החלקה במפעל

להלן פסק דין בנושא החלקה במפעל: פסק דין 1. התובע, יליד שנת 1947, נפגע, לטענתו, בעת עבודתו אצל הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), כאשר החליק ביום 29.3.90, על מדרגות המצויות בשטח מפעלה של הנתבעת, ונפגע בברכו (להלן: "התאונה"). לטענתו, הוא החליק במדרגות בשל כך שהיה עליהן גריז, עובדה המצביעה, לטענתו, על התרשלות מצד הנתבעת. בגין כך הוגשה תביעה זו, בה עותר התובע לפיצויים בגין פגיעתו בתאונה, ממעבידתו ומבטחתה (הנתבעת מס' 2). הנתבעות הכחישו את עצם קרות התאונה, ולחילופין את הטענה כי הנתבעת התרשלה, וכן טענו כי התובע ויתר על זכותו לפיצויים בגין התאונה, כאשר חתם על כתב ויתור (ת/3). בשל הכחשת החבות פוצל הדיון באופן ששאלת החבות נדונה תחילה. 2. לא היה מקום להכחיש את עצם העובדה שהתובע החליק במדרגות (להבדיל מסיבת ההחלקה ואחריות הנתבעת לכך), שכן לפחות בשלושה מסמכים, אשר נכתבו ו/או נחתמו ע"י הנתבעת, מצויה הודאת הנתבעת בדבר עצם קרות התאונה (ת/1 ת/5 ו - ת/6). 3. יחד עם זאת, לא הוכח שהגורם להחלקתו של התובע הוא התרשלות כלשהי של הנתבעת. התובע טען שהוא החליק במדרגות בשל גריז שהיה עליהן, אולם לא הובאה על ידו כל ראיה לתמיכה בכך. העד היחיד אשר הובא ע"י התובע (פרט לעדות התובע עצמו), הוא מר נסאראלדין חסיב, אשר העיד שהתובע נפל במדרגות, אולם לא יכול היה למסור פרטים ברורים על הנפילה ואף לא ציין את הגורם לה. לא רק זאת, אלא שהתיאור הכללי אשר נמסר על ידו אינו עולה בקנה אחד עם תיאור התובע את התאונה. יוצא, איפוא, שהעד אינו תומך בגרסת התובע לגבי הגורם לנפילה, ועדותו של התובע נותרת, בענין זה, עדות יחידה של בעל דין. 4. לא ניתן לסמוך על עדותו של התובע, ולא ניתן לקבוע על פיה כי סיבת ההחלקה היתה הימצאות גריז על המדרגות. יצויין, כי גרסתו של התובע באשר להימצאות גריז על המדרגות הינה גרסה כבושה; בהודעה אשר מסר התובע לביטוח (ת/1), ובהודעה למל"ל (נ/15), נרשם שהוא החליק במדרגות, אולם אין בהן זכר להימצאות גריז, טענה אשר הופיעה, לראשונה, בכתב התביעה. נפילה, ובוודאי נפילה במדרגות, הינה דבר רגיל בחיי היום היום, ומעביד אינו נושא באחריות לנפילה כזו [ע"א 8263/98 - צים נ' שמואל בן מויאל פ"ד נה(3), 666]. 5. לא רק שלא מצאתי בחומר הראיות, ובהערכתי את עדותו של התובע, סיבה לקבלת עדותו היחידה של התובע בענין הסיבה לנפילה, אלא שהתברר, פוזיטיבית, כי התובע הינו אדם בלתי אמין, אשר לא ניתן לסמוך על דבריו. התברר שהתובע זייף, בתביעה אחרת כנגד הנתבעת, כמעבידתו, מכתב אשר נכתב ע"י פרופ' רובין, אליו נשלח התובע לצורך בדיקת טענותיו לפיהן, בשל עבודתו אצל הנתבעת, הוא חלה במחלת אסבסט. פרופ' רובין כתב במוצג נ/6: "אין כל סימני אסבסטוניס", אולם הנתבע זייף את המכתב ע"י כך שמחק את המילה אין (ראה מוצג נ/7) וכתב במקומה את המילה "יש", וכך עשה בכל המקומות הנדרשים במסמך, על מנת להציגו כמסמך רפואי לפיו הוא סובל ממחלת אסבסט ולקבל בגין כך טובת הנאה כספית ואחרת. מדובר במעשה פלילי חמור ביותר, של מרמה, מעשה הפוגע קשות באמינותו של התובע, ומשליך גם על האמון שניתן לייחס לגרסתו היחידה, במקרה דנן, באשר לסיבת הנפילה. 6. מעבר לצריך אומר, כי גם אילו היה התובע מוכיח את טענתו לפיה היה גריז על המדרגות, עדיין לא היה מקום למצוא את הנתבעת אחראית, וזאת - דווקא על פי עדותו של התובע עצמו. התובע עצמו היה מנהל עבודה, אחראי על העובדים ותפקידו היה להעיר להם בעניני בטיחות (עדות התובע בעמ' 12 לפרוטוקול). התובע היה ער לכך שלעיתים ניתז גריז על המדרגות, ולצורך כך היה במקום חול אשר צריך היה לשפוך על הגריז, כדי למנוע החלקה, וידע שיש צורך להיזהר במדרגות (עדות התובע בעמ' 14 לפרוטוקול). בצד המדרגות קיים מעקה אשר ניתן להאחז בו בעת עליה וירידה במדרגות (כפי שנראה היטב בתמונות ת/2). בנסיבות אלה, יש לומר שהנתבעת נקטה בכל אמצעי הזהירות הנדרשים ולא התרשלה. 7. די באמור לעיל כדי לדחות את תביעתו של התובע, ומתייתר, איפוא, הצורך לדון במשמעות כתב הויתור עליו חתם התובע (מוצג ת/3). אשר על כן אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, נכון להיום. תאונות נפילהמפעלנפילה בעבודה