להלן פסק דין בנושא אורנג' - גביית יתר: 1. ביום 11.5.04 התקשר התובע עם הנתבעת בהסכם במסגרתו רכש מכשיר טל' סלולארי מהנתבעת. 2. במהלך השנים רכש התובע מכשירים נוספים אצל הנתבעת. 3. ביום 8/12/08 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעת כאשר בין השאר נטען על ידו לגביית יתר וניתוק קווי טלפון שלא כדין, ע"י הנתבעת. 4. ביום 25/10/09 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן תוך שהוא מוסיף טענות נוספות כנגד התנהלותה של הנתבעת מולו. 5. יצויין כבר כעת כי הן כתב התביעה המקורי והן כתב התביעה המתוקן בלתי ברורים וזאת בלשון המעטה, כאשר התובע מערבב בהם טענות מטענות שונות ומצרף מסמכים ממסמכים שונים. 6. בישיבה שהתקיימה בפניי ביום 1.2.10, לאחר שתיק זה הועבר לשמיעה בפני ממותב קודם שדן בתיק, ביקשתי מהתובע כי ישטח שוב את טענותיו כנגד הנתבעת, ואלו הטענות אשר הצלחתי לדלות מהדיון שהתקיים. א. על אף שהתובע שהוא עוסק מורשה, מתגורר בעיר אילת המוגדרת עפ"י חוק כאזור סחר חופשי, הוא חויב על ידי הנתבעת בתשלום מע"מ בגין רכישת מכשירים, וזאת כאמור בניגוד ל'תקנות אזור סחר חופשי אילת'. ב. במהלך תקופת ההתקשרות רכש התובע מהנתבעת מכשיר פלאפון מדגם 6230. בשלב מסוים נלקח ממנו המכשיר על ידי הנתבעת אך על אף זאת המשיכה הנתבעת וגבתה ממנו עלות המכשיר מדי חודש בחודשו. ג. במהלך אמצע שנת 2008 ניתקה הנתבעת את כל קווי הפלאפון שברשות התובע, וזאת לאחר שביטל את הוראת הקבע. לטענתו ביטול הוראת הקבע על ידו נעשה כדין שכן בדיקה שלו העלתה כי הנתבעת גבתה ממנו כספים שלא כדין ולפיכך ומשעה שהנתבעת לא החזירה לו את אותם כספים הוא פעל כפי שפעל. לטענתו אף שביטל את אמצעי התשלום אסור היה לנתבעת לנתקו. בכל מקרה טען התובע כי הוא ביקש מהנתבעת להתחשב בו שכן יש לו בן המשרת ברמת הגולן, אך זה לא עניין את הנתבעת, ורק לאחר שחזר ושילם לנתבעת את שחוייב על ידה הוחזרו הקווים (ראה עמ' 6 לפרוטוקול). ד. במהלך שנת 2009 פנה התובע אל הנתבעת בבקשה לתקן מכשיר ה- N 95 שברשותו. כאשר בא לקבלו בחזרה נטען על ידי נציגת הנתבעת כי המכשיר "הלך טוטאל לוסט". לטענת התובע, מדובר היה בטענת שווא, שכן המכשיר נמצא תקין. על אף זאת הוא חוייב בגין התיקון בסך של 172 ₪. ה. במהלך שנת 2007 - 2008 רכש התובע מכשיר פאלפון נוסף מסוג "אסוס 750". לאחר שהמכשיר נמצא תקול מס' פעמים הוא החזיר את המכשיר לסניף הנתבעת באילת וקיבל לידיו תעודת זיכוי. על אף זאת המשיך חשבונו להיות מחויב בגין מכשיר זה למשך 3 חודשים נוספים. ו. על אף שלתובע היה הסכם לפיו הוא שילם לנתבעת תשלום חודשי קבוע העלתה הנתבעת, באופן חד צדדי את הסכום כמעט ב-300% (ראה עמ' 7 לפרוטוקול). ז. לסיכום טען התובע כי לאורך השנתיים וחצי האחרונות עושה הנתבעת בחשבונו כבשלה, ומדי חודש בחודשו מתגלות טעויות לטובת הנתבעת. זו גם הסיבה בגינה הגיש כתב תביעה מתוקן בו נכללו טעויות נוספות שהתגלו למן הגשת כתב התביעה המקורי. כאמור, עד כאן טענות התובע כפי שהן נטענו על ידו בישיבת יום 1.2.10 לבקשתי ומתוך ניסיון להבין את טענותיו כפי שפורטו בכתב התביעה המקורי והמתוקן שהגיש. 7. הנתבעת עצמה הגישה הן כתב הגנה המתייחס לתביעה המקורית והן כתב הגנה המתייחס לכתב התביעה המתוקן והשיבה אחת לאחת לטענות התובע. על טענותיה אלה חזרה גם בדיון שהתקיים. 8. וכך טענה הנתבעת: א. באשר להחזר המע"מ - בהתאם לחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים מהנחות ממיסים) תשמ"ה - 1985, התובע אינו זכאי להחזר מלא של המע"מ. על אף זאת וכהטבת שירות הוחזר לו בכל זאת חלק ניכר מתשלומי המע"מ ששילם. לטענת הנתבעת, כל עסקה שהיא עושה באילת חייבת במע"מ, שכן על פי הגדרת החוק הנתבעת אינה נחשבת ל'עוסק אילתי', ולפיכך אינה זכאית לפטור ממע"מ. יחד עם זאת כאמור, כל מי שמזדהה כתושב 'אזור אילת', זוכה לקבל מהנתבעת הטבה בשווי עלות המע"מ. ב. בכל מקרה על פי החישובים שהנתבעת ביצעה, זוכה התובע בסופו של יום בכל חיובי המע"מ, ואין כל בסיס לסכום של 3,600 ₪ שהוא תובע. מדובר בסכום סתמי ושרירותי. ג. באשר לטענת התובע כי הנתבעת עושה בחשבונו כבשלה וגובה ממנו סכומים שלא כדין: הנתבעת הכחישה טענה זו ואף הוסיפה וציינה כי אם אכן היו נכונים הדברים, כיצד אפשר להסביר את העובדה שהתובע ממשיך ומתקשר אתה בהסכמים פעם אחר פעם ותוך שדרוג המכשירים הקיימים אצלו? לטענתה העובדה כי התובע ממשיך ומתקשר עם התובעת היא הנותנת. ד. באשר לחיוב בגין מכשיר מסוג 6230 - התובע שידרג את המכשיר כאשר עפ"י תנאי עסקת השדרוג הייתה הנתבעת זכאית לקבל לידיה את מכשיר הפלאפון וכך אכן ארע. ה. באשר לטענת ניתוק הקווים - אכן בוצע ניתוק מאחר שהתובע ביטל באופן חד צדדי את הוראת הקבע. יחד עם זאת, הדגישה הנתבעת כי הניתוק לא בוצע מיידית, אלא חודש ושבוע לאחר הביטול היזום מצידו של התובע, כאשר במהלך אותו חודש ושבוע בוצעו שיחות רבות ואף נשלחו מכתבים והתראות. ו. באשר למכשיר ה-N-95: בבדיקה שנערכה על ידי טכנאי מטעם הנתבעת נמצא כי במכשיר ישנה בעיה של רטיבות וקורוזיה. הוצע לתובע לקבל מכשיר אחר בתשלום מופחת וזאת בהתאם להסכם שבינו לנתבעת, אך הוא סירב. אין כל דרך לדעת האם המכשיר מסוג N95 שהתובע מציג ולגביו הוא טוען כי הוא תקין הוא אותו מכשיר שנבדק על ידי הטכנאי. ז. לגבי מכשיר ה"אסוס 750": אך ורק לפנים משורת הדין בוטלה העסקה שביצע התובע לגבי מכשיר זה עם הנתבעת, ונדמה כי אין מחלוקת שהוא זוכה באופן מלא. ח. באשר לתכנית התעריפים: התובע התקשר עם הנתבעת בתכנית שהייתה אמורה להסתיים ביום 28/8/08 בעלות חודשית של 42 ₪ לחודש כולל מע"מ. ביום 28/8/08 שינה התובע את התכנית לתכנית אחרת בעלות חודשית של 82 ₪. כראיה הציגה הנתבעת את חשבונית