"זנתה תחת בעלה" - עפ"י הדין העברי, אשה המקיימת יחסי מין עם גבר אחר שאינו בעלה, אסורה לבעלה ולבועלה, מפסידה את כתובה ובכללה מזונותיה. לגבי מידת ההוכחה נפסק כי אין לדבר על איסור האשה על בעלה מחמת זנות עם אחר, אלא אם הוכח הדבר על ידי שני עדים כשרים, כי המדובר כאן בדבר שבערווה והכלל הוא אין דבר שבערווה בפחות משניים, ז"א משני עדים. מידת ההוכחה הדרושה להליך "קינוי וסתירה": בית המשפט דחה את אפשרות החלת דיני הראיות האזרחיים, והחיל את דיני הראיות ההלכתיים, קרי: נדרשו שני עדים להוכחת השמעת הנוסחה. ע"א 761/88 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד מג (4) 505. מ"א 5534/92 לוי נ' לוי דינים-מחוזי כו (5) 227 השופטת רוטלוי יישמה את הלכת פרידמן, בקבעה כי יש להוכיח טענת "זנתה תחת בעלה" עפ"י כללי המשפט העברי). חשד בלבד ויהיה אף כבד, אינו בגדר ראייה פוזיטיבית היכולה לבסס שלילת מזונות. הוא הדין בעניין טענתו של המערער הקשורה לנושא זה לפיה יש בקביעה כי המשיבה שיקרה כדי לבסס טיעונו. שקרים יכולים להוסיף חיזוק לטענת בעל הדין השני, אך הם אינם באים במקום ראייה המבססת את הטענה/ לעניין "מעשי כיעור" - כמו בהוכחת "זנתה תחתיו", גם כאן נדרשים שני עדים לביסוס הטענה. רמת ההוכחה הנדרשת בטענה מסוג "עשתה מעשי כיעור" הנה גבוהה, ו"אין בייחוד גרידא בין אשה נשואה עם אחר, אפילו בחדר נעול, כדי לבסס תביעה לפי עילה זו אלא אם הנסיבות מחייבות - לפי ראות עיני בית הדין את המסקנה שהאשה כנראה זנתה עם האחר. כתובה