יציאה לחופשת לידה - חישוב דמי לידה

יציאה לחופשת לידה - חישוב דמי לידה
השאלה העומדת להכרעה בהליך זה עניינה מהו "השכר הרגיל", כמשמעו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי", או "החוק") ותקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי"ד- 1954 (להלן: "התקנות"), וזאת לצורך חישוב "דמי הלידה" להם זכאית התובעת בגין לידת בתה מיום 4.8.08.

הצדדים אינם חלוקים על העובדות, והן כדלקמן:



התובעת, כבת 36, מועסקת כמנהלת שימור לקוחות ומכירות בחברת "סלקום", החל משנת 2004.
ביום 21.7.07 ילדה התובעת את בנה הבכור, ויצאה לחופשת לידה עד לסוף חודש אוקטובר 2007.
במהלך היותה בחופשת הלידה של בנה, הרתה התובעת פעם נוספת, הריון שהסתיים בלידה נשוא התביעה.
התובעת האריכה את חופשת הלידה שלה באופן שבו בחודש נובמבר 2007 שהתה בחופשה ללא תשלום (חל"ת), ושבה לעבודתה בתחילת חודש דצמבר 2007.





התובעת עבדה משך כחודשיים (דצמבר 2007 וינואר 2008), ובתחילת חודש פברואר 2008 יצאה לשמירת הריון עד ללידת בתה ביום 4.8.08.
בגין לידת בתה, הגישה התובעת ביום 19.8.08 תביעה לדמי לידה.
הנתבע הכיר בזכאותה של התובעת לדמי לידה מיום 5.8.08 ועד 10.11.08 וחישב את דמי הלידה על בסיס הכנסתה של התובעת ברבע השנה שקדמה ליציאתה לשמירת הריון, קרי-חודשים נובמבר 2007, דצמבר 2007 וינואר 2008 (ראה החלטת הנתבע מיום 28.8.08). כאמור, בחודש נובמבר 2007 שהתה התובעת בחופשה ללא תשלום לא היו לה הכנסות בחודש זה.


התובעת טוענת כי האריכה את חופשת הלידה שלה למשך חודש נוסף ללא תשלום וזאת בלית ברירה, שכן בנה הבכור היה בן שלושה חודשים בלבד, ובשל היותה אם חד הורית, ללא תמיכה משפחתית, לא הצליחה למצוא כל גורם אמין שיטפל וישמור על בנה בזמן היותה בעבודה. לכן, טוענת התובעת, יש לחשב את דמי הלידה המגיעים לה בגין לידת בתה, על פי השכר שהיה משולם לה אילולא נעדרה מעבודתה בחודש 11/07. לטענת התובעת, הפרשנות הנכונה להוראות החוק והתקנות היא זו שלפיה יש מקום לחשב את דמי הלידה המגיעים לה על בסיס השכר הרגיל לולא יצאה לחל"ת, שכן תקנה 2(ב) לתקנות קובעת במפורש כי גם יציאה לחופשה, מצדיקה עריכת חישוב על פי השכר הרגיל, כקבוע בתקנה. למעלה מזאת נטען, כי המדובר במצב שנכפה על התובעת באופן זמני, באופן שאינו פוגע ברמת השתכרותה הקבועה.

הנתבע טוען לעומת זאת כי התובעת, משיקולים שונים שלה, בחרה שלא להתייצב לעבודתה בתום חופשת הלידה של בנה, ולהאריך את החופשה באמצעות חל"ת של חודש ימים. על כן, אין היא עונה על התנאים הדרושים בתקנה 2(ב) לתקנות, העוסקת במצבים שכולם אינם ניתנים לשליטה על ידי העובד. לכן, בתקופת החל"ת נגרע "שכר העבודה הרגיל" של התובעת ללא קשר עם הסיבות המנויות בתקנה וללא קשר להריון נשוא תביעתה ו/או אירוע חיצוני בלתי ניתן לשליטה.





