000 ₪ עבור שירותים משפטיים שהעניק, לטענתו, ליעקב איברקלייד ז"ל (להלן: "המנוח").

לטענתו, בשנת 1988 פנתה אליו לואיזה בלום, בתו של אח המנוח, אלכסנדר איברקלייד ז"ל (להלן: "אח המנוח"), כדי שיטפל בענייני המשפחה שהחזיקה בכ-20% ממניות חברת המתנחלים במגדל אשקלון (52) בע"מ (להלן: "החברה"), שהייתה בעלת זכויות חכירה לדורות של כ-250 דונם קרקע חקלאית באשקלון (להלן: "המקרקעין").

עוד לטענתו, המנוח ידע כי הוא מטפל בעניינים אלה, ומספר שנים לאחר תחילת הטיפול אף הוסכם ביניהם, בע"פ, כי המערער יהיה זכאי לשכר בשיעור של 5% משווי חלקה של החברה במקרקעין (1% משווי המקרקעין), וכי הגיע להסכם דומה גם עם אח המנוח.

המנוח פיטר את המערער בשנת 2001, והמערער המשיך לייצג רק את אחיו, כאשר נכון למועד פסק דינו של בית משפט קמא המשיך המערער לייצג את יורשי אח המנוח.

בסופו של יום, מטעמים שונים, שחלקם נובעים ממדיניות מנהל מקרקעי ישראל, לא יצאה אל הפועל עסקה במקרקעין. לטענת המערער, הוא זכאי לשכר ראוי בגין שעות העבודה הרבות שהשקיע, ולפיכך עתר למחצית השכר, לפי תחשיב של 150$ לשעה עבור 1,000 שעות עבודה.

2. לטענת המשיבים, שהם אלמנת המנוח וילדיו (להלן: "המשיבים"), מעבר לעסקה בנכס בקריית ביאליק - בגינה שולם למערער שכר טרחה - לא ייצג המערער את המנוח, ואם ניתן ייצוג בקשר למקרקעין באשקלון, הרי שהוא ניתן לאח המנוח, ולו בלבד.

3. בית משפט קמא, לאחר שבחן את כל הראיות שהוצגו בפניו ושמע את העדויות, קבע, כי הטיפול בענייני החברה והמקרקעין הועבר לטיפול המערער על ידי לואיזה בלום, בתו של אח המנוח, שאף נתנה לו יפוי כוח, כאשר לא ניתן יפוי כוח שכזה על ידי המנוח או מי מטעמו, וכי אומנם במסגרת פעילותו פעל המערער גם לטובת המנוח, שכן המקרקעין היו שייכים במשותף למנוח ולאחיו, אולם לא ניתן לומר כי העבודה נעשתה כעבודה בלעדית לטובת המנוח.

לאור זאת קבע בית המשפט, כי לא היה הסכם בכתב בין הצדדים וכי רק באופן קלוש ניתן להסיק על הסכמה הדדית למתן שירותים משפטיים נפרדים למנוח, ועקב כך לאור הנסיבות, זכאי המערער לשכר ראוי נמוך.

בית המשפט הוסיף וציין, כי מחובת עורך הדין להקפיד על עריכת הסכמי שכר טרחה מפורטים וברורים בכתב, כי אי קיומו של הסכם בכתב תיזקף לחובת עורך הדין התובע, וכי במקרה זה, נראה כי המערער לא נקט כל פעולה לעיגון שכרו במשך שנים בכוונה.

לאור כל זאת, פסק בית המשפט שכר ראוי, בדרך של אומדנא, בסך 25,000 ₪, בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית.

טענות הצדדים בערעור

4. לטענת המערער, שגה בית משפט קמא כאשר סבר כי לא הובאו ראיות להוכחת מינויו על ידי המנוח, וכי קיימת "אי בהירות" בהקשר זה, שעה שהובאו ראיות חותכות לכך, מהן התעלם בית המשפט. כך לגבי ההוכחה כי המנוח פיטר את המערער והחליפו בעו"ד אחר, וכך לגבי מסמכים (כגון מוצג ת/10) המעידים כי המערער התבקש במפורש לטפל עבור המנוח בענייני החברה והמקרקעין. עוד לטענתו, מסקנת בית המשפט לא יכולה לעמוד גם מבחינה משפטית, זאת מאחר ולמנוח ואחיו שטר מניות אחד, והנכס הינו בבעלות משותפת.

