א. התביעה שבפניי עניינה דרישת התובעת לתשלום עבור ספירת מלאי שערכה אצל הנתבעת. ב. הצדדים התובעת אינפו סיסטמס בע"מ (להלן:"התובעת") הינה חברה שעוסקת בין היתר בביצוע ספירות מלאי אצל לקוחות שונים . הנתבעת תעוזה מ.י. בע"מ (להלן:הנתבעת) היא חברה המנהלת רשת בתי מרקחת "פארמה טבע" ברחבי הארץ. ג. רקע כללי ותמצית העובדות שאינן שנויות במחלוקת התובעת בצעה ספירת מלאי בסוף שנת 2006 בארבעה בתי מרקחת המנוהלים ע"י הנתבעת. התובעת קבלה שכר טרחה בסך 8,200 ₪ בתוספת מע"מ מהנתבעת. התובעת דרשה סכום נוסף בסך של 24,055 ₪ עבור עבודתה ומשלא נענתה הנתבעת לדרישתה, הוגשה התביעה שלפניי. ד. תמצית גרסת התובעת בין הצדדים נחתם הסכם שאושר ע"י מנהלת הנתבעת, הגברת סיגל ארז, לביצוע עבודת ספירת המלאי. בהתאם להסכם זה שצורף כנספח א1 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת (להלן:"ההסכם") התשלום בגין ספירת המלאי היה כדלקמן: בגין כל סניף בו בוצעה הספירה שולם סכום קבוע של 2050 ₪ מראש ולאחר ביצוע הספירה שולמה היתרה בהתאם לשעות העבודה שנדרשו בכל סניף וסניף כאשר עלות כל שעת עבודה לסופר הינה 36.5 ₪. בסוף שנת 2006 ביצעה התובעת ספירת מלאי ב 4 סניפים של הנתבעת ובהתאם לאישור השעות של מנהלי אותם סניפים זכאית היא לסכום הנתבע בכתב התביעה. התובעת בצעה עבודה זו עבור הנתבעת גם בשנים קודמות וקבלה את שכרה בדרך זו וללא כל מחלוקות, אך עבור הספירה של שנת 2006 סירבה הנתבעת , ללא כל הצדקה, לשלם לתובעת את יתרת התמורה לאחר התשלום הראשוני ששולם ומכאן התביעה. ה. תמצית טענות הנתבעת בהתאם להסכם זכאית התובעת לכל היותר לתשלום הקבוע בגין מחיר בסיס לספירה בסך של 2,050 ₪ אותו קבלה. התובעת לא הוכיחה כי עבדה של שעות נוספות לאלו הכלולות בתשלום הקבוע. מנהלי הסניפים שחתמו על האישורים אשר כביכול מעידים על שעות העבודה שבוצעו ע"י הנתבעת, אינם מוסמכים לכך. התובעת לא היתה מקצועית ויעילה בעבודתה אשר נעשתה ע"י סופרים לא מיומנים והיא גרמה בכך נזקים לנתבעת, כך שגם מסיבה זו היא איננה זכאית לכל שכר עבודה נוסף. ו. השאלות העיקריות השנויות במחלוקת מהו שכ"ט התובעת על פי ההסכם שבין הצדדים האם התובעת התרשלה בתפקידה ז. דיון 1. עדות הזמה התובעת זמנה שני עדים מטעמה אשר הגישו גם תצהירים ואילו הנתבעת זמנה עדה אחת שהגישה תצהיר. לאחר שהסתיים הדיון בקשה הנתבעת לזמן עדי הזמה. התובעת התנגדה לכך . בהחלטתי מיום 29.12.08 קבעתי שהעד יישמע אך לתובעת הזכות לטעון לפסלות עדות זו במסגרת הסיכומים. התובעת אכן התייחסה לכך בסיכומיה וחזרה וטענה שמלכתחילה לא ניתן להעיד עד הזמה ע"י הנתבעים וכי פרוצדורה זו שמורה אך ורק לתובעים. בנוסף טענה הנתבעת כי לגופו של עניין יש לדחות את עדותו של אותו עד אשר העיד כמעין מומחה מבלי שהיה מעורב בנדון בזמן הרלוונטי מחד, ומבלי שהגיש חוות דעת מומחה בצורה הקבועה בחוק מאידך וכל זאת בנוסף לכך שיש לו קשרים כלכליים קבועים עם הנתבעת. מסכימה אני עם התובעת הן בעניין הפרוצדוראלי והן בעניין המהותי. עדות הזמה בהתאם לתקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 היא פרוצדורה השייכת אך ורק לתובעת. וכך גם נקבע בפסק דינו המלומד של כבוד השופט חאג' יחיא בת"א (תל-אביב-יפו) 35228/03 - נוריאלי נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ . תק-של 2005(3), 30761 (2005). מדובר אמנם לכאורה בעניין פרוצדוראלי אך למעשה הנימוק הוא מהותי. שכן התובע שהעיד את עדיו ראשון נזקק לפרוצדורה של עדי הזמה לאחר שכבר הכריז "אלה