פגיעה במשחק כדורגל

פגיעה במשחק כדורגל
מבוא

1. התובע, יליד 1969, נפגע בעת משחק כדורגל במסגרת ליגת קט-רגל של מקומות עבודה ביום 4.5.03.

2. התובע עבד אצל הנתבעת 1 ,אופק מוצרי נייר בע"מ (להלן: "אופק") כעובד דפוס במשך כחודש עובר לתאונה ולאחריה לא שב לעבוד שם.

3. המשחק התקיים במגרש בית ספר תיכון בעיר אשדוד שבתחום שיפוטה ואחריותה של הנתבעת 2 (להלן גם: "העירייה").

4. הצד השלישי, התאגדות לתרבות גופנית "הפועל" (להלן: "הפועל") היא הגוף בסיועו מארגנים את משחקי ליגת מקומות עבודה.

5. הצדדים חלוקים הן בשאלת החבות והן בשאלת גובה הנזק.

6. מטעם התובע העיד התובע בעצמו. מטעם "אופק" העידו אברהם טיברגר מנהל הכספים. מטעם "העירייה" העיד מר מיקי רוזנברג ששימש כמנהל מחלקת ספורט בעירייה. מטעם "הפועל" העיד מר מישל סרוסי שמכהן כמנהל מחוז אשדוד בליגה למקומות עבודה מטעם מרכז "הפועל", מר עזרא דעבול ומר עידו הופמן שעבדו אף הם ב"אופק" ונכחו במשחק.

דיון בשאלת החבות

7. הצדדים חלוקים בשאלות הבאות:

- האם התובע הוכיח גרסתו לאופן קרות התאונה;

- בהנחה שהוכחה גרסת התובע האם היא מקימה אחריות על הנתבעות ו/או צד ג';

גרסת התובע לאופן קרות התאונה

8. בתצהיר עדותו הראשית מציין התובע כי במסגרת המשחק נתבקש לשמש שוער. וכך הוא מתאר את אופן קרות התאונה: "תוך כדי משחק נבעט כדור לכיוון השער על ידי אחד השחקנים. בשל מהירות נהדפתי לתוך השער, פגעתי בחומת הבטון שנמצאת מאחוריו וכתוצאה מכך נפלתי ונחבלתי בידי הימנית ובע"ש צווארי."

9. בחקירתו הנגדית ציין התובע כי בשער הייתה רשת וכי הוא עמד על קו השער. משנשאל האם הוא בטוח בגרסה שמסר בתצהירו השיב כך: "אתה שואל באיזה חלק של הגוף הכדור פגע בי, אני משיב לך שהגנתי על הגוף והוא פגע בי באזור החזה. אני נבהלתי ואינסטיקטיבית הגנתי על הגוף. אתה שואל האם אני בטוח שנפלתי בגלל שנהדפתי על ידי הכדור לתוך השער, אני משיב לך שברגע שבא כדור אדם הולך אחורה ואני הלכתי אחורה ומעדתי לתוך השער." (ראה עדותו בעמ' 9 לפרוטוקול).

10. בהמשך עדותו, בתשובות לחקירת ב"כ "הפועל", השיב כך: "אתה אומר לי שאם כך אני לא מזנק אחורה לקיר אלא לצדדים או קדימה, אני משיב לך שעניתי כבר לשאלה הזו שבאופן אינסטיקטיבי זזתי אחורה". אך מיד בהמשך הוא מציין כך: "אתה אומר לי שאם הייתי זז אחורה הייתי חוטף מכה בראש מהקיר ושואל אותי איך זה קשור לאותה יד ימין שניסתה להדוף את הכדור, אני משיב לך ברגע שבן אדם רואה שיש לו חומה מאחור באופן אינסטיקטיבי הגוף הלך הצידה עם כל כובד המשקל." (ראה עדותו בעמ' 14 לפרוטוקול).

11. התובע עומת עם גרסה שניתנה על ידי עדים לאירוע ולפיה הוא נפגע בעת שניסה להדוף את הכדור בידו והפגיעה נגרמה מן הכדור, אך הכחיש שכך היו פני הדברים.

