להלן פסק דין נגד יס (YES) : עניינו של פסק דין זה בתובענה כספית שהגישה נציגות הבית המשותף שברחוב וולפסון 21ב' בעפולה, באמצעות נציגה מר רון גלבוע (להלן נציג הועד). במסגרתה היא עותרת לחייב את הנתבעת לשאת בחלקה בהוצאות החשמל, שנגרמו לבית המשותף כתוצאה משימוש שעושה הנתבעת בחשמל הציבורי בבנין. ואלה טענות התובעת: בתאריך 15.5.10, עקב תקלה ברשת החשמל של חדר המדרגות המשותף, גילתה התובעת כי הנתבעת מחוברת לתשתית החשמל של הבית המשותף וצורכת חשמל. התובעת פנתה לנתבעת בדרישה לשאת בתשלום של 10 ₪ לחודש, ולהשיב לתובעת סכום כולל של כ - 1100 ₪ עבור שימוש בחשמל במשך 9 שנים. הנתבעת השיבה כי אינה משתתפת בעלויות החשמל, ומעולם לא נשאה בתשלומי צריכתו במקרים דומים. בבניין נשוא התובענה קיימות 16 דירות, מהן רק 3 - 4 דירות מחוברות לשירותי הנתבעת. הנתבעת אף טענה לקיומו של הסכם חתום על ידי נציגות הבית המשותף, המאפשר לה להתחבר למערכת החשמל של חדר המדרגות מבלי לשאת בעלות החשמל. לאחר חודשים של דין ודברים בין הצדדים, הודתה הנתבעת כי צרכה חשמל על חשבון התובעת, אך לשיטתה, צריכת החשמל הגיעה לסך של 3 ₪ לחודש (לפני מע"מ). הנתבעת הסכימה לפצות את התובעת בסך של 288 ₪ בגין 8 שנות שימוש. סכום זה אינו כולל את המע"מ ששילמה התובעת עבור הנתבעת, ואף לא כולל את חלקה בדמי השימוש הקבועים שגבתה חברת החשמל בסך של כ - 16 ₪ לחודש. ביום 23.7.10, במכתב ששלחה, התחייבה הנתבעת להעברת המחאה בסך של 288 ₪ וביקשה כי ייחתם כתב ויתור וסילוק. כתב הויתור נחתם ונשלח. משלא התקבלה ההמחאה טענה הנתבעת כי כתב הויתור והסילוק לא הגיע לידיה. התובעת שלחה את כתב הויתור פעמיים נוספות, ולאחר כשבוע התקבל מכתב מהנתבעת בו היא מודה כי קיבלה את כתב הסילוק, ואולם ברצונה להחתים את התובעת על כתב ויתור מטעמה. כתב ויתור זה פוגע ומקפח באופן אישי את נציגי הבית המשותף, שכן קיימת בו דרישה לשמירת סודיות ושיפוי אישי בלתי מוגבל בסכום. נציגי הבית אינם מוכנים לחתום על כתב השיפוי הנ"ל וכן לא על הפרת סודיות, שכן לא ניתן לשמור על ההסכם סודי מדיירים ומשכנים. התובעת עותרת לחייב את הנתבעת בסך של 1,500 ₪. מתוך הסכום הנ"ל - סך של 1080 ₪ בגין צריכת חשמל חודשית והשתתפות חלקית בדמי השימוש הקבועים, ו - 420 ₪ השתתפות בתחזוקה ותיקון מערכת החשמל של הבית משך 9 שנים. טענות הנתבעת לטענת הנתבעת מדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית שאין בה דבר. ביום 10/2/00 התקינה הנתבעת צלחת לקליטת שידוריה בבניין שברחוב וולפסון 21ב בעפולה, וזאת באישור נציגת ועד הבניין, גב' גלבוע. ביום 4/6/10 פנה נציג הועד לנתבעת והלין על כך שהצלחת מחוברת לתשתיות חשמל. עובדת אישורה של נציגת הועד דאז גב' גלבוע הובאה לידיעתו, ובתגובה טען הנציג כי הגב' גלבוע מתכחשת לחתימתה. עוד הביאה הנתבעת לידיעת נציג הועד, כי עלות צריכת החשמל החודשית אותה צורכת הצלחת הינה 1.68 ₪. זאת על פי חוות דעת