ביטול הסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין ההליכים הנתבעת, ד"ר אסתר שרון, הינה רופאת שיניים המנהלת מרפאה לרפואת שיניים. התובעת, גב' מאיה ביטון, עבדה כסייעת במרפאת השיניים של הנתבעת, מיום 1.9.06 עד ליום20.11.07 עת פוטרה. התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעה לבית דין זה בתיק עב 1674/08 לזכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתה אצל הנתבעת וסיומה. הנתבעת התגוננה מפני תביעת התובעת והגישה כתב תביעה שכנגד. הצדדים קיימו ישיבת גישור בפני עו"ד ג'ואל ליכטר ביום 16.3.09. בעקבות ישיבת הגישור חתמו הצדדים, ביום 13.5.09, על הסכם גישור. על פי הסכם הגישור הסכימה הנתבעת להעביר לתובעת את זכויותיה בקרן השתלמות "ילין לפידות" ובקופת גמל בחברת "אקסלנס נשואה" שפתחה על שם התובעת. הצדדים הסכימו בהסכם הגישור "לסלק את תביעותיהן זו כלפי זו סילוק סופי ומוחלט" ונקבע בו כי "חתימות הצדדים על הסכם זה מסיימת את כל המחלוקות הקיימות ואשר היו קיימות בין הצדדים להסכם זה ושני הצדדים מוותרים בזאת על כל טענה ו/או תביעה ו/או דרישה מכל מן וסוג כלשהו אשר יש להם האחד כלפי השני ואשר הסמכות לעסוק בהם הינה לבית הדין לעבודה ו/או לכל ערכאה אחרת ו/או לכל מוסד אחר כלשהו". הצדדים ביקשו כי יינתן להסכם הגישור תוקף של פסק דין. ביום 24.5.09 ניתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור. ביום 7.11.09 פנה ב"כ התובעת לב"כ הנתבעת וטען כי הסכמת התובעת להסכם הגישור ניתנה על בסיס מצג כי הסכומים בקרן ההשתלמות "ילין לפידות" ובקופת גמל "אקסלנס נשואה" הינם נזילים וניתנים למשיכה מיידית, וכי התברר מדו"ח של חברת "ילין לפידות" כי הכספים בקרן ההשתלמות בסך 3,468 ₪ ישתחררו רק ביום 30.6.2012 וכן התברר מדו"ח של חברת "אקסלנס" כי סך 6,079.98 ₪, שנצבר על שם התובעת (המורכב מ-2,761.7 ₪ פיצויים והיתרה בסך 3,415.30) צפוי להיות נזיל רק בהגיע התובעת לגיל פרישה. התובעת טענה (באמצעות ב"כ) כי העובדה שהכספים אינם נזילים מהווה הפרה של התחייבויות הנתבעת על פי הסכם הפרישה, והודיעה כי רק אם הנתבעת תשלם לתובעת מיידית את הסך המוסכם שעל פיו נערך הסכם הפשרה, תראה בכך משום מילוי התחייבות הנתבעת על פי הסכם הגישור, ובמקרה כזה תתן הוראה לשחרור הכספים לטובת הנתבעת בעת שיהיו נזילים. ב"כ הנתבעת השיבה לב"כ התובעת במכתב מיום 17.11.09 בו דחתה את טענות התובעת ואת דרישתה. ביום 24.11.09 הוגשה תובענה זו בה מתבקש בית הדין לבטל את פסק הדין מיום 24.5.09 בתיק 1674/08 ולהורות על חידוש ההליכים בו. ביום 3.2.10 הגישה הנתבעת בקשה לסילוק תובענה זו על הסף ולחילופין להארכת המועד להגשת כתב הגנה (להלן: "הבקשה"). ביום 28.3.10 הגישה התובעת את תגובתה לבקשה. טענות הצדדים בבקשה עיקרי טענות הנתבעת בבקשה הם: הצדדים קיימו ביניהם הליך הגישור בו שתיהן היו מיוצגות. הליך הגישור התנהל