טענות התובע

12. התובע טוען כי הנתבעות חבות כלפיו בשל רשלנותן שבאה לידי ביטוי בשליחתו של התובע לשחק במגרש מסוכן שאינו מתאים לייעודו. לטענתו השער היה ללא רשתות בלימה וללא שולי בטיחות. העירייה אחראית בהיותה המחזיקה במגרש ובכך שאפשרה ל"הפועל" ול"אופק" לשחק בו. הנתבעות התרשלו גם בכך שלא הזהירו את התובע מפני הסכנות שמצויות במגרש.

גרסת הנתבעות והצד השלישי

13. מטעם "הפועל" הובא להעיד מר עזרא דעבול שהיה עובד ב"אופק" ונכח במשחק. מר דעבול העיד כי לא שיחק אלא עמד על קו המגרש ועודד את השחקנים. משנשאל כיצד קרתה התאונה השיב כך: "אתה מבקש שאתאר לך איך קרתה הפגיעה, אני משיב לך בהנחה שאתה התובע והכדור נבעט כלפיו והוא אגרף עם שתי הידיים כאשר שתי הידיים יוצאות לכיוון הכדור. אתה שואל מה קרה אחר כך, אני משיב לך שהכדור עף לאיזה שהוא כיוון והתובע תפס את היד." (ראה עדותו בעמ' 30 לפרוטוקול). בהמשך הוא מציין שלאחר האירוע ידו של התובע נחבשה והמשחק המשיך.

14. מר דעבול עומת עם גרסת התובע והוא השיב כי התובע עמד לפני קו השער וכי לא עף אחורה ונפל (ראה עדותו בעמ' 31 לפרוטוקול).

15. מר עידו הופמן שימש כמנהל המפעל ב"אופק" ואף הוא נכח במשחק. בעדותו ציין כי בעת קרות האירוע לא שיחק בעצמו אלא ישב וצפה. בעדות לחוקר של המבטחת של "הפועל" שסומנה נ/5, ציין מר הופמן כך: "הפציעה של שי ארעה בעיצומו של המשחק. שחקן מקבוצה יריבה בעט בכדור בחוזקה לעבר השער ושי שלח את זרועותיו קדימה כדי לבלום את הכדור ולמנוע כניסתו לשער וכתוצאה מהחבטה בכדור שנבעט לעברו הוא נפגע בשורש כף היד. זכור לי שמיד החזיק עם ידו השנייה באזור שורש כף היד בה סבל כאב." בהמשך הודעתו לחוקר הוא מציין כי התובע לא נפל בעת ניסיון הבלימה של הכדור "פציעתו פשוט נגרמה כתוצאה מפגיעה ישירה של הכדור שנבעט לעבר השער ושפגע באזור כף ידו בעת שביקש למנוע כניסת הכדור לשער."

16. מתוך עדותו של מר דעבול עלה כי במשחק נכח חובש בשם יצחק לאופר שהוא זה שחבש את ידו של התובע. הן דעבול והן הופמן ציינו כי לתובע היו כפפות בעת האירוע בהיותו שוער.

טענות הנתבעות והצד השלישי

17. לבד מטענות נוספות שיש לנתבעות אחת כלפי רעותה וכן כלפי הצד השלישי, טוענים כל הנתבעים והצד השלישי כי התובע לא הצליח להוכיח תביעתו ויש לדחותה מטעם זה בלבד.

18. בין יתר הטענות טוענות הנתבעות כי התובע לא הציג גרסה אחידה אלא מסר גרסאות שונות לאופן קרות האירועים .

19. כך גם לא הביא התובע להעיד עדים נוספים שיתמכו בטענתו שהינה עדות יחיד של בעל דין. זאת הגם שבטופס ההודעה על פגיעה בעבודה שהגיש למל"ל ציין כעד לאירוע עובד נוסף של "אופק" בשם מר ששון צודקר לבד מהעדים ירון אטאלי, יצחק לאופר ועזרא דעבול.

20. עוד טוענות הנתבעות כי בפעולתו של התובע יש משום הסתכנות מרצון שכן הוא ידע כי בהשתתפות במשחק כדורגל יש סיכון לפציעה. מכאן שחל סעיף 5 (א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש}.

דיון

21. ראשית יש לקבוע האם התובע הוכיח את גרסתו העובדתית לקרות האירועים. ככל שזו תוכח יש להוסיף ולבחון האם מצב עובדתי זה מקים אחריות מצד הנתבעות וצד ג' כלפי התובע.

22. משני טעמים לא ראיתי כי ניתן לקבל את גרסתו העובדתית של התובע לאופן קרות האירועים.

