להלן החלטה בנושא נכות נפשית במילואים בגלל פציעה ממטען צד : החלטה א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת יהודית שבח), מיום 27/7/2007, בע"א 2688/07, בגדרו נדחה ערעור המבקש, נכה צה"ל, על החלטת הועדה הרפואית העליונה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (נוסח משולב) באשר לאחוזי נכותו הנפשית. ב. המבקש, בן 53, נפגע בשנת 1985 מפיצוץ מטען צד בעת שירות מילואים בלבנון. במשך שנים סירב לקבל טיפול פסיכיאטרי, והדבר אף הוביל כנמסר לגירושיו מאשתו בשנת 2001, לאחר שבית הדין הרבני התנה השכנת שלום בית בכך שהמבקש יפנה לקבלת סיוע רפואי. המערער עובד בחצי משרה במקום עבודתו מזה עשרות שנים, אך לדבריו בשלוש השנים האחרונות נמצא בסכסוך מתמיד עם מנהליו, ובפועל אינו עושה כנמסר דבר, ונראה כי נותר במקום עבודתו רק בהתערבות משרד הבטחון. ג. בשנת 2005, קבעה ועדה רפואית למבקש נכות כוללת בשיעור 41%, מתוכה 10% בגין נכות תסמונת פוסט טראומטית. המבקש עירער על החלטת הועדה הרפואית וועדה רפואית עליונה התכנסה בעניינו של המבקש פעמיים. הדיון הראשון נערך ב-19.9.06, ובמהלכו שוחחה הועדה העליונה עם המבקש ועם בתו, וכן שמעה את בא כוחו, ובתום הפגישה ביקשה מידע נוסף מהיחידה לתגובות קרב וממרכז הערכה, שעניינו אבחון פסיכו דיאגנוסטי וחומר רפואי לגבי פציעתו של המבקש. ב-15.4.07 התכנסה הועדה בשנית, דנה בחומר הנוסף שהגיע לידיה והחליטה להעלות את שיעור הנכות של המבקש ל-47% נכות כוללת, ובתוכם 20% בגין נכות פוסט טראומטית. ד. המבקש עירער על החלטת הועדה הרפואית העליונה לבית המשפט המחוזי, בטענה כי לאור מכלול הנתונים שהיה מונח בפני הועדה, לרבות מאת מרכז ההערכה והפסיכיאטר המטפל, היה עליה להעריך את נכותו הנפשית בשיעור של 50%. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, בנמקו כי לא חלה כל טעות משפטית בהחלטת הועדה, כי הועדה לא כשלה בחובת ההנמקה (כפי שנטען), וכי איננה חייבת לקבל את ממצאיה של כל חוות דעת המוגשת לה, ואף אינה חייבת להתפלמס עם כל אחת מהן באופן פרטני. בנוסף קבע בית המשפט, כי במקרה דנן לדעתו אין מסקנות הועדה סותרות את דו"ח ההערכה הפסיכולוגית באשר מסקנותיו של זה אינן אחידות, ומסקנות הועדה עולות בקנה אחד עם מסקנות הסופיות של הדו"ח. ה. מכאן בקשת רשות הערעור. לטענת המבקש, טעה בית המשפט המחוזי אשר בקבעו כי הועדה עמדה בחובת ההנמקה, וכן טעתה הועדה בקבעה למבקש שיעור נכות של 20%. ו. לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. המקרה שלפנינו אינו מעורר שאלה משפטית או ציבורית החורגת מתחומם של הצדדים, ואשר בשכמותה נשקלת רשות ערעור בגלגול שלישי (בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פד"י לו(3) 128,123 (מ"מ הנשיא - כתארו אז - שמגר)), כל שכן כאשר חפץ המבקש להידרש בגלגול רביעי לקביעות עובדתיות ורפואיות שנידונו בועדה הרפואית, בועדה הרפואית העליונה ולאחר מכן בבית המשפט המחוזי. יתר על כן, לאמיתם של דברים אין בתיק שאלות משפטיות, אשר רק לגביהן בידי בית המשפט להתערב על פי דין בעניינים הנוגעים להחלטותיה של ועדה רפואית, כאמור בסעיף 12א לחוק הנכים (תגמולים ושיקום). ז. לגופם של דברים, נציין כי בפני הועדה היו מונחים, בין השאר, המסמכים הבאים: (1) דו"ח הערכה פסיכולוגית בו הוגדרה פגיעתו של המבקש כ-"תסמונת פוסט טראומטית בדרגת חומרה בינונית עד קשה", אולם במקום אחר בדו"ח התייחס אליה כאל "תסמונת פוסט טראומטית המלווה בתגובה דכאונית בינונית". (2) חוות דעת ריפוי בעיסוק מאת מרכז הערכה פסיכיאטרי של המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, בה נקבע כי "לאחר הפגיעה יש קושי גדול בתפקוד ובשינה עקב חזרה מסיבית של המראות והזכרונות". (3) מכתבים מאת, מומחה בפסיכיאטריה, הרופא המטפל, המדווחים על הידרדרות במצבו של המבקש. ח. באשר לעניין ההנמקה, שהוא נושא משפטי, הועדה התייחסה לשלושת המסמכים, וקבעה כי אין ספק שהמבקש סובל מתסמונת פוסט-טראומטית עם החמרה במצבו בשנים האחרונות, חרף טיפולו המסור של רופא. עם זאת לא קיבלה הועדה את אבחנתו של הרופא המטפל, ונימקה זאת באמרה לגבי המבקש, כי "מדובר באדם (המבקש - א"ר) המצליח להתמיד בעבודה ובקשר עם חבריו וזאת בנוסף להתרשמותנו בשני מפגשים עמו". הועדה ביססה את הכרעתה גם על התרשמות פרטנית מן החומר שהובא לפניה, ורואה אני עין בעין עם בית המשפט המחוזי באשר לגישתו להנמקה שנתנה. ט. באשר לטענה בדבר אחוזי הנכות שנקבעו לו, עניין זה מצוי "בסמכות בלעדית של הועדות הרפואיות שבידן הסמכות וברשותן הידע להעריך את מצבו הרפואי של נכה ולקבוע אחוזי נכות לפי המבחנים הקבועים בתקנות הנכים" (רע"א 2336/02 ואנונו נ' קצין התגמולים (לא פורסם) (השופטת שטרסברג - כהן)). הועדה היא גוף מעין שיפוטי (רע"א 6846/03 רואי נ' משרד הבטחון - קצין תגמולים, פ"ד נט(5) 178, 181 (השופט טירקל)), וככזו חלה עליה חובה לנמק את החלטותיה. "כך יוכל גם הנכה להבין את ההחלטה שניתנה בעניינו, וכך ניתן יהיה להעמיד במבחן הביקורת את החלטת הרשות המוסמכת" (רע"א 10629/04 אזולאי נ' קצין התגמולים (לא פורסם) (השופטת פרוקצ'יה)). הועדה פירטה את הסיבות להכרעה הרפואית, המצויה כאמור בשיקול דעתה, ואין בידי בית המשפט להתערב בכך. י. נוכח האמור, לא אוכל להיעתר לבקשה. נזק נפשי / נכות נפשיתהתחום הנפשיצבאנכותמילואים