עדי". ואילו הנתבע לאחר ששמע את עדי התביעה יכול להגיש בקשה להבאת ראיה נוספת או זימון עד נוסף במסגרת הראיות המובאות על ידו לפני שהכריז "אלה עדי". במקרה הנדון לא ברור לי מדוע ביקש ב"כ הנתבעת לזמן עד נוסף , כאשר עד זה היה בשליטתו עוד לפני הגשת תצהירים על ידו והנושא שבמחלוקת היה ידוע וברור. בנוסף לאמור לעיל הבקשה שהוגשה ע"י הנתבעת להתיר לה לזמן את עד ההזמה לא לוותה בתצהיר כנדרש בתקנות למרות שיש בבקשה התייחסות לנושאים עובדתיים. לאור האמור לעיל אני קובעת שעדותו של העד יצחק שלום, מיום 29.12.08, אינה קבילה ואיננה מהווה חלק מחומר הראיות. אתייחס בקצרה גם למהות עדותו , למרות שלמעשה התייתר הצורך מלדון בכך. העד העיד בצורה ברורה שהוא לא לקח חלק באירועים אליהם מתייחסת תביעה זו בזמן אמת , ולמעשה עדותו הייתה מעין "עדות מומחה". כך שגם מטעם זה גם לו היה עד זה מגיש תצהיר במועד, כפי שצריך היה לעשות, לא היה ניתן לתת לעדותו משקל רב שכן מחד הוא לא היה בסוד העניינים בתקופה הרלוונטית ומאידך הוא לא מונה כמומחה מטעם בית המשפט ולא הגיש חוות דעת מומחה כנדרש בתקנות. נוסף לכל הוא גם נמצא בקשרים עסקיים כלכליים קבועים עם הנתבעת. לאור האמור לעיל חומר הראיות עליו מתבסס פסק הדין אינו כולל את עדותו של מר יצחק שלום. 2. ההסכם ההסכם שבין הצדדים בא לידי ביטוי בהצעת המחיר עליה חתומה הנתבעת. בהתאם להסכם נקבע מחיר בסיס לכל סניף העומד על סך של 2,050 ₪ . כמו כן מצוין בהסכם כי עלות שעה לסופר היא 36.5 ₪. תנאי התשלום נקבעו בסעיף 7 להסכם הקובע כי מחיר הבסיס ישולם בצמוד להזמנה , תוך 30 יום ממועד אישורה. בסעיף 7.2 נקבע שיתרת התשלום תבוצע בתנאי שוטף +45. לטענת התובעת, ברור מהאמור לעיל כי בנוסף לתשלום הבסיס המשולם עוד לפני ביצוע הספירה, ישולם שכר נוסף בהתאם לשעות העבודה שבוצעו בפועל ע"י הסופרים בכל סניף וסניף. לעומתה, טוענת הנתבעת שפרשנותו הנכונה של ההסכם הוא ששכר הבסיס בסך 2,050 ₪ נקבע לפי שער של 36.5 עבור שעת עבודה של כל סופר. למרות שאני מסכימה עם הנתבעת שיש לפרש את ההסכם , כאשר יש מחלוקת בין הצדדים , לרעת המנסח, הרי שאין הדבר אומר שיש לקבל באופן אוטומטי את פרשנותו של הצד שלא ניסח את ההסכם. יש לפרש את ההסכם בראש ובראשונה פרשנות המקיימת את ההסכם בצורה הגיונית והגונה ובמקרה הנדון הפרשנות של התובעת היא הפרשנות העומדת בשני מבחנים. העדות מטעם מצהירי התובעת הייתה מהימנה ומדויקת בעוד בעדות הנתבעת רב היה הנסתר על הגלוי. להלן חלק מעדותה של מנהלת הנתבעת: "ש. מה המשמעות של 36 ת. אני מניחה שאם וכאשר היו סופרים שעות זה מה שהגיע לזה אבל לא אשרתי שום שעה מעבר למה שסוכם ואני לא חייבת כלום ש. כמה שעות סוכם ת. לא סוכם, אם יהיו סופרים שיצטרכו לספור שעות ואני מאשרת אני אשלם. הוא הי צריך לפנות אליי לקבל אישור אם וכאשר ספרו איקס שעות ואם לא אישרתי אני לא משלמת אני לא יכולה לחייב על משהו שלא אישרתי" ובהמשך: "ש. כלומר בוצעו 0 שעות ספירה לשיטתך ת. זה לא לשיטתי זה ההסכם בנינו. אם בוצעו 0 או 100 שעות הם צריכים להוכיח שהיו צריכים לקבל אישור ממני. זה מעבר למה שסוכם מעבר ל 2050 כפול 4. " ש. מה ז"א 2050 לאיזה שעות זה מתייחס ת. אני מחויבת להסכם שחתמתי. אם וכאשר היו צריכים בסניפים לעשות מספר שעות נניח היו אומרים לי שהוא צריך לעבוד 30 שעות הוא היה צריך לפנות אליי ולבקש את אישורי. ש. מה זה משנה לך כמה שעות. מה זה 2050 ת. זו הספירה בסניפים. על כל סניף שילמתי לו לא סיכמתי איתו על שום שעות מראש לא התחייבתי לשום שעות ש. כלומר