להלן פסק דין בנושא חשיפה לרעש מזיק בעבודה: פסק דין השופט יגאל פליטמן 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט משה טוינה; בל 3075/03), בו נדחתה תביעת המערער להכיר בפגיעה בשמיעתו כפגיעה בעבודה. 2. ואלה העובדות כעולה מרשימת המוסכמות בין הצדדים בפסק האזורי: "א. משנת ועד היום עובד התובע בנמל אשדוד: (1) משנת 1975 ועד שנת 1986 הועסק במחלקת כיבוי אש, היה חשוף לרעשים של סירנות, גנרטורים, מדחסים ומשאבות מים גדולות. (2) משנת 1986 ועד שנת 1989 הועסק על הרציף בתפקיד קשירת אוניות, בחשיפה לרעש של מנועי האוניות, מלגזות, טרקטורים, צופרים, מנופים, כלים כבדים וכיוצ"ב. (3) משנת 1989 ועד שנת 2000 הועסק כמלח על סירות בתנאי רעש חזק מאוד. (4) משנת 2000 ועד היום מועסק כהגאי על סירות. ב. במהלך שנות עבודתו של התובע כמלחי והגאי התובע היה חשוף לרעש מזיק. בתא ההגה - הדלת פתוחה והתובע נחשף לרעשים של מכשיר הקשר המוגברים על ידי רמקולים, הודעות נכנסות רוב הזמן, צופרים אלקטרוניים המשמיעים רעש חזק ביותר בזמן התראה על תקלות. כמו כן, קיים צופר המופעל על מנת למשוך תשומת לב של צוותי האוניות והרעש של הצופר הוא ברמות גבוהות "ומחרישות אוזניים", היות והוא צריך להישמע למרחקים. לצורך בדיקה שגרתית נאלץ לשהות מידי פעם בחדר מכונות. בזמן עבודה ברציף נחשף התובע לרעש של מנופים, משאיות כבדות וכד'. ג.כחלק מהתחזוקה השוטפת בסירות, ישנו תנאי קבוע לביצוע עבודות תחזוקה שוטפות שכוללות, בין היתר, הסרת חלודה על ידי צ'יפינג באמצעות מכשיר סיכות וגם פטישים. ד. התובע עובד במשמרות של 24 שעות וכן במשמרות של 12 שעות ברציפות בכל משמרת בממוצע בין 30 ל - 40 אוניות כל תנועה בת 15 דקות עד שעה. ה. במהלך שנות עבודתו של התובע ועד היום, חשוף לרעש מזיק ללא אמצעי מיגון לאוזניים. ו. בעיות השמיעה החלו בהדרגה והחמירו בשנים האחרונות." 3. על בסיס העובדות המוסכמות מינה בית הדין האזורי את ד"ר ברקו, כמומחה רפואי (להלן - המומחה). בחוות דעתו הבהיר המומחה כי המערער סובל מליקוי שמיעה עצבי אשר אינו קשור לחשיפתו לרעש מזיק. במענה לשאלות ההבהרה, שנשאל המומחה על ידי המערער, השיב המומחה כזאת: "א. כברוב המקרים של ליקוי שמיעה עיצבי, ובמקרה שלפנינו ליקוי קל מאוד ובתדרים הגבוהים בלבד. לא נמצא רקע תחלואתי. לעומת זאת, ליקוי שמיעה קל מסוג זה נראה בשכיחות גבוהה בגילו של התובע. ב. .... במקרה שלפנינו: ליקוי השמיעה בטונים הגבוהים אינו תואם ליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש. זה אינו תואם ליקוי שמיעה התחלתי שמחשיפה לרעש - הרי אנו מדברים על חשיפה רבת שנים וזה אינו ליקוי השמיעה הצפוי מחשיפה לרעש לאחר שנות חשיפה כה רבות... ג. על איזה טריגר אנו מדברים? סה"כ מדובר בליקוי שמיעה קל העונה ברורות על ליקוי שמיעה צפוי לגיל זה ותמיד שבוחנים את האתיולוגיה של ליקוי השמיעה, אין להתעלם מהגורם הגילאי. מעבר לזה, גם הליקוי עצמו אינו מתאים לליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש, כמו שציינתי לאחר שנים כה רבות של חשיפה". 4. בפסק דינו קבע בית הדין האזורי כי חוות דעת המומחה, לפיה לא נמצא קשר סיבתי בין תנאי עבודת המערער ולחשיפתו לרעש מזיק לבין ליקוי השמיעה, הינה ברורה וחד משמעית וכי בית הדין לא מצא כל הצדקה שלא לאמץ את האמור בה,. אשר על כן, דחה בית הדין האזורי את תביעת המערער. 5. המערער ערער על פסק הדין ובדיון בקדם הערעור בקשו הצדדים כי פסק הדין ינתן על סמך סיכומיהם לפרוטוקול וכל חומר התיק. 6. לאחר עיון בכל חומר התיק ובחינת טענות הצדדים, סבורים אנו כי פסק דינו של בית הדין קמא ראוי להתאשר מטעמיו על פי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991. בחוות דעת המומחה קבע המומחה כי ליקוי השמיעה אינו תואם ליקוי שמיעה הנובע מחשיפה לרעש. עוד נקבע כי המערער סובל מליקוי שמיעה קל הקיים בשכיחות גבוהה בגילו של המערער. בנסיבות המקרה לא מצאנו כל פגם בחוות דעת המומחה שיצדיק מינוי מומחה נוסף. העובדה, כי לטענת המערער, ליקויי שמיעה של חבריו לעבודה, הוכרו כפגיעה בעבודה, אין בה כדי לסייע בידו משלא קוימו בו התנאים להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה. משאלו הם פני הדברים, בדין הסתמך בית הדין האזורי על חוות דעת המומחה עת דחה תביעת המערער. 7. סוף דבר - הערעור נדחה ללא צו להוצאות. מטרד רעשחשיפה לרעש