בעיות גב - סוהרים

להלן פסק דין בנושא בעיות גב - סוהרים: פסק דין השופט ש. ברלינר: 1. בפנינו ערעור על החלטת וועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט (בהרכב כב' השופטת ר. טובי-פרידמן וד"ר זילברמן) מיום 17.1.05 אשר דחתה את עררו של המערער על החלטת ק. התגמולים מיום 16.4.01 בה נקבע כי אין קשר בין כאבי גב תחתון מהם סובל המערער, לבין 4 ארועים בהם נחבל בגבו, לטענתו, בעת השרות בשב"ס. 2. המערער יליד 10.2.63. שירת בשב"ס בתפקידים שונים משנת 1985 עד לשנת 2001. בבדיקה מיום 21.2.00 שנערכה על ידי הועדה הרפואית של שב"ס נמצא כי המערער מתקשה בהליכה ובישיבה ממושכת וכן בשכיבה על הגב. קיימת רגישות במישוש בכל אזר הגב התחתון וכן התלונן המערער על כאב עז בעת דריכה על רגל שמאל. בדיקות ההדמיה גילו פגימות בגבו, כדלקמן: בחוליות 3L - 4L בלט דיסק אחורי צדדי; בחוליות 4L - 5L בלט דיסק פורמינלי שמאלי עם לחץ על שורש 4L משמאל; בגובה החוליות 1S - 5L בלט דיסק אחורי אמצעי עם לחץ על קידמת השק הטקאלי ועל שורש 1S מימין; בגובה 1L - D11 בלט אנולוס אחורי אמצעי שטוח עם לחץ מתון על השק, ובחוליות 2L - 3L בלט דיסק אחורי עם לחץ על קידמת השק הטקאלי. 3. המערער טען כי הפגימות הן תוצאת תנאי השירות הקשים והמאמצים הפיזיים שנדרשו ממנו בשירות, והיפנה ל - 4 ארועים בהם נחבל במהלך השירות: [א] באוגוסט 1987 נפל ממיטה ונחבל בגבו. [ב] ביום 15.6.94 נפל במדרגות התלולות של המשרדים, התעלף וקיבל מכות רבות בגב ובראש. [ג] ביום 20.4.97 הותקף על ידי אחד האסירים שזרק עליו שידה ונחבל בגב ובכתף השמאלית. [ד] בשנת 1999 תוך כדי ריצה באירוע של שריפה בבית הסוהר, באמצע הדרך נפל על הברכיים ובקושי גרר עצמו למשרד. המערער לא קישר את מגבלותיו לארוע חמישי שארע בביתו בספטמבר 1999: אז טיפס על ענף עץ בגובה של 40 ס"מ והרגיש לפתע שגופו נתפס וכאב עז עבר במותנו. הוא לא יכול היה לזוז, זעק לעזרה, ואח"כ נפל. 4. ק. התגמולים הסתמך בהחלטתו על חוות דעת רפואית מיום 2.11.00 מאת פרופ' ביאליק. הוא אישר כי המערער סובל מכאבי גב תחתון על רקע פגיעה בדיסקים הבין חוליתיים המותניים, וכתב: "הרישומים על כאבים הופיעו רק משנת 1999 לאחר חבלה בספטמבר (הנפילה מן העץ - ש.ב.) כמו כן, מחלת הדיסקים הבין-חולייתיים מותניים לא נגרמה על ידי החבלה, או החבלות הקודמות. האירועים לא היו מסוג כזה שיכלו לגרום לפגיעה בדיסקים בין - חוליתיים והמנגנון של הפגיעות לא הוביל למצב המחלה ממנה סובל (המערער) כיום." לפיכך, הוא הסיק כי אין קשר של גרימה או החמרה בין התאונות הנ"ל לבין כאבי הגב התחתון. 5. המערער הסתמך, בדיון בפני הועדה, בין היתר, על תצהירו בו תיאר את התנאים הקשים בשירות בתי הסוהר וכן על חוות דעת של ד"ר גוטפריד מיום 31.7.02 שתאר כי מדובר ב"פגיעה נרחבת בעמוד השדרה המותני עם מעורבות של 4 (מתוך 5) דיסקים" זו היא "פגיעה מאוד בלתי שיגרתית באדם בן 39 ... . הסיבה לפגיעה נרחבת זאת הנה בראש ובראשונה טראומטית... (והיא נגרמה עקב) השילוב של תנאי השירות עם עומס פיזי בלתי שגרתי, יחד עם חבלות חוזרות ונשנות" בגבו של המערער, קבע ד"ר גוטפריד. על כך הגיב פרופ' ביאליק בחוות דעת נוספת מיום 7.11.02 בה הדגיש כי "אין בחוות דעתו של דר' גוטפריד, הסבר, מה המנגנון שגרם לפגיעה בדיסקים בין - חוליתיים שהינם מבנים גמישים ולא גרם קודם לכן לשברים של החוליות שהינם מבנים נוקשים בדרך כלל ולכן שבירים." 