1. הערעור הוא על החלטת רשם בית משפט המחוזי (כב' השופט מנחם רניאל, כרשם) מיום 20/1/09, שניתנה בת"א 8893-11-08, לפיה נדחתה בקשת המערער לפטור אותו מאגרת בית המשפט (בטעות נרשם באותה החלטה כי עניינה גם בשאלת הפקדת עירבון, ולא היא). החלטת הרשם: 2. בהחלטת הרשם נקבע כי לא היה פירוט נדרש של כול הנתונים על-פי התקנות אשר יכולים לבסס מתן הפטור מתשלום אגרה, ובהסתמך על הנתונים האחרים שהיו בפני הרשם, לא היה באלה לשכנע את בית המשפט כי אין המערערים יכולים לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניים. עוד נקבע, כי בית המשפט לא שוכנע שהמערערים עשו ניסיון כן ואמיתי להסתייע בתמיכתם של קרובי המערער, בטרם יזדקקו לקופה הציבורית. 3. בדיון שהתקיים ביום 27/5/09 הודיעה המשיבה מס' 3 (להלן: המרכז לגבייה), כי עולה לכאורה מכתב התביעה שהוגש, כי קיימת עילת תביעה, כי המערערים יכולים להפנות עניינם לסיוע המשפטי, וככול שיינתן ייצוג, יהיו נכונים שלא לעמוד על תשלום האגרה בשלב זה, אלא כי זו תשולם על ידי המערערים עם זכייתם בתיק, בין על ידם ובין על ידי הנתבעים. החלטת הסיוע המשפטי 4. לאחר דחיות מרובו בתיק, נתקבלה עמדת הסיוע המשפטי, לפיה, לא יינתן סיוע למערער מס' 2 (להלן: בוקשטיין), בשל חוסר סיכוי לזכות בתיק, בין היתר, מן הטעם שנזקי המערער הנטענים אינם אלא נזקי המערערת מס' 1, ובגינם לא ניתן לטעון לנזק אישי. עוד פורט שם כי המערערת מס' 1 שהיא תאגיד, לא ניתן סיוע, וזאת לאור תקנה2(ב) לתקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973 הקובעת, כי שירות יינתן למבקש ש"אינו חבר בני-אדם". טענות המערערים: 5. לאור ההודעה האמורה המנומקת מטעם הסיוע המשפטי, עתרו המערערים למתן החלטה בתיק באופן שההכרעה תעשה על ידי ערכאת הערעור, או לחלופין, באופן שההליך יוחזר למי שמשמש היום רשם, כדי שיבדוק את אי היכולת של המערערים לשאת בתשלום האגרה. לבקשה זו לא התנגדה המשיבה מס' 3 (להלן: המרכז לגביית האגרות). במהלך הדיון, הסכימו עוד המערערים לשקול הגשת תביעה לסעד כספי נמוך מזה שהוגש לצורכי אגרה, ואולם חזרו על בקשתם לפטור ממלוא האגרה המתחייבת. דיון ומסקנות: 6. על-פי תקנה 19(7) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז- 2007 (להלן: תקנות האגרות), פטור בעל דין מתשלום האגרה המתחייבת, אם הוא מיוצג על ידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי באותו הליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי, וכאשר אותה החלטה מבוססת על הנימוק שידו אינה משגת לשאת בהוצאות הייצוג. אין חולק שהמערערים לא הציגו אישור כאמור. בקשתם בנושא זה, נדחתה. לפיכך, יש לחזור ולבחון את השאלה, אם המערערים עמדו בדרישות של תקנות האגרות, כמפורט בתקנה 14. 7. מדובר בתביעת נזיקין שהגישו המערערים, כאשר אחד מבעלי הדין היא חברה, ואשר לטענתם נגרמו להם נזקים על ידי המועצה המקומית זיכרון יעקב (להלן: המועצה), בשל התרשלות האחרונה בטיפול במערכת הביוב של זיכרון יעקב והפרת חובותיה של המועצה, שהביאו בסופו של דבר לזיהומו החמור של נחל דליה ועקב כך נפגע באופן חמור עיסוקה של המערערת, גידול דגים. סך הנזקים הנטענים הועמדו על 14,500,000 ש"ח בערכים נומינאליים. סכום האגרה שיש לשלם במקרה כזה עומד על 439,454 ש"ח. בדיון בפניי, טענו המערערים, באמצעות בא-כוחם, כי הם מבקשים אף להגדיל את סכום התביעה ולהעמידה על היקף כספי הקרוב ל18 מיליון ש"ח. 8. גובה סכום התביעה הוא אחד מן המרכיבים שעל בית המשפט לתת לו