המערער טען כנגד ממצאי הועדה הרפואית העליונה באשר יש לקבוע לדעתו כי ההגבלה בעמוד השדרה המותני היא הגבלה בינונית ולא הגבלה קלה. להלן פסק דין בנושא הגבלה בעמוד שדרה: פסק דין 1. המערער יליד 1938, והיום כבן 70. המערער פרש בפני בית המשפט באריכות את מסכת שירותו בצה"ל, בסדיר, בקבע ובמילואים, מסכת מפוארת של השתתפות הקרבה וגבורה. 2. המערער נפצע במהלך שירותו במספר הזדמנויות והוא מוכר כנכה צה"ל בגין פגימות שונות, בדרגת נכות כוללת של 57%, כדלקמן : הגבלה קלה בתנועות עמ"ש צווארי 10% שינויים ארטרוטיים בברך שמאל, מ.א. ארטרוסקופיה 30% מ.א כריתת הקצה הדיסטאלי של עצם בריח כתף ימין 25% הגבלה בתנועות עמ"ש מותני 10% 3. למערער תיקים רפואיים עבי כרס המלמדים על פניות חוזרות ונשנות שלו לקצין התגמולים ולועדות הרפואיות תוך מיצוי כל הערכאות . הדיון כאן יתמקד אך ורק בפעילות האחרונה הרלוונטית לנשוא הדיון. במהלך שנת 2003 הגיש המערער בקשה לקביעת החמרה במצב עמוד שדרה מותני וכן להכיר בבעיות ברגל ימין כפגיעה הנובעת מנכות מוכרת לפי תקנה 9. שתי הבקשות נדחו. להלן תמצית הקביעות : א. ועדה מחוזית מיום 25.6.03 דחתה את תביעת המערער. ב. המערער ערער לועדה רפואית עליונה שהתכנסה ביום 10.12.03 אשר דחתה את הערעור. ג. המערער ערער לבית המשפט המחוזי במסגרת עש 802/04. הדיון הוחזר לועדה הרפואית העליונה לצורך דיון בנושא ברך ימין. ד. הועדה הרפואית העליונה דנה בנושא ברך ימין בישיבה מיום 10.11.04 ושללה את העובדה שמדובר בנכות הנובעת מנכות מוכרת. ה. המערער הגיש בקשה לבדיקה חוזרת על מנת שיקבע כי הבעיה ברגל ימין הינה נכות הנובעת מהנכות המוכרת, לפי תקנה 9 . ועדה מחוזית מיום 19.3.06 קבעה כי מצב רגל ימין איננו נובע מהנכות המוכרת. ו. המערער ערער לועדה הרפואית העליונה אשר בישיבה מיום 30.11.06 דחתה את הערעור. נקבע כי השינויים ברגל ימין נובעים משינויים ניווניים והצרות כתוצאה מהלך דגנרטיבי של עמוד השדרה ואינם קשורים לנכותו המוכרת. ז. המערער הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי במסגרת עש 917/07 שם נקבע בהסכמה כי יערך דיון בועדה מחוזית על מנת שתדון בבעיית ההחמרה בעמ"ש מותני. (להבדיל מנושא ברך ימין ותקנה 9, שלא הווה נושא לדיון חוזר). ח. ביום 29.7.07 נערך דיון בועדה מחוזית בנושא טענת ההחמרה. הועדה לא מצאה כל החמרה במצב. ט. המערער ערער לועדה רפואית עליונה שהתכנסה ביום 20.12.07 אשר אף היא דחתה את הערעור והיא נושא הערעור שבפני. הערעור לכך יכול להתמקד בנושא ההחמרה בלבד בעמוד שדרה מותני. 4. הועדה הרפואית העליונה אשר התכנסה ביום 20.12.07 שמעה את תלונות המערער, ועיינה בממצאי בדיקת M.R.I מיום 15.12.04 שהוצגו בפניה. המערער נבדק וממצאי הבדיקה פורטו בפרוטוקול. הועדה עיינה גם בחוות הדעת מומחה מטעם המערער מיום 25.6.06, ד"ר ויסמן, וציינה כי ממצאיה בבדיקה לא תאמו את ממצאיו של ד"ר ויסמן, תוך ציון שוני הממצאים. עוד ציינה הועדה כי השינויים הנראים בממצאי M.R.I הם שינויים הנובעים מהליך ניווני ואינם קשורים לפגימה המוכרת. 