6. ועדת הערר החליטה לדחות את הערעור על סמך שני נימוקים: ראשית, כקביעת פרופ' ביאליק, היא קבעה כי "הכאבים בגבו של המערער החלו בשנת 1999 וכי הרישומים לענין זה הופיעו לאחר שהמערער נפל בביתו ונחבל בגבו בחודש ספטמבר 1999." שנית, היא אימצה את מסקנתו של פרופ' ביאליק כי החבלה והאירועים עליהם נסמך המערער, לרבות הארוע של הנפילה מן העץ בביתו בעת חופשה, "לא היו מסוג כזה שיכלו לגרום לפגיעה בדיסקים בין - חוליתיים והמנגנון של הפגיעות לא הוביל למצב המחלה ממנה סובל היום" המערער. 7. בא כוח המערער תוקף נמרצות את מסקנתה הראשונה של הועדה. הוא טוען כי היא שגתה בקובעה שהרישומים על כאבי הגב הופיעו רק לאחר ספטמבר 1999, ובהסיקה מכך על העדר קשר סיבתי בין הארועים החבלתיים לבין מצב גבו של המערער. אכן, המסמכים מראים כי המערער התלונן על כאבי גב עוד ביום 30.8.1987, וכן ב - 15 ו 16.9.87. במסמך מיום 13.10.87 נרשמו "תלונות של כאבי גב גבי מותני ... בבדיקה קלינית אין כל ממצא חולני אוביקטיבי". ביום, 22.9.93 נרשמה תלונה כי "מזה שבוע כאבים במותן השמאלי שמקרינים לרגל ...". ביום 21.6.94 שם נרשם: "נפל (ב)מדרגות לפני שבוע כאבים גלגולת עצם זנב. רנטגן: גלגלת במפ. עצם זנב: במפ." 8. לפי כל הנ"ל, נראה כי בפנינו אדם שלקה בבליטות דיסק בגבו, בתהליך מתמשך שתחילתו אפשר שהיתה עוד בשנת 1985 כשציין את קיומו של ליקוי בגב בשאלון הקבלה לשרות בתי הסוהר. התהליך החל לפחות בשנת 1987 ורק בבדיקות מיום 31.10.99 ומיום 23.1.00 נתגלו פגימות נרחבות בארבעת הדיסקים הבין - חוליתיים של הגב המותני. הוא תולה את הדבר בתנאי השירות ובארועי החבלות הנ"ל. באשר לתנאי השירות, לא הוכח כי התנאים בשב"ס קשים כל כך ומצריכים מאמץ פיזי קשה העשוי לגרום לכאבי הגב של המערער, וכבר נפסק כי "כאשר מדובר בשירות ארוך וממושך, אין די בתנאים הכלליים של השירות כדי להעביר את נטל הראיה... " על המשיב. (ע"א 472/89 ק. התגמולים נ' רוט, פ"ד מה(5) 203). ובאשר לחבלות, אף אם צויינו במסמכים הרפואיים תלונות של המערער על כאבי גב עוד לפני שנת 1999, מדובר בארועים מינוריים יחסית, שלא הצריכו הענקת טיפול רפואי ביום בו ארעו, לא הביאו לסימנים קליניים בבדיקות הרופאים, ולפיכך ניתן לקבל את מסקנתו של פרופ' ביאליק כי הם לא גרמו לחבלה ולא היה בהם כדי להביא לפגיעה כה נרחבת על פני כמעט כל הדיסקים שבגב המותני של המערער. 9. נראה לי, איפוא, כי המערער לא הצליח להוכיח לוועדה כי הפגימות הנרחבות שבגבו נגרמו או הוחמרו על ידי השירות, תנאיו, או על ידי הארועים החבלתיים הנ"ל, ואני מציע כי נדחה את הערעור. ש. ברלינר, שופט השופט ע. עמית: אני מסכים. ע. עמית, שופט השופט ר. סוקול: אני מסכים. ר. סוקול, שופט הוחלט פה אחד לדחות את הערעור. בית סוהר / כלאעמוד השדרהמאסרכאבי גב / בעיות גבשב"ס (שירות בתי הסוהר)