זה היה מחיר פיקס ת. זה היה ההסכם, אם היה אומר שבסניף ירושלים אני צריך 60 שעות היה צריך לפנות אליי אם אני מסכימה, אני לא מוכנה לשלם מעבר למה שסוכם אבל הוא עשה דין לעצמו והוא ניפח את זה ואני צריכה לשלם לו וזה לא נכון כי לא התחייבתי מעבר לסכום המקורי" (פרוטוקול דיון מתאריך 18.11.08 בעמ' 17). עדות מנהלת הנתבעת שחלקה פורטה לעיל מעידה כי החתומה מטעם הנתבעת עצמה לא ידעה להשיב באופן ברור וגלוי בגין מה התחייבה ובגין מה שילמה. היא לא ידעה לענות באופן ברור מה מהווה תשלום הבסיס כאשר פעם אחת מסבירה כי את השעות היה צריך להגיש לאישורה בנוסף לתשלום הבסיס ובהמשך הדברים מסבירה כי תשלום הבסיס הינו התשלום בגין הספירה וכי כלל לא התחייבה לשלם שעות. נראה כי גם כאשר ב"כ התובעת מנסה להבין את פרשנותה היא להסכם ניסיון זה עולה בתוהו. אוסיף ואומר שבהתאם לחומר הראיות שהובא בפני הרי שפרשנות זו גם מתאימה להתנהלות הצדדים בשטח אשר לפיה שעות העבודה נקבעו רק לאחר ביצוע העבודה שכן לא ניתן היה לקובעם בצורה מוחלטת לפני ביצוע העבודה. מספר השעות העבודה אושר ע"י מנהלי הסניפים של הנתבעת שבדקו את שעות העבודה שבוצעו ע"י הסופרים מטעם התובעת כך שלא מדובר באיזה שהיא קביעה שרירותית או על סמך רישומים של התובעת אלא על אישור השעות כפי שאושר ע"י נציגי הנתבעת. כמו כן לא היה כל טעם ברישום השעות ובהחתמת נציג מטעם הנתבעת אילולא החיוב בגין שעות אלו. אני מאמינה לתובעת כי זהו הנוהג שהיה בין הצדדים גם בספירות הקודמות ובהנחה שרצתה הנתבעת לשנות נוהג זה היה עליה לדרוש שזה יירשם "ברחל בתך הקטנה". אינני מקבלת את טענת הנתבעת שנציגי הסניפים לא היו מוסמכים לחתום וגם אם כך הדבר הרי שהתובעת לא יכלה לדעת על כך ובהיותם נציגיה של הנתבעת ונושאי תפקיד ניהולי בה , על הנתבעת לקחת אחריות על הפעולות שנעשו ע"י נציגיה כלפי צד ג'. לאור האמור לעיל אני מקבלת את דרישת התשלום כפי שנדרשה ע"י התובעת. 3. איכות הספירה הנתבעת טענה שהספירה לא בוצעה כראוי ואף צרפה חוות דעת של חברת "אם התוצאה" התומכת לכאורה בגרסתה זו. חוות דעת זו לא הוגשה בהתאם לתקנות אלא צורפה לתצהיר העדות הראשית של הגברת סיגל ארז מטעם הנתבעת. הנתבעת גם לא בקשה לזמן את עורכי חוות הדעת על מנת שיעידו בפניי כך שלמעשה אין משקל של ממש לאותה חוות דעת שצורפה לתצהיר העדות הראשית ולמעשה לא הובאה כל ראיה של ממש המעידה על כך שהספירה בוצעה שלא כראוי. מעבר לאמור לעיל גם באותה חוות דעת שצורפה לתצהיר עדות ראשית נמתחה ביקורת על אופן ביצוע ההליכים החשבונאיים ע"י הנתבעת עצמה , אך כאמור אין לתת משקל של ממש לחוות דעת זו בנסיבות שפורטו לעיל. עדותה של הגברת ארז המשמשת כמנהלת אצל הנתבעת היה בה הנסתר רב על הגלוי והיא הרבתה לענות תשובות כלליות ועמומות. התובעת לעומתה הייתה מאוד עקבית בתצהירי עדות ראשית ובחקירה של המצהירים מטעמה שהתייחסו ופרטו את דרך עבודתם ואף נתנו הסבר לסתירות לכאורה הקיימות בספירה ואשר לטענתם נבעו מדרך רישום הפריטים אצל הנתבעת. לאור האמור לעיל אני דוחה את הטענה שספירות המלאי בוצעו שלא כראוי. 7. סוף דבר אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת תוך 30 יום את הסך של 24,055 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל ובתוספת 3,000 ₪ פלוס מע"מ בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד. המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים. ניתן היום, ז' חשוון תש"ע, 25 אוקטובר 2009, בהעדר הצדדים. ראיות הזמה / עדות הזמה