23. האחד, נובע מן העובדה שהתובע עצמו לא דבק בגרסה אחת אחידה אלא שינה את גרסתו תוך כדי עדותו. כך למשל אם בתצהירו הוא מציין כי נהדף עם הכדור לאחור הרי שבעדותו בבית המשפט הסביר כי בשל העובדה שהיה מודע לחומה שמאחוריו – זז הצידה עם הגיעו של הכדור לשער ואזי נפל. או למשל במקום אחד טען שמעד כתוצאה מהליכתו אחורה בתוך השער ובמקום שני טען כי גופו פגע בחומה והוא נפל.

24. התובע לא הביא כל עד לתמיכה בגרסתו הגם שבטופס ההודעה על פגיעה בעבודה שהגיש למל"ל נקב במספר עדים לאירוע. טענתו של התובע כי לא שמר על קשר עם אותם עובדים ב"אופק" שכן חדל לעבוד שם לאחר התאונה, אין בה ממש. התובע הגיש תביעתו לבית משפט זה 7 חודשים בלבד לאחר התאונה. משמע כבר ממועד זה היה עליו, בסיוע ובהנחיית בא כוחו, לפעול לאיתור העדים הרלוונטיים. גם הטענה כי מפעל "אופק" עבר לכתובת אחרת אין בה כדי לסייע. מתוך העדויות עלה כי במשך זמן מה הייתה עקיבה אחר הטלפון של "אופק" למקומה החדש.

25. בבוא בית משפט לקבל עדות יחיד של בעל דין על העדות להיות נקייה מכל רבב. עדותו של התובע שבפניי אינה עומדת בקריטריון זה ומכאן שאין בפניי עדות עובדתית אחת מפיו שניתן לקבלה. לעניין זה ראה קדמי בספרו על הראיות, מהדורת תש"ע – 2009 , חלק שלישי בעמ' 1430 ואילך.

26. ואם לא די בכך הרי שהטעם השני הוא שבמקרה שבפניי הובאה גרסה עובדתית סותרת על ידי שני עדים שהיו עדים לאירוע. על פי עדותם של מר דעבול ומר הופמן התובע כלל לא נפגע בשל החומה שמאחורי השער אלא מחמת הפגיעה של הכדור בידיו שנשלחו כדי למנוע כניסתו לשער. עדותם הייתה קוהרנטית ובמקום שלא זכרו פרט כזה או אחר מיד ציינו זאת. יחד עם זאת ראיתי להביא בחשבון כי עדותם הראשונה ניתנה באפריל 2005 היינו כשנה וחודשיים לאחר האירוע כאשר זיכרונם היה בוודאי טוב יותר מאשר בעת חקירתם בפניי. הם ציינו שבעת גביית עדותם על ידי החוקר לא נכחו איש בחקירת האחר אלא נחקרו אחד לאחר השני. חרף זאת גרסתם תואמת איש את רעהו ועל כן ראיתי לקבלה. מכאן שגם מטעם זה יש לקבוע כי גרסת התובע לא הוכחה.

27. מקום שבפניי שתי גרסאות סותרות וגרסת התובע אינה אחידה – כי אז אין אלא לקבוע כי גרסתו של התובע לא הוכחה אף לא ברמת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי.

28. ואם הגעתי הגעתי לכלל מסקנה כי דווקא גרסתם של דעבול והופמן מתיישבת יותר עם הההיגיון הרי שעצם העובדה שהתובע שלח ידיו אל הכדור ונפגע אין בה כדי להקים אחריות בנזיקין על הנתבעות והצד השלישי. משחק כדורגל, ככל ספורט שהוא, כרוך בסיכונים מסוימים. העולה על המגרש יכול למעוד תוך כדי ריצה או לקבל מכה מכדור שנזרק אליו. כך גם הוא יכול להיפגע מהתנגשות עם שחקן אחר תוך כדי משחק ועוד.

29. העובדה שהתובע עצמו לא דרש פינויו המיידי אלא הוסיף לשחק מספר דקות אחרי האירוע, מלמדת כי אף הוא לא סבר שמדובר באירוע חריג ויוצא דופן.

30. לסיכומה של נקודה זו ראיתי לקבוע כי התובע כשל בהוכחת תביעתו ועל כן יש לדחותה.

דיון בשאלת גובה הנזק

31. למעלה מן הצורך ורק למקרה שדעתי לא תתקבל בסופו של יום, ראיתי לקיים דיון גם בשאלת גובה הנזק.

