##דוגמא להצעת בית המשפט בפשרה:## להלן הצעת בית המשפט לסיום המחלוקות בתיק, בפשרה: נתבעת מודה בחבות ובכיסוי ביטוחי [פרוט' 16.2.06]. נתונים * תובע יליד 1.1.41, בן 60 בעת התאונה, בן 66 כיום, ממיין דואר במקצועו. * תאונת דרכים + עבודה מיום 22.6.01. * הפגיעה - חבלות ראש, צוואר, גב, חזה ובטן + אובדן הכרה [סיכום אשפוז]. * גורם מטפל - [1] מח' כירורגית, בי"ח אסף הרופא, טיפול השגחה / שמרני. 4 ימי אשפוז [2] קופת חולים. הנכות האורטופדית - קביעת ועדת ערר ליד המל"ל = קביעה על פי דין * הגבלה קלה בתנועות ע"ש + גירוי שורשי קל + בלט דיסק = 10% לצמיתות. * הפעלת תקנה 15 - לא מחייבת את בית המשפט. * זמניות / אי כושר - 23.6.01 - 22.12.01 [לפי אישור על המל"ל על תשלום דמי פגיעה בטופס ועדת הערר]. * הערה - ככל הנראה נפלה טעות סופר בהודעת המל"ל מיום 10.7.05, לפי נכות זמנית בשיעור 100%- הינה ליום אחד בלבד - 22.12.01. נתוני השתכרות * עובר לתאונה - אין. תובע לא הגיש תלושי משכורת. * לאחר התאונה - תובע שב לעבודתו במועד לא ידוע. המשיך לעבוד ופרש לגמלאות ב - 31.12.03, בהגיעו לגיל 63. בהודעה על הפסקת עבודה נכתב "מרצון העובד". הצעת בית המשפט נזק מיוחד חב הוכחה לקיומו ולשיעורו [ע"א 355/80]. הפסדי השתכרות לעבר תובע לא הגיש תלושי משכורת ולא הראה כי נגרמו לו הפסדים. תובע קיבל דמי פגיעה מהמל"ל. תובע לא טען לאי השלמת שכרו [מעבר לדמי פגיעה] על ידי המעבידה. לא מוצע סכום. הפסדי פנסיה לעבר ולעתיד תובע שב לעבודתו אצל המעבידה [דואר] ואין אינדיקציה לפגיעה בשכרו, גם אם הוחלף תפקידו מממיין דואר לתפקיד אחר, במהלך עבודתו שם ועד לפרישתו המוקדמת. הפרישה אירעה כשנתיים וחצי לאחר התאונה. לתובע מצב רפואי קודם ורלוונטי לרבות בתחום כאבי גב, סחרחורות ועוד. התובע יתקשה להראות כי פרש מעבודתו כתוצאה מפגיעותיו בתאונה. מאידך מוצע לא לשלול לחלוטין כי למגבלות ולנכות כתוצאה מהתאונה, הייתה השפעה מסויימת על הקדמת הפרישה. ומוצע גם לא לשלול כי התובע הצטרף לתוכנית פרישה מתאימה של עובדי הדואר בין השאר על רקע מגבלותיו. התובע טוען כי עקב הקדמת הפרישה נגרמו הפרשים לחובתו בסכומי הגימלה. מוצע בנסיבות העניין סכום גלובלי בסך - 10,000 ₪. הוצאות רפואיות לעבר קיים כיסוי במסגרת חוק הביטוח הלאומי תשנ"ה - 1995 וחוק ביטוח בריאות ממלכתי תשנ"ד - 1994 [ע"א 5557/95]. תובע צירף קבלות, בין השאר קבלה ע"ש גיטה ברדוגו. מוצע להניח היעדר סיבסוד מלא למשככי כאבים וכן צורך של התובע במשככים אלה, כתוצאה מהתאונה. מוצע לפשרה - 1,000 ₪. נסיעות לעבר התובע טוען כי הוצאות הניידות שלו גברו עקב אי מסוגלותו לנהוג כתוצאה מהתאונה. מוצע להניח כי לתובע מצב קודם רלוונטי [סחרחורות, התעלפויות, ראו תיק רפואי] וכן כי גם לו היה התובע נוהג, היו נגרמות לו הוצאות דלק ללא קשר עם התאונה. יחד עם זאת, מוצע להניח צרכי ניידות מוגברים בתקופת אי הכושר, צרכים הקשורים עם פגיעותיו של התובע בתאונה. מוצע לפשרה 2,000 ₪. עזרת הזולת לעבר תובע טוען כי נעזר בעזרה בשכר אך לא צירף אסמכתאות. מוצע להניח צרכי התובע בתקופת אי הכושר [100% ל - 6 חודשים] ומוצע להניח כי עובר לתאונה, לאור עבודתו הפיסית בדואר, לא בהכרח נזקק התובע לעזרה בשכר. מוצע להניח לפשרה כי אל למזיק "להרוויח" על חשבון מיטיבים שלא בשכר, בני משפחה. מוצע לפשרה סכום גלובלי של 3,000 ₪. נזק כללי הפסדי פנסיה לעתיד ראו ההצעה באב נזק מיוחד לעיל. הוצאות רפואיות / נסיעות / עזרת זולת לעתיד מהשיקולים שנמנו בעת הדיון באבות נזק מיוחדים ובהתחשב בצרכי התובע לעתיד, מוצע לפשרה 30,000 ₪. כאב וסבל לפי הדין [4 ימי אשפוז X 10% נכות X ניכוי גיל X שערוך] = 15,080 ₪. סה"כ = 61,080 ₪. מוצע לפשרה להימנע מניכוי דמי פגיעה והטבת מעביד [השלמה לשכר מלא מעבר לדמי פגיעה] הואיל ולא הוצעו סכומים בגין הפסדי השתכרות לעבר. מוצע לפשרה לנכות: דמי אבטלה - סכום לא ידוע מענק נכות מוצמד להיום = 35,864 ₪. ליתרה, ככל שנותרה, מוצע להוסיף שכ"ט עו"ד + אגרה. ככל שנבלעה התביעה בתגמולי המל"ל / דמי אבטלה - מוצע להתפשר בגבולות "כאב וסבל" + שכ"ט + אגרה. הצעת פשרהתאונת דרכים