לטענת המערער, שגה בית המשפט כשפסק לטובתו סכום כה נמוך, גם אם לשיטתו הוכיח רק "בקושי" טענותיו, ומשהוכיח המערער טענותיו במאזן ההסתברויות היה מקום לפסוק לו שכר ראוי בסכום שהוכיח. בהקשר זה, טוען המערער כי היקף עבודתו והשכר הראוי לו עתר הוכחו בחוות דעת שהגיש ובעדויות, וכי הוא זכאי למלוא תביעתו.

לבסוף, טען המערער כי טעה בית המשפט כאשר ייחס חשיבות לכך שלא ניתן להעיד את המנוח, שכן התביעה הוגשה כאשר המנוח היה עוד בחיים.

5. לטענת המשיבים, שהגישו ערעור שכנגד, המערער אינו זכאי כלל לשכר, ושגה בית משפט קמא כאשר פסק לזכותו סכום כלשהו. לטענתם, המערער לא עמד בנטל ההוכחה המוגבר המוטל על מי שתובע עיזבון, ולא הוכיח תביעתו, והיה על בית המשפט לדחות את התביעה במלואה, ולחייב את המערער בהוצאות.

עוד לטענתם, אין לקבל את העדויות עליהן התבסס בית המשפט בקביעתו כי המנוח פיטר את המערער.

באשר לטענה כי מבחינה משפטית, מאחר והמנוח ואחיו החזיקו בבעלות משותפת במניות החברה, הרי די בכך כדי לחייב את המנוח, טוענים המשיבים, כי דינה להידחות, שכן הגם שהמנוח ואחיו (וכיום עיזבונותיהם) שותפים במניות החברה, הרי שלא הוכח כי נערכה כל התקשרות בין המערער לבין אחיו של המנוח.

לבסוף, טוענים המשיבים כי יש לדחות את טענת המערער לפיה בית המשפט התעלם ממוצג ת/10, ממנו לכאורה עולה כי המנוח ביקש במפורש מהמערער לטפל בענייני החברה והמקרקעין, שכן המסמך עוסק במכירת נכס אחר, ואינו רלוונטי לעניין נשוא הדיון, והאזכור היחיד למקרקעין אינו מלמד על עריכת הסכם שכ"ט או הסכמה כי המערער יטפל בעניין.




דיון

6. הערעור נסב בעיקרו על מחלוקות עובדתיות בהן היה בית המשפט אמור להכריע, ובתוך כך, האם המנוח מינה את המערער לטפל בענייני החברה והמקרקעין נשוא הדיון; האם נכרת הסכם שכ"ט בין המערער לבין המנוח והאם הוסכם על תנאים לתשלום שכ"ט; האם המערער טיפל בענייניו של המנוח ונתן לו שירותים משפטיים (להבדיל מהשירותים שנתן לאחיו), והאם המערער זכאי בשל כך לשכר ראוי, ואם כן - באיזה גובה.

7. קיומו של הסכם שכ"ט בכתב או בע"פ - אין מחלוקת כי לא נחתם בין המערער למנוח הסכם בכתב. באשר לקיומו של הסכם בע"פ - בית משפט קמא דחה הלכה למעשה טענה זו של המערער, וקבע כי לא הוכח כי הוסכם על שכר טרחה כלשהו בין המערער לבין המנוח , בין באחוזים משווי הקרקע ובין בשכר שעתי.

המערער טען כי הוסכם על תשלום שכ"ט בגובה 5% משווי הקרקע המוחזקת על ידי המנוח ואחיו, בתנאי שתושלם העסקה. עיון במסמכים השונים שהוגשו לבית המשפט (כגון נספח מ' לתצהיר המערער) מלמד כי גם על פי עמדת המערער לא הוסכם על תשלום שכ"ט במקרה שהעסקה לא הושלמה, וכמה ישולם במקרה כזה. רק כאשר התברר למערער כי נדרש להפסיק את הטיפול, הוא פנה לקרובי המנוח ומי מטעמם כדי לדרוש את שכרו.

