##(1) מטרד רעש - תוכי של השכנים:## האם ציוץ תוכים לאורך זמן יוצר הפרעה של ממש לאורח חייהם של השכנים וליכולתם להפיק הנאה סבירה מביתם, באופן שמכונן עוולת מטרד ליחיד ? גישת בית המשפט היא כי כאשר מדובר במטרד רעש בעלי חיים כגון תוכים, אין חסר בכך שהתובע לא מציג חוות-דעת מומחה המבססת קיומו של רעש בעוצמה שעולה על המותר בדין, ובכלל זה בחוק למניעת מפגעים ותקנותיו. המבחן לקיומו של מטרד רעש ליחיד איננו כמותי גרידא וטומן בחובו מרכיבים מהותיים של סוג הפגיעה, יחסיותה וסבירותה; ודאי כך כאשר מדובר במטרד שהיבט הרעש הוא רק חלק מסממניו [ ור' ת"א ( חד') 30388-11-09 שפירא נ' מועצה מקומית פרדס חנה - כרכור (2010), שלא שונה בע"א ( חי') 39637-11-10 מועצה מקומית פרדס חנה - כרכור נ' שפירא (2011), ובג"ץ 295/65 אופנהימר נ' שר הפנים והבריאות, פ"ד כ(1) 309, 322 (1966)]. בקביעת קיומו של מטרד ליחיד יש להידרש לאופי הסביבה בה מצויים בתיהם של בעלי-הדין. לדוגמא שכונת מגורים שהבתים בה פרטיים, צמודי קרקע היא אינה סביבה מסחרית שניתן לצפות בה לרעש ותנועה שמאפיינים אזורי משרדים ובתי-עסק. ##(2) מטרד רעש תוכים - פיצויים:## בתא 51876-07, במסגרת כתב התביעה נטען כי גן הילדים מופעל ללא רישוי כדין ומסב לתובעים מטרד, סבל, עוגמת נפש ופגיעה ביכולת ההנאה משימוש סביר במקרקעין. בין היתר נטען כי בסמוך לפתיחת הגן בשנת פנה התובע לנתבעת וטען כי ציוץ התוכים בפינת החי בגן מפריע לו להאזין למוסיקה קלאסית. התובעים טענו כי בשים לב למשך החשיפה לרעש שנמדד ולערכי הרעש שנמדדו, הרעש חורג מהמותר לפי הדין מנוגדת לתקנה 3 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) תשנ"ג-1992. עוד טענו התובעים כי הם גרים בבית פרטי בשכונה יוקרתית וכי הרעש שנבע מהגן הוא רעש בלתי סביר עפ"י סעיף 2 לחוק למניעת מפגעים תשכ"א-1961. הנתבעות מצידן טענו כי פעלו עם עובדי הגן למניעת מטרד תוך ניהול הגן באופן קפדני, שקט ושלו ותוך הימנעות מפעילויות המהוות הפרעה בלתי סבירה לשכנים. בית המשפט פסק בענין אי הנוחות ועוגמת נפש פיצויים ע"ס 25,000 ₪. ##(3) מטרד רעש תוכים - מה אומר החוק ?## תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990: 2. רעש בלתי סביר רעש בלתי סביר לענין החוק הוא כל אחד מאלה: (1) רעש אשר משכו הכולל ביום הוא כמפורט בטור א' בתוספת הראשונה, ומפלסו הנמדד כאמור בתקנה 5 עולה על הערך המפורט לגבי כל אחד מהמבנים בעמודה יום בטור ב' באותה תוספת; (2) רעש אשר משכו הכולל בלילה הוא כמפורט בטור א' בתוספת הראשונה, ומפלסו הנמדד כאמור בתקנה 5 עולה על הערך המפורט לגבי כל אחד מהמבנים בעמודה לילה בטור ב' באותה תוספת; (3) רעש פיצוצים בשכיחות נמוכה הנמדד לפי תקנה 5(ג) ושמפלסו עולה על הערך המפורט לגבי אחד מהמבנים בעמודה יום בטור ב' בתוספת הראשונה. 3. קביעת מפלס הרעש (א) מפלס הרעש לענין תקנה 2(1) ו-(2) הוא אחד מאלה: (1) מפלס רעש שווה ערך, בהתחשב בתרומת רעש הרקע כאמור בתקנה 6; (2) מפלס רעש שווה ערך כאמור בפסקה (1), בתוספת 5dB לרעש עם טון בולט או לרעש התקפי; (3) מפלס רעש שווה ערך כאמור בפסקה (1), בתוספת 5dB לרעש התקפי עם טון בולט; (4) הגבוה מבין מפלסי הרעש שווי הערך, הנמדדים בתוך בנין, בשתי השיטות כאמור בתקנה 5(ב), לאחר תיקון לרעש רקע. (ב) לצורך קביעת מפלס הרעש לענין תקנת משנה (א)(2), יראו רעש עם טון בולט או רעש התקפי הנמשכים רק חלק ממשך הרעש הכולל הנמדד, כמפלס רעש שווה ערך שמשכו הוא אחד מאלה: (1) כל משך זמן הרעש הנמדד; (2) משך אירוע הרעש עם הטון הבולט או הרעש ההתקפי בלבד, בתוספת 5dB. (ג) מפלס הרעש לענין תקנה 2(3) הוא מפלס רעש פיצוצים בשכיחות נמוכה המרבי הנמדד כאמור בתקנה 5(ג). 4. מד רעש מדידת מפלס הרעש תבוצע באמצעות מד רעש (lntergrating Sound Level Meter) מסוג 1,0 או 2 בהתאם לדרישות תקן IEC. 5. אופן מדידת הרעש (א) מדידת הרעש לענין תקנה 2(1) ו-(2) תיעשה כך: (1) מקום המדידה - (א) בדירת מגורים - בחדרים המשמשים למגורים; (ב) במקום שאינו דירת מגורים - בחדרים שבהם נמצאים בני אדם דרך כלל; (2) תנאי המדידה - (א) במרכז החדר ובמרחק של מטר אחד לפחות מכל קיר ומכשול אחר; (ב) בגובה שבין 120 ס"מ ו-150 ס"מ מהרצפה; (ג) כאשר דלתות וחלונות החדר הפונים אל המרפסת וכלפי-חוץ פתוחים לרווחה ודלתות החדר הפנימיות הפונות כלפי פנים הדירה סגורות; (ד) המיקרופון של מד הרעש יכוון כך שתתקבל במכשיר המדידה קריאה מרבית. (3) (א) מד הרעש יכוייל סמוך לפני ביצוע המדידה בהתאם להוראות היצרן; מיד לאחר המדידה תבוצע בדיקת כיול; נמצא הפרש של ldB או יותר בין קריאות מד הרעש בעת הכיול לפני המדידה ובבדיקת הכיול שלאחריה, יש לחזור על המדידה; (ב) מד הרעש יהיה במצב תקין ויכוון - (1) בהתאם להוראות היצרן; (2) למצב "מהיר" ובאין מצב "מהיר" - למצב "איטי"; (3) לסקלת "A". (4) משך המדידה יארך זמן סביר בהתאם לנסיבות הענין ולא יפחת מ-10 שניות. (ב) לענין תקנה 2(1) ו-(2) - כאשר הרעש בתוך בנין - תיעשה מדידת הרעש בתוך הבנין כאמור בתקנת משנה (א) לעיל וכן תיעשה מדידה נוספת כאשר דלתות וחלונות החדר הפונים אל המרפסת כלפי חוץ - סגורים. (ג) מדידת הרעש לענין תקנה 2(3) תיעשה כך - (1) מד הרעש יוצב מחוץ לבנין במרחק של כ7- מטרים ממנו, בכיוון מקור הרעש, ויכוון למצב "איטי" ולסקלת "C". (2) באין סקלה "C" במד הרעש, הוא יכוון למצב "שיא" ולסקלת תגובה "L". (ד) מדידת רעש הרקע תיעשה במידת האפשר כאמור בתקנת משנה (א), ובאין אפשרות כזו - לפי שיקוליו המקצועיים של מבצע המדידה ובהתאם להנחיות המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה ולשיטות שיקבע. 6. תרומת רעש הרקע תרומת רעש הרקע תיקבע באמצעות מדידות כאמור בתקנה 5(ד) כלהלן: (1) כאשר הרעש הנמדד המצטבר גבוה מרעש הרקע בפחות מ-3dB(A) - תחושב תרומת רעש הרקע בשיטה המקצועית המהימנה והמתאימה ביותר לפי שיקוליו המקצועיים של מבצע המדידה; (2) כאשר הרעש המצטבר הנמדד גבוה מרעש הרקע ב-3dB(A) עד - תחושב תרומת רעש הרקע לפי טבלת החישוב שבתוספת השניה; (3) כאשר הרעש המצטבר הנמדד גבוה מרעש הרקע ב- l0dB(A) ויותר - לא תחושב תרומת רעש הרקע. מטרדמטרד רעש