מחלת פרקים - אחוזי נכות

פסק דין ערעור זה מופנה כנגד החלטת הועדה הרפואית העליונה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 (להלן: "החוק") מתאריך 7.2.05 אשר קבעה את נכותו של המערער בגין מספר פגימות מוכרות בשיעור של 76.48%. המערער יליד 1966 הוכר כנכה על פי החוק בגין מחלת פרקים. בתאריך 3.6.03 נקבעה נכותו על ידי ועדה רפואית עליונה בשיעור של 60.79%. ערעור שהוגש לבית משפט זה התקבל, בעקבות הסכם פשרה בין הצדדים והתיק הוחזר לועדה הרפואית העליונה. להחלטת הועדה הרפואית נשוא הערעור שבפני, קדמו שלוש ישיבות אליהן הוזמן המערער, אשר תועדו בפרוטוקולים מיום 7.7.04, 11.10.04 ו- 7.2.05. בישיבה מיום 7.7.04 נבדק המערער והועדה עיינה בצילום אגן מיום 17.5.01 וממצאיו, אך לא השלימה הבדיקה לנוכח העוינות שהפגין המערער כלפי הועדה. בנסיבות אלה סברו חברי הועדה כי נוכחותו של פסיכיאטר יהיה בה כדי לשפר את האווירה ואת שיתוף הפעולה של המערער, משכך נדחה הדיון לישיבה נוספת מתוך מטרה לצרף לחברי הועדה פסיכיאטר. לאחר שקיבל ההחלטה לעיונו, הורה יו"ר הועדות הרפואיות לקיים דיון נוסף בהרכב הנוכחי של הועדה מאחר שהמערער לא הוכר כמי שסובל מפגיעה נפשית. בהמשך להוראה זו, אשר ניתנה על פי הסמכות הנתונה ליו"ר הועדות באשר להרכבן של ועדות רפואיות, זומן המערער לבדיקה נוספת. בתאריך 11.10.04 הופיע המערער פעם נוספת בפני הועדה הרפואית והודיע כי הוא מעונין לקיים את הדיון ללא נוכחות עורך דין מטעמו. למרבה הצער המשיך המערער לנהוג בועדה בעוינות תוך הטחת האשמות בחבריה. דוגמת האמירה: "אני לא אוהב לראות רופאים, מושכים אותי 18 שנים. ואתם הרופאים תמשיכו לגור ברמת אביב ג'". למרות דברים אלה, הסבירו חברי הועדה למערער כי עליו לפרט את תלונותיו ולהציג את המסמכים הרפואיים שבידו על מנת שניתן יהיה להתייחס לערעור. המערער פעל כמודע, הציג מסמכים רפואיים ופירט את תלונותיו. בהמשך בדקה הועדה את המערער ופרטה את ממצאיה, אולם בטרם סיכמה את ממצאיה, ביקשה לקבל צילום אגן עדכני, צילום כתף ימין וצילום קרסוליים. בישיבה שהתקיימה ביום 7.2.05 הוצגו בפני חברי הועדה צילומי הרנטגן. הועדה עיינה בחוות הדעת של ד"ר ששון וד"ר פלדברין וסיכמה את ממצאיה כדלקמן: "הועדה מסכימה עם חלק מהממצאים אך אין ספק שהנכויות שנקבעו בחוות הדעת אינן מוצדקות. באשר לגובה הנכות, בעמ"ש הנכות שנקבעה בועדות קודמות משקפת נכונה את המצב. באשר לנכויות בגין הכתפיים, הנכות שנקבעה משקפת את מצבו . באשר לפרקי הירכיים, הועדה מקבלת את הערעור וקובעת 20% נכות בגין כל פרק ירך לפי סעיף 48(1)ו' ". בהמשך להחלטה זו נקבעו למערער נכויות כדלקמן: מחלת בכטרב עם קיבוע מוחלט של עו"ש 60% על פי פרט 37(1) ד' I למבחנים לקביעת דרגת נכות. כאבים והגבלה בתנועה במעלות אחרונות של כתף ימין 1% על פי פרט 41(4) א' למבחנים. כאבים והגבלה בתנועה במעלות אחרונות של כתף שמאל 1%. הגבלה בתנועות פרקי ירך ימין ושמאל 20% לכל צד על פי פרט 48(1) ו' למבחנים. המערער מלין על הנוהל בדיוני הועדה ובין היתר טוען שלא היה מקום לקיים דיון בהעדר עורך דין מטעמו. עוד טוען המערער כי החלטת הועדה הינה לאקונית ובלתי מנומקת. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובמסמכים שבתיקו הרפואי של המערער, החלטתי כי דין הערעור להדחות. עיון בפרוטוקולים של הועדה הרפואית העליונה מעלה כי למרות התנהלותו של המערער אשר הטיח בחברי הועדה האשמות שונות, נהגה כלפיו הועדה באורך רוח, כפי שהיה עליה לעשות בנסיבות המקרה והסבירה למערער כי טובתו דורשת הצגת טענותיו באופן מסודר. הועדה לא הסתפקה במסמכים הרפואיים שהובאו בפניה ובבדיקות שערכה ובטרם סיכמה את ממצאיה, ביקשה וקיבלה צילומים עדכניים. רק לאחר שכל הנתונים נמצאו בפניה, נתנה את החלטתה. באשר להעדר ייצוג, המערער עצמו ביקש לקיים הדיון בלא עורך דין ויצוין כי מעיון בתיק הרפואי עולה כי המערער ייצג עצמו גם בהזדמנויות קודמות. מרישומי הועדה התרשמתי כי עוינותו המופגנת של המערער לא השפיעה על שיקול דעתה והיא בדקה את תלונותיו ביסודיות. באשר לטענה לפיה הועדה לא נימקה את מסקנתה , אין דעתי כדעתו של ב"כ המערער. להחלטה שצוטטה על ידי לעיל קדמו, כאמור, בדיקות קליניות שתועדו במלואן. כך למשל בפרוטוקול מיום 7.7.04 מציינת הועדה כי המערער יושב ישיבה פיזיולוגית עם כיפוף פרקי ירכיים ב- 90 מעלות. ממצא זהה מתואר גם בבדיקה מיום 11.10.04 ממצאים אלה אינם מתיישבים עם האמור בחוות דעתו של ד"ר ששון הקובע כי העמדה של עמ"ש היא עמדה בתנוחה לא נוחה. כן מתעדת הועדה את טווח התנועה של עמוד השדרה ויתר המפרקים. מן המקובץ עולה כי המחלוקת בין המומחים מטעם המערער למסקנות הועדה מתמקדת בשיעור הנכות אותו יש לקבוע. שאלה זו הינה שאלה שברפואה הנתונה לשיקול דעתה של הועדה הרפואית. סבורה אני כי משפרטה הועדה את ממצאי בדיקותיה הקליניות ואת תוצאות בדיקות ההדמיה תוך התייחסות למשמעות בדיקות אלה, יצאה הועדה ידי חובת ההנמקה. ויצוין לענין זה כי נקבעו למערער 60% נכות בגין קיבוע מוחלט של כל עמוד השדרה וההגדרה "בזוית נוחה" אין משמעותה העדר מגבלה, אלא זווית פיזיולוגית; וכפי שציינתי לעיל, בשתי בדיקות קליניות מצאה הועדה ממצאים העולים בקנה אחד עם מסקנותיה. לאור האמור לעיל החלטתי לדחות את הערעור. לאור נכותו הגבוהה של המערער, אין אני עושה צו להוצאות. מחלות פרקיםרפואהנכותאחוזי נכות