פסק דין 1. המערער, יליד 1949, שרת כטבח במהלך שירותו הצבאי, כשלושים שנה. המערער טען לפגימה בגב תחתון ופריצת דיסק בגין עמידה ממושכת ונשיאת משאות כבדים. 2. החלטת ועדה מחוזית מיום 16.3.03 ומיום 1.4.03 קבעה למערער 20% נכות צמיתה, מתוכם 10% בגין השירות. (קיימת קביעה מוסכמת בעניינו של המערער שרק מחצית מנכותו מיוחסת לשירותו הצבאי). 3. המערער ערער לועדה הרפואית העליונה לענין גובה הנכות. הועדה הרפואית העליונה דנה בעניינו של המערער ביום 16.1.06, 18.9.06, 22.1.07 וביום 30.4.07, דחתה את הערעור ואמצה את מסקנות הועדה המחוזית, דהיינו קביעת נכות של 10% לפי ס' 32 (4) א III בגין למינקטומיה עם כף רגל צנוחה משמאל. (שיתוק חלקי בצורה קשה). 4. על החלטה זו של הועדה מוגש הערעור שבפני. 5. הועדה הרפואית העליונה התכנסה לדיון ראשון ביום 16.1.06. המערער בקש לטעון כי יש לקבוע לו אחוז נכות גבוה יותר והסתמך על חוות דעת של ד"ר פריימן מיום 2.11.03. ד"ר פריימן מצא הגבלה בינונית בתנועות עמוד השדרה וכן חולשה של הגפיים התחתונות עם נזק מסוג "זנב סוס", עם הגבלה בכושר ההליכה. הועדה שמעה את תלונות המערער. הועדה בדקה את המערער ורשמה פרוטוקול בדיקה. לשם השלמת מידע בקשה הועדה בדיקת הולכה עצבית סנסורית ומוטורית בעזרת גרייה מגנטית. ביום 18.9.06 התקיים דיון נוסף בעניינו של המערער. הועדה שמעה את תלונות המערער. שוב נבדק המערער ונרשם פרוטוקול בדיקה מפורט. הועדה דרשה לצורך השלמה בדיקת E.M.G לשתי הרגליים של עצבים סכיאטיים ושורשיהם משני הצדדים, כולל בדיקת שרירים בעזרת מחט.ביום 22.1.07 הוצגו תוצאות הבדיקה בפני הועדה. הועדה קבעה "בדיקת E.M.G מורה על תמונה נוירופיזיולוגית שיכולה להתאים לפגיעה אקסונלית חלקית קשה בזנב הסוס או בקונוס מודולריס עם סימני דנרבציה פעילה. בדיקת הפוטנציאלים המעוררים הראתה הפרעת הולכה היקפית קשה לסיבים המוטוריים משני הצדדים, כך שאין פער של ממש בין שתי הבדיקות. בבדיקתה הקלינית לא מצאה הועדה עדות לשינוי במצבו ולכן דוחה את הערעור." 6. הועדה הרפואית העליונה נדרשה על ידי הממונה על הועדה הרפואית העליונה לחזור ולדון בעניינו של המערער על מנת להתייחס לחוות הדעת של ד"ר פריימן, ושאלת ההגבלה בתנועתיות עמוד השדרה. לפיכך התכנסה הועדה לדיון נוסף ביום 30.4.07. נשמעו תלונות המערער. הועדה ציינה כי חוות הדעת של ד"ר פריימן ניתנה לפני 4 שנים ולכן במקרה הטוב הינה יפה לזמנה. הועדה ציינה כי קראה גם את חוות הדעת של ד"ר ברק, (מיום 24.3.07), איננה יודעת אם הוא רופא, ומשמעות הבדיקות שבצע איננה ידועה ומוכרת לרופאי הועדה. הועדה שבה ובדקה את המערער, ואימצה את החלטה הקודמת, הדוחה את הערעור. 7. לקראת הערעור צרף המערער חוות דעת עדכנית של ד"ר פריימן מיום 7.7.07. אלא שחוות דעת זו מטבע הדברים לא הוצגה בפני הועדה הרפואית העליונה, ואין מקום להציגה לראשונה בפני בית המשפט המחוזי, אשר הפניה אליו אמורה להיות בנקודות משפטיות בלבד. בנוסף ייאמר כי קיימת זהות כמעט מוחלטת בין 2 חוות דעת ד"ר פריימן. עמדו בפניו אותם מסמכים, אותן בדיקות (למעט זו של ד"ר ברק שנוספה) הבדיקה הפיזיקלית זהה (למעט בבדיקה המאוחרת שנוסף בה טונוס רקטאלי תקין) והמסקנה בשתי חוות הדעת זהה. ד"ר ברק מסתבר איננו רופא. על נייר מכתבים שלו נרשם כי הוא מומחה לביומכניקה. עוד ניתן ללמוד מנייר המכתבים שלו שהוא עוסק באבחון וקידום ספורטאים, שיקום אורטופדי הכנת ספורטאים לתחרות ועוד כהנה וכהנה. המומחים שישבו בוועדה , האמונים על מקצועיות בתחום הבדיקה, ציינו שאינם מכירים את שיטות המבחן שהפעיל ד"ר ברק. שיקול דעתה המקצועי רפואי של הועדה כולל בתוכו גם את האפשרות שלא לתת משקל לבדיקות מסוימות. וראו לענין זה: רעא 9737/03 זיגלמן נ. משרד הבטחון - "השאלה כיצד תקבע הועדה הרפואית את ממצאיה, אם תסמוך את קביעתה על בדיקת M.R.I, על בדיקות עזר אחרות, או על ממצאי הבדיקה הקלינית, כיצד תשקלל את כלל הממצאים שבידה ואיזה משקל תייחס לכל אחת מהבדיקות, הוא ענין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הועדה הרפואית. בענין זה בית המשפט לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה המקצועי של הוועדה הרפואית. יתרה מזו, בהיותו של ענין זה נושא רפואי מובהק, קביעה רפואית מסוג זה גם אינה מקנה, על פי ס' 12 א לחוק הנכים, זכות ערעור על ממצאי הועדה הרפואית לבית המשפט". 8. עתירתו של המערער הינה לשנות את הקביעה הרפואית של המומחים על מנת שיוכרו אחוזי נכות גבוהים יותר. למעט הטענה כי אין התייחסות לבדיקות ד"ר ברק, אשר נידונה לעיל, טענות המערער הינן טענות בתחום הקביעה הרפואית, שאיננה עומדת לביקורת בית משפט זה. וראו לענין זה רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון - "הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה". 9. לפיכך, יש לדחות את הערעור. עמוד השדרהצבאשירות צבאיפריצת דיסק