צו מניעה נגד פינוי

צד אשר מבקש לקבל מבית המשפט סעד של צו מניעה זמני חייב לעמוד במספר תנאים: עליו להראות כי ברשותו ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה כלפי המשיבים. רק אם יצליח המבקש להראות כי ברשותו ראיות כאמור, ניתן יהיה לעבור ולבחון קיומם של התנאים הנוספים למתן צו מניעה זמני. להלן החלטה בנושא צו מניעה נגד פינוי: החלטה 1) המבקש הגיש בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד המשיבים. הפכתי והפכתי בבקשה, וקשה לדלות ממנה את הצו האופרטיבי שמבקש, למעשה, המבקש כנגד המשיבים. בין השיטין ניתן להבין כי מדובר בעתירה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים לפנות את המבקש ממקרקעין שהוא מחזיק בחלק מחלקה מס' 53 בגוש 6634, עליהם הקים מבנה יביל המשמש לו כעסק של לוחות גבס. 2) טענת המבקש בקליפת אגוז הנה, כי להפתעתו, לאחר תקופת שכירות ממושכת, שתחילתה ביום 10/08/01 ואשר השתרעה עד ליום 06/08/06 - ולמעשה, עד היום - תקופה בה סבר כי המשיבים או מי מהם הנם הבעלים של המקרקעין אותם שכר, הסתבר לו, בעת המשא־ומתן לכריתתו של הסכם שכירות חדש, כי הבעלים של המקרקעין הנה חברת החשמל, וכי מדובר במקרקעין שהופקעו לפני שנים רבות לזכות חברת החשמל, ולמעשה, לטענתו, אין למשיבים או למי מהם כל זכויות במקרקעין, ועלֿֿכן אין הם זכאים גם לפנותו מהמקרקעין אותם הוא מחזיק. 3) גם כתב התביעה שהוגש עלֿֿידי המבקש לקה בחסר הסעד המבוקש, ורק בעקבות הערת ביתֿֿהמשפט בעניין זה הוגשה בש"א 166280/07, בה התבקש תיקון כתב התביעה עלֿֿידי הוספת הסעד המבוקש, שהנו פסקֿֿדין הצהרתי, לפיו "לנתבע 1 לא הייתה זכות להשכיר את המושכר ו/או חלק מחלקה 53 בגוש 6634 לאף צד ג' (לרבות לא לתובעים), ולאף אחד מהנתבעים אין זכות בחלקה 53 הנ"ל, שמכוחה רשאי הוא לסלק את התובע מקרקע זו". 4) הדיון בין הצדדים היה טעון מאוד, ובשל חילופי דברים קשים ביניהם נאלצתי לקטוע הן את חקירתו של המשיב הן את טיעוני הצדדים. 5) מן המסמכים שהוצגו בפניי, מתצהירי הצדדים, מן ההסכם שבין המשיב 2 ואח' עם חברת החשמל ומטיעוני הצדדים מצטיירת התמונה הבאה: 1. בשנת 1975 פורסמה מודעה על הפקעת חטיבת קרקע בשטח של כ־25 דונם, המהווה חלקות וחלקי חלקות מצפון לירקון, בסמוך לתחנתֿֿהכוח 'רדינג'. המשיב 2 ובני־משפחתו החזיקו במועד פרסום ההפקעה בחלק מאותה חטיבת קרקע. כתוצאה מסירוב המשיב 2 ובני־משפחתו למסור לחברת החשמל את החזקה במקרקעין התנהלו הליכים שונים בערכאות, בעקבותיהם ניתנו פסקי־דין המורים למסור את החזקה במקרקעי המריבה לחברת החשמל. 2. ביום 04/07/1984 הגיעו חברת החשמל, מצד אחד, ועזבון המנוח מנשה פרשט ז"ל, המשיב 2 וחברת 'מ. פרשט ובנו, תעשיות מוצרי מלט בע"מ' - כולם באמצעות המשיב 2 (להלן: "פרשט"), מצד שני, להסכם שיסדיר את מערכתֿֿהיחסים ביניהם לגבי מקרקעי המריבה וכן מקרקעין סמוכים המוחזקים בידיהם (להלן: "הסכם חברת החשמל"). 3. ביום 19/07/01 נערך הסכם שכירות בין המשיבה 1 לבין ה"ה דוד ברֿֿזאב, דוד ברוקס (המבקש) וניסן שֵם, לפיו שכרו השוכרים שטח של כ־800 מ"ר על חלקה 53 בגוש 6634. המשיבה 1 הציגה עצמה כבעלי המקרקעין הללו וכמי שהנה בעלת הזכות להתקשר בהסכם השכירות. הסכם השכירות היה לתקופה של שנה, עד ליום 09/08/02, וחודש לארבע תקופות שכירות נוספות, כך שהאחרונה הסתיימה ביום 09/08/06. 4. מיום 09/08/06 ועד למועד הגשת הבקשה למתן צו מניעה אין הסכם שכירות שמכוחו מחזיק המבקש במקרקעין נשוא הבקשה. בין המבקש לבין המשיבים, או מי מהם, התנהל משא־ומתן לכריתת הסכם שכירות חדש, אך משא־ומתן זה עלה על שרטון, ובעקבות כך ביקש המשיב 2 את המבקש לפנות את המקרקעין (נספח ח' לבקשה). דרישת פינוי זו היא אשר היוותה את התמריץ להגשת הבקשה למתן צו מניעה שיאסור, כאמור, על המשיבים או מי מהם לפנות בכוח את המבקש, וזאת - מן הטעם שהסתבר, כאמור, למבקש כי למשיבים אין זכויות במקרקעין, אשר הופקעו לטובת חברת החשמל. המבקש הצהיר כי בדעתו לבוא בדברים עם חברת החשמל ולהגיע עמה להסכם לגבי המשך שהותו במקום, ועד שיוסדרו היחסים בינו לבין החשמל, ועד בכלל, התבקש צו המניעה. 6) ד י ו ן צד אשר מבקש לקבל מביתֿֿהמשפט סעד של צו מניעה זמני חייב לעמוד במספר תנאים: (א) עליו להראות כי ברשותו ראיותֿֿלכאורה לקיומה של עילת תביעה כלפי המשיבים. רק אם יצליח המבקש להראות כי ברשותו ראיות כאמור, ניתן יהיה לעבור ולבחון קיומם של התנאים הנוספים למתן צו מניעה זמני. איני סבורה כי המבקש הצליח להציג ראיותֿֿלכאורה לקיומה של זכות כלפי המשיב מס' 2. אקדים ואציין כי לגבי המשיבה 1 גם בא־כח המשיבים הסכים בדיון שהתקיים אתמול, 19/06/07, כי יינתן פסקֿֿדין הצהרתי, לפיו המשיבה 1 איננה רשאית לפנות את המבקש מן הנכס (עמ' 1 לפרוטוקול, שורות 14-15), כך שהמחלוקת נותרה לגבי המשיב מס' 2 בלבד. כאמור, בתביעתו המתוקנת עותר המבקש למתן פסקֿֿדין הצהרתי עלֿֿפיו למשיב לא הייתה זכות להשכיר לו את המקרקעין נשוא המריבה, ואין לו זכות בחלקה שמכוחה רשאי הוא לסלק את התובע מן המקרקעין. למבקש אין ראיות כלשהן להוכחת זכות משלו להחזיק במקרקעין. למבקש אין הסכם שכירות עם מאן דהוא נכון למועד הגשת הבקשה לצו מניעה זמני, וגם הסכם השכירות מכוחו החל להחזיק בנכס, הנו מחוסר כל תוקף, לטענתו. מאידך, מבסס המשיב את התנגדותו לצו המניעה על הסכם חברת החשמל. מעיון בהסכם, במפה אשר צורפה כנספח להסכם ובהסברי המשיב עולה כי המקרקעין שבמחלוקת בין המבקש למשיבים הנם מחוץ למקרקעין המופקעים עלֿֿידי חברת החשמל. מדובר ברצועת קרקע אשר מוגדרת בהסכם חברת החשמל כ"רצועת קרקע ממערב למקרקעי חברת החשמל הצבועה בצבע כחול בנספח ב'", לגביה קיימות אמירות בהסכם מהן ניתן ללמוד לכאורה דווקא את ההפך ממה שטען בא־כח המבקש בסיכומיו, ואפרט: 1. בעמ' 2, פסקה שנייה להסכם חברת החשמל נרשם כי "והואיל והמחזיקים (פרשט - ז.א.) טוענים כי החזיקו, במועד פרסום הודעת ההפקעה, בנוסף למקרקעין המוחזקים גם ברצועת הקרקע שמצפון וממערב למקרקעי חברת החשמל הצבועות בצבע כחול בנספח ב' להסכם זה". 2. בעמ' 4, סעיף 1(א)(2), להסכם חברת החשמל, נרשם כי "המחזיקים יפנו את רצועת הקרקע שמצפון וממערב למקרקעין חברת החשמל הצבועות בצבע כחול בנספח ב' להסכם מכל בלוקים, חומרי בנייה, חפצים, מתקנים ומיטלטלין אחרים מכל מין וסוג לא יאוחר מאשר תוך 7 ימים ממועד אישור הסכם זה על ידי כבוד בית המשפט ומתן תוקף של פסק דין לו". 3. בסעיףֿֿקטן 1(א)4 נרשם: "מבלי לגרוע בכלליות האמור בסעיף 1 להסכם זה המחזיקים לא יהיו חייבים לפנות את רצועת הקרקע שממערב למקרקעי חברת החשמל מהגדר ומהעמודים המשמשים את הגדר המצויים במועד חתימת הסכם זה בתחום רצועת הקרקע האמורה". 4. בסעיף 1(ב)2 נרשם: "המחזיקים לא ישתמשו ברצועת הקרקע שמצפון וממערב למקרקעי חברת החשמל כמפורט לעיל ולא יניחו ו/או לא ישימו ו/או לא ישאירו בתחום בלוקים, חומרי בניה, מוטות, חפצים, מתקנים ומיטלטלין אחרים מכל מין וסוג וכן לא ייערמו בתחומם ערימות עפר או סוללות עפר ולא יחפרו בתחומם בכל אופן שהוא; בכפוף לקיום התחייבויות סעיף זה, האמור בסעיף זה לא יפגע בחזקה לה טוענים המחזיקים ברצועות הקרקע האמורות." 5. בסעיףֿֿקטן 1(ב)4 נכתב: "רצועת הקרקע שממערב למקרקעי חברת החשמל תישאר ככל שהדבר נוגע להתחייבויות המחזיקים כלפי חברת החשמל בהתאם להוראות סעיף 1 להסכם, במצב שבו היא נמצאת ערב חתימת הסכם זה אך ורק מבחינת מצב סוללות העפר והגדר שבתחומה, והכֹל בכפוף להוראות סעיף 1(ג)2 להלן. 6. בסעיף 1(ד)1 נרשם: "אין בביצוע ובקיום התחייבויות המחזיקים בהתאם להוראות סעיף 1 לעיל כדי לפגוע בזכויות להן טוענים המחזיקים כלפי צדדים שלישיים ברצועות הקרקע שמצפון וממערב למקרקעי חברת החשמל הצבועות בצבע כחול בנספח ב' להסכם ובחזקה לה טוענים המחזיקים ברצועות הקרקע." יחד עם זאת, בסעיףֿֿקטן ד(2) נרשם כי: "להסיר ספק, מוצהר בזה כי אין באמור בסעיף 1(ד)1 לעיל משום הכרה מצד חברת החשמל בטענות המחזיקים לגבי רצועות הקרקע האמורות". מכל המקובץ לעיל עולה דווקא ראיהֿֿלכאורה לקיומן של זכויות כלשהן של פרשט ברצועות הקרקע שבמחלוקת, אשר נמצאות ממערב למקרקעי חברת החשמל וצבועות בצבע כחול בנספח ב' להסכם חברת החשמל ואשר הן המקרקעין נשוא המריבה. מהותן של הזכויות הנטענות מצד המשיב במקרקעין שבמחלוקת, מן הראוי שתתבררנה בתביעה. ואם אכן יתברר, כפי שעולה לכאורה מהסכם חברת החשמל, כי למשיב זכויות לחזקה ושימוש במקרקעין - הרי שלא יהיה המבקש זכאי לסעדים שבתביעתו, ולא תקום לו עילת תביעה כלפי המשיב. המבקש לא הראה אפוא כי ברשותו ראיותֿֿלכאורה התומכות תביעתו, וכבר מן הטעם הזה היה מקום לדחות את הבקשה לצו מניעה זמני, אך לא תהיה מלאכתי שלמה אם לא אבחן קיומם של יתר התנאים הנדרשים למתן צו מניעה זמני. (ב) צו מניעה זמני הוא סעד מן היושר. מן המפורסמות הוא כי בבוא ביתֿֿהמשפט לשקול מתן צו זמני, שיקול מרכזי המנחה אותו הנו אם הוגשה הבקשה בתוםֿֿלב, ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש (תקנה 362(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"דֿֿ1984). על