להלן פסק דין בנושא תביעה נגד עירייה בגלל בור במדרכה: פסק דין 1. התובע מבקש לחייב את הנתבעות, עיריית חיפה (להלן: "העירייה") והחברה המבטחת אותה, חברת הביטוח איילון, לפצות אותו בגין הנזקים אשר נגרמו לו בעקבות התאונה בה היה מעורב, לטענתו, ביום 8/2/02 (להלן: "התאונה"). 2. לטענת התובע, ביום אירוע התאונה הוא נסע לביתו ברח' ברזילי בחיפה, במונית אשר הזמין. הוא הגיע למקום בסביבות השעה 05:15 ולבקשתו המונית עצרה במרחק של כ- 300 מטר ממקום האירוע. התובע הלך ברגל בכביש אשר היה פנוי אותה עת ובהגיעו למדרגות המובילות לביתו, הוא ביקש לעבור מהכביש למדרכה המפרידה בין הכביש למדרגות. אותה עת רגלו נתקלה בבור שהיה פעור על שפת המדרכה, נפל ונפגע. התובע הזמין את בנו, מר ירון הנרי ואשר העיד מטעמו במשפט (להלן: "עד התובע"). הנ"ל הגיע למקום כעבור זמן קצר ולקח את אביו התובע לקבלת טיפול במרכז רפואי רמב"ם בחיפה. 3. הואיל והצדדים בעלי הדין הגישו חוות דעת רפואיות סותרות לעניין הנכות שנותרה לתובע בתחום האורטופדי בעקבות אירוע התאונה (בחוות הדעת מטעם התובע נקבע כי נותרה לו נכות רפואית בשיעור של 25 אחוז לצמיתות ובחוות הדעת מטעם הנתבעות נקבע כי לא נותרה לו נכות כלשהי בעקבות אירוע התאונה), התמנה פרופ' סודרי כמומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו של מומחה בית המשפט נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית בשיעור של 5 אחוז לצמיתות. 4. הנתבעות כופרות בנסיבות אירוע התאונה, ולחילופין, הן טוענות כי נסיבות האירוע אינן מטילות עליהן כל אחריות. כמו כן, הנתבעות מעלות טענות לעניין גובה הנזק שנגרם לתובע בעקבות אירוע התאונה הנטענת. 5. התובע, העד מטעמו וכן החוקר מטעם הנתבעות, מר משה וייסמן (להלן: "החוקר"), הגישו תצהירי עדות ראשית ושלושתם נחקרו בבית המשפט. 6. בנסיבות מקרה דנן לא היו עדים לאירוע התאונה, למעט התובע עצמו. על כן, מדובר בעדות יחיד של בעל דין ובהתאם לסעיף 54 לפקודת הראיות, מתן פסק דין בהסתמך על אותה עדות ללא סיוע יהיה בכפוף למתן נימוקים לדבר. 7. במקרה דנן התגלו סתירות רבות בגרסת התובע והעד מטעמו השוללים מכל וכל לבסס פסק הדין בתביעה על סמך עדות היחיד של התובע. אפרט להלן חלק מאותן סתירות. א. התובע נשאל על-ידי החוקר באם הייתה תאורה במקום אירוע התאונה והוא השיב באומרו כי אינו יודע מה לומר (שם, עמ' 12 לתמליל החקירה המצורף לתצהיר החוקר) (להלן: "תמליל החקירה"). אולם, משנשאל התובע לעניין זה בחקירתו בבית המשפט הוא ידע לומר כי המקום לא היה מואר וכי במקום היה עץ גדול הצמוד לעמוד החשמל (שם, עמ' 10 שורה 5 לפרוטוקול הדיון). ב. בדבריו לחוקר אמר התובע כי עובר לאירוע התאונה בילה עם חברים במשחק קלפים (שם, עמ' 12 לתמליל החקירה) ,אולם, משנשאל לעניין זה בבית המשפט הוא