פסק דין בפני ערעור על החלטות הועדה הרפואית העליונה מיום 24.7.05 ומיום 21.3.06, לפיהן נקבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 5% בשינוי מהחלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון, מיום 16.1.05, לפיה נקבעה למערער נכות זמנית בשיעור 19%. המערער שרת עובר לפגיעתו כמכונאי מטוסים בחיל האויר. בחודש ספטמבר 2003 נחבל עקב נפילה והוכר כ"נכה צה"ל". הערעור שבפני מתייחס לשלוש פגימות: האחת - עמוד שדרה מותני, לגביה הפחיתה הועדה העליונה את הנכות משיעור 10% ל- 5%, השניה - כתף ימין, לגביה קבעה הועדה כי לא נותרה כל נכות והשלישית - פגיעה שורשית בחוליות עמוד שדרה צווארי, לגביה ביטלה הועדה העליונה את אחוזי הנכות שנקבעו קודם לכן בגין פגימה זו ואשר עמדו על 10%. המערער תומך ערעורו בחוות דעתו של דר' ארבל ובממצאי בדיקות EMG המצביעות, לטעמו, על פתלוגיה בחוליות עמוד שדרה. כן יוצא המערער כנגד קביעות הועדה לפיהן לא שיתף עמה פעולה וכי מהימנותו מוטלת בספק. עיון בפרוטוקול הועדה רפואית העליונה מיום 21.3.06 מעלה כי הועדה בדקה את המערער ביסודיות ונתנה דעתה לכל תלונה ולכל ממצאי בדיקה, וכי עמדה בחובת ההנמקה המוטלת עליה בכל הנוגע לקביעותיה ו/או לאי-קבלת תלונה וכן תעוד רפואי כזה או אחר. הועדה התרשמה מתנועותיו של המערער. הועדה לא מצאה דלדול שרירים בשרירים הפראורטבראלים, אף לא בחגורת הכתפיים. הועדה לא הצליחה לבצע כיאות את בדיקת התנועה בצוואר לאור תלונת המערער, אשר לא נראתה לה תואמת לממצאי הבדיקות, בדבר "כאבים עזים" נטענים. הועדה אף לא הצליחה לבדוק את תנועות הכתף, אף זאת מחמת "התנגדות עזה וצעקות על כאבים", כך לפי דברי הועדה, הגם, שלא נמצא כל דלדול בשרירי הכתף. הועדה הגיעה לכלל מסקנה כי המגבלות שהדגים המערער אינן עולות בקנה אחד עם הפרעה עצבית כלשהי בחלוקה אנטומית, בין אם מרכזית ובין אם שורשית. הועדה אף לא התעלמה מבדיקת ה- EMG ממנה עלה ממצא של הפרעה קלה לא פעילה, לטעמה, יש לייחס חשיבות רבה יותר לבדיקה הקלינית שאיננה מתיישבת עם הממצא לעיל. הועדה אף לא התעלמה מבדיקת ה- MRI, אולם הסבירה כי הגם שמבדיקה זו עולה בלט באזור 5C C6, הרי שמיקום זה לא אמור כלל לגרום ללחץ שורשי, לו טוען המערער. הועדה אף התייחסה לחוות דעתו של דר' ארבל וקבעה כי הממצאים שנמצאו על ידיה בבדיקתה - אינם תואמים לאלו שנמצאו על ידי דר' ארבל, כמו גם מסקנותיו. כאמור לעיל, התרשמה הועדה כי המערער נוקט בהגזמה ניכרת ובהתנגדות אקטיבית לתנועות שנדרשו על ידו במהלך הבדיקה, שעה שביצע אותן תנועות, בהיסח הדעת, תוך כדי התלבשות. אין חולק כי ועדה רפואית מוסמכת, אף חייבת, לבצע בדיקה קלינית לנבדק. הועדה הרפואית רשאית להעדיף את ממצאי הבדיקה הקלינית בדבר הימצאותן או אי המצאותן של מגבלות כלשהן, על פני ממצאים כלשהם הנצפים בבדיקות כאלה ואחרות ואשר אינם גוררים עמם השפעות תפקודיות. הועדה הרפואית אף רשאית לקבוע באם היא מקבלת תלונה כלשהי כאמינה אם לאו, שהרי זהו חלק בלתי נפרד מן הבדיקה הקלינית, לפיה קובע הרופא הבודק באם התלונה הבאה מפי הנבדק מתיישבת ו/או תואמת לפציעה ו/או לממצא אובייקטיבי שאינו שנוי במחלוקת. עסקינן בסוגיה רפואית מקצועית טהורה. לא מצאתי ממש בטענת המערער לפיה לא ניתנה לו הזדמנות להערך לדיון בפגימת עמוד שדרה צווארי, פגימה עליה לא הוגש ערעור לועדה הרפואית העליונה, שהרי, אין מדובר באיברים נפרדים או בפגימות נפרדות ולא ניתן להתבונן על חלקיו השונים של עמוד השדרה כעל פגימות נפרדות המצריכות הודעה מוקדמת טרם בדיקה. לבית המשפט אשר הינו חסר השכלה רפואית - אין את הכלים והידע המקצועי המסמיכים אותו להמיר את שיקול דעתה של הועדה הרפואית בשיקול דעתו הוא, ומכל מקום, לא יטה להתערב בממצאי ועדה רפואית ככל שמדובר בקביעה מקצועית גרידא. אף אין לקבל את טענת המערער לפיה לא היתה רשאית הועדה לקבוע את נכותו לצמיתות מבלי להזהירו על כך מבעוד מועד, שהרי אם הגיעה הועדה למסקנה כי מצבו מצדיק קביעה סופית, מה הטעם בקביעת נכות זמנית. למעלה מן הצורך אציין כי דר' ארבל, אשר חוות דעתו הוגשה לועדה, סבר כי עסקינן בנכות צמיתה בציינו: "נוכח הזמן שחלף מאז הפגיעה, יש לראות בנכות זו - נכות יציבה". כאמור לעיל, עסקינן בערעור המתמקד בטענות רפואיות גרידא, להבדיל מטענות משפטיות. הערעור נדחה. תעופהנכות