פסק-דין 1. המשיב הגיש נגד המבקשות תביעה לפיצויים בקשר לנזקי גוף בגין מחלה זיהומית בה לקה, לטענתו, כתוצאה מכך שנשרט בעת עבודתו כנהג משאית אשפה אצל המבקשת מס' 1. המבקשת מס' 2 נתבעה מכוח היותה חברת הביטוח של המבקשת מס' 1. התביעה מתבססת על חוות דעת של מומחה מטעם המשיב, ד"ר אורן צמחוני, לפיה קיים קשר סיבתי בין השריטה לבין הנזקים שנגרמו למשיב. המבקשות הגישו חוות דעת נגדית, של ד"ר סילביו פיטליק, הסותרת חוות דעת זו וקובעת כי לא יתכן קיומו של קשר סיבתי כזה (חוות הדעת צורפו כנספחים ג' ו-ד' לבקשה, בהתאמה). 2. לנוכח המחלוקת שבין הצדדים, מינה בית משפט קמא (כב' השופטת נחליאלי), ביום 27/6/07, את פרופ' יהודה שיינפלד (להלן: "המומחה"), על מנת שיחווה את דעתו בסוגיית הקשר הסיבתי. בכתב המינוי נתבקש המומחה לעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו על ידי ב"כ בעלי הדין תוך 30 יום (הודעת המינוי צורפה כנספח ה' לבקשה). 3. ביום 23/7/07 שלחו ב"כ המבקשות את החומר הרפואי לידי המומחה. לא נעלמה ממני טענת המומחה העולה מהודעתו מיום 24/12/07 של ב"כ המבקשות לבית המשפט, כי ביום 1/10/07 טרם נתקבלו אצלו המסמכים האמורים, טענה המוכחשת בתצהירה של עו"ד גלית אורן מיום 2/10/07. ברם, אין מקום כלל להידרש לשאלה אם ומתי הגיעו המסמכים לידי המומחה, הואיל וכבר ביום 15/7/07, בטרם חלף המועד להמצאת המסמכים מטעם המבקשות (30 יום מיום 27/6/07, קרי 27/7/07), הוציא המומחה חוות דעת המתבססת על המסמכים שהומצאו לו על ידי ב"כ המשיב בלבד. 4. משנודע לב"כ המבקשות על המצאת חוות הדעת כאמור, פנה ב"כ המבקשות ביום 13/8/07, בבקשה לבית משפט קמא לפסול את המומחה. בית משפט קמא, בהחלטתו מיום 6/9/07, לא נעתר לבקשה. בדחותו את הבקשה קבע בית משפט קמא כי "לא נפל בחוות הדעת של המומחה כל פגם היורד לשורש העניין, כגון פגם בשיקול דעתו המקצועית של המומחה, פגם העשוי להעיד על חוסר תום לב, משוא פנים או דעה קדומה. על בית המשפט לצאת מתוך הנחה כי המומחה הרפואי שמינה עשה מלאכתו נאמנה ללא משוא פנים וביושר, על פי מיטב כישוריו, ניסיונו ושיקול דעתו". עוד קבע בימ"ש קמא, כי יש לשקול, האם כתוצאה מהפגם שנפל בחוות הדעת נגרם לבעל הדין הנוגע בדבר עיוות דין, והאם חוות הדעת ניתנת לתיקון. בימ"ש קמא סבר, לאור האמור במכתבו של פרופ' שיינפלד כי הוא מוכן לשוב ולחוות דעתו לאחר עיון במסמכי המבקשות, ובכך ניתן לתקן את הפגם שנפל, ועל כן דחתה את הבקשה. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בה דנתי כבערעור עצמו. 5. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה, בתשובה לתגובה, במסמכים שצורפו להן ובהודעות השונות שבאו בפניי, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורתני כי דין הבקשה להתקבל. ברש"א 9724/04, דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ ואח' נ' אמנון חביב (לא פורסם), אומר המשנה לנשיאה, כב' השופט א' ריבלין, כדלקמן: "... רבות כבר נכתב על החובה להבטיח את עצמאות שיקול הדעת של המומחה מטעם בית-המשפט, ועל חשיבות מילוי הוראות הדין על-ידו, בהיותו בבחינת 'זרוע ארוכה' של בית-המשפט. יודגש כי יש להימנע מפתיחת פתח ל'קיצורי דרך' ול'עיגול פינות' ביחס לעקרונות העבודה שנועדו למנוע משוא פנים ולשמר את האובייקטיביות של המומחה. אלו עומדים ביסודה של מידת המהימנות הגבוהה שמייחסים בתי-המשפט לחוות-הדעת של מומחים שמונו מטעם (ראו גם: רע"א 2726/04 אזולאי נ' הדרה חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום 7.6.2004); רע"א 11147/03 ביטון נ' אלעזרה (טרם פורסם, ניתן ביום 14.3.2004); והשוו: רע"א 6401/00 לה נסיונל חברה לביטוח נ' סאלח, פ"ד נה(3) 97, 99-100 (2001) וההפניות המופיעות שם)" (ההדגשות שלי, ש.ב.). דברים אלה מן הראוי היה כי בית משפט קמא ישווה לנגד עיניו. אכן, אין לי יסוד להניח כי המומחה פעל שלא בתום לב בהתעלמו מהחלטת בית משפט קמא, והכין את חוות דעתו מבלי להמתין לקבלת מסמכיו של ב"כ המבקשות. אולם קיצור הדרך, אותה הציעה השופטת קמא, היינו כי המומחה יחווה דעתו שנית לאחר שיעיין במסמכי ב"כ המבקשות, יש בו כדי לפגום במראית פני הצדק בכל הנוגע לאובייקטיביות של המומחה אשר נתן כבר חוות דעת, קבע לגביה מסקנותיו בהתבססו על נתונים מסוימים התומכים במשיב, ועתה מתבקש לשנותה בשים לב למסמכים אחרים שלא היו בפניו והסותרים את המסמכים עליהם התבסס בעבר. המסקנה היא כי אין מנוס מלפסול את חוות דעתו ולמנות מומחה אחר תחתיו. 6. אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה. הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל, לפי תוצאות הדיון בתיק. רפואהפסילת מומחהמומחה