הכרעה

סעיף 53(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע לאמור:

" דמי הלידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30."

סעיף 54 לחוק קובע כי:

"חישוב שכר עבודה רגיל. ...
(ב)(1) בעובדת- ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח,..., למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת
עצמאית בלבד;"

סעיף 55 לחוק קובע כי:

" השר רשאי לקבוע-


הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין סימן זה;
הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי סעיף 54 לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת;
הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין סעיף 54
..."


תקנה 2 לתקנות קובעת:

"(א) אם לרגל ההריון הפסיקה המבוטחת את עבודתה לפני היום שבעדו מגיעים לה לראשונה דמי לידה, או לא שולם לה מלוא השכר לפני אותו יום, יחושב שכר העבודה הרגיל לענין סעיף 6 לתוספת השביעית לחוק לפי שכר עבודתה ברבע השנה שקדם להפסקה כאמור, או למועד שבו לא שולם מלוא השכר כאמור, הכל לפי הענין."

(ב) לא שולם למבוטחת מלוא השכר ברבע השנה כאמור בתקנת משנה (א), מפאת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, חופשה, ימי אבל במשפחה, או מכל סיבה אחרת שאינה תלויה בה, יחושב שכר העבודה הרגיל, לענין עיף 6 לתוספת השביעית לחוק, לפי הסכום המתקבל מצירוף השכר שקיבלה ברבע השנה כאמור, עם השכר המשוער וחלוקתו לתשעים, ובלבד ששכר עבודתה הרגיל לא יעלה על השכר המלא שהיתה מקבלת לולא הפסיקה את עבודתה או אילו שולם לה מלוא השכר כאמור בתקנת משנה (א)."

באשר לתובעת, שכר העבודה הרגיל ממנו מגיעים דמי הביטוח הוא השכר ששולם בפועל ברבע השנה שקדם ליום הקובע. כלומר במקרה של התובעת, יש לפנות לשכר ששולם ברבע השנה שקדם ליום שבו הפסיקה התובעת לעבוד בהיותה בהריון שהסתיים בלידה נשוא התביעה הנוכחית. המדובר בחודש נובמבר 2007- כאמור, חודש שבגינו לא קיבלה התובעת שכר בשל היותה בחל"ת וכן שכר חודשים דצמבר 2007 וינואר 2008, לגביהם אין מחלוקת.

תקנה 2(א) לתקנות עוסקת במקרים בהם הפסיקה מבוטחת לעבוד עקב ההריון לפני היום שבעדו מגיעים לה לראשונה דמי לידה, או לא שולם לה מלוא השכר לפני אותו יום. אין מקום להחיל תקנה זו במקרה שלפנינו, שכן במקרה זה הפסקת העבודה של המערערת לא היתה קשורה להריון נשוא התביעה הנוכחית אלא בקשר להארכת חופשת הלידה של בנה הבכור ב"חופשה ללא תשלום".

על כן, עלינו לפנות להוראת תקנה 2(ב) לתקנות העוסקת במקרים שונים המנויים בתקנת משנה (ב), שבהתקיים אחד מהם, ניתן לבצע חישוב שכרה הרגיל של מבוטחת בהתאם לנוסחה הקבועה באותה תקנה.

המקרים המנויים בתקנה 2(ב) עוסקים כולם בשכר שלא שולם עקב הפסקת עבודה מפאת: מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, חופשה, ימי אבל במשפחה, או מכל סיבה אחרת שאינה תלויה במבוטחת.

כאמור, טוענת התובעת כי התקנה קובעת במפורש שגם "חופשה", ובכלל זה חופשה ללא תשלום, מצדיקה עריכת חישוב של השכר הרגיל על פי הקבוע בתקנה, קרי על פי שכרה קודם יציאתה לחל"ת.

ואולם הפסיקה קבעה במפורש כי תקנה זו מכוונת למצבים בהם מחמת כורח אין המבוטחת משתכרת את מלוא השכר ברבע השנה הרלוונטי. כאשר, אין התקנה חלה על מי שיצאה מרצונה לחופשה ללא תשלום או לשבתון (דב"ע לא/0-20 רבקה יעיש נ' המוסד, פד"ע ג 29; להלן: פס"ד יעיש; דב"ע מז/ 0-50 המוסד נ' סמדר וקנין, פד"ע יט 197; להלן: עניין וקנין).

בפס"ד יעיש נדון המושג של "חופשה ללא תשלום". שם טען המוסד כי "תשלום דמי לידה בא להבטיח לעובדת את רציפות השתכרותה...". הטענה נתקבלה ובית-הדין עמד על משמעותה, תוך שהתחקה אחר המטרה העיקרית של דמי הלידה. וכך נפסק:ו

"עובדת בחופשה ללא תשלום שנעדרה מעבודתה במשך שלושה החודשים שלפני היום הקובע, לא תקבל דמי לידה; באשר שכרה הממוצע הוא אפס; אם חזרה העובדת לעבודה, ועבדה חודש משלושה החודשים - דמי הלידה יהיו למעשה, שני שליש (צ"ל שליש אחד) מהשיעור המלא; ואם חזרה לעבודה שלושה חודשים לפני התאריך הקובע - תזכה במלוא דמי הלידה..." (שם [1], בע'
45, סעיף 29).







ובעניין וקנין קבע בית הדין הארצי לאמור:

" תקנה 2(ב) מורה, איפוא, כיצד לחשב את הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע, כאשר מפאת הסיבות המנויות בתקנת המשנה 'או מכל סיבה אחרת שאינה תלויה בה' נבצר ממנה לקבל את מלוא השכר. הכוונה היא למנוע קיפוח בגובה דמי הלידה במקרה של הכנסה לא מלאה ברבע השנה הקובע מפאת עבודה לא מלאה, וזאת בגלל מצבים ש'נכפו' על העובדת, כגון מחלה. תאונה, ימי אבל, וכו'.
המכנה המשותף למצבים אלה ול'חופשה' הוא מסתמא בכך, שהחופשה לה התכוונו באה אף היא מ'סיבה שאינה תלויה בה'".

ובהמשך:

"תקנה 2(ב) לתקנות לא יכלה להושיע את המשיבה, שהרי לא למצב של 'חופשה' מעין זו (חופשה ללא תשלום במשך שנה) נועדה התקנה, כי אם למצבים בהם מפאת כורח או אילוץ אין המבוטחת משתכרת את 'מלוא השכר' ברבע השנה הרלבנטי".

לאור הפסיקה המפורשת כאמור לעיל, אין מקום לקבל את טענת התובעת לפיה גם אותה חופשה (ללא תשלום) בה שהתה התובעת, באה במניין המקרים להם מכוונת תקנה 2(ב) האמורה.

כך גם אנו לא סבורים כי המקרה שבפנינו צריך להיחשב ככזה שבו נכפה המצב על התובעת, ו/או כי מדובר בסיבה שאינה תלויה בה. ההחלטה להאריך את חופשת הלידה בגין לידת בנה, נבעה מרצונה החופשי של התובעת ומשיקולים השמורים עמה. רצתה, יכלה התובעת לאתר מטפלת, משפחתון ו/או כל מסגרת פרטית או אחרת שבה יכלה לשים את בנה בהשגחה בשעה שהיא נאלצת לשוב לעבודתה. ואולם, התובעת בחרה שלא לשוב לעבודתה ובמקום זאת להאריך את חופשת הלידה באמצעות חל"ת של חודש נוסף. לנו נראה כי אין לראות מקרה זה כבין המקרים הנמנים בגדר ;"סיבה שאינה תלויה בה".

באשר לתביעת התובעת להפרשי תמריץ/בונוס שנתי-

התובעת טענה בכתב התביעה כי היא זכאית ל"הפרשי דמי לידה" בגין בונוס שנתי בסך 5,000 ₪ שקיבלה בחודש 3/08 (אישור המעביד צורף כנספח לכתב התביעה). בכתב ההגנה טען הנתבע כי ביום 20.5.09 הועבר לחשבונה של התובעת סך של 1,227 ₪ בגין התביעה להפרשים.

התובעת הצהירה כי אותו סכום שהנתבע טוען כי העביר על חשבון הפרשי בונוס שנתי, קוזז בכל חודש משך 8 חודשים מקצבת הילדים, כך שלמעשה סכום זה לא שולם לה כלל (סעיפים 18-19 לתצהיר התובעת).

התובעת לא נחקרה על תצהירה בעניין זה ובסיכומיו, זנח הנתבע כל טענה בקשר לכך.
לפיכך אנו מוצאים כי יש מקום לקבל עקרונית את תביעת התובעת באשר לזכאותה לתשלום הפרשי תמריץ (בונוס) שנתי. ואולם, הנתבע הוא שיערוך התחשיב בקשר לכך, בכפוף לטענת התובעת כי אותו סך של 1,227 ₪ שנטען על ידי הנתבע כי שולם לה, אכן קוזז מקצבת הילדים לה היא זכאית.

סוף דבר:

התביעה מתקבלת בחלקה הקטן בלבד, כמפורט לעיל.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות חלקיות, כשכ"ט עו"ד בסך של 1,250 ₪.


זכות ערעור: תוך 30 יום.

ניתן היום, י"ח חשון תשע"א, 26 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.
                            
נ.ע. ד"ר א. סגל-איתן            ד"ר יצחק לובוצקי,שופט            נ.מ. מר י. גלטר      














לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק דמי לידה

  2. זכאות לדמי לידה

  3. מענק לידה

  4. חישוב מענק לידה

  5. דמי לידה - שלישייה

  6. דמי לידה לגבר

  7. זכאות גבר לדמי לידה

  8. תקופת אכשרה לדמי לידה

  9. דמי לידה בונוס

  10. חישוב דמי לידה - בסיס שכר

  11. הוכחת עבודה - דמי לידה

  12. תשלום דמי לידה ודמי אבטלה

  13. דמי לידה בגין חופשת הלידה

  14. זכאות דמי לידה למי שלא עבד

  15. דמי לידה בשנת שבתון

  16. עבודה של אישה בעסק של בעלה

  17. דמי לידה – תוספת דמי הבראה ?

  18. הענקות מטעמי צדק פסיקה

  19. תביעה לתשלום הפרשים לדמי לידה

  20. דמי לידה דחייה של ביטוח לאומי

  21. ערעור דמי לידה בית דין לעבודה

  22. דמי לידה לאחר שנת שבתון

  23. טעות ביטוח לאומי בחישוב דמי לידה

  24. שיהוי בהגשת תביעה לדמי לידה

  25. טפסים דמי לידה - הגשת טפסים באיחור

  26. תביעה לדמי לידה - עבדה שלא במשק ביתה

  27. עבודה עסק משפחתי - זכאות דמי לידה ?

  28. יחסי עובד מעביד במשפחה – זכאות דמי לידה

  29. הפסקת עבודה לפני הריון - זכאות דמי לידה

  30. דמי לידה - יחסי עובד מעביד קירבה משפחתית

  31. יציאה לחופשת לידה - חישוב דמי לידה

  32. החזרת דמי לידה בגלל עבודה בתקופת ההריון

  33. הכרה ביחסי עובד מעביד לצורך תשלום דמי לידה

  34. ניהלה חנות לדברי מאפה - הגישה תביעה לקבלת דמי לידה

  35. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה

  36. ביטוח לאומי דחה את תביעתה של התובעת לדמי הלידה

  37. חישוב לא נכון של דמי לידה ע"י ביטוח לאומי – מה עושים ?

  38. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה בגין עבודה אצל 2 מעסיקים שונים

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון