להלן פסק דין בטענה לגרימת נזקים בגין חיבור ממיר יס לטלויזיה: פסק-דין 1. התובע הצטרף לשירותי הנתבעת ("יס") ביום 06.12.06. התובע טוען כי ביום 16.03.07 נשרף מסך הטלוויזיה שלו בשל חיבור לקוי של הממיר על ידי הנתבעת שגרם לחדירת מתח בחיבור AV. הנזק של תיקון המסך הוא בסך 1,650 ₪ (הקבלה ת/2). עוד טוען התובע כי הנתבעת הבטיחה לו לספוג את הוצאות מעברו אליה מחברה אחרת (חברת כבלים), אך לא עמדה בהתחייבות זו, והוא חוייב בכפל בסך 300 ₪ גם עבור שירותי חברת הכבלים הקודמת, והנתבעת לא זיכתה אותו בסכום זה. עוד טוען התובע כי לאחר הנזק שנגרם למסך הטלוויזיה הוא ביקש להתנתק משירותי הנתבעת ואף פנה אליה פעמים רבות בשגרי פקס, בשיחות טלפון רבות, אך לא נענה ולא קיבל תשובה בכתב על טענתו. בסופו של דבר, התנתק התובע משירותי הנתבעת באוקטובר 2007. 2. התובע תבע החזר נזקיו הישירים (החיוב בכפל על ידי חברת הכבלים האחרת והנזק למסך וכן שכ"ט עו"ד עבור יעוץ משפטי), וכן פיצוי בגין הטירחה הרבה שנגרמה לו והיחס השירותי הגרוע לטענתו שקיבל מהנתבעת. 3. הנתבעת טוענת בכתב ההגנה כי הנזק למסך יכול היה להיגרם ממקורות שונים של מכשירים אלקטרוניים שניתן היה לחבר דרך אותו חיבור של כניסת הממיר (הפרטים הטכניים צויינו בכתב ההגנה). הנתבעת טוענת כי התובע לא הוכיח שהנזק הנטען נגרם דווקא מחיבור הממיר על ידה. אשר לזיכוי לגבי חיובי חברת הכבלים האחרת, טוענת הנתבעת כי היא ביקשה מהתובע מספר פעמים להמציא לה קבלות ששילם לחברת הכבלים, וכי היתה מוכנה ומוכנה גם כיום לזכות אותו אם יומצאו קבלות כאלה, אך התובע לא המציאן. אשר לטענות התובע בדבר שירות מזלזל: הנתבעת מכחישה קבלת שגרי פקס שהתובע טוען ששלח לה. בדיון בביהמ"ש הסתבר כי מספר הפקס הנכון הוא באזור חיוג 09 ואילו התובע שלח את הפקסים לפי אזור חיוג 08. התובע טוען כי המספר באזור חיוג 08 הוא זה שנמסר לו על ידי נציג הנתבעת, אך נציגת הנתבעת טוענת כי אינה מכירה מספר כזה, וכי במסמך שהתובע הראה לה כתוב במפורש כי המספר לשיגור פקסים הוא באזור חיוג 09. התובע לא הביא ראיות איזה נציג מסר לו מספר בלתי נכון. בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי הקשר שהיא קיבלה מהתובע היה הודעה של חברת כרטיסי האשראי שלו, ביום 31.08.07, כי התובע ביטל את כרטיס האשראי כאמצעי תשלום עבור שירותי הנתבעת. הנתבעת טוענת כי התובע לא פנה אליה באופן מסודר לביצוע הניתוק שדרש. על-פי ההסכם בין הצדדים, עם ביטול אמצעי התשלום שניתן היה על התובע להסדיר אמצעי תשלום חלופי. התובע לא עשה כן, ולטענת הנתבעת היא פנתה אליו, ביום 13.11.07, בדרישה שיסדיר אמצעי תשלום חלופי, ואז השיב לה התובע כי החל מחודש אוקטובר אותה שנה הוא כבר מנותק בפועל משירותיה וביקש אז להסדיר את עניין הניתוק. בתגובה זיכתה הנתבעת את חשבון המנוי של התובע, החל מאוקטובר 2007, למרות שלטענתה הוא לא הסדיר את הניתוק קודם לכן באופן מסודר. 4. לאחר ששמעתי את הצדדים מסקנתי היא כי התובע לא הוכיח את תביעתו במידה הדרושה: א. לגבי הנזק למסך הטלוויזיה - הנתבעת צודקת בטענתה כי עצם העובדה שהטכנאי שתיקן את המסך כתב בכרטיס התיקון כי הנזק נגרם כתוצאה מחדירת מתח בחיבור AV, אין בה כדי לבסס במידה הדרושה את הקשר הסיבתי בין חיבור הממיר על ידי הנתבעת לבין הנזק שארע. לא זו בלבד שיש אפשרות שנזק כזה יגרם גם על ידי ציוד אלקטרוני אחר, אלא מדובר בנזק שארע כשלושה חודשים לאחר החיבור, עובדה שמרחיקה עוד יותר את הקשר הסיבתי הספציפי. התובע לא הוכיח קשר זה במידת מאזן ההסתברויות. ב. לגבי התשלום בכפל לחברת הכבלים האחרת: התובע טען כי בזמנו שלח לנתבעת קבלות של התשלומים ששילם לחברת הכבלים האחרת, אך הנתבעת טוענת כי היא לא קיבלה מסמכים אלה. התובע לא הציג ראיות בדבר משלוח הקבלות הללו, ואין בידו עותקים שלהן כלל. בנסיבות אלה התובע לא הרים את נטל הראייה שעליו גם לגבי מרכיב זה של התביעה. ג. אשר לטענות התובע בדבר אי מתן מענה נאות על ידי הנתבעת: נכון כי לקוחות רבים מתלוננים על קושי בתקשורת עם נציגי חברות הסלולאר לגבי מגוון השירותים שלהן. עם זאת, אין בדברים כלליים אלה כדי לבסס במידה מספקת עילה לפיצוי כספי במקרה קונקרטי, אלא יש להוכיח באופן ספציפי: באילו מועדים שוגרו פקסים/נערכו שיחות טלפון, עם מי נערכו, מה היה תוכנן ומה ארע בעקבותיהן וכיוצ"ב. כל אחד משני הצדדים עומד על טענותיו: התובע - כי הוא שלח שגרי פקס למספר שמסר לו נציג הנתבעת, והנתבעת - כי אותו מספר פקס הוא שגוי, אפילו באזור החיוג שלו, וכי היא לא קיבלה את השגרים שהתובע שלח אליה. התרשמתי בבירור כי היה נתק תקשורת בין הצדדים. ד. אשר להחזר של שכר טירחת עו"ד עבור יעוץ משפטי: כידוע, ביהמ"ש לתביעות קטנות הוא בימ"ש ללא עורכי-דין, ורק במקרים יוצאי דופן יש מקום להכיר בהוצאה מסוג זה במסגרת תביעה קטנה. 5. על-פי האמור, מצאתי כי התביעה לא הוכחה כנדרש ועל כן אני דוחה אותה. נציגת הנתבעת הסכימה לוותר על פסיקת הוצאות. זכות לבקש רשות ערעור מביהמ"ש המחוזי, תוך 15 יום. טלויזיה