לרובם של עבריני המס אין רקע קודם בפלילים, ועד למעידתם תפקודם החברתי היה ללא דופי, ורובם ככולם לא צעירים. כאשר לא מעטים מהם, מטבע הדברים (אפשר שבגין מתח רב וגיל מתקדם) אינם במידה כזו או אחרת בקו הבריאות. פסיקה מחייבת ארוכה ועיקבית מחייבת הטלת עונשי מאסר בפועל על המורשעים בעבירות מס. האינטרס החברתי המוגן בהוראות חקיקה אלה .הינו שמירה על חלוקה שווה, הוגנת ועל פי דין של נטל המס על כלל ציבור הנישומים. להלן גזר דין בסוגיית הטלת מאסר בפועל בעבירות מס: גזר דין מבוא ,פרטי האישום והשתלשלות העניינים. הנאשמים והאישומים : שני נאשמים בפני, חברה פרטית ומנהלה /בעליה גבר יליד 1947 נטול כל עבר פלילי ו/או מעורבות אחרת בפלילים למעט תיק זה. השניים הואשמו בכתב אישום האוחז שלושה אישומים בביצוע העבירות הבאות : באישום הראשון : אי הגשה במועד של דוח שנתי לשנת המס 2000 - עבירה על הוראות סע' 216(4) לפקודת מס הכנסה. נאשם 2 בנוסף באחריות מנהלים - עבירה על הוראות סע' 224 א' לפקודה הנ"ל באשר לאותה שנת מס . באישום השני : 1. אי הגשה במועד של דווח שנתי לשנת המס 2001 - עבירה על הוראות סע' 216(4) לפקודת מס הכנסה. 2. נאשם 2 בנוסף באחריות מנהלים - עבירה על הוראות סע' 224 א' לפקודה הנ"ל באשר לאותה שנת מס . באישום השלישי: 1. אי הגשה במועד של דווח שנתי לשנת המס 2002 - עבירה על הוראות סע' 216(4) לפקודת מס הכנסה. 2. נאשם 2 בנוסף באחריות מנהלים - עבירה על הוראות סע' 224א' לפקודה הנ"ל.באשר לאותה שנת מס . התנהלות התיק והצדדים . 1. כתב האישום הוגש לביהמ"ש ב- 30.12.05. 2. בישיבת המענה הראשונה ב31.1.06 התייצב נאשם 2 ללא ייצוג והתובע הודיע לביהמ"ש כי הנאשם פנה לרו"ח להסרת המחדלים. הצדדים עתרו במשותף לדחייה ונעתרו. 3. בישיבה הנדחית הבאה ב- 5.4.06 התייצבו הצדדים (נאשם 2 עדיין ללא ייצוג) ועתרו במשותף לדחייה נוספת. התובעת הודיעה לבית המשפט כי: "הנאשם לשיטתו הגיש את הדוח לשנת 2000 (אישום 1 - ח.א) .ואין לי התנגדות לתת לו דחייה עד מאי" הבקשה נעתרה ונקבעה ישיבה למענה נוסף ל 1.5.06. 4. ב- 1.5.06 הודיעה התביעה כי הוגשו שני דוחות שטרם נבדקו ולא נהיר אם עסקינן בדוחות מבוקרים וכל שנותר הוא הדוח של שנת 2002. הצדדים עתרו לדחייה נוספת ונעתרו כשהח"מ מבהיר לצדדים שדחיות נוספות אם תינתנה יינתנו במשורה אם בכלל . 5. בישיבת ה 13.7.06 הודיעה התביעה לבית המשפט כי הנאשם הגיש את הדוח האחרון רק ביום שלפני הדיון, עתרה לשהות לבחינת הדוח ולמתן אפשרות לנאשם להמיר את ההליך הפלילי בקנס מנהלי. 6. חלפו נקפו הימים וגם הפגרה חלפה עברה לה ובישיבה הנדחית ב- 31.10.07 . הודיע הנאשם כי הכל הוסדר מסר לתביעה מכתב מרואה חשבון המאשש לדבריו את טיעונו וסיים בכך שהוא מעוניין להמיר את ההליך הפלילי בכופר. ולצורך עניין זה בלבד, קרי, תזכורת לבחינה אם בקשת הכופר נעתרה, נדחה הדיון ל- 7.1.07 . 7. בישיבה הנדחית ב- 24.1.07 (שנדחתה לבקשת התביעה). הודיעה התביעה שהבקשה לסיום ההליך בקנס מנהלי סורבה. יצוין שעד לרגע זה הנאשמים לא היו מיוצגים. בהמשך לאותה ישיבה הודיע הנאשם כי בכוונתו לצרף תיקים נוספים "לאחד תיקים" (עמ' 5 ש' 10 לישיבת ה 24.1.07). והתביעה הצהירה כי אם יורשע הנאשם תעתור למאסר בפועל . אע"כ, וכמתחייב על פי דין, וכדי להסדיר את נושא הייצוג ו"איחוד התיקים" נדחה התיק ל- 6.3.07. 8. החל מה 6.3.07 יוצגו הנאשמים. הנאשם 2 המיוצג טען בישיבה זו, כי הסיר את כל המחדלים בתיק שבפני וחלק מהמחדלים נוספים שבגינם לא הואשם עתר לדחייה נוספת כדי להסיר את כל מחדליו. התביעה הסכימה והנאשמים נעתרו, וכך הווה גם בישיבה הנדחית . אך בטרם הדחייה נרשמה הודאת הנאשמים בכל שיוחס להם בכתב האישום ובתיקים המצורפים. 9. בישיבת ה- 4.9.07 הודה הנאשם במספר תיקים נוספים. הכרעת הדין נדחתה בהסכמה ע"מ לאפשר לו להסיר את המחדלים. וכך לפנים משורת הדין, ובשל אותם טעמים.שעיקרם גם התנהלות איטית כלשהי של אנשי המס (כך לשיטת הנאשם) . 10. באותה ישיבה על פי בקשת הנאשם הוכרע דינם של הנאשמים והללו הורשעו בכל שיוחס להם .שמיעת הטיעונים לעונש נדחתה בהסכמה. 11. ב-29.4.08 נשמעו הטיעונים לעונש. עיקר טיעוני הצדדים לעונש: טיעוני התביעה : התביעה לא הניחה בפני ראיות לעונש ובקשה להחמיר עם הנאשמים כיוון ש: הדוחות המצורפים הוגשו בהימנעות ורואה החשבון שהכינם לא רואה בהם דוחות. דוחות נשוא תיק זה הוגשו באיחור רב . נקבע לא אחת בפסיקה חלוטה כי דוחות לא מבוקרים עם הימנעות לא לדוחות על פי דין ייחשבו ואין בהגשתם הסרת מחדל . קרי העבירה ממשיכה להתבצע. (ראה ע"פ 72184/04 ורע"פ 695/06. ( על אותו תיק ). מדובר במחזורים גבוהים מאד לשנת המס 2000 מחזור בשיעור 5,708,000 ₪ ובשנת המס 2001 כמיליון וחצי ₪ . טיעוני ההגנה וראיותיה: ההגנה העידה את: רואה החשבון דוד גולדברג . עד זה העיד כי: כי קיימת במקרים מסוימים (ספרים שהושחתו, נשרפו, נעלמו, נגנבו וכיו"ב) אפשרות להגיש דוחות עם הסתייגות ו/או הימנעות או דוח חלקי. קרי יש אפשרות להגיש דוח עם הסתייגויות ולרשויות המס שמורה הזכות ושיקול הדעת לקבלו או לדחותו. כאן, בנסיבות תיק זה הוגשו דוח כספי שכולל רווח והפסד, והדוח האינפלציוני הוגש דוח כדוח מותאם לצרכי מס שאלה למעשה כל הדרישות שנדרשות מרואה חשבון להגיש דוח . החומר החשבונאי עליו התבסס נרשם בזמן אמת, המסמכים הגיעו איליו למשרד והוחזרו אח"כ לנאשמים. וכאשר הגיע לעשות את הדוחות הספרים הוחזרו מהנאשמים למשרדו בחלקם , ובשל כך , חלקיותו של מצע הנתונים החשבונאי שהועבר איליו נבצר ממנו להוציא דוח כנדרש. (ש' 1-6 עמ' 6 לישיבת ה29.4.08 ). בח.נ העד שב ואישר כי לא ניתן לאמת סופית וכנדרש את מרבית היתרות וזאת בגין "אי קבלת המסמכים שנדרשו" (ראה עמ' 6 הנ"ל ש'16-19 ), ונמנע לחלוטין לחוות דעת ולחתום כדין על הדוחות. 5. התביעה הגישה ברשות ובהסכמה את תא/1 ותא/2 מכתבי העד התומכים בכתב את שציין זה עתה בע"פ . רואה חשבון מר בן שלום אבנר עד זה העיד כי: פקד את משרדי פקיד השומה לפחות 10 פעמים ולא הצליח לשכנע את אנשי המס להגיע להסדר כספי מוסכם עם הנאשמים. בבחינת מעט מן המוקדם המקדים את המאוחר . אציין שלאנשי השומה יש על פי דין סמכות ושיקול דעת היכן להגיע להסדרים והיכן לסרב ודי לי בכך .