8. שכר ראוי - על אף שבית משפט קמא קבע כי לא נכרת הסכם שכ"ט בין המערער לבין המנוח, לא בכתב ולא בע"פ, בית המשפט, שבחן את כל הראיות שהוצגו בפניו, התרשם בסופו של דבר, אומנם בדוחק, שהייתה הסכמה הדדית למתן שירותים משפטיים נפרדים למנוח, בנפרד מאחיו, אם כי ציין כי קשה לזקוף את מרבית העבודה כעבודה שנעשתה בלעדית עבור המנוח, ולפיכך פסק לזכותו שכר ראוי בסכום נמוך, וכלשונו:

"ניתן להסיק באופן קלוש בלבד על הסכמה הדדית למתן שירותים משפטיים נפרדים למנוח, ועל מנת שלא יימצא המנוח עושה עושר ולא במשפט, יש לקבוע תשלום בגדר שכר ראוי באופן צנוע ונמוך, שיהלום חלק העבודה שייתכן, ובדוחק, עשה התובע רק עבור המנוח, שכמודגש, אינו יכול ליתן עדותו בפנינו בכל הנושאים המורכבים הללו".

בקביעתו זו הסתמך בית המשפט על "...העדר יפוי הכוח, העדר הסכם לשכר טרחה, חלוף השנים הרבות, העדר אפשרות לשמוע את עדות הנתבע, מציאותו של יפוי כח מטעם גב' לואיזה בלום בלבד וכן קיומם של מכתבים על פיהם ביקשה זו טיפול התובע ביחס למקרקעין, בעוד התובע פונה למר אפלבאום [חתנו של המנוח - ר.ל.ש.] בעניין הקביעה באם אכן ישולם שכרו ובאיזה אופן, וקיום הסכם שכר טרחה זהה עם משפחת אלכסנדר איברקלייד", וציין כי המערער לא נקט כל פעולה כדי להבהיר את מהות היחסים, ויתכן ואף בכוונה. לבסוף קבע בית המשפט כי "כל אלה מכבידים על קביעה ברורה בעניין ונראה הוא כי פסיקה לעניין קביעת שכר ראוי, בסכום כספי צנוע, על פי אומדנא של בית המשפט, תהא אך מתבקשת דכאן כלפי הנתבעים... שלא היה בגדר ציפייתם כי דרישה כספית גבוהה מעין זו בגובה דמי התביעה, תופיע לפתחם".

9. אומנם, היה מצופה מהערכאה הדיונית לקבוע קביעות עובדתיות ברורות יותר, לכאן או לכאן, בשאלות המרכזיות שבמחלוקת ולפרט התרשמותו מן העדים, וכן לקבוע כיצד הגיע לסכום שפסק, ואולם כידוע אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה ובהתרשמותה של הערכאה הדיונית [רע"א 7791/09 חממה מאיר סחר (1996) בע"מ נ' טחינת השלום 2001 בע"מ ( 04.01.10)], אשר במקרה זה התרשמה, לטעמי בצדק, כי המערער אכן פעל גם לטובת המנוח, אם כי בהיקף קטן, ובנסיבות העניין סבר כי הוא זכאי לשכר ראוי בסכום נמוך בלבד, שכן לא הוכח קיומו של הסכם שכ"ט, ולא הוכח שעיקר העבודה בוצעה לטובת המנוח בלבד.
בהקשר זה יצוין, כי אומנם המערער הביא חוות דעת לפיה גובהו של השכר הראוי שנתבע הוא סביר בנסיבות העניין, אך אין בכך די מרגע שבית המשפט קמא, כקביעה עובדתית, שהמערער לא ביצע שירותיים משפטיים אלה בשלמותם עבור המערער.

10. בנסיבות אלה ולאור הראיות אינני סבורה כי יש להתערב בשיקול דעתו ובקביעותיו של בית משפט קמא, ואפרט.

מרבית המסמכים שצירף המערער אכן מצביעים על כך שהוא פעל בכל הקשור לחברה ולמקרקעין, ועל כך למעשה אין מחלוקת, אולם אין בהם כדי ללמד שהמערער מונה לשם כך על ידי המנוח, ושפעולותיו לא היו כפי שטוענים המשיבים עבור אחיו, ששכר את שירותיו של המערער. ויודגש, לא ניתן למערער יפוי כוח מאת המנוח, ולא הוצג מסמך כלשהו המלמד כי המנוח מינה את המערער לפעול מטעמו.

