תביעה שכנגד - אגרה

האם צריך לשלם אגרת בית משפט על תביעה שכנגד ? בית המשפט פסק כי אין בהגשת תביעה שכנגד כסיבה המצדיקה פטור מאגרה. אכן המחלוקות שבין הצדדים אמורות להתברר במאוחד, אולם הגשת תביעה שכנגד כמוה כמו כל תביעה במסגרת אחרת, אשר אמורה לעמוד בדרישות שנקבעו בחוק ובפסיקה לעניין פטור מאגרה. להלן החלטה בנושא תביעה שכנגד - אגרה: החלטה בפני בקשה לפטור מאגרה שמוגשת על ידי תובע שכנגד במסגרת כתב תביעה שכנגד. התביעה המקורית הוגשה ע"י אורון תנעמי כנגד המבקש, (נתבע מס' 1) יגל כהן (נתבע מס' 2) ופלוני אלמוני (נתבע מס' 3). התביעה הינה בעילת לשון הרע, הפרת סודות מסחר ונזיקית בסכום של 200,000 ₪ לצורכי אגרה בלבד. המבקש הגיש כתב תביעה שכנגד כנגד התובע המקורי בעילת לשון הרע, עוולות מסחריות ונזיקין בסכום של 250,000 ₪. במסגרת כתב תביעה שכנגד, הגיש המבקש גם בקשה לפטור אותו מתשלום אגרה, בשל הסיבות כדלקמן: א. למבקש עילת תובענה כלפי המשיב, העולה במסגרת אותה מסכת עובדתית ובמסגרת המחלוקת נשוא כתב התביעה בתיק העיקרי. ב. מצבו הכספי של המבקש קשה ביותר, בין היתר, לנוכח הפסדיו הכספיים שלטענתו נובעים ממעשיו של הנתבע שכנגד - הכל כאמור בכתב התביעה שכנגד. ג. לטענת המבקש, הוא כבן 30, סיים את לימודיו לפני פחות משנה ועד היום ממשיך לשלם שכר לימוד. צורפה תעודת סטודנט (נספח א'). ד. הוא עובד כמפיק פרטי, אולם עד כה נגרמו לו רק הפסדים, בין היתר בשל הסכסוך נשוא התביעה שכנגד. ה. לטענת המבקש, אין לו שום נכסים והוא מתגורר בדירה שכורה בת חדר ומשלם דמי שכירות בסך 410$. צורף הסכם שכירות. ו. מצבו הכספי קשה- לא הייתה לו כל הכנסה במשך השנה האחרונה, הוא חייב כספים לבנקים. צורף תדפיס חשבון בנק עו"ש בבנק הבינלאומי, וכן תדפיס תיק הוצל"פ מס' 0-06-47149-01 בגין פס"ד שניתן לטובת בנק הפועלים וסכום החוב הינו 3,043 ₪. 5. הוגשו תגובות פרקליטות מחוז ת"א והנתבע שכנגד. בשתי התגובות- הובעה העמדה, כי יש לדחות את הבקשה. לטענת הפרקליטות- לא הוכח העדר יכולת כלכלית של המבקש ומאמצים לגיוס כספים לתשלום האגרה. לטענת המשיב- לא פירט המבקש מה שכר הלימוד שהוא משלם, לא הוצגה כל ראיה בדבר קיום חוב למוסד הלימודים. כפי העולה, למד המבקש במכללה למינהל, אשר שם גובה שכר הלימוד הוא גבוה, יחסית, מלימוד באוניברסיטה. 6. בקשה לפטור מאגרה נשענת על שני אדנים - ראה תקנה 13 לתקנות בית משפט (אגרות) תשמ"ח 1987. "(א) בעל דין שבעת שמוטל עליו לשלם אגרה, טוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לכתב העיקרי בקשה לפטור מתשלום האגרה, ותצהיר שבו יפרט את רכושו רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחנם ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה. (ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם האגרה ותעודה של לשכת סיוע משפטי תשמש ראיה על כך ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה". שני האדנים הינם: א. אי יכולת כלכלית מוכחת. ב. ההליך מגלה עילה. תחילה נבחן את האדן הראשון והוא אי יכולת כלכלית מוכחת. 7. מקובלת עלי עמדת פרקליטות מחוז ת"א ותגובת המשיב (התובע המקורי). אין בהגשת תביעה שכנגד כסיבה המצדיקה פטור מאגרה. אכן המחלוקות שבין הצדדים אמורות להתברר במאוחד, אולם הגשת תביעה שכנגד- כמוה כמו כל תביעה במסגרת אחרת, אשר אמורה לעמוד בדרישות שנקבעו בחוק ובפסיקה לעניין פטור מאגרה. 8. במקרה דנן לא עמד המבקש בדרישה הקבועה להוכחת העדר יכולת כלכלית. המבקש לא צירף דו"חות שהוגשו למס הכנסה לעניין הכנסותיו והוצאותיו. המבקש לא פרט אילו מאמצים נעשו על ידו על מנת ללוות את סכום האגרה מבני משפחתו או מחוג ידידיו. המבקש לא פרט כיצד ומאיזה מקורות הוא משלם עבור לימודיו ועבור שכ"ד. 9. אכן הומצא פירוט של תיק הוצל"פ ביתרת חוב של 3,043 ₪, אולם עצם הצגת העובדה לקיום תיק הוצל"פ איננה מצביעה, בהכרח, על מצב כלכלי קשה עד שמונע ממנו לשלם את האגרה. 10. תשלום אגרות הינו חלק מהכנסות המדינה ואי תשלומן הינו פגיעה בקופת הציבור. ראה ע"א 155/75 פקיד שומה נ' יצחק להד פ"ד כט(2) 506,505. 11. תשלום אגרות הינו חלק מהכנסות המדינה ואי תשלומן הינו פגיעה בקופת הציבור. ראה ע"א 155/75 פקיד שומה נ' יצחק להד פ"ד כט(2) 506,505. 12. לנוכח האמור לעיל מסקנתי הינה, כי המבקש לא עמד במשוכה הנדרשת להוכחת אי יכולת כלכלית לתשלום אגרת בית משפט ולו בשל כך, דין בקשתו להידחות. 13. הבקשה לפטור מאגרה נדחית. אגרהתביעה שכנגד