הפרעות בהטלת שתן בצבא

להלן פסק דין בנושא הפרעות בהטלת שתן בצבא: פסק דין 1. המערער יליד 1957, מוכר כנכה צה"ל בגין פגיעה בגבו, וכן בגין מחלת כליות משנית, כתוצאה מטיפול תרופתי בגין נכותו המוכרת. 2. ערעור המערער נסוב על החלטת הועדה הרפואית העליונה (להלן: "הועדה") מיום 15.05.06; 13.3.06; 15.8.06 אשר דחתה את ערעורו על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 19.7.04, לפיה אין קשר בין נכותו המוכרת של המערער בגבו לבין הפרעות בהטלת שתן (להלן: "ההפרעה האורולוגית"). 3. טרונייתו של המערער - כשלה הועדה בקיום חובת ההנמקה המוטלת עליה. לטענתו, הועדה, ששללה את הקשר בין הפגיעה בגב התחתון והנכות המוכרת להפרעות האורולוגיות מהן סובל המערער, לא הצביעה על סיבה אחרת לקיומן של בעיות אלה, נוכח העובדה שהן לא היו קיימות במערער לפני הפגיעה בגב התחתון. 4. אין מחלוקת, כי הנטל להוכחת קיומו של הקשר הסיבתי בין הנכות המוסבת לנכות המוכרת - על פי סעיף 9 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) - מוטלת על הטוען לקיומו של קשר זה - הנכה ובענייננו המערער. אין גם מחלוקת, כי להרמת הנטל האמור אין די בטענה לקיומו של קשר - רק משום שלא ניתן לשלול קיומו של קשר שכזה. מבחינה זו אין בפי ב"כ המערער טרוניה כלפי הועדה. טרונייתו היא כי היה על הועדה לצעוד צעד נוסף ולקבוע, כחלק מחובת הנמקה מוגברת המוטלת עליה, ממה נובעת ההפרעה האורולוגית אם לא מהנכות המוכרת. 5. עיינתי בהחלטת הועדה. לא אוכל לומר שהועדה כשלה בחובת ההנמקה המוטלת עליה. 6.א. הועדה התכנסה לראשונה ביום 15.5.05, שמעה את המערער ואת בא כוחו, עיינה בתוצאות בדיקות רפואיות וערכה למערער בדיקה אורולוגית. הועדה קבעה, כי מהבדיקה הקלינית אין היא מתרשמת מפגיעה נוירולוגית שורשית, ולפיכך הפנתה את המערער לבדיקות רפואיות נוספות - בדיקת EMG ובדיקת דם לברר קיומה של מחלה סכרתית אשר עשויה לשחק תפקיד בסימפטום. כמו כן ביקשה לקבל דו"ח מעקב ממרפאה אורולוגית. ב.הועדה התכנסה פעם נוספת ביום 12.3.06, עיינה בתוצאות הבדיקות שביצע המערער אשר היו תקינות, וביקשה כי המערער יבצע בדיקה ארודינמית חדשה, כדי לבחון קיומו של גורם פרוסטטי להפרעה או שיש גורם נוסף. ג. הועדה התכנסה שוב ביום 15.8.06, שמעה את המערער ואת בא כוחו פעם נוספת וערכה דיון בטענותיהם. בסיכום הדיון פירטה הועדה את תוצאות הבדיקה הרפואיות לרבות הבדיקה הארודינמית וקבעה, כי תוצאות הבדיקות, לרבות בדיקת מי קרח שביצע המערער, מעידות כי אין למערער הפרעה נוירולוגית בתפקוד שלפוחית השתן וכי הפרעה בהתרוקנות השלפוחית ממנה הוא סובל (ההפרעה האורולוגית) אינה קשורה להפרעה העצבית המוכרת. 7. התנהלות הועדה במקרה שבפנינו ראויה לשבח. הועדה לא חסכה במאמצים למצוא את הסיבה להפרעה האורולוגית, בין אם קשורה היא לנכות המוכרת ובין אם מגורם אחר (סכרת, פרוסטטה וכו') והגיעה לידי מסקנה, המעוגנת בממצאי ההדמיה וממצאי הבדיקה הקלינית, כי אין קשר בין הנכות המוכרת להפרעה האמורה. הועדה גם התייחסה למכתבו של ד"ר חן - מטעם המערער - על כל הנקודות הנוגעות לבדיקה הארודינמית ומצאה התאמה בין ממצאיה לממצאיו, תוך שהיא חולקת על חלקיות בדיקתו. אם לא די בכך, הועדה שוללת לחלוטין (שני קווים תחת המילה "לא" בעמ' 3 לפרט') את האפשרות לקשר בין ההפרעה הנדונה להפרעה העצבית ורואה קשר בין ההפרעה לגורם שהוא מעבר לצוואר שלפוחית השתן, תוך שהיא תומכת אפשרות זו במאמר שהונח בפניה. בנסיבות אלה, אינני רואה צורך להידרש למחלוקת שנפלה בין ב"כ הצדדים באשר לחובת הועדה "לאבחנה מבדלת", שכן התנהלות הועדה בענין זה ענתה גם לדרישה זו במידת מספקת. 8. סוף דבר - א. הערעור נדחה. ב. הועדה עמדה בחובת ההנמקה המוטלת עליה, כך שבסופו של יום הערעור הינו ערעור על החלטה רפואית מקצועית של הועדה ואין בו ולו אף גוון משפטי המצדיק אותו. ג. נוכח התוצאה אליה הגעתי לגופו של ענין, לא אדרש לטענה הפרוצדוראלית שנטענה ע"י ב"כ המשיב לפיה לא היה רשאי המערער כלל לפנות בבקשה להיבדק ע"י ועדה רפואית חוזרת, נוכח העובדה כי טענותיו לנכות מוסבת נבחנו ונדחו בעבר. ד. אין צו להוצאות. צבאמחלות מערכת השתןשירות צבאי