1. התובע יליד שנת 1975, הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו במשחק כדורגל בשנת 2000, עת היה כבן 25 שנים. אין מחלוקת כי המשחק אורגן על ידי עמותה בשם העמותה לקידום נערי בני סכנין (להלן: "העמותה"), במגרש כדורגל המצוי בחזקתה של עירית סכנין, הנתבעת 1. הנתבעת 2 הינה חברת הביטוח שביטחה את הנתבעת בתקופה הרלבנטית. 2. לטענת התובע ביום 20.8.2000, עת השתתף במשחק כדורגל במסגרת טורניר קט-רגל שאורגן על ידי העמותה, במהלך אחד המשחקים, תוך כדי ריצה במגרש, דרך על אבן, השתטח ארצה וקיבל מכה חזקה בברכו השמאלית. התובע סבל משבר בברך. 3. הנתבעות מכחישות את אופן ארוע התאונה, מכחישות אחריותן, טוענות לשיהוי בהגשת התביעה ולרשלנות תורמת. 4. הצדדים הגישו חוו"ד מומחים מטעמם. מומחה מטעם התובע העריך, כי נגרמה לו נכות בשעור 20% ומומחה הנתבעות העריך, כי לא נותרה לו כל נכות. 5. הדיון פוצל כך שתידון תחילה שאלת האחריות. הראיות 6. התובע הגיש תצהירו ונחקר אודותיו. הוא זימן לעדות מספר עדים לצורך הגשת מסמכים - מר בדארנה פייסל, שהיה שופט הכדורגל במשחק, מר אבו ריא מוסטפא, ראש העיריה בתקופה הרלבנטית, מר ג'מאל טרבייה, מנכ"ל ויו"ר העמותה בתקופה הרלבנטית. העדים נשאלו ביחס למכתבים עליהם הם חתומים לכאורה ושצורפו לתצהירו של התובע (נספחים א1-א4). אף התרתי מספר שאלות שאינן נוגעות למסמכים, למרות התנגדות ב"כ הנתבעות. 7. ביום שנקבע לשמיעת ראיות ביקש ב"כ התובע להגיש תצהיר נוסף של עד למקרה, מר זבידאת אכרם. למרות התנגדות ב"כ הנתבעת התרתי הגשת התצהיר מיום 13.2.10 והעד נחקר בחקירה נגדית. דיון 8. התובע פרט בתצהירו את אופן התרחשות התאונה: "...במהלך אחד המשחקים... ותוך כדי משחק וריצה במגרש, דרכה רגל שמאל שלי על אבן, רגלי השמאלית החליקה אחורה והגוף שלי נפל לכיוון קדמי, השתטחתי לכל גופי קדימה תוך שברך שמאל קיבלה חבטה חזקה ברצפה" (סע' 6 לתצהיר). התובע הדגים ותאר באולם בית המשפט כיצד ארעה התאונה והסביר בין היתר- "...הרגל שלי החליקה אחורה כי היה איזה שהוא חפץ מתחת לרגל. הייתי עם נעלי קט רגל וזה לא יכול להחליק באספלט. ש. איזה חפץ היה מתחת לרגל ת. דרכתי על חפץ, אולי אבן קטנה או משהו. הרגשתי דקירה מלמטה ברגל עצמה בזמן הנפילה". (עמ' 14 ש' 2-7). העד מר אכראם זבידאת הצהיר: "במהלך אחד המשחקים ותוך כדי ריצה דרך מר חאתם שהין על אבן, רגלו החליקה אחורה והגוף שלו נפל לכיוון קדמי, חאתם השתטח לכל גופו קדימה תוך שברכו השמאלית קיבלה חבטה חזקה ברצפת האספלט" (סע' 4 לתצהירו). 9. אין לנתבעות אחריות מוחלטת בגין פגיעה במגרש הכדורגל אשר בחזקת הנתבעת, עיריית סכנין. משחק כדורגל מעצם טיבו הינו אירוע גופני, אשר טומן בחובו סכנות אשר המשתתף בו מודע להן. על כן, אין בעצם הנפילה כדי לקבוע חזקה בדבר אחריות מחזיקת המגרש או אף העמותה מארגנת האירוע, אשר מטעם לא מוסבר לא נתבעה. לפיכך, על מנת להשית אחריות על הרשות המקומית, יש להוכיח את עילת רשלנותה. 10. עוד אוסיף ואומר כבר עתה, כי אין די בהוכחת קיומה של אבן במגרש כדי לקבוע אחריות. יש לקבוע כי הימצאות אבן במגרש, מצביעה על מעשה או מחדל רשלני אשר הינו תולדה של מעשה או מחדל של הנתבעת. יכול ועצם המצאותו של מפגע מעיד על רשלנות מבחינת הדבר מדבר בעד עצמו, אך אין כך המצב בעניינו. 11. כאמור, ראשית יש להוכיח, כי הנפילה ארעה כתוצאה מנוכחותה של אבן. היה והדבר יוכח, יהא צורך להוכיח כי המצאה של אבן נובעת מרשלנות הנתבעת, או שיש עליה חובה שבדין למנוע קיומו של מפגע זה. 12. לדדי, התובע לא הרים את נטל ההוכחה המונח לפתחו להוכיח קיומה של אבן במקום הנפילה, תחת רגלו של התובע. להלן עיקר טעמי - א. גרסה זו מופיעה לראשונה בכתב התביעה, שהוגש כמעט 7 שנים לאחר המקרה. לאחר קרות התאונה, הוצאו מכתבים ע"י מר בדארנה פייסל, שופט המשחק (נספח א'3 לתצהיר התובע) ומר טרביה ג'מאל יו"ר עמותת נערי סכנין שארגנה את הטורניר (נספח 4א' לתצהיר התובע). בשניהם, מצויינת פגיעתו של התובע במהלך משחק כדורגל אך באף אחד מהם, לא מצויינת אבן. במכתבו של מר בדארנה מצויין, כי התובע החליק תוך כדי משחק ונפגע בברכו. מר טרביה העיד, כי שלח את המכתב לאחר שנודע לו שהתובע נפצע, שלח העתקו לבא כוחו, כי ידע שהוא מייצגו (עמ' 7 ש' 22-23). ב. העד מר טרבייה, העיד, כי ראה במו עיניו איך התובע נפצע, אך לא נשאל בחקירה ראשית לגבי אופן נפילתו ולא התרתי שאלה בעניין זה בחקירה חוזרת, לאור התנגדות ב"כ הנתבעות. בדברים שנאמרו, אין אישור לגרסת התובע בדבר קיומה של אבן במגרש שגרמה להחלקתו (עמ' 8 ש' 3-5). כאמור, גם במכתבו אין זכר לגרסה זו. ג. התובע עצמו בעדותו, העלה אפשרות, כי אין המדובר באבן אלא בחפץ אחר כלשהו. ד. מר זבידאת העיד, כי היה מרוחק ממקום נפילתו של התובע בשעת פגיעתו מרחק של 15 מ', ברי, כי ממרחק זה לא יכול היה לדעת מהי הסיבה לנפילתו. ה. התמונות שצרף התובע לתצהירו, צולמו, לשיטתו, מספר חודשים לאחר המקרה (עמ' 14 ש' 35-26). אין בהן כדי ללמד על מצב המגרש ביום הטורניר. עוד אוסיף, כי על פי התמונות, הרי מדובר באבנים רבות מאד אשר כיסו חלק מהמגרש. לא מדובר באבן בודדת ועל כן סביר היה כי מפגע ממין זה, יופיע במכתבים המוזכרים בס"ק א' לעיל. כאמור לעיל, על אף שמדובר במכתבים המודיעים על הפגיעה, לא הוזכר המפגע כלל. אין לי אלא להסיק, כי התמונות אינן מתארות את מצב המגרש ביום האירוע. עוד אוסיף, כי מר זבידאת אכרם העיד, כי בסביבה בה נפל התובע, היו אבני חצץ בודדות. אין זה תיאור ההולם את המתואר בתמונות (פרוטוקול עמ' 24 ש' 27-29). 13. מן האמור לעיל, אין לקבוע כי המגרש לא היה מכוסה אבנים, אלא לכל היותר היו עליו אבני חצץ בודדות. די באמור לעיל, על מנת לקבוע לטעמי, כי לא קמה אחריות של הנתבעת. לפנים משורת הדין, אדון גם בשאלה - אילו היו אבנים על המגרש, האם קמה אחריות לנתבעת? 14. ראשית, גם אם היו אבני חצץ בודדות אין הדבר משית אחריות על הנתבעת. מדובר בשטח פתוח במגרש כדורגל גדול, עשוי אספלט והדעת נותנת שאין אפשרות סבירה להבטיח העדרה של כל אבן חצץ מן המגרש. אוסיף ואומר כי גם לא הוכח בפניי, שאבן חצץ אחת או בודדות, יכולות לגרום להחלקה כנטען ובמיוחד כאשר התובע נועל, עפ"י עדותו בלבד, נעלי כדורגל עם "פקקים". 15. אין מחלוקת בין הצדדים, כי העמותה היא שארגנה את טורניר הכדורגל וביקשה מהנתבעת להעמיד את המגרש לרשותה ולדאוג לכיסוי ביטוחי. התובע צרף לתצהירו מכתבים מהם עולה כי העמותה לקחה על עצמה את ארגון טורניר הכדורגל, לרבות תקינותו ונקיונו של המגרש. העמותה ביקשה מהעירייה להעמיד את המגרש לרשותה ולדאוג לכיסוי ביטוחי. הנהלת העמותה התחייבה לשמור על המגרש ונקיונו במשך הטורניר ופעילויות העמותה (נספחים א1- א2 לתצהיר התובע). 16. במכתבו של יו"ר העמותה שהוצא לאחר פגיעתו של התובע, מצויין כי היא זו שארגנה את הטורניר שבמהלכו נפגע התובע (נספח' א4 לתצהיר התובע). בחקירתו טען מר בדארנה, כי העיריה היא שארגנה את הטורניר, יחד עם העמותה (עמ' 5 ש' 7-עמ' 6 ש' 16). איני מקבלת את דבריו. הדברים סותרים את האמור בנספחים א1-א2 לתצהיר התובע. הדברים אף אינם מתיישבים עם עדות יו"ר העמותה דאז, מר טרביה. מר טרביה אישר כי מכתב א1 נכתב ע"י מזכיר העמותה אך בידיעתו (עמ' 8 ש' 23-30). הוא אישר את תוכן המכתב (עמ' 9 ש' 6-7). 17. באשר לאחריות על נקיון המגרש מר טרביה העיד: "ש. אתם נטלתם על עצמכם התחייבויות מסוימות מול העיריה. ת. לשמור על הניקיון, אני יודע... לשמור על המגרש" (עמ' 9 ש' 8-9). 18. לאור האמור נראה, כי תפקידה של העירייה התמצה בהעמדת המגרש לרשותה של העמותה, שנטלה על עצמה האחריות לארגון כל הנדרש, לרבות נקיון המגרש. לא נטען ולא הוכח כי העמותה היתה גוף חסר נסיון בעניינים כגון דא, ההיפך הוא הנכון, מר בדארנה העיד כי מדי שנה ארגנה העמותה טורניר כדורגל (עמ' 4 ש' 19-20). 19. זאת ועוד. הטענה בדבר ליקויים בהכנות לקיום המשחק וניקיון המגרש מצריכה הוכחה. בעניין זה לא הונחה בפניית תשתית ראייתית המאפשרת לקבוע כי היתה רשלנות בהתנהלות זו וממילא לא הוכח כי קיים קשר סיבתי בין התרשלות שכזו לבין התאונה. לישיבת ההוכחות התייצבו יו"ר העמותה דאז, ראש העיר דאז, שופט הכדורגל במשחק. לבקשת ב"כ התובע התייצבו עדים אלה לצורך הגשת מסמכים בלבד. העדים לא התבקשו להעיד על ההכנות שהתבצעו לקראת המשחק. 20. בסיכומיו טען ב"כ התובע כי עצם עריכת המשחק על מגרש אספלט היא מעשה פסול שכן אין המדובר במגרש תקני. הטענה מהווה הרחבת חזית אסורה והיא נדחית. אחרית דבר 21. התובע לא הוכיח תביעתו ולפיכך היא נדחית. התובע ישא בהוצאות שכר טרחת ב"כ הנתבעות בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. הסכום ישולם תוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. ניתן היום, ט' ניסן תש"ע, 24 מרץ 2010, בהעדר הצדדים. כדורגלדיני ספורטתאונות ספורט