תביעה של מודד על נזק מכשיר דיסטומט

להלן פסק דין בנושא תביעה של מודד על נזק מכשיר דיסטומט: פסק דין בפניי תביעה כספית על סך של 42,836 ₪ אשר הוגשה בסדר דין מהיר. התובע הינו מודד במקצועו. הנתבעת הינה רשות מקומית המנהלת ומפעילה את אגף התברואה בתחום שיפוטה. טוען התובע כי ביום 20/02/02 בשעות הבוקר המוקדמות ביצע עבודות מדידה בתחום השיפוט של הנתבעת. לטענת התובע צוות משאית פינוי האשפה של אגף התברואה בנתבעת שפינה אשפה במקום גרם לנזק למכשיר מדידה הקרוי דיסטומט מסוג RENTAX דגם V5 (להלן: "דיסטומט") לטענת התובע צוות המשאית סירב להתייחס לנזק ועזבו את המקום. לטענת התובע תיקונו של הדיסטומט הוערך בסך של 9,100$ לא כולל מע"מ, אך התברר כי דגם הדיסטומט נשוא התביעה יצא מקו הייצור ועלות רכישת מכשיר חדש הוערכה בכ-10,200$. התובע באמצעות ב"כ פנה אל הנתבעת בדרישה שתשא בעלויות התיקון או לחלופין שתרכוש עבורו מכשיר דיסטומט חדש. בתגובה הופנה הנתבע אל חברת אריה חברת הביטוח של הנתבעת שלאחר בדיקה הודיעה לו כי טענותיו נדחות שכן אנשי צוות פינוי האשפה מכחישים כי גרמו לנזק. בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת כי מי מעובדיה גרם לנזק לדיסטומט וטענה כי האחריות לאירוע מוטלת על התובע שכן לא הניח את המכשיר בצורה יציבה על משטח החול ממנו נפל ולא השאיר מי מטעמו שיפקח ו/או ישמור על הדיסטומט. לטענת הנתבעת, אין קשר סיבתי בין האירוע לנזק והוסיפה כי סכום התביעה מופרז ומוגזם. התביעה נוהלה על פי "סדר דין מהיר" ועל כן יהיה פסק דין זה מנומק בתמצית בלבד כהוראת תקנה 214טז(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. דיון: במקרה דנן נטל הראיה הוא על התובע שכן נתפס הוא בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה", ומכאן שעליו לשכנע את בית המשפט, במאזן ההסתברויות, כי גירסתו סבירה ומתקבלת על הדעת יותר מגירסת הנתבעת. משקראתי את כתבי הטענות, ושמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בסיכומיהם הנני בדיעה כי דין התביעה להתקבל כפי שיפורט להלן: שוכנעתי מעדותו של התובע כי מכשיר הדיסטומט מורכב על בסיס הבנוי משלוש רגליים הנפתחות לצורת פירמידה, כל רגל ניתנת לכיוון עצמאי וזאת על מנת להגיע ליציבות מקסימאלית ולהתאים את המכשיר לכל מקום ומשטח אפשרי לרבות כבישים, מדרכות ומשטחי חול. התובע העיד כי רק כאשר הדיסטומט עומד יציב ניתן לאפס אותו ולבצע מדידה שאחרת תופיע הודעה על גבי הצג כי לא ניתן למדוד איתו. התובע העיד כי המודדים המועסקים על ידו מקצועיים ועובדים מעל לחמש שנים וכי מזכיר להם מעת לעת את העובדה שהמדובר במכשיר יקר והחשיבות לשמור עליו ומתן תשומת לב מירבית שכן במידה ויינזק יישארו מחוסרי עבודה בעל כורחם. התובע העיד כי ברגע שהמכשיר מיוצב בעזרת הרגליים הסיכוי שיפול מעצמו הינו אפסי והוסיף כי המכשיר לא ניזוק בטרם המקרה נשוא התביעה (עמ' 7-5 לפרוטוקול). מר אלכסנדר לוברסקי המועסק אצל התובע כ-14 שנה, העיד כי הוא עבד באותו יום המקרה. אף מר לוברסקי הסביר כי על מנת להפעיל את המכשיר ולמדוד איתו יש צורך תחילה לייצב אותו על גבי הרגליים, גם מר לוברסקי חזר בעדותו על העובדה כי ברגע שהמכשיר מיוצב בעזרת הרגליים אין מצב שיפול ללא התערבות חיצונית קרי מכה (עמ' 8-7 לפרוטוקול). התובע הביא לעדות מטעו את מר מרק זבלסקי אף הוא מועסק אצלו ועבד באותו יום ארוע הנזק והעיד כי ראה את נפילת המכשיר. גם מר זבלסקי העיד כי על מנת להפעיל את המכשיר ולמדוד איתו יש צורך תחילה לייצב אותו על גבי הרגליים, והוסיף כי מרגע שהמכשיר מיוצב בעזרת הרגליים אין מצב שיפול ללא התערבות חיצונית קרי מכה, מר זבלסקי העיד כי מעולם לא נפל לו המכשיר וכי מעולם לא שמע על כך שהמכשיר נפל בכוחות עצמו. מר זבלסקי העיד כי המכשיר היה תקין ולא היו לו בעיות. כשהתבקש להסביר את תשובתו כי ברגע שהמכשיר הונח בצורה יציבה מכה לא תפיל אותו ענה כי המדובר בעגלת אשפה גדולה ומסיבית שגררה את אחת הרגליים של המכשיר וגרמה לנפילתו של הדיסטומט על גבי הריצוף (עמ' 10-9 לפרוטוקול). בנוסף העיד, מטעם התובע, מר אהוד אנגל, מנהל מעבדת תיקונים למכשירי מדידה. מר אנגל טען כי אין זה סביר כי מקור הנזק נובע משימוש לא סביר או בבלאי של המכשיר אלא מדובר בתוצאה ישירה של נזקים מאירוע של נפילה. בדיקת המכשיר הראתה כי התנפץ חלק, התעקם הציר המרכזי,ישנם שברים במספר מקומות על גבי המכשיר, החלק האמצעי לא זז והסקלות שרוטות ומפוצצות. מר אנגל ציין כי עלות התיקום תעלה על עלות מכשיר חדש והסביר כיצד חישב את העלויות (עמ' 4-3 לפרוטוקול). עדויות התביעה היו קוהרנטיות ואמינות מאד בעיניי וכן השתלבו עם מהלך העניינים נשוא התביעה. מטעם הנתבעת העידו שני אנשי צוות משאית פינוי האשפה שעבדו באותה משמרת ואשר פרטי המשאית נרשמו על ידי התובע. עדותו של עד ההגנה מר משה אלקלעי לא הייתה ברורה דיה ולוותה בסתירות כך כשהעיד כי שותפו מר אברהם לוי היה מאחוריו בעת שנשא את עגלת האשפה לכיוון המשאית ואילו מר לוי העיד כי כלל לא נכח לידו אלא עמד ליד המשאית ובמרחק של 15 מטר ממקום הארוע. לטענת מר אלקלעי המכשיר שקע לבד בגלל שהיה מונח על גבי החולות. לאחר מכן טען כי רגלי הדיסטומט הונחו על בלטות. מר אלקלעי העיד כי ברגע שעבר ליד המכשיר כנראה החול שקע ואז המכשיר נפל. כן הכחיש בתוקף את העובדה כי הוא שהפיל את המכשיר גם אם מבלי לשים לב לכך אך העיד כי קרה בעבר כי בעת נשיאת העגלה לכיוון המשאית חבט ו/או פגע בחפצים עם העגלה וזאת בגלל המשקל שלה. מר אלקלעי טען כי לא היו כל חילופי מילים בין הצדדים כשהמכשיר נפל אלא רק לאחר שחזרו עם המשאית מאוחר יותר דרך אותו רחוב. עד ההגנה הנוסף היה מר אברהם לוי שהעיד כי לא ראה את המכשיר נופל וכי עמד ליד המשאית בכל זמן הארוע המדובר וכי כלל לא התקרב לאיזור. מר לוי העיד כי לאחר שנפל המכשיר מר אלקלעי הרים אותו וכי היו חילופי מילים בינו לבין עובדי התובע. גם מר אלקלעי וגם מר לוי לא דיווחו על המקרה לממונים עד לקבלת כתב התביעה והדבר משמש לחובתם. עדותם של עדי ההגנה לא היתה אמינה בעינ. ב"כ הנתבעת טען לאורך כל ההליך כנגד עדותו, חוות דעת המומחה מר אנגל והצעת המחיר שערך אך לא השכיל להביא כל מומחה ו/או הצעת מחיר מטעמו. התרשמתי מכנותו וממקצועיותו של מר אנגל ומשלא הביאה הנתבעת כל עדות מומחה מטעמה, אין לנתבעת להלין אלא על עצמה. לאור כל האמור לעיל הנני מקבל את התביעה במלואה. הנתבעת תשלם לתובע סך של 37,260 ₪ (בהתאם לחוות הדעת המעודכנת) כשהם צמודים ונושאי ריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. הנתבעת תשא בנוסף בהוצאות המשפט וכן בשכ"ט עו"ד התובע בסך של 5,000 ₪. סך זה ישולם תוך 30 יום מהיום אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד ליום התשלום המלא בפועל. מודדים