5. המערער טוען כנגד ממצאי הועדה הרפואית העליונה באשר יש לקבוע לדעתו כי ההגבלה בעמוד השדרה המותני היא הגבלה בינונית ולא הגבלה קלה. המערער טוען כי יש לקבל את חוות דעתו של ד"ר ויסמן. אלא שטענה זו הינה טענה שברפואה. קביעות רפואיות הינן בשיקול דעתה הבלעדי של הועדה הרפואית העליונה. אנו איננו חכמי רפואה, והערעור לבית משפט זה עניינו בטענות משפטיות בלבד. גם את הטענה כי יש לקבל את חוות דעתו של מומחה המערער יש לדחות, שכן גם ענין זה מצוי בשיקול דעת הועדה. - הלכת בית המשפט העליון מחייבת את ערכאת המחוזי. וראו לענין זה רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון - "הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה". וכן מתוך רע"א 9737/03 זיגלמן נ. משרד הבטחון - "השאלה כיצד תקבע הועדה הרפואית את ממצאיה, אם תסמוך את קביעתה על בדיקת M.R.I, על בדיקות עזר אחרות, או על ממצאי הבדיקה הקלינית, כיצד תשקלל את כלל הממצאים שבידה ואיזה משקל תייחס לכל אחת מהבדיקות, הוא ענין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הועדה הרפואית. בענין זה בית המשפט לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה המקצועי של הוועדה הרפואית. יתרה מזו, בהיותו של ענין זה נושא רפואי מובהק, קביעה רפואית מסוג זה גם אינה מקנה, על פי ס' 12 א לחוק הנכים, זכות ערעור על ממצאי הועדה הרפואית לבית המשפט". 6. למערער טענה נוספת לגבי הרכב הועדות. המערער טוען כי בועדה רפואית עליונה אשר ישבה בעניינו ביום 30.11.06 ישבו שני רופאים אשר גם ישבו בועדה הרפואית ביום 20.12.07. אלא מאי ? הועדה הרפואית העליונה מיום 30.11.06 היתה אמורה לטענת התובע לדון הן בבעיית הנכות הנובעת בברך ימין (תקנה 9) והן בנושא ההחמרה בעמוד שדרה מותני. הועדה דנה רק בנושא תקנה 9 בהקשר לברך ימין. לפיכך כונסה מחדש ועדה מחוזית לדון בנושא ההחמרה בלבד, שערעור עליה הגיע לועדה הרפואית העליונה שהתכנסה ביום 20.12.07. מכאן שאותם שני רופאים שהיו אמורים מלכתחילה לדון במסגרת הועדה הרפואית העליונה הן בנושא הברך והן בנושא ההחמרה, כך לפי טענת המערער, דנו בנושאים אלו בסופו של דבר בשבתם בועדה רפואית עליונה בשני מועדים נפרדים. אין בכך כל פסול, אף לא פסול לכאורי המצריך הסבר משפטי עיוני למערער. 7. לפיכך, עולה כי לא נפל כל פגם משפטי בהליך הועדה, ודין הערעור להדחות. 8. התרשמתי כי למערער תלונות כרימון כנגד המערכת המטפלת בנכי צה"ל. על כך גם יעידו 5 תיקים עבי כרס של מסמכים רפואיים, והתכתבויות הכוללות בין היתר פניות בוטות של המערער. מבלי לחוות דעה לגופו של ענין אם הרגשה זו מוצדקת אם לאו, צר לי שכך חש המערער. 9. הערעור נדחה . 10. אין צו להוצאות. 11. המזכירות תחזיר את תיקו הרפואי של המערער לידי ב"כ המשיב. עמוד השדרה