העתירה הינה לפירוק שיתוף במטלטלין מאחר ומדובר בזכות שימוש במספר ירוק, זכות רשומה על-שמם של הצדדים במשרד התחבורה. להלן פסק דין בנושא פירוק שיתוף בין בני זוג מטלטלין: פסק דין א. ההליך 1. בפני תביעה לפירוק השיתוף בזכות: שהיא, רשיון להפעלת מונית (להלן: "מספר ירוק") הנטען ע"י האשה להיות משותף לה ולבעלה לשעבר. (לשם הנוחות יכונה "הבעל"). 2. התביעה היא לפרק את השיתוף על פי אחת מהדרכים המנויות בסעיף 10 לחוק המטלטלין תשל"א - 1971. 3. בנוסף, תובעת האשה כי תועבר לידיה לאחר הצגת חשבונות מטעמו של בעלה לשעבר, מחצית מדמי השכרת הזכות להפעלת המספר הירוק, אשר הושכר על-ידו, וזאת משנת 1996, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום קבלת הסך לידי בעלה, ועד לתשלום בפועל, לידיה, לרבות מחצית מהסך החד פעמי (17,650 ש"ח) שהתקבל בגין השכרת הזכות מראש בעבור שנת 1998, כאשר גם סכום זה יהא צמוד ויישא ריבית כחוק. ב. העובדות הצריכות לענייננו 4. הצדדים נשאו בשנת 1983, והתגרשו זמ"ז במהלך נהול ההליכים בפני, (כנראה בחודש אפריל 1999). 5. על הצדדים חל ההסדר הרכושי הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג - 1973, (להלן: "חוק יחסי ממון") דהיינו: במועד פקיעת הנשואין יבוצע איזון הנכסים, הזכויות, החובות, אשר נצברו במהלך חיי הנישואין למעט האמור בס' 5 לחוק יחסי ממון. 6. לצדדים היתה דירה משותפת אשר נמכרה בטרם החלו ההליכים בפני, ולאחר שנקלעו לקשיים כספיים. כמו כן נמכרה מכונית שהיתה לצדדים, וזאת בשנת 1990. פרט להליך, נשוא פסק דין זה, הוגשה בתמ"ש 5981/98 תביעה למזונות הקטינים ילדי הצדדים שהינם ילידי 1984 ו- 1987, אשר ברורה הסתיים במתן פסק-דין מוסכם ביום 1.2.2000. 7. בין הצדדים התנהלו הליכים קודמים עקב משבר קשה שפקד את יחסיהם. ההליכים התקיימו בבית הדין הרבני האזורי, ובשנת 1993 אושר ביניהם הסכם גירושין, אשר קיבל תוקף של פסק-דין. הצדדים המשיכו בחיים משותפים עד להגשת התביעות בתיק המאוחד על-ידי האשה, בחודש ינואר 1998, וכאמור, רק בשנת 1999 התגרשו הצדדים זמ"ז. 8. בשנת 1984 (שנה לאחר הנישואין) ועקב תאונת דרכים קשה, נקבעו לבעל 84% נכות, והוא זכאי לקצבת נכות מטעם המוסד לביטוח הלאומי. 9. משלא צלחה דרכו של הבעל לפרנס את משפחתו ומצבם הכלכלי של הצדדים הלך והתדרדר פעלה האשה במאמצים רבים מצידה, (כעולה מנספחים ת3/ עד ת10/ שצורפו לכתב התביעה) לצורך שיקומו של הבעל, במטרה להשיג מימון לרכישת רשיון להפעלת מונית, (כאמור: מספר ירוק) עבורו. 10. משנמצא ההסדר המתאים עם משרד התחבורה, משנמצאה מוכרת של זכות במספר ירוק הגב' נעימה לוי, ובאמצעות המתווך מר ניסים יונה, ובטיפולו של עו"ד הורנשטיין נערך הסדר עם המל"ל באופן הבא: חלק מקצבת הנכות העתידית של הבעל הוונה לצורך רכישת המספר הירוק, ובגובה של 29.3%. וזאת, מיום 1.2.96 המועד בו נמסר הסכום המהוון, מהמל"ל, לצורך הרכישה מהמוכר (הגב' נעימה לוי). הסך ששוחרר מהמל"ל לצורך האמור ועל-פי ת12/ היה 290,501 ש"ח וביום 1.2.96. 11. עוד, ולהשלמה יפורט, הסך המהוון נמסר לידי פרקליטם של הצדדים (עו"ד הורנשטיין) לאחר מתן התחייבות מטעמו למל"ל כי כספים אלה ישמשו לצורך רכישת הזכות קא עסקינן. 12. ביום 11.2.96 הועברה הניירת המתאימה בגין המכר, על-ידי עו"ד הורנשטיין, למשרד התחבורה, בסוף חודש מרץ של אותה שנה נרשמה הזכות לשמוש במספר הירוק על שמו של הבעל, והוצא רשיון על-שמו ובחודש אפריל של אותה שנה, נרשמו מחצית הזכויות בזכות זו, על שמה של האשה מכוח יפוי כוח בלתי חוזר שעליו חתם הבעל קודם למועד, בעת בצוע העסקה, במשרדו של עו"ד הורנשטיין. (ראה עדותו של עו"ד הורנשטיין, מיום 7.9.99 בעמ' 8). 