הפגיעה והנכות

32. התובע נפגע בשורש כף ידו. הצדדים הגישו חוות דעת מטעמם ובסופו של יום מונה מומחה בתחום כירורגיית כף יד מטעמו של בית המשפט.

33. המומחה מטעם התובע, ד"ר יהודה דוד, ראה לקבוע כי לתובע נותרו 10% נכות בגין הגבלת תנועות בעמ"ש צווארי וכן 20% נכות בגין החבלה לפרק יד ימין וסה"כ 28% נכות משוקללים.

34. ד"ר קובי לידור, נתן חוות דעת מטעם הנתבעות ומצא כי לתובע לא נותרה נכות תולדת התאונה.

35. ד"ר ולנטין ז'טלני, מונה כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה ראה לקבוע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 10% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות מפרק שורש יד ימין לפי סעיף 41 (10) ה' למבחני המל"ל. לדעת המומחה הנכות מאפשרת לו לתפקד עם ידו בכל עבודה אך עם הפרעה מסוימת ואיטיות. המומחה לא מצא כי לתובע נותרה נכות בצווארו בעקבות התאונה נשוא התביעה.

36. ד"ר ז'טלני קבע גם נכויות זמניות – 100% נכות למשך חודשיים מהתאונה ו – 30% נכות לתקופה של חודשיים נוספים.

37. הצדדים ויתרו על חקירת המומחים.

38. לאחר שעברתי על חוות הדעת וטיעוני הצדדים אני רואה לקבל את חוות דעתו של ד"ר ז'טלני באשר היא מביאה בחשבון את אופי הפגיעה והשלכותיה על תפקודו של התובע.

הנכות התפקודית

39. התובע טוען כי מאז הפגיעה הוא לא יכול היה לשוב לעבודתו כעובד דפוס וכי כל שהוא מסוגל לעשות הוא לעבוד בחברת "המשקם" בשכר זעום של 1,274 ₪. גם את עבודתו זו מצא לאחר שנים שישב בחוסר תעסוקה וקיבל אבטחת הכנסה. הוא טוען כי נכותו התפקודית עומדת לפחות על – 30% נכות. לטענתו הוא מנוע מביצוע פעולות כגון אחיזה, תפיסה, הרמת משקל ופעולות הדורשות כוח מאמץ ודיוק (ראה סעיף 17 לתצהירו).

40. הנתבעות טוענות כי אין כל הגיון בטענת התובע לפיה לא יכול היה להשתלב בעבודה ראויה במשך 3 שנים מאז הפגיעה ועד תחילת עבודתו ב"המשקם". התובע לא הביא כל ראיה לפיה לא התקבל לקורס עיבוד שבבי אשר לטענתו נשלח אליו במסגרת הסבת מקצוע.

41. מתוך עדותו של התובע עלה כי כלל לא ניסה לחזור לעבודה ב"אופק". כך גם לא הובאה כל ראיה על ניסיונות התובע למצוא עבודה כלשהי לאחר האירוע נשוא התביעה.

42. גם אם היה מדובר בנכות תפקודית בשיעור 30% נכות כפי שמבקש התובע לטעון, גם אז לא הייתי מקבלת את הטענה כי במשך שנים יושב התובע בביתו ולא מנסה למצוא עיסוק במומו. זאת במיוחד כאשר מדובר בבחור צעיר.

43. אני סבורה כי לפגיעה בידו של התובע יש השפעה על כושר עבודתו ותפקודו אלא שהשפעה זו הינה נמוכה. גם אם התובע מתקשה בצביעה של דירתו כפי שלטענתו עשה בעבר אין בכך כדי ללמד מדוע אינו יכול לעבוד כעובד דפוס כאשר חלקן של העבודות מבוצעות היום באמצעות מכונות ועל העובד לפקח על עבודת המכונה. גם אם מדובר בעבודה פיזית אין מדובר בעבודה מאומצת ממושכת לאורך כל שעות העבודה. מכל מקום לא הובאה כל עדות בעניין זה מטעמו של התובע.