שלל מכל וכל כי שיחק קלפים (שם, עמ' 9 שורה 18 לפרוטוקול הדיון). ג. התובע הודה בפני החוקר כי התחלק (ללא קשר לתאונה נשוא התביעה) על המדרגות הנמצאות בקרבת מקום אירוע התאונה הנטענת (שם, עמ' 5 לתמליל החקירה) ,אולם, בחקירתו בבית המשפט הוא השיב באומרו "אני אף פעם לא נפלתי באותן מדרגות" (שם, עמ' 10 שורה 20 לפרוטוקול הדיון). ד. בסעיף 14 לתצהירו טען התובע שכעבור שישה חודשים ממועד אירוע התאונה, הוא העסיק עוזרת בית בשכר ,אולם, בתשובתו לשאלה מס' 30 בשאלון שהומצא לו על-ידי הנתבעות, הוא טען כי בנו, העד מטעמו, עזר לו בהתאם לצורך (מוצגים נ/1 ו-נ/2). ה. בתשובותיו לחוקר טען התובע כי שמה של עוזרת הבית שלו הוא "פתחיה" (שם, עמ' 11 לתמליל החקירה) ,אולם, בחקירתו בבית המשפט הוא טען כי שמה מנאל (שם, עמ' 14 שורה 10 לפרוטוקול הדיון). ו. התובע נשאל בחקירתו הנגדית באם הוא סובל ממחלות גב והוא שלל זאת באופן מוחלט, אולם, משהוצג בפניו תיקו הרפואי בקופת חולים והופנה לתלונותיו על כאבי גב, הוא חזר בו מתשובתו הקודמת ואישר כי אכן הוא סובל מכאבי גב (שם, עמ' 13 שורה 25 ועמ' 14 שורה 4 לפרוטוקול הדיון). 8. אומנם נכון, הסתירות כמפורט לעיל, אינן נוגעות לנסיבות אירוע התאונה כשלעצמה ,אולם, ועל אף זאת, ריבוי הסתירות שולל מניה וביה כל הצדקה לקבל גרסת התובע לעניין נסיבות אירוע התאונה בהסתמך על עדות היחיד שלו. 9. לא זאת אלא זאת, עד התובע אמר כי התובע הודיע לו על נסיבות אירוע התאונה לאחר שהוזעק למקום (שם, עמ' 15 שורה 10 לפרוטוקול הדיון). על אף העובדה כי גרסת התובע שוללת מכל וכל כי התאונה ארעה כתוצאה מנפילה מהמדרגות שבמקום, בתשובותיו לחוקר טען עד התובע בשתי הזדמנויות כי התובע נפל במדרגות (שם, עמ' 1-2 לתמליל החקירה של עד התובע). סתירה זו נוגעת ללב ליבה של גרסת התובע לעניין נסיבות אירוע התאונה ועל אף כי עד התובע לא נכח בעת אירוע התאונה, במכלול הדברים ולאור ריבוי הסתירות כמפורט לעיל, יש לייחס לה משמעות מיוחדת והיא מחזקת את המסקנה אליה הגעתי בדבר דחיית התביעה. 10. לאור כל האמור לעיל, מתחייבת המסקנה כי התובע לא הוכיח את תביעתו ובהתאם לכך יש לדחותה על הסף. 11. המסקנה אליה הגעתי לעיל מייתרת את הצורך לדון ולהכריע בשאלה, האם גרסת התובע לעניין נסיבות אירוע התאונה מטילה אחריות על העירייה, אם לאו. כמו כן, בנסיבות העניין, מתייתר הצורך לדון ולהכריע בשאלת הנזק ובטענות אשר העלו הצדדים לעניין זה. 12. לסיכום כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה. התובע ישלם לנתבעות ,ביחד ולחוד, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ש"ח בתוספת מע"מ עליו ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הוצאות המשפט מיום הוצאותן ועל שכ"ט עו"ד מהיום ועד התשלום המלא בפועל. עירייהתביעה נגד עירייה