במשך תקופה בת למעלה מחודשיים, ובמסגרתו נפגשה המגשרת עם הצדדים והייתה מעורבת באופן פעיל בניהול הגישור. בין היתר פעלה המגשרת כי בטרם יחתמו הצדדים על הסכם הגישור יועברו לצדדים, באמצעותה, דוחות של קרן ההשתלמות וקופת הגמל. בהתאם לכך הגישה ב"כ הנתבעת לבית הדין אישורי הפקדות של קרן ילין לפידות ושל קופת הגמל של חברת אקסלנס נשואה בדבר הפקדות הנתבעת לקרנות, והמגשרת העבירה אישורים אלה למשרדו ש"ל ב"כ התובעת. בנוסף לכך, הקופות עצמן שלחו לתובעת במישרין את הדוחות. בהתאם לכך, כאשר חתמה התובעת על הסכמתה להסכם הגישור, היא עשתה זאת לאחר שהיא ובא כוחה שקלו ובדקו ולכל הפחות היה עליהם לבדוק את מלוא זכויות התובעת ולאחר שקיבלו דוחו"ת ומידע מהקופות. ככל שהתובעת טוענת שלא היה לה מידע רלוונטי מלא, אין לה להלין אלא על עצמה, שכן מקום שצד ער לכך שאין לו ידיעה לגבי נתון מסוים בעל חשיבות או שידיעתו היא בלתי מושלמת, והוא מחליט בכל זאת לכרות את החוזה, אין הוא זכאי להעלות טענת טעות בקשר לנתון זה שכן הוא נטל על עצמו את הסיכון לגביו. לגופה של טענת התובעת בדבר מצג שהוצג לה כי כספי הקופות נזילים - הרי שהנתבעת מכחישה אותה וממילא אין היא סבירה שכן הקופות מתנהלות על פי תקנות מס הכנסה ומועדי הפדיון לפי התקנות ידועים או שהיו צריכים להיות ידועים לבא כוחה של התובעת העומד בראש משרד עורכי דין המתמחה בדיני עבודה. עיקרי תגובתה של התובעת לבקשה הם: התובעת חזרה על טענתה כי ניתן על ידי הנתבעת מצג מוקדם לפיו הצטברו בקופות כ-9,000 ₪ לטובת התובעת וכי היא נכונה לשתף פעולה לצורך העברת הכספים לבעלות התובעת, אך משננקטו, לאחר חתימת הסכם הגישור, הפעולות לביצוע ההעברה, התברר כי הכספים אינם נזילים מיידית בניגוד לאותו מצג. אישורי ההפקדות שהועברו לב"כ התובעת על ידי המגשרת היו בלתי קריאים וממילא לא ניתן ללמוד מהם דבר לעניין מועד הנזילות של אותן קופות. גם דו"ח מצב העמית שנשלח על ידי חברת אקסלנס נשואה לבית התובעת לא מפרט את מועד נזילותם של הכספים בקופה. לפיכך, הנתון בעניין מועד נזילות הכספים לא היה בפני התובעת בעת שחתמה על הסכם הגישור. התמשכות הליכי הגישור נבעה משקילת עצם הסכמת התובעת לוותר על תביעותיה בהליך הקודם ולא מבירור עובדתי בעניין נזילות הכספים המשוחררים לטובת התובעת. דיון והכרעה כידוע, סילוק תובענה על הסף מבלי לבררה לגופה הינו צעד חריג, אשר יש לנקוט אותו רק כאשר אין סיכוי, ולו קלוש, שהתביעה תתקבל על יסוד הטענות שהתובע העלה בכתב התביעה (דב"ע נו/140-3 כימיקלים לישראל בע"מ נ. ד"ר ליאניד שור, פד"ע ל 152). עם זאת, כאשר נראה כי אין סיכוי לקבלת התביעה על יסוד טענות התובע, אין להסס בנקיטת צעד זה על מנת למנוע הוצאות מיותרות והשחתת זמן שיפוטי לריק. בענייננו, שוכנענו כי יש לסלק על הסף את תביעת התובעת, מהנימוקים המפורטים להלן. בעילת התביעה בתובענה זו היא בטענה להפרת הסכם הגישור. טענת התובעת היא כי הסכם הגישור כלל התחייבות לפיה כספי הקופות הם נזילים, והתחייבות זו הופרה על ידי הנתבעת. בשל הפרת הסכם הגישור, זכאית התובעת, לטענתה, לבטל את הסכם הגישור, אך הואיל והסכם הגישור קיבל תוקף של פסק דין היא נדרשת לבקש את ביטול פסק הדין על ידי בית הדין. דא עקא, שטענת התובעת כי הסכם הגישור כולל התחייבות של הנתבעת לפיה כספי הקופות "נזילים" נסתרת על ידי הסכם הגישור עצמו, אשר אינו כולל התחייבות כזו (יוער כי להבנתנו כוונת התובעת במילה "נזילים" היא שהכספים ניתנים למשיכה ללא חבות מס או קנס). תקנה 9(א) לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 (להלן: "התקנות) קובעת: "(א) הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יערכו אותו בעלי הדין או המגשר בכתב, ויפרטו בו את כל התנאים לפיהם ייושב הסכסוך;בעלי הדין יחתמו על הסדר הגישור והמגשר יקיימו בחתימתו". מתקנה 9(א) לתקנות עולה כי על בעלי הדין לכלול בהסדר הגישור את כל התנאים לפיהם ייושב הסכסוך. מטרת הוראה זו, אשר קובעת דרישת כתב להסדר גישור, היא להבטיח כי בעלי דין אשר מתקשרים בהסדר גישור יבצעו את כל הבדיקות המקדימות הנדרשות בטרם יחתמו על הסדר הגישור, וזאת כדי למנוע מצבים כמו זה שהתעורר בענייננו, בו בעל דין טוען לקיומן של התחייבויות שאינן מפורטות בהסדר הגישור. נוסיף, כי בתי המשפט סובלניים כלפי בעלי דין המבקשים לחזור בהם מהסכמות אליהן הגיעו, כל עוד לא ניתנה לבית המשפט הודעה פורמלית על הגעת הצדדים להסדר גישור ואינם אוכפים, בדרך כלל, הסכמות שהושגו בהליך גישור מבלי שהתמלאו הדרישות הפורמליות לקיומו של הסדר גישור (הסכם בכתב כדרישת תקנה 9 לתקנות ומתן הודעה פורמלית של המגשר לבית המשפט לפי סעיף 79ג(ז) לחוק בתי המשפט, בדבר הגעת הצדדים להסדר גישור (החלטת כב' השופט רובינשטיין בבע"מ 8769/08 פלוני נ. פלונית, ניתנה ביום 31.12.08). באותה מידה, על בתי המשפט להקפיד הקפדה יתרה בהליכים מעין אלה שבפנינו, בהם מתבקש ביטולו של הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, כדי שלא בנקל ושלא על פי טענות בעלות משקל נכבד ייפגע עקרון הסופיות של פסק דין המאמץ הסכם פשרה (רע"א 4976/11 בית הפסנתר נ. דליה מור ואח', פ"ד נ (1) 577, ע"א 2495/95 בן לולו נ. אטרש, פ"ד נא (1) 577). צירוף הוראת תקנה 9 לתקנות, לפיה הסכם גישור צריך לכלול את כל התחייבויות הצדדים בהסדר, עם הגישה הקפדנית השוללת פגיעה בעקרון סופיות פסקי דין שניתנו על בסיס הסכם פשרה שלא על פי טענות נכבדות, מוביל למסקנה שאין כל סיכוי כי התביעה תתקבל על פי העילה המפורטת בכתב התביעה. בנסיבות אלה, דינה של התביעה להימחק על הסף בהעדר עילה. התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ. הערעור על פסק דין הינו בזכות. הודעת ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים. חוזהגישורמתן תוקף של פסק דיןיישוב סכסוכיםביטול חוזה