פסק דין 1. המערער, יליד 1983, השתחרר משירותו הצבאי ביום 1.12.05 כלוחם בחיל רגלים. המערער טען לחבלה אקוסטית עקב חשיפה ממושכת לרעש חזק של ירי. כתוצאה מכך טען המערער לירידה בשמיעה וטנטון. 2. ועדה מדרג ראשון קבעה, כי למערער 5% נכות בגין ליקוי שמיעה וכן 1% נכות בגין חבלה אקוסטית ללא רעש קבוע. על כך ערער המערער לוועדה הרפואית העליונה בטענה כי מדובר בטנטון קבוע המזכה אותו ב-10% נכות ולא ב-1%, כפי שנקבע. 3. ועדה רפואית עליונה דנה בערעורו וקבעה בהחלטה מיום 10.7.06, כי לא ניתן לקבל תלונתו של המערער שמדובר בטנטון תמידי. הוועדה קבעה בין היתר, כי בפני פרופ' אבישי גולץ התלונן המערער בבדיקה מיום 28.11.05 על: "רעשים בשתי האוזניים המתגברים בסביבה רועשת וחלשים בסביבה שקטה". בפני הוועדה הרפואית העליונה בבדיקה שהתקיימה ביום 10.7.06, טען המערער: "רעשים באוזניים בעיקר בסביבה שקטה... בסביבה רועשת הצפצופים פוחתים". הוועדה הרפואית העליונה ראתה בכך שיפור גרסה של המערער ולא קבלה את תלונתו. כמו כן, הוועדה התייחסה לבדיקת שמיעה מיום 28.11.05 שהדגימה ליקוי שמיעה קשה משמאל ופחות קשה מימין, ליקוי שנשלל על ידי בדיקת BERA מיום 21.12.05. בפני אותה וועדה הונחה חוות דעת של ד"ר ציק, רופא מטעם המערער, שהוועדה לא התייחסה אליה בהחלטתה. הוועדה הרפואית העליונה דחתה את הערעור על הוועדה המחוזית מיום 3.1.06. 4. המערער פנה לבית המשפט בערעור על החלטת הוועדה העליונה בטענה שהוועדה לא התייחסה לחוות דעת ד"ר ציק וכן לבדיקת מאפייני טנטון מיום 11.4.06 שנטען שאף היא הוצגה בפני הוועדה (על אף שאין לכך תיעוד בישיבת הוועדה). 5. ביום 20.11.06 ניתן בביהמ"ש המחוזי, בהסכמת הצדדים, פסק דין המורה על החזרת הדיון לוועדה הרפואית העליונה על מנת שתתייחס לחוות הדעת של ד"ר ציק מיום 18.5.06 וכן לבדיקת מאפייני הטנטון מיום 11.4.06. 6. הוועדה הרפואית העליונה התכנסה ביום 29.1.07. שוב טען המערער בפניה, כי הצלצולים באוזניים מתגברים בסביבה שקטה. עוד ציין המערער: "לפעמים באים במכה. מתקשה להתרכז. מכת הצלצולים מופיעה למספר שניות עד מספר דקות (יכול להיות פעמיים בשעה ולפעמים פעמיים ביום)". הוועדה כתבה בתוצאות בדיקתה: "הנפגע חוזר על תלונותיו שהושמעו ביולי 2006 אך לא חידש דבר. הוועדה עיינה בחוות דעת ד"ר ציק מ-18.5.06 ומסכימה עם הערכת הנכות השמיעתית שנרשמה בחוות דעתו אך אינה מסכימה למסקנותיו באשר לטנטון, זאת בגלל תלונות הנפגע שהושמעו היום ולא אופייניות לטנטון תמידי וכן לנוכח הנימוקים שפורטו בפרוטוקול הקודם של הוועדה". 7. על פניו עולה שלא היתה כל התייחסות של הוועדה למאפייני בדיקת טנטון מיום 11.4.06, על אף שהתבקשה במפורש על ידי בית המשפט המחוזי להתייחס לכך. לפיכך, בהסכמת הצדדים, מוחזר הדיון לוועדה לצורך התייחסות למאפייני בדיקת הטנטון מיום 11.4.06. 8. נותרה לדיון השאלה האם חוות דעת ד"ר ציק זכתה להתייחסות מנומקת בהחלטת הוועדה הרפואית העליונה. אני סבורה שהיתה התייחסות מפורשת ומנומקת לחוות דעתו של ד"ר ציק. ד"ר ציק בדק את המערער ביום 17.5.06. בקטע המתייחס לתלונותיו רשם: "הטיניטוס מטריד אותו ברציפות כל שעות היום והוא מתגבר בשעות הלילה וכאשר שורר שקט סביבו". בפני ד"ר ציק עמדו בדיקות שמיעה שהאחרונה בהן ממאי 2005 ובדיקת טימפנומטריה מיום 28.10.04. חוץ ממסמכים אלו לא עמדו בפניו מסמכי בדיקות כלשהם. ד"ר ציק הסתמך על תלונות המערער, כפי שבוטאו בפניו. 9. המערער כשהגיע לוועדה ביום 29.1.07, תאר בצורה מפורשת מכת צלילים המופיעה למספר שניות עד מספר דקות כאשר התדירות יכולה להיות פעמיים בשעה ולפעמים פעמיים ביום. זוהי בפירוש הגדרה שאין בה תלונה על רציפות הטנטון. 10. משכך, יש לראות התייחסות מפורשת של הוועדה לחוות דעת ד"ר ציק, הגם שהיא מסתייגת מקביעתו לנושא הטנטון נוכח תיאור שהשמיע בפניה המערער שאיננו אופייני לטנטון תמידי. מאחר ותלונה על טנטון היא בעיקרה סובייקטיבית, הוועדה הסתמכה על תיאור התלונה, כפי שהובא על ידי המערער, וכן ציינה התייחסות לתלונות קודמות שהיו לא עקביות (ראה הקטע בתוצאות בדיקתה בהחלטה מיום 10.7.06). 11. לפיכך, הדיון יוחזר לוועדה הרפואית העליונה אך ורק לצורך התייחסות לבדיקת מאפייני הטנטון מיום 11.4.06, על מנת שהוועדה תקבע אם יש בבדיקה זו כדי לשנות את ממצאיה לענין נכותו של המערער. 12. ב"כ המערער ביקשה, כי לצורך הדיון הנוסף ישונה הרכב הוועדה. בעקרון, לא קיים פגם בקיומו של דיון חוזר לפני אותה וועדה. החזרת דיון עם הוראות על ידי ערכאה גבוהה יותר תעשה למותב המקורי זולת אם נבצר הדבר מטעם סביר כלשהו, דבר שלא מתקיים בעניננו (ראו ע"א (י-ם) 4347/97 בוכניק נ' קצין התגמולים ס' 8 לפסק הדין). הוועדה הרפואית העליונה היא וועדה מקצועית שפועלת על פי קריטריונים מקצועיים ואתיים והצורך בהתייחסות לבדיקת אפיוני טנטון שלא התייחסה אליה קודם, אין בה כדי ליצור מחוייבות קודמת שהוועדה כבולה בה. הוועדה הינה גוף מעין שיפוטי וניתן ללמוד אנאלוגיה מכללי פסילת שופט. הלכה היא כי אין לפסול שופט מלשוב ולדון באותו ענין אם הובא שנית בפניו עקב התערבות ערכאת ערעור. נפסק כי החזרת התיק לאותו שופט שדן בו בסיבוב הראשון מקובלת, ואיננה פוסלת את השופט כל עוד לא נקבע אחרת. (ראו דברי כב' הנשיאה השופטת בייניש בע"א 4186/07 פלוני נ. פלוני אתר משפטי, ס' 5 לפסק הדין, ופסקי הדין המצוטטים שם). "השאלה שיש לשאול היא האם נתקיים חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של היושב בדין "ננעלה", כך שניתן לראות בהליך כולו כ"משחק מכור". ובהתייחס למקרנו - החזרת התיק לוועדה רפואית עליונה מערכאת ערעור על מנת להתייחס לתוצאות בדיקה נוספת אין בה כדי לפסול את המותב המקורי. 13. לפיכך, יוחזר הדיון לוועדה הרפואית העליונה על מנת שתתייחס לבדיקת אפיוני הטנטון מיום 11.4.06 ותקבע אם יש בכך כדי לשנות את ממצאיה ואת החלטתה. 14. אין חיוב בהוצאות. חשיפה לרעשצבאמטרד רעש