מה גם שלא העלתה בפני כל טענה להגנה מן הצדק . הדחייה הסופית הייתה לאחר דרישת פקיד השומה לאחר עיון בכרטסת שנשלחה איליו לבקשתו. לשיטת ההגנה יש להקל ולהתחשב בנאשמים כיוון ש: נאשם 2 אדם מבוגר בן למעלה מ-60 . כפי שצוין בפתח גזה"ד לנאשם אין כל רקע ומעורבות קודמת בפלילים. בשנת 2000 החלה שקיעתם/ הסתבכותם הכלכלית כספית של הנאשם ונאשמת 1. כ"ז בעקבות ובגין האינתיפאדה שהותירה את הנאשמים לקוחות חייבים וחובות אבודים. 4. חשבונותיהם בבנק הוגבלו והם נקלעו למצוקת אשראי. 5. בשנת 2001 הנאשם לקה בליבו והוכר כנכה בשיעור 100% בנכות זמנית ע"י המל"ל . 6. שכר הדירה עבור העסק לא שולם ובעל הבית השליך / פינה את הנאשמת ומשרדיה והשליך את הספרים.אשר על כן, ובשל כל אלה נבצר מהנאשמים לשחזר את החומר האבוד ולהכין את הדוחות כנדרש . כאן ולעניין זה אציין כי לא שמעתי ראיות .לא הוצגה לי תלונה שהוגשה נגד המשליך על גרימת נזק לרכוש וכיו"ב לביסוס הנטען כצדוק לאי ההגשה במועד ו/ואו להגשה הלא מבוקרת של הדוח. 7. השבת הגזלה / העברת הסכומים לאוצר המדינה היא היעד ותשלום קנס מנהלי עדיף ויעיל על פני ניהול הליך פלילי. לשיטת ההגנה, דרך המלך צריכה להיות הגעה להסדרים כספיים וסיום הליכים מסוג זה בקנסות מנהליים. 8. הנאשם נקלע להיכן שנקלע שלא בטובתו וככלל הינו אדם חיובי שהיה מוכן לעשות את המיטב והמירב להסרת המחדל . אך הנסיבות (אובדן הספרים מחד והתעקשות פקיד השומה מאידך) הביאוהו עד הלום. הרשעה בפלילים. דיון והחלטה: פסיקה מחייבת ארוכה ועיקבית מחייבת הטלת עונשי מאסר בפועל על המורשעים בעבירות מס. האינטרס החברתי המוגן בהוראות חקיקה אלה .הינו שמירה על חלוקה שווה, הוגנת ועל פי דין של נטל המס על כלל ציבור הנישומים. לרובם של עבריני המס אין רקע קודם בפלילים, ועד למעידתם תפקודם החברתי היה ללא דופי, ורובם ככולם לא צעירים. כאשר לא מעטים מהם, מטבע הדברים (אפשר שבגין מתח רב וגיל מתקדם) אינם במידה כזו או אחרת בקו הבריאות. לא מצאתי ששיקול דעתו של פקיד שומה לבחור ולהחליט היכן ייעתר / ידחה בקשת נשום לסיים הליך פלילי נגד בקנס מנהלי או בכופר או בשומה לפי מיטב פרישה או בפרישה הוגבל בפסיקה. לשון אחרת , במקרה שלפני לא שוכנעתי כי כאן ובמסיבות אלה נהג פקיד השומה בשרירותיות ובנגישה, ו/או בשיקולי אכיפה סלקטיבית ושלא במקומה נגד הנאשמים. טענה זו לא נטענה ולא העלתה בבקשה ל"הגנה מן הצדק". יתרה מזאת, לנאשמים ניתן זמן רב, רב ביותר (ראה פירוט הדחיות בפתח גזה"ד). לנסות לשחזר מסמכים. ולהסיר את המחדלים (הגשת הדוחות כנדרש). אשר על כן ובשל כל אלה ואגב איזון בין טובת הנאשם לפסיקה המחייבת ומצבו הרפואי וגילו, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: על נאשמת 1 החברה - קנס כספי בשיער 4000 ₪. על נאשם 2 את העונשים הבאים: א. 15 חודשי מאסר מתוכם 6 חודשי מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות והיתרה, 9 חודשים מע"ת למשך שלוש שנים החל מהיום על כל עבירת מס. ב. קנס כספי בסך 15000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו. תנאי מסייע לגזר הדין דנן מצאתי בפסיקתו של כב' השופט ג'ובראן רע"פ 6095/06 צדוק לוי נגד מדינת ישראל. והודע לנאשם על זכותו לערער תוך 45 יום מהיום בימ"ש מחוזי. מאסרעבירות מסמיסים