משקל, בבואו לשקול אם יש להיעתר לבקשה לפטור את התובע מתשלום אגרה. האגרה מהווה למעשה מחסום ראשוני מפני תביעות מוגזמות ומפני תביעות שווא (ת"א (ת"א - מחוזי) 1985/04 ארגון מחלקי תוצרת חלב בישראל נ' טרה אגודה יצרנית חקלאית שיתופית בנחלת יצחק בע"מ, תק-מח 2005(4) 861, 864 (2005)). למתן פטור מאגרה בתביעות בהיקפים כספיים משמעותיים יש השלכות ציבוריות שאין להתעלם מהן: ראשית, מממן הליך התביעה יהיה הציבור, ולא התובע הפרטי שאת תביעתו מבקש הוא לברר. שנית, יהיה במתן אישור כזה, כדי לעודד הגשת תביעות בהיקפים כספיים משמעותיים מבלי להידרש לפירוט קפדני של העובדות המהוות את עילתה התביעה. השלכות כאלה יכול שיהיו במיוחד אם לא תהא הקפדה יתירה על בדיקת העילה העומדת בבסיס התביעה שהוגשה. בנוסף, יש לבדוק אם התקיימו התנאים למתן פטור מאגרה, גם מבחינת המערערת מס' 1. 9. תקנה 14 מפרטת תנאים נדרשים למתן הפטור על בסיס ראיות ופירוט נדרש שיהיה בהם כדי לבסס אי יכולת ממשית לשאת בסכום האגרה. בין היתר נזכיר, שלו הציג המערער תעודה לפיה מקבל הוא גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה או על היותו חייב מוגבל באמצעים, הייתה עומדת בפני בית המשפט ראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית לשאת בתשלום אגרה (ראה תקנות 14ד-ה לתקנות האגרות). אישורים כגון אלה לא הוצגו. 10. בהחלטת כבוד הרשם וכן בעיקרי הטיעון שהוגשו מטעם המדינה עולה לכאורה כי אשת המערער וכן המערער עצמו היו יכולים לסייע בתשלום חלקי של האגרה, מה עוד שלמערערת עצמה יש מסגרת אשראי בבנק, שאף בה יש כדי לבסס ולו תשלום חלקי של האגרה. 11. מכלל הנתונים שהובאו ולאור כלל הנימוקים שפורט בטיעוני הצדדים ובהחלטת הרשם, אין מקום להורות על החזרת הדיון בפני הרשם. עוד יש לקבוע כי אין מקום למתן פטור מלא לכלל הסכום שנתבע. המערערת לא הציגה תמונה מפורטת דיה, כדי להצביע על מצבה הכלכלית. המערערת שהיא חברה איננה בפירוק, וגם אילו הייתה בסטאטוס כזה, לא הייתה מתחייבת תוצאה של פטור מאגרה. גם אם לא נעשתה בדיקה דווקנית לעניין הנתונים הכלכליים של כול אחד מן המערערים, הרי שאין להתעלם מקביעתו של כבוד הרשם כי זה אינו מפורט דיו ואין בו כדי להרים את הנטל הנדרש לצורך קבלת הפטור. נתונים אחרים שהובאו, כמו תלושי השכר של אשת המערער, פעילות המתנהלת בחשבונה ומסגרת האשראי ממנה היא נהנית, אינם תומכים בבקשה לפטור מלא של האגרה. ועוד, כדי ליהנות מפטור מלא, יש להוכיח לא רק אי יכולת לשלם את האגרה, אלא גם כי ההליך בגינו מתבקש הפטור, מגלה עילה. בנושא אחרון זה, יש לתת משקל גם לתשובת הסיוע המשפטי. 12. על בסיס הנימוקים שפורטו לעיל וכן ראה להשוואה ע"ר 7135-03-09 (עבאדי נ' דובק בע"מ, החברה הישראלית לסיגריות. נבו, 9/6/09), יש מקום ליתן פטור מאגרה עד לסכום תביעה של 1,000,000 ₪ בלבד. בגין כל סכום מעבר לזה, יהיה על בעלי ההליך להשלים ולשלם את יתרת האגרה המתחייבת בארבעה תשלומים. התוצאה: 13. אשר על כן הערער מתקבל בחלקו ובאופן שהמערערים ביחד פטורים מתשלום אגרה עד לגובה תביעה של 1,000,000 ₪. על המערערים, ביחד ולחוד, להשלים ולשלם את יתרת האגרה המתחייבת ב- 4 תשלומים חודשיים נוספים, כאשר התשלום הראשון של יתרת האגרה ישולם תוך 45 ימים מהיום, ועוד 3 תשלומים חודשיים עוקבים ורצופים. בהעדר ביצוע תשלום בנוגע ליתרת האגרה והמתחייבת - ודי בהפרה של תשלום אחד - תועמד התביעה כתביעה כספית על סכום של 1,000,000 ₪. אין צו להוצאות נוספות. אגרת בית משפטפטור מאגרהאגרה