התובע טען כי הנתבעת סיפקה לו מוצרים פגומים. כתוצאה מכך נגרמו לו נזקים. להלן פסק דין בנושא אספקת מוצר פגום: פסק דין זוהי תביעה לתשלום פיצויים עקב נזק שנגרם לתובע, כתוצאה מאספקת צנצנות פלסטיק פגומות ע"י הנתבעת. העובדות 1. התובע הינו בעל עסק לייצור תחליף דבש הקרוי "דבשית". 2. הנתבעת עוסקת בין השאר ביצור אריזות למוצרים. 3. התובע נהג לרכוש מהנתבעת צנצנות פלסטיק לצורך שיווק הדבשית. בשנת 1997 התובע רכש מהנתבעת כ-8,000 צנצנות, חלקן בנפח של 360 סמ"ק וחלקן בנפח 200 סמ"ק. התובע דיווח לנתבע כי בצנצנות ה-360 סמ"ק התגלה שהדופן דקה מדי וכתוצאה מכך הצנצנות התעוותו בעת מזיגת המוצר לתוכן. כן דיווח התובע לנתבעת, כי במרבית צנצנות ה-200 סמ"ק התגלה שיש חורים זעירים, שלא נראים בעין, בתחתית וכתוצאה מכך המוצר נזל החוצה. התובע החזיר לנתבעת את הצנצנות ודרש לקבל זיכוי תמורתן. הנתבעת הסכימה לקבל את הצנצנות חזרה וזיכתה את התובע בכ- 4,000 ₪. טענות התובע 4. התובע טוען כי הנתבעת סיפקה לו מוצרים פגומים. כתוצאה מכך נגרמו לו נזקים שמסתכמים ב- 30,000 ₪ לפחות. לפיכך טוען התובע כי על הנתבעת לפצותו בסכום זה. 5. לתמיכה בטענותיו התובע צירף העתקים משני דיווחים דו חודשיים לאגף המכס והמע"מ שבמשרד האוצר. לפי הדיווח לחודשים יולי ואוגוסט 1997, התובע הצהיר על היקף עסקאות בסך 9,439 ₪. לעומת זאת לפי הדיווח לחודשים ספטמבר - אוקטובר 1997, התובע הצהיר על היקף עסקאות בסך 26,458 ₪. לטענתו הדיווח של חודשים יולי ואוגוסט הושפע מהנזק שנגרם לו כתוצאה מהצנצנות הפגומות, ואילו הדיווח שלאחר מכן מציג את היקף עסקיו הרגיל. טענות הנתבעת 6. לא היה כל פגם בצנצנות שסופקו לתובע. 7. לנתבעת מדיניות המונעת ממנה להתווכח עם לקוחות משיקולים עסקיים. משדיווח התובע כי מצא פגמים בצנצנות הסכימה לקבלן חזרה והציעה לו צנצנות אחרות. מאחר והתובע לא רצה בכך, אלא דרש זיכוי כספי, נעתרה לבקשתו. הנתבעת בדקה את הצנצנות שהוחזרו לה ולא מצאה בהן פגמים. הצנצנות נמכרו ללקוח אחר ולא התקבלה בגינן כל תלונה. 8. כן טוענת הנתבעת, כי התובע לא הוכיח את נזקיו. דיון 9. התובע לא הוכיח כי הצנצנות שסופקו לו ע"י הנתבעת היו פגומות. העדות היחידה בעניין זה היא עדותו של התובע, שהינה עדות יחידה של בעל אינטרס. אין בה די בכדי להוכיח טענה זו. 10. התובע הציג דוגמאות של שני דגמי הצנצנות בבית המשפט. התובע ביקש מבית המשפט להתרשם מהצנצנות ולקבוע שהן פגומות. אינני מקבל טענה זו. בצנצנות ה-200 סמ"ק מדובר לכאורה בחורים קטנים, שאינם נראים בעין רגילה. לפיכך אין לביהמ"ש אפשרות לקבוע כי החורים קיימים. לגבי צנצנות ה-360 סמ"ק, אין לביהמ"ש כלים לקבוע את עובי הדופן ולקבוע אם עובי הצנצנת תקין. לפיכך אין לביהמ"ש אפשרות לקבוע כי עובי הדופן אינו תקין. 11. אין מחלוקת שהצנצנות עמידות בדרגת חום של עד 50 מעלות צלזיוס, כאשר מעבר לכך יש אפשרות לעיוותים. התובע הודה שהדבשית נמזגה לצנצנות בדרגת חום שבין 45 ל-50 מעלות וכי לא ביצע מדידה מדויקת לטמפרטורת המוצר, אלא סמך על ניסיונו. במצב זה אין להוציא מכלל אפשרות שטמפרטורת המוצר חרגה מהמותר וכתוצאה מכך נגרם עיוות בצנצנות. 12. בסיכומו של דבר אני קובע שהתובע לא הרים את הנטל להוכיח את טענתו הבסיסית לגבי פגם בצנצנות. די בכך בכדי להביא לדחיית התביעה. 13. התובע לא הוכיח את נזקיו. אין בדיווחים שהוצגו לאגף המכס והמע"מ בכדי להוכיח את נזקי התובע. 14. התובע הודה שתקופת חגי תשרי הנה תקופת שיא במכירת הדבשית. הדיווח המתייחס לחודשים ספטמבר-אוקטובר מייצג את המכירות לתקופה זו, ולכן מטבע הדברים היקף העסקאות עלה. 15. התובע לא הציג כל ראיה ממשית לגבי הפסד בחומר גלם או כל הפסד אחר, התומך בטענתו לנזקים. טענות התובע לא נתמכות בחומר הראיות או בנתונים שהוצגו על ידו בבית המשפט. יתרה מזו, עדותו של התובע בנושא הנזקים הינה עדות יחידה של בעל אינטרס, אשר אין בה די בכדי לבסס את התביעה. 16. התביעה נדחית. 17. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 500 ₪ וכל שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.התשלום יעשה תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. אחריות על מוצרים פגומיםאספקהמוצר