נושא מיקרוטראומה הוא בדרך כלל עניין להערכה כמותית ולא "שחור/לבן". ישנם מקרים של נהיגה בכלי עבודה כבדים בשטח (כמו למשל נהג טרקטור במחצבה) בהם תרומת העבודה מגיעה כדי תרומה ממשית למחלת הגב התחתון. לא זה המצב במקרה הנדון. נקבע כי הנהיגה כאן הייתה על משטח אספלט ולא בשטח. נרשם אמנם כי המשטח אינו ישר ויש קפיצות של המלגזה, אולם עדיין מדובר במלגזה שנוסעת על משטח סלול. באשר לתחולתה של תורת המיקרוטראומה על נהגים נקבע בפסיקת בית הדין, כי אין די בנהיגה כשלעצמה כדי להקים תשתית להוכחת המיקרוטראומה, אלא אם מדובר בנהיגה בכבישים משובשים החושפים את הנהג לפגיעות זעירות הנובעות מטלטולי הרכב עקב שיבושי הדרך. בעניין עב"ל 313/97 המוסד נ' יניב פד"ע לה 529, דובר בנהג מונית ואוטובוס, אשר התשתית העובדתית ייחסה לו נהיגה ממושכת בכבישים משובשים ובזעזועים. בפסק דין זה נקבע: "אין משתמע מהנפסק, "שעצם הנסיעה בכביש תוכר מעתה כתאונה בעבודה לגבי כל נהג או נוסע", שכן ההכרה תלויה בתשתית העובדתית המוכחת בכל מקרה ומקרה. כן משתמע מהנפסק שלגבי מי שהינו נהג במקצועו והוא נוהג במשך שנים רבות בכבישים משובשים שעות מספר מדי יום, והוא סובל עקב כך מליקוי בגבו – ייתכן שלגביו אותה פגיעה אכן תוכר כפגיעה בעבודה על-פי תורת המיקרוטראומה". בית הדין הארצי לעבודה ובתי הדין האזוריים, הכירו מספר רב של פעמים בפגיעות גב של נהגים כפגיעות בעבודה, בעיקר כאשר הם חשופים לקפיצות ותזוזות כתוצאה מנסיעה על כבישים משובשים ולא קיים מנגנון הגנה מיוחד מזעזועים של כסא הנהג. זאת, על בסיס דוקטרינת המיקרוטראומה. ( עב"ל 364/97 המוסד לביטוח לאומי נ' שמואל אסרף, פד"ע לה 463; בל (נצ') 2204/03 ברייר משה נ' המל"ל, מיום 15.1.06; בל (י-ם) שמעון ביטון נ' המל"ל, מיום 25.11.08; ב"ל (נצרת) 1870/01 עבדאלמג'יד טאהא נ' המל"ל, מיום 16.2.04). בעב"ל 53/99 עובדיה (עבודי) חקאק נ' המוסד (מיום 29.4.03) נפסק מפי הנשיא אדלר: "מחלת גב נמנית על המחלות שגורמים רבים מובילים להתפתחותן (diseases causal multiple). בניגוד למחלות לב ומחלות נפש בהן הכריעה הפסיקה באופן חד משמעי, כי אין מקום ליישם לגביהן את תורת המיקרוטראומה, הרי שלגבי מחלות גב אין פני הדברים כך.משפט תעבורהמיקרוטראומה