מומחה הקיימת בעניין, אשר עותק ממנה הוגש לתיק בית המשפט. הנתבעת מסרה לנציג הועד כי תבצע בירור עם לקוחותיה המתגוררים בבניין לצורך העברת צריכת החשמל לארונם הפרטי. ביום 29/6/10 הוסר חיבור החשמל מהארון הציבורי. ביום 29/7/10 פנה נציג הועד בדרישה כספית לנתבעת לפיצוי בגין צריכת החשמל הציבורית. הנתבעת היתה מוכנה לפנים משורת הדין להשיב את הסכום שנגבה בסך 288 ₪, בכפוף לחתימת נציג הועד על כתב ויתור וסילוק תביעות בלתי חוזר, ואולם הנציג לא נאות לחתום על המסמך. התובעת טוענת כי אינה צריכה לשאת בעלויות החשמל הנלוות לתחזוקה לשימוש רשת החשמל הפרטית של הבית המשותף, שכן אין עלויות אלה נובעות מחיבור הצלחת לחשמל הבניין. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהונחו לפניי, לרבות בחוות הדעת שהוגשה, מצאתי לקבל את התביעה, ואנמק. הנתבעת עושה שימוש ברשת החשמל הציבורית של הבניין ועל כך אין כל מחלוקת. אזכיר כי אף לא היתה מחלוקת על כך שבבניין זה 16 דירות ורק 3 מהן מחוברות לשירותי הנתבעת. עיון באישור להתקנת צלחת מעלה, כי אין בו כל הסכמה מטעם נציגות הבית דאז לעשות שימוש ברשת החשמל הציבורית ולהמשיך ולמשוך ממנה חשמל לטובת מתקני הנתבעת, על חשבון כלל הדיירים. אין כל צידוק שהנתבעת, אשר מתחברת לשירותי החשמל של הבניין לצרכיה העסקיים, תעשה כן על חשבון דיירי הבניין. אכן, מדובר בסכומים נמוכים מאוד ובעלות חודשית כמעט זניחה. יחד עם זאת, על פני תקופה מדובר בסכום של מאות שקלים שאין כל צידוק לממנו עבור הנתבעת על ידי דיירי הבניין. התובעת הניחה לפניי את סכומי החשמל החודשיים המשולמים על ידי נציגות הבית המשותף. לדברי נציג הועד (והדבר משתקף מת/1), ממוצע הצריכה עד לניתוק עמד על סך של 76.6 ₪ לחודש ולאחר הניתוק 64.35 ₪. ההפרש עומד על סך של 12 ₪ לחודש. זה אם כן הסכום החודשי בו יש לחייב את הנתבעת. מנגד, הניחה לפניי הנתבעת חוות הדעת אשר חישבה את העלות הממוצעת לבניין בסך של 1.68 ₪ לחודש. חוות דעת זו אינה מעודכנת, זאת אף לדברי המומחה שערך אותה (במקור בשנת 2003), נוכח התייקרות החשמל. חוות הדעת אף אינה מביאה בחשבון עלויות קבועות ומשתנות הקשורות לצריכת החשמל. אציין כאן, כי סבורני שיש לחייב את הנתבעת גם בהשתתפות בעלות הקבועה ובתחזוקה השוטפת, בהיותה משתמשת קבועה ברשת החשמל הציבורית של הבניין. בנסיבות העניין אקבל את החישוב שערכה התובעת. בהתאם למסמכי התביעה, התחברה הנתבעת לחשמל בסוף חודש ינואר 2002 והתנתקה בחודש יוני 2010. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,200 ₪ (12 ₪ X 100 חודשים). הסכום ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל. כמו כן אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות המשפט של התובעת בסך של 400 ₪. אני פוסקת את הוצאותיה של העדה בסך של 150 ₪. הוצאות אלה יועברו לעדה על ידי בית המשפט ויושבו למפקיד על ידי הנתבעת, כך שהסכום יצטרף לסך ההוצאות (550 ₪). טלויזיה