ביתֿֿהמשפט לבחון את תוםֿֿלבם ונקיון־כפיהם של הצדדים, תוך בחינת התנהגותם ועמידתם בחובת הגילוי המלא של המידע שברשותם ובחובתם לנהוג בהגינות ובסבירות. המבחן הנו אובייקטיבי, ולא סובייקטיבי (ראה רע"א 8113/00 שפר נ' תרבות לעם, פ"ד נה(2) 433). על המבקש צו מניעה זמני לבוא בידיים נקיות לביתֿֿהמשפט ולהיות תםֿֿלבב. אני מתקשה לראות את תוםֿֿלבו של המבקש, אשר, לאחר שהוא מחזיק במקרקעין במשך תקופה של שש שנים, מעלה לראשונה את הטענה שרק לאחרונה נודע לו, מתוך עיון בנסח טאבו, כי חברת החשמל הנה בעלי הנכס, ולא המשיב מס' 2. אין מדובר בעובדה נסתרת, אלא בעובדה גלויה, העולה מעל פני מסמך שניתן היה בקלות לוודא את קיומו ותכנו. זאת ועוד: משמעות הסעדים שמבקש המבקש בבקשתו לצו מניעה זמני ובכתב התביעה המתוקן הנה שהוא, למעשה, ימשיך להחזיק במקרקעין שאין לו בהם כל זכות שבדין, ללא כל תמורה למאן דהוא. צד אשר מבקש סעד כזה, שומה היה עליו לפחות להציע תשלום דמי־שכירות ראויים או הפקדתם בקופת ביתֿֿהמשפט עד שיתברר מיהו בעל הזכות הנכון לקבלתם. אני רואה חוסרֿֿתוםֿֿלב בבקשת המבקש להתיר לו להמשיך להחזיק במקרקעין ללא כל תשלום, כאשר לא יכול להיות ספק שאין לו זכות שבדין להמשיך ולהחזיק בהם. (ג) בבקשה למתן צו מניעה זמני שומה על המבקש להראות כי מאזן הנוחות פועל לטובתו, דהיינו, כי הנזק אשר עלול להיגרם לו, לעומת הנזק שייגרם למשיב, גדול יותר. שאלה זו כרוכה באופן הדוק בשאלה אם ניתן יהיה לפצותו בכסף במקרה שלא יינתן הצו, לעומת הנזק שעלול להיגרם לנתבעים אם תתקבל התביעה. לעניין זה טוען בא־כח המבקש, כי למשיב, לכאורה, לא ייגרם כל נזק אם יינתן צו. לכל היותר, יוכל לתבוע דמי־שכירות ראויים ו/או פינוי המבקש. מאידך, למבקש ייגרם נזק בלתי־הפיך אם יפונה מהמקרקעין ומעסקו. לכאורה, המשך החזקת המבקש במקרקעין יגרום, לכל היותר, למשיב הפסד כספי, הנובע מאי־קבלת דמי־השכירות, אותם יוכל תמיד לתבוע מן המבקש. נזקו של המבקש עשוי להיות גבוה יותר. יחד עם זאת, אין מדובר בנזק שאינו ברֿ פיצוי כספי. מכל מקום, אין די בהטיית הכף של מאזן הנוחות לטובת המבקש כדי להעניק לו את צו המניעה המבוקש שעה שכל שאר התנאים הנדרשים אינם מתקיימים. 7) ס ו ף ד ב ר מכל הטעמים הללו הגעתי למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה למתן צו מניעה זמני, בכל המתייחס למשיב מס' 2. עם זאת, אין בשום דבר מן האמור בהחלטה זו או בתוצאה אליה הגעתי כדי ליתן לגיטימציה לפינויו בכוח של המבקש מן המקרקעין בידי המשיב מס' 2, אשר חייב לפעול גם הוא במסגרת הדין, קרי: להגיש תביעת פינוי כנגד המבקש. לאור הצהרת בא־כח המשיבים בפרוטוקול הדיון מיום 19/06/07, ניתן בזה פסקֿֿדין הצהרתי, לפיו אין המשיבה מס' 1 זכאית לפנות את המבקש מן המקרקעין נשוא הבקשה. לאור התנהגות בעלי־הדין ובאי־כוחם במהלך הדיון, לא מצאתי לנכון ליתן צו להוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו. צוויםצו מניעהפינוי