11. העובדה שבית המשפט לא התייחס באופן ספציפי למוצג ת/10, שהוא מכתב מיום 29.12.93, מאת בעלה של משיבה 4 [חתנו של המנוח] אל אשת המערער, עו"ד גם היא שעבדה עימו באותה העת, אשר נשלח ככל הנראה בהמשך למכתב ששלחה אשת המערער, ועיקרו עוסק בנכס בקריית ביאליק - אין משמעה שהדבר נעלם מעינו של בית משפט קמא. רק בסופו של המכתב יש התייחסות גם למקרקעין נשוא הדיון, לגביהם צויין כי רק לאחר השלמת העסקה בעניין הנכס בקריית ביאליק, ימשיכו לעסוק במכירת המקרקעין. אומנם, ניתן ללמוד ממכתב זה כי מקורביו של המנוח ידעו על טיפולו של המערער במקרקעין, ואולם עובדה זו לא נעלמה מעינו של בית משפט קמא, ולא ניתן ללמוד ממכתב זה לעניין מינוי המערער על ידי המנוח ו/או על הסכמה בעניין תשלום שכר טרחה, ו/או לעניין טיפול ייחודי של המערער בענייני המנוח, ולפיכך, אינני סבורה כי יש בו כדי להשפיע על תוצאת פסק הדין.

12. יצוין, כי המערער טען, כי המנוח "פיטר" אותו, ולכן מכאן יש ללמוד שלכאורה הוא הועסק על ידו, שאם לו כן לשם מה פיטר אותו, ואין לקבל את הסברי ב"כ המשיבים בדיון בפנינו שמדובר באדם זקן "שזרק מלים כדי שירד ממנו". בית משפט קמא ציין נתון זה, אך לא התייחס לטענה זו לגופו של עניין, שכן המנוח לא נחקר ולא ניתן היה לקבוע מסמרות. יש להניח שגם נתון זה תרם להתרשמותו של בית המשפט כי המערער ביצע עבודה גם עבור המנוח, וזה מה שהוביל את בית משפט קמא לפסוק לו בכל זאת שכר כלשהו, אך אין בנתון זה כדי להצדיק קבלת התביעה במלואה.

13. יצוין, כי איננו מתעלמים מטענות המערער לגבי היקף העבודה שהשקיע, אבל מעת שלא טרח לקבל יפוי כח ולקבוע מראש מה גובה שכר הטרחה שיגיע לו - אין לו להלין אלא על עצמו, ואנו כערכאת ערעור איננו יכולים להתערב בכך.

סוף דבר

14. לאור האמור לעיל, אני סבורה כי אין מקום להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא, שקבע כי לא נכרת הסכם בכתב, אך התרשם כי המערער בכל זאת פעל בהסכמה, במידה מסויימת גם עבור המנוח, ולכן פסק לו שכר ראוי נמוך.

לפיכך, לו נשמעה דעתי, הייתי מציעה לחברי להרכב לדחות את הערעור ואת הערעור שכנגד.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
     
רות לבהר שרון, שופטת      









השופט י' שנלר, אב"ד
אני מסכים.

     
ישעיהו שנלר, שופטאב"ד      


השופט ד"ר ק' ורדי
אני מסכים.

     
ד"ר קובי ורדי, שופט      

הוחלט כאמור בפסק דינה של כב' השופטת רות לבהר שרון.
המזכירות תעביר עותק פסה"ד לב"כ הצדדים.


ניתן היום י"ט בתמוז, תש"ע (01.07.10), בהעדר הצדדים.
                             
ישעיהו שנלר, שופטאב"ד ד"ר קובי ורדי, שופט רות לבהר שרון, שופטת                          








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול אישור מכר

  2. הפרת הסכם שכר טרחה

  3. חובת הגילוי הסכם מכר

  4. חוב ארנונה - הסכם מכר

  5. חישוב מס - הסכם מכר

  6. הסכם מכר קרקע ביפו

  7. זיוף חתימה על הסכם מכר ?

  8. הסכם שכר טרחה בעל פה

  9. בקשה לאישור הסכמי מכר מקרקעין

  10. ביטול סעיף בהסכם שכר מכר

  11. אי עמידה בלוח תשלומים בהסכם המכר

  12. אי קיום הסכם שכר טרחה בכתב

  13. על מי חלה חובת הרישום בהסכם מכר

  14. פטור מהתחייבות מותנית בביצוע על ידי אחר

  15. פיצוי על הפרש שטח לאחר סטיה מותרת – הסכם מכר

  16. נטען כי הסכם המכר לא היה אלא כסות להסכם הלוואה

  17. הסכם שכר טרחה עם עורך דין - תביעה נגד עורך דין החזר שכר טרחה

  18. איחור במסירת דירה בלמעלה מ-3 חודשי האיחור המותרים על פי ההסכם

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון