הסדר פשרה ייצוגית השבה מלאה זוהי בקשה שהוגשה על פי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק") - לאישור הסדר פשרה בבקשה לאישור תביעה כייצוגית (בש"א 10897/07 בת.א. 1795/07; להלן: "בקשת האישור" ו- "התובענה" בהתאמה). הצדדים ובקשת האישור 1. המשיבה בבקשת האישור, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הפניקס"), היא חברה העוסקת בביטוח, כאמור בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א - 1981. המבקשים, שרון ומירי היבנר, הם בני זוג (להלן: "שרון", "מירי", "המבקשים"). בשנת 2004 התקשרו המבקשים עם הפניקס בחוזה ביטוח לרכישת ביטוח חיים. ביום 13.5.04 התקבלה אצל הפניקס הצעת הביטוח, לרבות הצהרת בריאות, כשהיא חתומה על ידי המבקשים. בו ביום החליטה הפניקס לקבלם כמבוטחים (נספח א' לתצהיר המבקש). לטענתם של המבקשים, שילמו את הפרמיה הראשונה בחודש יולי 2004, בסמוך להנפקת שובר התשלום על ידי הפניקס, ורק אז נכנסה הפוליסה לתוקף, לפי תנאיה. חרף זאת, חייבה הפניקס את המבקשים בתשלום פרמיה גם בגין התקופה שבין 1.5.04 ל- 1.7.04, וזו פרמיה ששולמה לחינם, ללא כל נטילת סיכון מצד הפניקס, ודינה להיות מוחזרת. למצער, בוודאי שלא ניתן היה לגבות פרמיה לתקופה שמיום 1.5.04 ליום 13.5.04, יום בו מולאה הצעת הביטוח. 2. המבקשים מפנים לסעיף 9(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח") - המורה כי "באין הסכם אחר מתחילה תקופת הביטוח עם כריתת החוזה". לגישתם של המבקשים, טרם שהסכימו הצדדים על כל פרטי ותנאי הפוליסה ברי כי לא יכול היה להשתכלל חוזה מחייב בין כל אחד מהם לבין הפניקס, תקופת הביטוח ממילא טרם החלה, והפניקס לא הייתה רשאית לגבות תשלום כלשהו עבור כיסוי ביטוחי שלא סופק על ידה. בבקשת האישור עתרו המבקשים כי בית המשפט יתיר להם להגיש תביעה ייצוגית נגד הפניקס, ולייצג בה את ציבור המבוטחים בביטוח חיים שחויבו על ידי הפניקס בתשלום פרמיה שלא כדין (להלן: "הקבוצה"). לטענתם של המבקשים בעת הגשת בקשת האישור לא היו בידם נתונים בנוגע לגודלה של הקבוצה, ואולם להערכתם היא מונה מאות אלפי לקוחות. עילות התביעה שנטענו נגד הפניקס בבקשת האישור הן התעשרות שלא כדין, הטעייה של המבוטחים והפרת חובת תום הלב בה חבה הפניקס כלפיהם. את נזקם האישי העריכו המבקשים בסכום של 372 ₪, ואת הנזק לקבוצה בכללותה בסכום של 21,200,000 ₪. 3. ביום 4.6.08 הגישו הצדדים הודעה בדבר הגעה למתווה של הסכם פשרה ובקשה למינוי מומחה מוסכם. ביום 25.12.08 מונה מר אבי אייכלר, יועץ פנסיוני מורשה, כמומחה בתיק (להלן: "המומחה"), לצורך הגדרת הפוליסות הרלוונטיות של הפניקס לצורכי התביעה והסכם הפשרה בין הצדדים, הגדרת ההיקף הכספי של הגבייה הנטענת ביתר של פרמיה בפוליסות הביטוח ובחינת סבירות ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים. חוות דעתו של המומחה 4. חוות דעתו של המומחה הוגשה ביום 2.9.09 (להלן: "חוות הדעת"). המומחה כלל ב"קבוצה הנבדקת" פוליסות פרט (מסוג הגנות מפני סיכונים טהורים בלבד, ללא רכיב החיסכון וללא תקופות אכשרה), פוליסות הכוללות מרכיב חיסכון וכיסויי ריסק נוספים ופוליסות שהגיעו לתומן במרוצת התקופה הנבדקת. המומחה לא מצא הצדקה לכלול בקבוצה פוליסות מסוג מחלות קשות, בריאות וסיעוד (המחייבות תקופת אכשרה), שיניים ותאונות אישיות ומשכנתאות. 5. המומחה בדק את ההסדר המוצע ומצא בו את היתרונות הבאים: תבוצע השבה מלאה של כל פרמיות הביטוח שנגבו ביתר בגין תקופה בה לא ניתן כיסוי ביטוחי לכל מי שמוגדר כחבר בקבוצה. כן נקבע מנגנון שמבטיח כי מעתה ואילך יתוקנו הפוליסות ומערכות המיכון של הפניקס, החל מיום 31.12.10, באופן שבו התופעה לא תישנה בעתיד. ההשבה תינתן בדרך של הארכת הכיסוי הביטוחי בפועל על פי מספר ימי ההשבה שלה זכאי כל מבוטח באופן פרטני. בחלק מהמקרים ההשבה היא אף מעבר להשבה ריאלית, לגבי אותם בעלי פוליסות מסוג ריסק טהור, שלגביהם התעריף של הכיסוי שבסיכון הוא הולם גיל. ההשבה מסוג הארכת תקופת הביטוח אף מיטיבה עם הקבוצה יותר מאשר הטבה כספית פרטנית של סכום קטן (כ- 26.33 ₪ בממוצע). ישנה חשיבות ותועלת ציבורית רבה בהתחייבותה של הפניקס לתקן את מערכותיה המיכוניות לעתיד. המומחה התייחס גם למספר סוגיות מיוחדות - פוליסות אשר לא ניתן יהיה להאריך לגביהן את מועד הביטוח במספר ימי ההשבה, ימי ההפחתה והשבה כספית בגין פוליסות מבוטלות, פקטור השבה בפוליסות שלא ניתן היה לבודד במדויק את תמהיל הריסק הגלום בהן - ונתן להן מענה. 6. המומחה מצא כי סך הסכום שיש להשיב למבוטחים עומד על 5,634,147 ₪ (עד לסוף פברואר 2009). המומחה מדגיש כי החסרונות בהסדר הפשרה מסתכמים בכך כי קיימת סבירות כי לגבי חלק מחברי הקבוצה היקף ההשבה לא ישקף באופן מוחלט את הערך האמיתי של ההשבה המגיעה להם, מהסיבה שסביר כי לחלק מהתוכניות ה"יסודיות", תוכניות ביטוח משולבות חיסכון, כגון: עדיף, מעורב ומסלוליות, התווספו להן במועד ההצטרפות ומיסוד הפוליסות כיסויים נוספים ("ריידרים"), אשר במרוצת התקופה שונו, הוקטנו או בוטלו, ולא ניתן לשחזרם. המומחה מבהיר כי למיטב ניסיונו, הכרתו והערכתו מדובר בערכים שוליים. הסדר הפשרה 7. ביום 17.3.10 הגישו הצדדים לבית המשפט הודעה על הסכם פשרה ובקשה למתן הוראות על פיו. להסכם צורפה חוות דעתו של המומחה, ולפיכך התבקש פטור ממינוי "בודק", כהגדרתו בסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות. כן הוגשו תצהירים מאת באי כוח הצדדים, שבהם הוצהר שכלל ההסכמות שאליהם הגיעו הצדדים מפורטות בהסכם הפשרה ונספחיו. לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה ובחוות הדעת לא ראיתי סיבה לדחות את אישורו של ההסדר על הסף. משכך, הוריתי לצדדים לפרסם הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה בשני עיתונים יומיים נפוצים על פי נוסח שצורף על ידם להסדר הפשרה - כמצוות סעיף 25(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות; וכן לשלוח עותק מכל החומר ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט - בהתאם להוראת סעיף 18(ג) לחוק; ביקשתי כי תוגש עמדת היועמ"ש תוך 45 יום מהמסירה (ראו החלטה מיום 21.4.10). הפרסומים נעשו כנדרש. בחלוף המועדים הקבועים לכך בחוק לא התקבלה תגובה או התנגדות לאישור הסדר הפשרה מאת מי מחברי הקבוצה, וגם לא הודעה כי אינו מעוניין להימנות עם הקבוצה לעניין הסדר הפשרה. היועץ המשפטי לממשלה לא מתנגד לאישור ההסדר. 8. על פי הסדר הפשרה, עם התובעים המיוצגים נמנים מבוטחים אשר התקשרו עם הפניקס בכל אחת מן הפוליסות שפורטו בנספח ב' להסכם, החל מיום 20.5.00 ועד למועד הקובע (6 חודשים ממועד מתן פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה), שחויבו בפרמיה מה- 1 בחודש השוטף שבו מולא טופס הצעת הביטוח. חברי הקבוצה יהיו כל תובע מיוצג, אשר פוליסת הביטוח שלו תקפה במועד הקובע, וכל מבוטח אשר יתקשר עם הפניקס בפוליסות האמורות בתקופה שהחל מהמועד הקובע עד למועד עדכון מערכת המחשוב של הפניקס. הפניקס תשיב לחברי הקבוצה סכומי פרמיות שנגבו בגין מרכיב הריסק בפוליסה בגין התקופה למן ה- 1 בחודש תחילת הביטוח ועד ליום שבו מולא טופס הצעת הביטוח. ההשבה תתבצע בעת פדיון הפוליסה או בעת משיכת הסכומים שנצברו על פי הפוליסה או בתום תקופת הביטוח או בעת תשלום תגמולי ביטוח, לפי המוקדם. לצורך זה תזין הפניקס במאגריה, לגבי כל אחד מחברי הקבוצה את זכותו לקבלת ההשבה. ההשבה תחושב על דרך של מכפלת פרמיית הריסק, כשיעורה במועד ההחזר, במנה המתקבלת מחלוקת התקופה העודפת במספר הימים בחודש תחילת הביטוח לאותו חבר קבוצה. לפניקס תעמוד הזכות להימנע מבדיקה פרטנית של סכום ההשבה לכל חבר קבוצה ספציפי ולהשיב לו סכום של מחצית פרמיית הריסק החודשית. ההשבה תתבצע באמצעות זיכוי חשבון הפרמיה שאותו על חבר הקבוצה לשלם בחודש האחרון של תקופת הביטוח בגובה סכום ההשבה, או בדרך של זיכוי חשבון החיסכון של חבר הקבוצה, או בדרך של צירוף סכום ההשבה לתגמולי ביטוח אם וככל שאלו משולמים לחבר הקבוצה או באמצעות המחאה מוגבלת תוקף ל-90 יום, שתשלח לכתובת הרשומה במשרדי הפניקס, הכל בהתאם לשיקול דעתה של הפניקס. כן תשיב הפניקס לכל תובע מיוצג, שפוליסת הביטוח שלו אינה בתוקף במועד הקובע, ולכל חבר קבוצה, אשר יפנו אליה בתוך 6 חודשים מהמועד הקובע בבקשה לבירור פרטני של עניינם, את סכום ההשבה שלהם, באמצעות המחאה מוגבלת תוקף ל- 90 יום. הפניקס תהיה רשאית לקזז כל חוב. עוד הוסכם כי הפניקס תעדכן את נוסח פוליסות הביטוח ואת מערכת המחשב שלה באופן שיבטיח גביית פרמיה בגין אותו סיכון ביטוחי אותו היא נוטלת. עוד סיכמו הצדדים על תשלום גמול של 20,000 ₪ למבקשים ותשלום של 722,440 ₪ + מע"מ כשכר טרחת עו"ד. 9. למקרא ההסדר, ולאור ההבדלים בינו לבין חוות דעת המומחה, הוריתי על עריכת חוות דעת משלימה. זו אכן הוגשה, בצירוף להודעה נוספת של הצדדים, ביום 6.9.10 (להלן: "חוות הדעת המשלימה"). חוות הדעת המשלימה 10. המומחה מדגיש כי ההסדר מיטיב עם חברי הקבוצה, שכן הוא נותן השבה כספית במקום הארכת משך הכיסוי בפוליסה, ולאלה מבין חברי הקבוצה שיחפצו בכך אף יתאפשר לקבל את ההשבה הכספית כבר בטווח הזמן הקרוב למועד הפיכת פסק הדין לחלוט. השבה זו, בפועל, תהיה גבוהה יותר מזו שננקבה בחוות הדעת, בשל חלוף הזמן. המומחה סבור כי ההסדר מאפשר לקבוצה לקבל גמול נאות והולם. כן חוזר המומחה על היתרונות הכללים, שפורטו עוד בחוות הדעת הראשונה. אישור ההסדר 11. ייאמר מיד: ראיתי לנכון שלא למנות "בודק" כהגדרתו בחוק, לנוכח העובדה כי יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה נבדקו על ידי המומחה, שהוא מומחה בתחום הביטוח, לאור העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה לא התנגד להסדר המוצע וכן בשים לב לאישור הסדרי פשרה דומים בתובענות דומות (ת"א (מחוזי תל אביב) 1792/07 פליטי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ,; ת"א (מחוזי תל אביב) 1429/06 ברוט נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ). כן ראיתי לנכון לאשר את ההסדר המוצע. כידוע, סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע קווים מנחים לדיון בבקשה לאישור הסדר פשרה. כאשר עסקינן בהסדר פשרה שהושג במהלך דיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, כבענייננו, בית המשפט לא ייעתר לה אלא אם כן מצא כי קיימות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בדרך של פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. נוסף על כך, על בית המשפט להשתכנע כי בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ההסדר המוצע הוא ראוי, הוגן וסביר. בענייננו, אין למעשה מחלוקת שהפניקס אמנם גבתה מחברי הקבוצה תשלום יתר עבור תקופה שבמהלכה לא עמדה בפני סיכון ביטוחי. מדובר בשיטת גבייה הנוהגת אצל הפניקס ביחס לכל מבוטחיה, ועל כן היא מעוררות שורה של שאלות עובדתיות ומשפטיות המשותפות לכלל הקבוצה. על אף שנראה על פניו כי למבקשים עילת תביעה טובה נגד הפניקס - ניהול הדיון בבקשת האישור היה כרוך כפי הנראה בסיכונים לא מבוטלים מבחינתם ומבחינתה של הקבוצה, בין היתר לנוכח פערי המידע שמטבע הדברים קיימים בין הצדדים, בנוגע לאופן שבו נוהגת הפניקס לחשב ולחייב את מבוטחיה בדמי פרמיה, וכן מפאת השונות הרבה הקיימת בין סוגי הפוליסות ומרכיבי הפרמיה המשתלמת בגינן. 12. במסגרת שתי חוות הדעת נתן המומחה דעתו ליתרונותיו ולחסרונותיו של ההסדר המוצע, כמפורט לעיל. סבירותו של הסדר פשרה נמדדת בראש ובראשונה על פי היחס שבין היתרונות והחסרונות הגלומים בו לבין הסיכויים והסיכונים שבהמשך ניהול ההליך. בענייננו, שוכנעתי כי פשרה היא הדרך היעילה וההוגנת לסיום המחלוקת שבין הצדדים, וכן כי בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ההסדר הוא ראוי, הוגן וסביר. הוא קובע מנגנון יעיל לפיצוי חברי הקבוצה - המיטיב את שיעורו הכולל של הנזק שנגרם לקבוצה על ידי הפניקס, באופן מיטבי. אף על פי שהטבה זו לא בהכרח מפצה כל אחד מחברי הקבוצה בגין הנזק המלא והמדויק שנגרם לו - בעניינם של כל אחד מהחברים מתקיים יחס ראוי בין שיעור הנזק לבין שווי ההטבה; ומכל מקום מנגנון הפיצוי שנקבע בהסדר הולם את הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול ההליך. מדובר אפוא במנגנון פיצוי אשר מקדם את אכיפת הדין ומעניק סעד הולם לנפגעים מפני ההפרה - ובכך מגשים את מטרותיו של חוק תובענות ייצוגיות. חשוב לא פחות, קיימת תועלת ציבורית באישורו של ההסדר - שכן במסגרתו מתחייבת הפניקס לתקן את מערכת הגבייה הממוחשבת שלה, ובכך למנוע את נזקם של מבוטחים עתידיים. (ראו והשוו גם: ת"צ (מרכז) 9237-02-10 שלום נ' יפאורה-תבורי בע"מ (2010)). מכיוון שכמפורט לעיל ההסדר המתוקן מביא תועלת ממשית לא רק לחברי הקבוצה אלא יש בצדו גם חשיבות ציבורית מסוימת, מאחר שהוא תורם לקידומן של מטרות החוק, וכן לנוכח מורכבותו של התחום הביטוחי נושא בקשת האישור, משך ההליך והעבודה שהושקעה בו, כמו גם ההיקף המוערך של הגביה הנטענת ביתר - שוכנעתי כי יש לפסוק למבקשים ולבאי כוחם גמול ושכר טרחה בשיעור שעליו המליצו הצדדים: גמול למבקשים בסכום כולל של 20,000 ₪ (שיחולק ביניהם בחלקים שווים), ושכר טרחה לבאי כוחם בסכום של 722,440 ₪ בתוספת מע"מ כדין. לסיכום 13. התוצאה היא שאני מאשר את ההסדר, על כל רכיביו, ונותן לו תוקף של פסק דין. על הצדדים לפרסם מודעה כקבוע בסעיף 25(א)(4) לחוק תובעות ייצוגיות, בשני עיתונים יומיים נפוצים, בתוך 10 ימים מעת שפסק הדין יומצא לצדדים. הסדר פשרהפשרה