דרישה להחזר חיוב על שיחות שלא בוצעו בחברת אורנג'

פסק דין תביעה בטענה לחיוב שלא כדין הטענות לטענת גברת אפנסיים ( להלן :"התובעת")  חברת פרטנר ( להלן:"הנתבעת") חייבה  אותה לשלם עבור שיחות שביצע בנה התובעת אינה מתכחשת לכך שנתנה הרשאה לחיוב חשבונה בגין שיחות בנה אלא שלטענתה היתה זאת הרשאה חד פעמית. לטענתה עקב היחס שניתן לה ניזוקה בגופה והנזק יכול היה להגיע עד כדי אירוע מוח חריג לתביעה לא צורפה חוות דעת רפואית. לטענת הנתבעת דין התביעה להדחות על הסף. הנתבעת טוענת כי התביעה טורדנית ונובעת מסכסוך משפחתי בין התובעת לבנה לגוף הדברים  ציינה כי התובעת חויבה על פי פרטים שמסרה בעצמה לנתבעת וזאת כמפורט בעמוד 2 לתביעה ובנספחיה .לגרסתה לא הופרה כל התחייבות כלפי התובעת. עוד צוין כי הושב לתובעת בצורת זיכוי סכום שנגבה מחשבונה. בדיון לא מצאתי לדחות התביעה על הסף אלא לשמוע הדברים לגופם בדיון העידו התובעת ונציגת הנתבעת בנה לא הובא להעיד . מעדות התובעת אציין כי אשרה שנתנה מספר ישראכרט כדי לשלם פעם אחת עבורו. זאת גם כמצוין בכתב התביעה . לעומת זאת, המשך דבריה אמרה שנתנה רשות יותר מפעם אחת שהיא פעמיים אך הורידו חמישה חודשים לדבריה לא בקשה אישור להביא את בנה לעדות מהצבא .לדבריה נגרמה לה פגיעה  בעינה עקב המקרה . לכתב התביעה לא צרופה חוות דעת רפואית ואף לא הובא רופא להעיד.לתובעת הותר תרגום לנוכח טענתה לקשיי שפה , וחלק מדבריה היה באמצעות מתורגמנית אולם במהלך הדברים מדי פעם העירה,  בעברית במישרין מפיה נציגת הנתבעת כי התובעת היא הרשומה  במערכת כלקוחה היא הציגה אמצעי תשלום חדש לשם תשלום כלל החשבונות ולא לשם תשלום חוב ספציפי .הנתבעת למרות זאת הסכום ששולם הוחזר  . לדבריה חיובים היו עוקבים על אפריל מאי יוני יולי 2009 ואילו שולמו על ידי התובעת במלואם. דיון והכרעה .  לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם , שמעתי את העדים  התרשמתי מהם במישרין , ונוכח מכלול הראיות שבפני,  הגעתי למסקנה כי דין התביעה להדחות . מן הפן העובדתי לא שוכנעתי מעמדת התובעת. להיפך התובעת פנתה לשירות לקוחות כדי  להסדיר תשלום עבור חשבון הטלפון של בנה והציגה אמצעי תשלום במשך כמה חודשים בוצע חיוב מחשבונה זה .מעדותה באולם, עלה כי בניגוד לנאמר בכתב התביעה הרשתה חיוב יותר מפעם אחת בגין חשבונו של בנה. הבן עצמו כלל לא הובא לדיון. יתירה מכך אציין שלא הייתה מחלוקת שסך החיובים שבוצעו הוחזרו לתובעת וזאת עוד לפני הגשת התביעה  ומכאן שגם לא הוכח כדבעי מישור הנזק הנטען המסגרת הנורמטיבית. מן הצד המשפטי, למקרה שלפנינו רלבנטית מסגרת נורמטיבית הנשענת על דיני החוזים והנזיקין כאחד.  על הנתבעת המורשית לגבות מכרטיס אשראי של התובעת הנטל לוודא שאין גביה שאינה כדין ושאינה מורשית.גביה ביתר היא הפרת הסכם יש בכך פגיעה קשה בחובת הזהירות ובעקרון תום הלב   .מושכלת יסוד היא שקיום החוזה צריך להיות בתום -לב   זאת לפי סעיף 39 לחוק ה חוזים (חלק כללי) התשלג 1973  שקובע : "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה. " גביה ביתר מעידה במקרים שונים על רשלנות מצד הנתבעת כמובנה בסעיפים 35 ו36 לפקודת הנזיקין( נוסח חדש) ומתקיימים יסודות העוולה. ברם במקרה דנן אין מחלוקת שלנתבעת ניתן היתר לחיוב חשבון התובעת וזאת על ידה. המחלוקת היא על השאילה אם ההיתר משתרע גם על החיוב הנוכחי בגין בנה במחלוקת הזאת לא שוכנעתי מטענת התובעת  הן במישור החבות והן במישור הנזק סוף דבר אשר על כן ולאור האמור לעיל התביעה נדחית. התובעת תשא בהוצאות הנתבעת בסך של 300 ₪ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין  מהיום ועד לתשלום המלא בפועל זכות להגיש בקשת רשות ערעור תוך 15 יום. סלולר (תביעות)אורנג' (פרטנר)