מבוא התובעת, ילידת שנת 1953, נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 7.11.04. הנתבעת הינה מבטחת הרכב, והיא אינה חולקת על חבותה לשאת בנזקי גוף שנגרמו לתובעת בתאונות הדרכים, בהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן- חוק הפיצויים). לפיכך השאלה הטעונה הכרעה הינה שאלת הנזקים שנגרמו לתובעת. הנכות הרפואית והתפקודית לשם בדיקת מצבה הרפואי של התובעת מונתה ד"ר מיכל עמית -כהן כמומחית רפואית מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי. בפרק סיכום ומסקנות בחוות דעתה מיום 23.12.07, פירטה המומחית ביחס לעמוד השדרה הצווארי, שמנגנון התאונה מתאים לחבלה צווארית, ושתלונותיה של התובעת מיד בסמוך לתאונה, וגם לאחר מכן, התייחסו לכאבים באזור זה. פורט שבבדיקה הקלינית שערכה המומחית לתובעת נמצאה רגישות צווארית באזור חוליות 6-5C, עם הגבלה קלה מאוד בתנועה. צוין שסימן טינל חיובי חלש בשורש כף יד ימין. המומחית מצאה בעקבות בדיקות ההדמייה וממצאיה בבדיקה שמדובר בממצאים ניווניים, ואולם היא ציינה שבעקבות טראומה סבירה הופעה או החמרה של תלונות. לפיכך קבעה המומחית לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 5%, בשל הגבלת תנועה בעמוד שדרה צווארי. כיון שהמומחית לא מצאה כל עדויות לבעיות שהיו לתובעת בעבר בצווארה, סברה המומחית שיש לייחס את מלוא הנכות לתאונה. אשר לכתף ימין קבעה המומחית שבסמוך לתאונה לא התלוננה התובעת על חבלה באזור הכתף. המומחית ציינה שבבדיקה הקלינית שערכה לתובעת ביום 7.10.07, מצאה רגישות בכתף באזור הדלואיד עם הגבלת תנועה בכתף הימנית. תשובת בדיקת אולטרה סאונד שנערכה לתובעת ביום 18.1.05 העלתה "מימין גיד ושריר סופרהספינטוס עם הסתיידות זעירה בקטע מרכזי בגודל 4 מ"מ. נוזל בגיד הביצפס. לסיכום טנדיטניס של הבציפס עם TENDITIS CALCIFIC הממצאים מתאימים לדלקת גידים עם הסתיידות". כאמור, קבעה המומחית שבתאונת הדרכים נפגעה התובעת בעמוד שדרה צווארי, ועל יסוד ממצאיה קבע לה נכות צמיתה בשיעור של 5%, לפי סעיף 37(5)א' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956 (להלן- "התקנות"), בחלקו. יחד עם זאת נמנעה המומחית מקביעת נכות בגין תלונות התובעת ביחס לכתפה. המומחית קבעה שלתובעת הייתה נכות זמנית בשיעור של 100% למשך שבועיים לאחר התאונה, ובשיעור של 50% למשך שבועיים נוספים. התובעת חלקה על חוות הדעת האמורה, וזימנה את המומחית לחקירה נגדית. במהלך החקירה התייחסה המומחית לשאלה האם יש מקום לקבוע נכות כלשהי בגין הממצאים בכתף, ובעיקר לשאלה האם קיים קשר סיבתי בין הממצאים בכתף לבין תאונת הדרכים. בעקבות החקירה הנגדית עמדה המומחית על העמדה שפורטה בחוות דעתה, לפיה אין כל קשר בין הממצאים שנמצאו בכתף לבין תאונת הדרכים. המומחית הבהירה שהדלקת הניוונית שנמצאה, מתפתחת לאורך זמן, ואין היא אופיינית לטראומה או לחבלה. המומחית הפנתה לכך שסמוך לתאונה התלוננה התובעת על כאב בצוואר הקורן לכתפיים, אך לא על כאב בכתפיים. מאוחר יותר התלוננה התובעת על כאב בכתף, או אז נשלחה לבדיקה, ונמצא שהיא סובלת מדלקת ניוונית. לטענת המומחית הדלקת הניוונית התפתחה בהדרגה, ללא קשר לתאונת הדרכים, וככל שלא הייתה מתגלה בעקבות בדיקות שנערכו לתובעת בעקבות התאונה, סביר להניח שהייתה מתגלה בתוך מספר חודשים לאחר מכן. המומחית הבהירה שאין לדלקת קשר עם התאונה, וכי התאונה לא החמירה את המצב, אלא הקדימה את גילויה. כן הסבירה שהכאב בכתף שעליו התלוננה התובעת, היה כאב שמקורו בצוואר, אשר קרן לכתף. אשר לנכות, ציינה המומחית שהדלקת אינה מקנה בהכרח נכות. מדובר במצב קל של דלקת באחד מארבעת הגידים המוזכרים בתקנה 42 לתקנות, דלקת ולא קרע, ולכן לא בהכרח יש מקום לקבוע נכות, אילו הייתה נקבעת נכות היא הייתה מסתכמת ב- 4% עד 5%. ובכל מקרה אין לקבוע שקיים קשר סיבתי בן התאונה לממצאים. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים מצאתי שאין מקום לשנות מקביעת המומחית הרפואית. המומחית הרפואית לא שינתה מעמדתה כפי שהובעה בחוות דעתה, והסבירה היטב מדוע לא נקבעה לתובעת נכות בכתף, ומדוע אין כל קשר סיבתי בין הממצאים לבין התאונה. אשר על כן אני קובעת שנכותה של התובעת בעקבות התאונה הינה בשיעור של 5%. הנזקים נזק לא ממוני המומחית הרפואית קבעה כאמור שלתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% בלבד, בשל הגבלת תנועה מזערית בלבד. יחד עם זאת, הנכות גורמת לכאבים הקורנים לכתף ימין, שהיא ידה הדומיננטית של התובעת, והיא מצטרפת לדלקת ניוונית שקיימת בכתפה. מהתיעוד הרפואי שהוגש עולה שהתובעת נזקקת לטיפולים פיזיותראפיים רבים. בשים לב לנתונים האמורים, מצאתי שיש לפסוק לתובעת פיצוי בסכום של 10,000 ₪ בראש נזק זה. הפסד השתכרות בעבר כידוע, טענה בדבר הפסד השתכרות בעבר טעונה הוכחה. לטענת התובעת נאלצה להעדר מעבודתה למספר ימים בעקבות התאונה, ונגרם לה הפסד שכר של 700 ₪. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים אני פוסקת לתובעת סכום של 1,000 ₪ כערכם היום. הגריעה מכושר ההשתכרות התובעת עובדת כסייעת לגננת, בחצי משרה. מהראיות שהובאו בפני עולה שבסיס השכר הינו במעוגל 3,000 ₪. לאחר התאונה שבה התובעת לעבודתה והיא ממשיכה לעבוד באותו היקף של משרה. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים לגבי ראש נזק זה, מצאתי שיש לפסוק לתובעת פיצוי בסכום של 6,000 ₪ בראש נזק זה. בקביעת הגריעה מכושר ההשתכרות יש להביא בחשבון את העובדה שהתובעת מתמידה בעיסוקה, ושעל פי עדותה והמסמכים שהוגשו עולה שהכנסתה לאחר תאונת הדרכים לא נפגעה. יחד עם זאת, לאור שיעור הנכות שנקבע, ובשים לב לגילה של התובעת תתכן בעתיד גריעה אפשרית מכושר ההשתכרות. הסכום שנפסק מקביל לכשליש מהתחשיב האקטוארי המחושב על בסיס שכרה ובהנחה של עבודה עד גיל 67. עזרת הזולת התובעת טענה שבעקבות התאונה נאלצה להיעזר בעזרת עובד משק בית על מנת לנקות את ביתה. בחקירה נגדית העידה שבתחילה נזקקה לחמש שעות שבועיות, ולאחר מכן פחתה העזרה עד שכיום היא נזקקת לסיוע מדי פעם, בתדירות של אחת לחודש. התובעת לא הציגה כל ראיה בנוגע לעזרה כאמור, ובכל מקרה דומה כי עיקר העזרה לה היא נזקקת הינה בעטייה של הדלקת הניוונית. בשים לב להיקפה וטיבה של הנכות, שהינה נכות מזערית, אני מוצאת שיש לפצות את התובעת בסכום של 3,000 ₪ בראש נזק זה. טיפולים רפואיים והוצאות התובעת לא הציגה כל ראיות המעידות על טיפולים רפואיים, אלא על טיפולים פיזיותראפיים, שאינם בהכרח קשורים לנכות הנובעת מהתאונה. התובעת אף לא הציגה קבלות המעידות על הוצאות מיוחדות שהיו לה בעקבות התאונה. , כיון שניתן להניח שהיו לתובעת הוצאות כלשהן, ושאולי אף בעתיד יהיו לה הוצאות, אני פוסקת לתובעת הוצאות בסכום גלובלי של 2,000 ₪. סיכום אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובעת בסכומים המפורטים להלן- נזק לא ממוני - 10,000 ₪; הפסד הכנסות בעבר- 1,000 ₪. גריעה מכושר השתכרות - 6,000 ₪; עזרת הזולת- 3,000 ₪; הוצאות רפואיות בעבר ובהווה - 2,000 ₪. סה"כ - 22,000 ₪. לסכום זה יש להוסיף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% בצירוף מס ערך מוסף. הנתבעת תשיב לתובעת אגרה ששילמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שבו שולמה. כיון שספק אם היה מקום לזמן את המומחית לחקירה, תישא התובעת בשכר עדותה. הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מיום שהומצא פסק הדין לידי בא כוחה של הנתבעת, וככל שלא ישולמו במועד האמור, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין עד יום התשלום בפועל. גידיםתאונת דרכים