44. העובדה שהתובע בחר "לחתום בלשכה" כהגדרתו מלמדת שלא הייתה לו כל מוטיבציה לשוב לעבודה וכי לא עשה כל מאמץ בכיוון זה. מטעם זה אין בידי לקבל את טענתו כי אכן לא יכול היה. לא הוכח כי נעשה מאמץ שנכשל. אוסיף ואציין שמתוך החומר הרפואי שצירף התובע לתצהירו עלה כי התובע סובל מכאבי גב משנים עובר לתאונה ויתכן שהם מנעו ממנו לשוב לעבוד לטענתו.

45. בשוקלי את שיעור הנכות ואת דבריו של ד"ר ז'טלני מצד אחד, ואת העובדה שהתובע עבד בעבודת פועל עובר לתאונה מן הצד השני, הייתי מעמידה את שיעור הנכות התפקודית על שיעור הנכות הרפואית, היינו 10% נכות.

דיון בראשי הנזק

הפסד השתכרות בעבר

46. התובע הציג תעודות אי כושר לתקופה של 3 חודשים. הגם שד"ר ז'טלני ראה לקבוע אי כושר מלא רק למשך חודשיים, ראיתי לאשר אי כושר לתקופה בת 3 חודשים שכן אף לשיטתו של המומחה מטעם בית המשפט סבל התובע מנכות זמנית גבוהה מהצמיתה בתקופה זו. מכאן שלתובע מגיע פיצוי בגובה 3 משכורות.

47. כפי שעלה בראיות התובע קיבל בחודש אפריל משכורת שכללה גם מספר ימי עבודה בחודש מרץ שלגביו לא הוצא תלוש משכורת נפרד. חישוב של שכרו עובר לתאונה עומד על 5,340 ₪ לחודש. שכר זה בהצמדה להיום עומד על – 6,213 ₪. מכאן שלתקופת אי הכושר זכאי התובע לסך של 18,639 ₪ ובצירוף ריבית מאמצע תקופה (17.6.04) סך של – 22,808 ₪.

48. לאחר מכן, החל מחודש אוגוסט 2004 ועד היום, לפי חישוב של 10% נכות משכרו שעובר לתאונה וסה"כ 72 חודשים X 6,213 ₪ X 10% = 44,733 ₪. ובצירוף ריבית מאמצע תקופה ( 5.8.07) סך של - 48,316 ₪.

49. סה"כ הפסדי השתכרות בעבר עומדים על - 71,124 ₪.

הפסד כושר השתכרות בעתיד

50. התובע כיום בן 41 ולפניו עוד 26 שנות עבודה עד הגיעו לגיל פרישה. התובע טוען כי יש להביא בחשבון ששכרו היה משביח עם השנים. אלא שלאור התנהלות התובע למן הפגיעה ולאחריה, ומשלא באה כל עדות באשר להיסטוריה התעסוקתית שלו עובר לתחילת עבודתו ב"אופק", אני סבורה כי אין זה נכון להביא בחשבון השבחה ממשית ועל כן ראיתי לפסוק סכום גלובלי שיביא בחשבון את שיעור הנכות התפקודית שראיתי לקבוע אך גם את הסיכון שהתובע לא היה עובד ברצף כל שנות עבודתו.

51. בשוקלי כל אלה ראיתי להעמיד הפיצוי על סך של – 120,000 ₪. בסכום זה ראיתי לכלול גם הפסדי פנסיה לאור החובה להפריש לצורך זה מהשנים האחרונות.

עזרה בבית בעבר ובעתיד

52. לבד מאמירה כללית של התובע כי אינו יכול לסייע לאשתו בעבודות משק הבית לא הובאה כל עדות תומכת. אני מקבלת שבתקופה הסמוכה לתאונה ובהיותו בגבס, לא יכול היה התובע לסייע בעבודות משק הבית. יחד עם זאת איני סבורה שהעזרה לה נזקק עלתה בהרבה על העזרה המצופה מבן משפחה. על כן ראיתי לפסוק סך של - 2,000 ₪ עבור עזרה בעבר. בכל הנוגע לעתיד – איני סבורה כי הנכות מצדיקה פיצוי בראש נזק זה.

הוצאות רפואיות ונסיעות

53. אין חולק כי בתקופה הסמוכה לתאונה נדרש התובע להוצאות נסיעה מוגברות לצורך הטיפולים הרפואיים. התובע לא צירף כל קבלה על הוצאות רפואיות לבד מאמירה כללית כי הוא מעריך את שיעור ההוצאות בראש נזק זה בסך של - 4,000 ₪. עוד הוא טוען כי בעתיד ייגרמו לו נזקים נוספים בשל הצורך בהוצאות נוספות.

54. בכל הנוגע לעבר ראיתי לפסוק סך של – 1,500 ₪ על דרך החישוב הגלובאלי הגם שמדובר בתאונת עבודה.

55. בכל הנוגע לעתיד זכאי התובע לתשלום הוצאות ככל שיידרש להן מהמל"ל ואף מקופת החולים לאור התיקון האחרון שבחוק ההתייעלות הכלכלית, התשס"ט-2009. מכאן שעבור העתיד אין כל הצדקה לפסוק פיצוי.

כאב וסבל

56. ראיתי לקבוע כי נכותו של התובע עומדת על 10% נכות. בשוקלי את הראיות שהובאו בפניי ראיתי לפסוק בראש נזק זה סך של – 45,000 ₪.

סה"כ הנזק לפני ניכויים – 239,624 ₪.



ניכויים

57. לתובע שולמו תגמולי מל"ל משוערכים כמפורט בסיכומי "אופק" בסך של 38,220 ₪. סכום זה יש לנכות מסה"כ הנזק.

סה"כ הנזק לאחר ניכויים עומד על – 201,404 ₪.

חלוקת אחריות בין הנתבעות ובין הנתבעות לצד ג'

58. ככל שדעתי לא תשמע הרי שתידרש חלוקת אחריות בין "אופק, כמעבידה לבין העירייה כמחזיקת המגרש ובינן לבין "הפועל" שארגנה את ליגת מקומות עבודה ויצרה את הקשר בין המפעל לעירייה ותיאמה את המשחק.

59. לאחר שעברתי על העדויות של העדים מטעם הנתבעות וצד ג' הייתי מעמידה את חלוקת האחריות כדלקמן: "העירייה" ו"הפועל" כל אחת 40% ואלו "אופק" - 20%.

60. "אופק" כמעבידה יכלה לסמוך על "הפועל" שתארגן את המשחקים של ליגת מקומות עבודה בצורה מקצועית ותוך בדיקת המגרשים כך שיתאימו למשחקים. אלא שמתוך העדויות עלה כי השחקנים כלל לא נבדקו האם הם מתאימים לשחק . אותו ירון אטאלי שארגן את הליגה ב"אופק" לא הובא להעיד מבלי שניתן נימוק של ממש להעדרותו.

61. העירייה אחראית מכוח היותה זו שהיתירה את השימוש במגרש בהיותה הבעלים והמחזיקה של המגרשים בעיר. העדויות מטעם העירייה לא הצביעו על התנהלות מסודרת כאשר הכל נעשה לטענת עדיה בעל פה.

62. "הפועל" אחראית מכוח היותה זו שארגנה את המשחקים ואשר בידיה הידע המקצועי לבדוק את התאמת המגרשים למשחקים ולשחקנים. אמנם העד מר סרוסי ביקש לצייר תמונה כאילו אין על "הפועל" לדאוג לבטיחות המשחקים אך דבריו לא שכנעו בעניין זה. עוד ראיתי לציין שלא הייתה התאמה בין עדויות נציגי "הפועל" לאנשי "העירייה" בכל הנוגע לאופן קבלת המגרשים לשם משחקים אלו.

63. כאמור לעיל, כל הדיון בשאלת הנזק וחלוקת האחריות בין הנתבעות וצד ג' הינו תיאורטי לאור דבריי שלעיל ואשר על פיהם לא הוכיח התובע תביעתו. מטעם זה לא ראיתי לדון בשאלת האשם התורם של התובע.

סוף דבר

64. ראיתי לקבוע כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי פגיעתו ביום 4.5.04 נגרמה בשל מחדלי הנתבעות. מכאן שהתביעה נדחית.

65. בנסיבות שתוארו לעיל ראיתי לפסוק הוצאות מופחתות. התובע ישלם לנתבעות הוצאות משפט, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ לכל אחת.

66. הנתבעות ישלמו לצד ג' הוצאות משפט, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ כל אחת.

67. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

68. המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט אב תש"ע, 09 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.














לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח כדורגלנים

  2. בור במגרש כדורגל

  3. עורך דין כדורגל

  4. פיצויי פיטורים לכדורגלן

  5. הכשרת מגרש כדורגל

  6. צ'ק עמותת כדורגל

  7. ביטוח אימון כדורגל

  8. יחסי עובד מעביד - כדורגל

  9. פגיעה במשחק כדורגל

  10. נפילה במשחק כדורגל

  11. ביטוח שחקן כדורגל - נכות

  12. תקיפה במגרש כדורגל

  13. פציעה באימון כדורגל

  14. הצתה של אוהדי כדורגל

  15. פציעת קטין שחקן כדורגל

  16. זכויות מאמן כושר קבוצת כדורגל

  17. צו הרחקה לאוהדי כדורגל

  18. סיבוב ברך במשחק כדורגל

  19. פציעה תוך כדי משחק כדורגל בצבא

  20. ביטוח שחקן כדורגל - פציעה בברך

  21. רישיון עסק למגרש כדורגל

  22. פציעה בברך - שחקן כדורגל

  23. חדלות פרעון - ההתאחדות לכדורגל

  24. תאונה בקורס אימון כדורגל

  25. מס על משכורת שחקני כדורגל

  26. מעצר על מכירת משחק כדורגל

  27. פציעה במשחק כדורגל אולמות

  28. אספקת ציוד לקבוצת כדורגל

  29. דחיית משחק כדורגל בגלל חג

  30. פציעה ביד של שחקן כדורגל

  31. משכורת שחקנית כדורגל נשים

  32. רשלנות בייצוג שחקן כדורגל

  33. ההתאחדות לכדורגל - מפרקים זמניים

  34. מיקרוטראומה - שחקן כדורגל

  35. פציעה באימון כדורגל נערים

  36. ביטוח תאונות אישיות כדורגל

  37. פיצויי פיטורים לשחקן כדורגל

  38. התקף לב במשחק כדורגל בישראל

  39. חבילת כדורגל בחו"ל - תביעת פיצויים

  40. תביעה על עבירה קשה נגד שחקן כדורגל

  41. קרע ברצועה בברך במשחק כדורגל

  42. תאונת דרכים או פציעת כדורגל ?

  43. טורניר קט רגל - ביטוח קט רגל – פציעה

  44. פציעת כדורגל שנגרמה עקב תיקול

  45. שחרור שחקן כדורגל בקבוצת נוער

  46. סכסוך בין מאמן כדורגל לקבוצתו

  47. תביעת נזיקין בגין תאונת כדורגל

  48. שחקן כדורגל נפצע בתאונת דרכים

  49. פציעת ילד במהלך משחק כדורגל בבית ספר

  50. בוררות בין קבוצת כדורגל לשחקן

  51. פציעה בגלל דחיפה במשחק כדורגל

  52. בניית מגרש כדורגל באזור מגורים

  53. פציעת שחקן כדורגל - ביטוח לאומי

  54. מוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל

  55. פוליסת ביטוח קבוצת כדורגל - מכבי תל אביב

  56. ביטול החלטת איגוד השופטים בכדורגל

  57. פציעה במשחק כדורגל בזמן חופשת מחלה

  58. כסף מביטוח לאומי לשחקן כדורגל שנפצע

  59. פציעה במהלך משחק כדורגל ליגה למקומות עבודה

  60. אישור ממקום העבודה לעסוק בשיפוט כדורגל

  61. תביעה למוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל

  62. כסף מביטוח לאומי על פציעה במשחק כדורגל

  63. ייצוג שחקני כדורגל - זכויות שחקן כדורגל

  64. פציעה במשחק כדורגל ללא צוות רפואי במקום

  65. יחסי עובד מעביד בין שופט כדורגל להתאחדות

  66. פציעה עקב השתוללות במשחק כדורגל בבית ספר

  67. הסכם עקרונות להעברת בעלות על קבוצת כדורגל

  68. פגיעה בשיעור ספורט בבית הספר במשחק כדורגל

  69. ניסיון "להלביש" פציעת כדורגל על תאונת דרכים

  70. נפילה על צינור ברזל לאחר הכשלה של שוער כדורגל

  71. פרישה של שחקן כדורגל בגלל פציעה במשחק אימון – ביטוח

  72. פציעה במשחק כדורגל - האם אפשר לקבל פיצויים ?

  73. תקנון המשמעת של ההתאחדות לכדורגל - ערעור על הרשעה

  74. קטיעת קריירה של שחקן כדורגל מבטיח עקב תאונת דרכים

  75. במהלך משחק כדורגל, התובע נפגע ברגלו בקרסול שמאל ובברך שמאל

  76. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון