פיצויים בגין צלקת בפנים מבוא 1. מדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"). התובע, יליד 1989, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 14.5.05. הנתבעים הודו בחבות על פי החוק והמחלוקת מתמקדת בשאלת גובה הנזק בלבד. מהות הפגיעה והנכות 2. ממקום התאונה, פונה התובע לבית חולים מאיר בכפר-סבא שם אובחן כסובל מחבלת ראש וממספר חתכים בפנים. C.T מח הדגים דימום תת עכבישי והתובע הועבר לבית חולים שניידר שם אושפז ועבר ניתוח להוצאת רסיסי זכוכית ותפירת החתכים בפנים ובעפעף עין ימין. בהמשך, התובע עבר ניתוח נוסף להוצאת גוף זר מהעין והשתלת רירית מהפה לצורך שחזור העפעף. התובע המשיך להתלונן על כאבי ראש, עצבנות, מתח, ירידה בזכרון ובריכוז וטופל במסגרת המרפאה לטיפול בילדים נפגעי תאונות דרכים, בבית חולים לווינשטיין. 3. לצורך הערכת נכותו של התובע, מונו מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, בתחומי הכירורגיה הפלסטית והפסיכיאטריה. 4. ד"ר יוסף חייק אשר מונה כמומחה רפואי בתחום הכירורגיה הפלסטית, ציין בחוות דעתו, במ/1 כי הצלקות שנותרו בפניו של התובע אינן פעילות ואינן צפויות להשתנות. ד"ר חייק ציין כי "הצלקות הן מרובות ומכערות ונראות לעין. כל נסיון לשפר את המראה הקיים יכול להחמיר את מצבן ולכן אינו מומלץ. לאור האמור לעיל בשל גילו ומיקום הצלקות, אני ממליץ על סה"כ 20% נכות לצמיתות ובהתאמה". ד"ר חייק זומן לחקירה נגדית והסביר כי ראה להעריך את הנכות, בשיעור של 20%, שכן מדובר בצלקות מרובות המתפרשות על פני יותר מאזור אנטומי אחד בפנים. ד"ר חייק הסביר כי אינו יכול לכמת את המשקל שנתן לגילו הצעיר של התובע בקביעת הנכות וכי ראה להעריך את הנכות בהתאמה לסעיף 75 (2) (ג) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956, הקובע 20% נכות בגין "צלקות רחבות עם כיעור ניכר" ובענייננו, למרות שלא מדובר בצלקות רחבות מדובר במספר רב של צלקות בעפעף ובאזורים שונים בפנים. 5. ב"כ הנתבעים חלק על הערכת המומחה והזמין את בית המשפט להתרשם מהצלקות ולקבוע כי בנסיבות העניין, אין הצדקה לקביעת נכות בשיעור של 20%, בגין הצלקות בפנים. אין בידי לקבל טענה זו. התרשמתי התרשמות בלתי אמצעית ממראה הצלקות המודגמות גם בתמונות שהוגשו וסומנו, נ/3. הצלקת בעפעף והעיוות בצורת העפעף, לרבות החסר בריסים, בולט וניכר לעין ומצדיק לכשעצמו קביעת נכות אסתטית בשיעור של 10%. הצלקות הנוספות בפנים; בסנטר, במצח, מעל לשפה ובלחי הימנית, אמנם עדינות ובהירות, אך ניכרות למראה (במיוחד הצלקת מעל לשפה), ומצדיקות לכשעצמן ובשל העובדה שמדובר במספר צלקות, קביעת נכות אסתטית, בשעור של 10% אף בהתעלם מהנכות בגין הפגיעה בעפעף. לפיכך היות ומדובר במספר רב של צלקות בפנים ובצלקת בולטת בעפעף הגורמת עיוות ניכר לעין במבנה ובצורת העפעף, סבורה אני כי קביעת נכות אסתטית, בשעור של 20%, הינה סבירה ומוצדקת. 6. ד"ר גיא אור אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט, בתחום הפסיכיאטרי ציין בחוות דעתו כי התובע אובחן בילדותו כסובל מקשיי קשב וריכוז אשר פגעו בתפקודו הלימודי והחברתי. יחד עם זאת, התובע השתלב בבית ספר מקצועי וסיים 12 שנות לימוד. ד"ר אור ציין כי בסמוך לאחר התאונה, הופיעו תסמינים קוגנטיבים, התנהגותיים ונפשיים, בגינם הופנה התובע לטיפול במרפאה לילדים נפגעי תאונות בבית חולים לוינשטיין. ד"ר אור ציין כי תסמיניו של התובע, נבעו משילוב של מצב לאחר פגיעת ראש, הפרעת דחק בתר חבלתית והפרעת הסתגלות, בשל הצלקות בפנים שהשפיעו על דימויו והערכתו העצמית של התובע. ד"ר אור ציין כי בעקבות הטיפול בבית חולים לווינשטיין, מצבו של התובע השתפר והעריך את נכותו של התובע, בשעור של 10%, באופן זמני למשך השנה הראשונה שלאחר התאונה ובשיעור של 2.5% לצמיתות. ד"ר אור הוסיף וציין כי "יש לשער שתסמיניו הנפשיים גורמים למגבלה קלה או מעט יותר מכך". הצדדים אינם חולקים על קביעה זו של ד"ר אור. 7. נכותו הרפואית המשוקללת של התובע מסתכמת על כן ב- 22% נכות. הנכות התפקודית 8. על פי המתואר בחוות דעתו של ד"ר אור ובדו"ח האבחון הנוירופסיכולוגי שבוצע ע"י ד"ר רסובסקי, על פי הפניית ד"ר אור (במ/2), וכפי שהתובע עצמו אישר בעדותו, עובר לתאונה סבל התובע מקשיים לימודיים וחברתיים, במיוחד בכיתות ה' - ח' ואובחן כסובל מקשיי ריכוז ואימפולסיביות. יחד עם זאת, התובע השתלב בצורה טובה יותר, בתיכון מקצועי וסיים 12 שנות לימוד, במגמת מכונאות וחשמל רכב. התובע נפגע בתאונה, בהיותו בכיתה יא'. התובע ציין בתצהירו כי במסגרת הלימודים עבר הכשרה מקצועית ועבד במוסך סובארו בהרצליה. התובע התלונן בפני ד"ר אור כי בשל מיחושיו הגופניים, לאחר התאונה, לא יכול היה להמשיך לעבוד במוסך והפסיק את ההכשרה המקצועית. עוד יש לציין, כי התובע לא גוייס לצה"ל אך סיבת אי גיוסו, לא הוכחה משלא הוגש אישור צה"ל בדבר הסיבה לפטור משרות. החל מיוני 2007, התובע עובד כמוכר בחנות נעליים ומשתכר בין 4,000 ל- 5,000 ₪ לחודש (עדות התובע בעמ' 17 לפרוטוקול ותלושי שכר שצורפו לתצהיר, ת/2). 8. התובע ציין בתצהירו כי הינו מרגיש גרד, בעיקר באזור העפעף הפגוע ולפיכך אינו יכול לעבוד במוסך, בתנאי חום ולכלוך או בחשיפה לשמש. בהקשר זה, צודק ב"כ הנתבעות בטענתו כי אין תעוד רפואי המצביע על תלונות בדבר גרד בפנים או בעפעף וד"ר חייק אף אישר כי התובע לא העלה תלונות אלה בפניו. יחד עם זאת, ד"ר חייק ציין כי מדובר בתלונה סבירה נוכח שחזור העפעף ע"י השתלת רירית מה שיכול לגרום גירויים בעין או בעפעף עצמו, אם כי סביר שעם הזמן התופעה תלך ותעלם (עמ' 11 לפרוטוקול). 9. בבואי להעריך את שיעור הנכות התפקודית, ראיתי להתחשב בכך שמרבית הנכות הינה נכות אסתטית כך שהנכות התפקודית, נמוכה לעין שיעור מהנכות הרפואית. יחד עם זאת, כשמדובר בנכות אסתטית, בגין צלקות במספר אזורים בפנים לרבות עיוות ניכר בצורת העפעף, לא ניתן להתעלם מהשפעת הנכות על דימוי הגוף של התובע ומהשפעה אפשרית של הנכות על כושר תפקודו ויכולתו של התובע להשתלב בשוק העבודה. יצוין כי הפסיקה הכירה בהשפעתן האפשרית של צלקות בפנים, על כושר ההשתכרות וראה לעניין זה, ע"א 169/77 שוורץ נ' ליברמן פ"ד לב (3) 561, ע"א 577/88 מירון נ' ישראלי פ"ד מו (2) 286. כן ראיתי להפנות בעניין זה, לדבריו של כב' השופט דוויק ז"ל, בת.א. 33258/91 (שלום ת"א - יפו) ארביב נ' טירן (לא פורסם, פס"ד מיום 2.8.94):"עקרונית אני סבור כי פגיעה פלסטית בפניו של אדם, בין גבר ובין אישה, טומנת בחובה למרבה הצער סיכון של הפחתה מסויימת, לפי חומרת המקרה בסיכויי השתכרותו. עניין זה שני פנים לו. האחד - תגובתו של המסתכל הבא במגע עם האדם הפגוע. והשני - תחושת בטחונו והרגשתו הטובה של הנפגע עצמו..". 10. בנסיבות אלה, בהתחשב בנכות הנפשית, בשיעור 2.5%, והנכות האסתטית בגין הצלקות בפנים שהוערכה בשיעור של 20%, ראיתי להעריך את הנכות התפקודית, בגבולות של כ- 7% (כשליש מהנכות הכוללת או לחלופין, תוספת של כרבע מהנכות האסטטית על הנכות הנפשית). הפסד השתכרות והפסד כושר השתכרות 11. בנסיבות העניין, כאשר מדובר בתובע שנפגע בהיותו קטין ובהתחשב בכך שמרבית הנכות הינה בגדר נכות אסטטית, ראיתי לפסוק את הפיצוי בגין הפסדי השתכרות וכושר השתכרות, על דרך של הערכה גלובלית. יחד עם זאת וכפי שנפסק בע"א 5148/05 קוגלמס נ' לוי, תק-על 2008 (1) 2799, גם פסיקת פיצויים על דרך הערכה גלובלית, ראוי שתעשה תוך התחשבות בחזקות העובדתיות המקובלות בדבר חישוב פיצויים בגין הפסדי השתכרות למי שנפגע בהיותו קטין,על בסיס השכר הממוצע במשק והנכות התפקודית שנקבעה וכי "ראוי כי הפיצוי הגלובלי יימצא במתחם קרוב הרבה יותר לזה שלעברו מצביע "המצפן האקטוארי"...". בהתחשב בעובדה שהתובע השתלב בצורה טובה בלימודים בבית ספר תיכון מקצועי וסיים 12 שנות לימוד, במגמת מכונאות וחשמל רכב, חרף פגיעתו בתאונה בכיתה יא', לא ראיתי סיבה לסטות מההלכה היסודית על פיה בהעדר נסיבות מיוחדות, חישוב הפסדי ההשתכרות למי שנפגע בהיותו קטין, יערך על בסיס השכר הממוצע במשק, ראה לעניין זה ע"א 10064/02 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' רים אבו חנא ואח' תק-על 2005 (3), 3932. בנסיבות אלה, בהתחשב בהערכת שיעור הנכות התפקודית, בגבולות של כ- 7%, ראיתי להעריך את הפיצוי בגין הפסדי השתכרות וכשר השתכרות, בסכום גלובלי של 140,000 ₪. כאב וסבל 12. הפיצוי בגין כאב וסבל, בהתחשב ב- 22% נכות ו- 6 ימי אשפוז, מסתכם בסך של 42,877 ₪ נכון ליום פסק הדין. עזרה והוצאות 13. כאמור התובע נזקק לאחר התאונה לאשפוז וכן טופל במשך תקופה, במרפאה לילדים לנפגעי תאונות בבית חולים לווינשטיין. מקובל עלי כי בתקופה זו, התובע נזקק לעזרה יתרה של הוריו לרבות ליווי לטיפולים רפואיים וכן כי הוצאו הוצאות לצורך נסיעה וקבלת טיפול רפואי. בנסיבות אלה,בהתחשב בהוצאות רפואיות והוצאות נסיעה וכן פיצוי בגין עזרה יתרה של ההורים מחד ומאידך משלא הוכח הפסד השתכרות כלשהו שנגרם למי מהוריו של התובע, ראיתי להעריך את הפיצוי בגין עזרה והוצאות, בסכום גלובלי של 5,000 ₪. סיכום 14. סכום הפיצויים כפי שנפסק לעיל, מסתכם בסך של 187,877 ₪. על הסכום האמור יתווספו הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ כחוק. הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.פיצוייםצלקת