נזקים לשטחי מרעה

פסק דין 1. בפסק הדין נשוא הערעור חוייבה הנתבעת, היא המשיבה 1 בפנינו, בפיצוי המערער/התובע בגין נזק שנגרם לשטחי מרעה של התובע בעקבות הכשרת קרקע שנעשתה במקום ע"י המשיבה 1 לצורך מתן אפשרות להקמת מטעים במקום. השופט המלומד בבית משפט השלום בעכו הגיע למסקנה, שאומנם עבודות ההכשרה בשטחי המרעה הנדונים לא תואמו עם המערער ועובדי המשיבה 1 הרסו גדרות ונכנסו לאותם אזורים לביצוע עבודות הכשרת הקרקע, תוך גרימת נזקים, שהוערכו ע"י השופט המלומד. מסקנתו היתה שמדובר בנזקים לעדר הבקר של המערער, ולגדרות ושערים שהיו במקום. בפסק הדין נשוא הערעור נקבע, עם זאת, כי המערער תרם תרומה נכבדה לחלק מהנזק בכך שלא עשה די כדי למנוע אותו. השופט כיוון בכך לנזק שנגרם כתוצאה מבריחה של פרות ולכך שהמערער לא דאג לכך שהפרות ירעו בשטחים אחרים. הערכת בית משפט השלום היתה של אשם תורם בשיעור של 75 אחוז מהנזק שנקבע. 2. באת כוחה המלומדת של המשיבה 1 תומכת במסקנותיו של בית משפט השלום. 3. לאחר עיון אנו סבורים שהשופט המלומד החמיר עם המערער יתר על המידה בקביעת שיעור האשם התורם. כפי שצויין ע"י השופט, לא הביאה המשיבה 1 כעד מטעמה את מי שתאם את העבודה במקום, לאחר שעובד קודם שלה (דוד לסרי), שהיה בקשר עם המערער, עזב את העבודה. למעשה, לא הובאו בפני בית משפט השלום ראיות של ממש, אשר בהסתמך עליהן אפשר היה לקבוע שהתובע יכול היה לעשות יותר מכפי שעשה. לא היתה עדות מקצועית מטעם הנתבעת 1 בכיוון זה. על בסיס הנתונים הלא מלאים שהיו בפני בית משפט השלום, אנו סבורים שראוי להעמיד את האשם התורם על 50 אחוז במקום השיעור שנקבע ע"י השופט המלומד. בכל יתר ההשגות על פסק הדין לא מצאנו ממש. החיובים הכספיים שנקבעו על בסיס האשם התורם יתוקנו בהתאם להוראות כאן. 4. ככל שבפי המשיבה 1 טענות בעניין פסק הדין שניתן בהליכי הצד השלישי, ואשר לא נדון בערעור בפנינו, הרי המקום לברור העניין הוא בבית משפט השלום. 5. אנו מקבלים, איפוא, את הערעור בהתאם לאמור בסעיף 3 סיפא לעיל. בשים לב לתוצאה, תשלם המשיבה 1 למערער את הוצאות המשפט בערעור וכן שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ + מע"מ, להיום. 6. המזכירות תחזיר את הערבון בערעור למי שהפקידו. בעלי חייםמרעהענף הבקר