כוויות חייל - שריפה בטנק

להלן פסק דין בנושא כוויות חייל - שריפה בטנק: פסק דין 1. המערער יליד 1953 הוכר כנכה צה"ל בשל פגיעת כוויות שארעה ביום 8.10.73 במהלך הלחימה, כשטנק בו היה המערער נפגע מטיל. 2. ועדה רפואית מחוזית מיום 22.7.74 קבעה למערער 38% נכות משוקללת בגין הפגיעות הבאות: 10% בשל צלקות בפנים מכערות וגורמות לשינוי צורת האף והשפתיים. 10% בשל צלקות נרחבות מכאיבות בחלקי הגוף השונים. 5% בשל הגבלה בתנועת פרק שורש היד. 10% בשל קשיון נוח של אגודל שמאל. 10% בשל הגבלת תנועת אצבעות ביד שמאל. 3. בשנת 2006 פנה המערער להערכה חוזרת של נכותו עקב החמרה וביקש להכיר בקשר שבין הפגימה המוכרת לבין בעיות בכף יד ימין. ועדה רפואית מחוזית מיום 4.12.06 קבעה כי אין החמרה במצבו. כמו כן נקבע כי קיים קשר בין תלונותיו על תפקוד כף יד ימין לבין פגימתו המוכרת ונקבע לו בשל כך 1% בגין כאבים בכף יד ימין. הוועדה המחוזית חזרה על קביעת אחוזי הנכות כפי שניתנו בשנת 1974 והוסיפה 1% בגין כאבים בכף יד ימין. 4. המערער ערער לוועדה רפואית עליונה אשר בדיון ביום 18.6.07 דחתה את ערעורו. 5. המערער מיקד את ערעורו כאן במספר נושאים: קביעת נכות לגבי צלקות נרחבות באזורים מרובים. קביעת נכות תפקודית בשל מגבלה על פתיחת הפה. הכרה בנכות תפקודית של יד ימין. קביעת אחוזי נכות מותאמים לבעיות התפקוד בכף יד שמאל. 6. לענין קביעת נכות לגבי צלקות נרחבות באזורים מרובים, הושגה הסכמה בין הצדדים לפיה יוחזר הדיון לוועדה הרפואית העליונה לפי התקנות אשר בתוקף מיום 10.9.07, (שזה גם המצב החוקי שמתחייב) כאשר הוועדה הרפואית תבחן אם למערער צלקות נרחבות באזורים מרובים. מוסכם, כי צלקות אלו לא צריכות להיות מכאיבות או מכערות לצורך החלת סעיף 75 (א) 3 לתקנות החדשות. 7. לגבי הטענה למגבלה בפתיחת הפה. המערער נבדק על ידי הוועדה. נרשם כי פתיחת הפה מגיעה ל-5 ס"מ. הוועדה קבעה כי לגבי הפנים היא מותירה את שיעורי אחוזי הנכות, דהיינו 10% עקב שינוי צורה קל באף ובשפתיים. ועוד קבעה "אין הצלקות גורמות להפרעה תפקודית שכן פתיחת הפה איננה מגבילה". המערער מבקש להסתמך על מסמכים המלמדים על כך שקיימת בעיה בפתיחת הפה (נספח ג' בתיק המוצגים) אלא שענין זה הוא ענין רפואי ונמצא בשיקול דעת הוועדה הרפואית העליונה. וראו לענין זה רעא 9737/03 זיגלמן נ. משרד הבטחון - "השאלה כיצד תקבע הועדה הרפואית את ממצאיה, אם תסמוך את קביעתה על בדיקת M.R.I, על בדיקות עזר אחרות, או על ממצאי הבדיקה הקלינית, כיצד תשקלל את כלל הממצאים שבידה ואיזה משקל תייחס לכל אחת מהבדיקות, הוא ענין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הועדה הרפואית. בענין זה בית המשפט לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה המקצועי של הוועדה הרפואית. יתרה מזו, בהיותו של ענין זה נושא רפואי מובהק, קביעה רפואית מסוג זה גם אינה מקנה, על פי ס' 12 א לחוק הנכים, זכות ערעור על ממצאי הועדה הרפואית לבית המשפט". לפיכך, טענת המערער בענין זה נדחית. 8. לגבי הטענה כי קיימת הפרעה תפקודית בכף יד ימין. הוועדה בדקה את המערער לגבי תפקוד כף יד ימין ופרטה את ממצאיה (עמ' 4 לפרוטוקול). נמצא כי אין שום עדות לקשיון, אין שום עדות להדבקות הגידים לצלקות השטחיות הנראות בכף היד, כמו כן נמצאו תנועות פרקים מלאות של האצבעות וכן התנועות הפאסיביות של כל פרקי שורש כף היד והאצבעות תקינות ומלאות. הוועדה התייחסה לחוות דעתו של פרופ' רייס אך משלא מצאה כל הגבלה בתנועות אצבעות בשורש כף היד הימני, לא קיבלה את המלצותיו ולא מצאה לנכון לקבוע אחוזי נכות מעבר למה שנקבע על ידי הוועדה המחוזית. גם ענין זה מהווה קביעה רפואית לכל דבר וענין הנמצא בשיקול הוועדה הרפואית העליונה, איננו נשוא לערעור כאן, ואין זה מתפקידו של בית משפט זה להחליף את שיקול דעתה של הוועדה הרפואית בשיקול דעתו, כאשר מדובר בענין טהור מקצועי של רפואה. 9. נותרה לדיון טענת המערער לגבי התאמת סעיף הנכות הנכון לענין אי תפקוד יד שמאל. הוועדה המחוזית בפניה נטענה החמרה ואשר בפניה הוצגה חוות דעתו של פרופ' רייס מיום 25.10.06 לא התייחסה במפורש לשאלה האם בגין כל מגבלת תפקוד של כל אצבע יש להתאים אחוזי נכות והשאירה את הקביעה כי בגין הגבלה קלה בכיפוף הסופי של כל אצבעות יד שמאל יש ליתן סעיף מותאים לפי 35 (1) ב'. טוענת ב"כ המערער, כי לפי סעיף 44 לתקנות יש להעניק נכות בגין קשיון נוח של האגודל בנפרד מקשיון נוח של אצבע 2 ובנפרד מקשיון נוח של אצבע 3 או 4 או 5 וכל סעיף מותאם צריך להיות בהתאמה לפי אותו עקרון. ענין זה אכן לא נדון על ידי הוועדה הרפואית העליונה, על אף שמוצא ביטוי בעקיפין בחוות הדעת של פרופ' רייס אשר הוצגה לצורך הערעור בפני הוועדה הרפואית העליונה. 10. לפיכך, יוחזר הדיון לוועדה הרפואית העליונה גם לצורך בדיקת השאלה האם המצב התפקודי של אצבעות יד שמאל של המערער מחייב קביעת נכות שונה מזו שנקבעה בהתייחס לסעיף 44 לתקנות, כפי שפורט לעיל. 11. לסיכום - הדיון בענינו של המערער יוחזר לוועדה כמפורט בסעיפים 6 ו-10 לעיל. שאר טענות המערער נדחות. 12. התיק הרפואי של המערער מוחזר במעמד הדיון לידי ב"כ המשיב. שריפהצבאכוויהחיילים