השדרוג מיום 28.8.08 (נ/3), עליה חתום התובע. יוער כי בעניין זה טען התובע כי החתימה על נ/3 איננה חתימתו וכי מדובר בזיוף, ואולם מעבר לטענה זו לא הובאה כל ראיה לשם תמיכה בטענה זו. ט. עוד ציינה הנתבעת כי התובע הינו צרכן "כבד" של ספקי תוכן, ומכאן נובעים חיוביו הגבוהים. לטענת הנתבעת אין המדובר בטעויות, אלא בהזמנות יזומות של התובע. עד כאן טענות הצדדים כפי שהן עולות מכתבי הטענות ומהדיון שהתקיים בפניי. 9. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ולרבות הודעות הצדדים מאז הדיון שהתקיים ב-1.2.10 ועד היום, וכן שמעתי את הצדדים, ראיתי לדחות את התביעה. 10. התובע טען טענות מטענות שונות כאשר לכל טענה שהעלה התובע ניתן על ידי הנתבעת הסבר. מדובר בגרסה מול גרסה ואין לשכוח שעל שהתובע הנטל להוכיח את תביעתו בבחינת 'המוציא מחברו עליו הראיה'. 11. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחים הרבים וכן במוצגים שהוגשו וגם שמעתי את טענות הצדדים אשר טענו בפני ארוכות, מצאתי להעדיף את הסבריה של הנתבעת אשר נתמכו מצד אחד בחוזים חתומים על ידי התובע ומצד שני בהתנהגות התובע אשר פעם אחרי פעם הוסיף והעמיק את ההתקשרות שבינו לבין הנתבעת. אינני מקבלת את טענת התובע בדבר זיוף חתימתו על גבי הסכמי ההתקשרות שהוצגו בדיון שכן לא הובאה כל ראיה של ממש כדי לתמוך בטענה זו. 12. תמיכה נוספת לקביעתי האמורה ניתן למצוא גם: א. בעובדה כי התלונה שהגיש התובע כנגד הנתבעת למשרד התקשורת, נגנזה ונקבע כי הנתבעת לא חרגה מפעולתה על פי הרישיון שניתן לה (ראה עמ' 7 שורות 8 - 10 לפרוטוקול). ב. בעובדה כי על אף כל תלונותיו הרבות כנגד הנתבעת התובע לא פעל עם סיום תקופת ההתקשרות לעזוב את הנתבעת אלא הוסיף והעמיק את ההתקשרות בינו לבין הנתבעת על ידי רכישת מכשירים נוספים, ע"י ביצוע שדרוגים וע"י הארכת תקופות ההתחייבות. בעצם התנהגותו כאמור אני סבורה כי ניתן לראות משום הצהרה כי הוא מרוצה משירות ומתנאי ההתקשרות שבינו לבין הנתבעת. 13. נקודה אחרונה - באשר לטענת התובע להחזר מע"מ - הגם שטענתו זו ראוי שתתקבל וזאת בהתאם לקבוע בסעיף 5(ב) לחוק אזור סחר חופשי באילת פטורים והנחות ממיסים התשמ"ה - 1985, הרי משעה שהתובע לא יכול היה לסתור את טענת הנתבעת לפיה החזירה לו את מלוא המע"מ, הרי שאין מנוס מהקביעה כי גם טענה זו של התובע לא הוכחה. 14. סוף דבר, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת בסך של 1,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פס"ד שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פס"ד ועד לתשלום המלא בפועל. יוער כי ראיתי לפסוק סכום זה הן לנוכח העובדה כי הנתבעת נדרשה גם להגיש כתב הגנה מתוקן והן לנוכח ההליכים המרובים בהם נקט התובע במסגרת תיק זה למין הגשת התביעה ועד היום. סלולר (תביעות)אורנג' (פרטנר)גביית יתר