13. עד להגשת התביעה נשוא פסק-דין זה, וממועד מסויים לאחר חודש פברואר 1996, הושכרה זכות השימוש במספר הירוק באמצעות המתווך מר נסים יונה לצד ג', התמורה בגין השכרת הזכות נמסרה לידי הבעל, וסך של 500 ש"ח ומידי חודש בגין האמור העביר הבעל לידי האשה, וזאת עד לחודש מרץ 1998 (כולל). ג. טעוני הצדדים 14. האשה עותרת לפירוק השיתוף בזכות השימוש במספר הירוק, לטענתה, ה"זכות" היא נכס במטלטלין, כמובנו של סעיף 13(א) לחוק המטלטלין, שותפות זו ברצונה לפרק, במיוחד ובפרט שזהו "הנכס" היחידי שנותר משותף לה ולבעל, ולאחר שפקעו הנישואין ביניהם, במהלך שנת 1999. את אופן הפירוק יש לערוך על פי עתירתה, בהתאם לאמור, ועל פי אחת החלופות של ס' 10 לחוק המטלטלין. 15. בנוסף, ועד למימוש הפירוק של "הנכס" בפועל, עותרת האשה כי יש לחייב את הבעל במתן חשבונות לגבי הסכומים שהתקבלו לידיו בעבור השכרת הזכות לצד ג', כאשר מחצית בגין כל הסכומים שהתקבלו לידיו, יש להעביר לידיה, בשל היותה כאמור שותפה במחצית הזכות. 16. האשה הביאה ראיות לצורך הוכחת תביעתה כאשר היא נחקרה על תצהירה, לרבות נספחיה שצורפו וסומנו מ- ת1/ עד ת27/. נשמעה עדותם של עו"ד הורנשטיין מבצע העסקה, ושל המתווך מר נסים יונה. 17. מתוך ראיותיה עולה כדלקמן: א. הצדדים חתמו על הסכם גירושין שאושר בבית הדין הרבני האזורי וקיבל תוקף של פסק-דין משנת 1993 קודם לרכישת זכות השימוש במספר הירוק. (כ- 3 שנים). הצדדים לאחר אשורו של ההסכם שבו לחיים משותפים ולא התגרשו זמ"ז אלא לאחר שהוגשו התביעות לבית משפט זה על-ידי האשה, וכאמור רק בשנת 1999. ב. העסקה בוצעה לאחר היוון חלק מכספי קצבתו העתידית של הבעל, מטעם המל"ל, ובגין נכותו (29.3%) אולם לגרסתה של האשה, מאחר ומחצית הזכות הועברה לה ע"י הבעל בסמוך לבצוע העסקה, מתוך הסכמתו, והזכויות אף נרשמו כך (ת19/) לא יכולה לעמוד כיום לבעל טענה שבדין. לגרסתה של האשה, רק טענה כנגד תוקפו, תקפותו, או כשרותו של הליך רשום הזכות, יכול היה כי ישלול ממנה את זכותה לפירוק השיתוף ב"נכס" (הזכות לשמוש במספר הירוק), וטענה זו של הבעל יש לדחות לאחר הבאת הראיות. ג. עו"ד הורנשטיין מטעמה של האשה, ולאור טעוניו של הבעל (כפי שיפורט בהמשך) נחקר ביום 7.9.99, מתוך עדותו שהיתה אמינה עלי, עולה כי הצדדים הגיעו למשרדו במטרה כי יסייע בידם לרכוש את הזכות במספר הירוק מהגב' נעימה לוי, בכספי היוון חלק מגמלתו של הבעל, לה הוא זכאי מטעם המל"ל. כמבצע העסקה התחייב עו"ד הורנשטיין בפני המל"ל כי הסכום שישוחרר מטעמם, ישמש אך ורק לצורך רכישת זכות זו. לאחר שהסתיים המשא ומתן עם המוכרת (הגב' נעימה לוי) ובאמצעות המתווך (מר נסים יונה) משהוכנו המסמכים, לרבות מסמכי ויתור, ושטרי מכר, זומנו בני הזוג למשרדו ביום 11.2.96. באותו מעמד, העיד עו"ד הורנשטיין, כי האישה בקשה ששמה ירשם כבעלת מחצית הזכויות בזכות השמוש במספר הירוק, אולם, משהועלתה על-ידי הבעל דרישתו כי כבעל עוסק מורשה יוכל לקזז את סכומי המע"מ בגין הרכישה, הרי הפתרון שהושג בהסכמה היה כי העסקה כולה תרשם על-שמו של הבעל, ובאותו מעמד עצמו, חתם הבעל על יפוי כוח בלתי חוזר לטובתה של האשה, לצורך העברת מחצית מהזכויות לשמה, במועד מאוחר יותר. באותו מועד, וביום 11.2.96 הועברו מסמכי העסקה למשרד התחבורה, לוועדת המוניות לאישור הרשיון, בחודש מרץ 1996 הועברה הזכות לשמו של הבעל, ובחודש אפריל 1996 הועברו המסמכים לצורך העברת מחצית הזכויות לשמה של האשה, למשרד התחבורה. עו"ד הורנשטיין העיד, כי עד להזמנתו לצורך מתן עדות, לא היה מודע לכך כי קיימת בעיה כלשהיא בקשר לעסקת מכר זו, שכאמור בוצעה עוד בתחילת שנת 1996. לעניין הליך החתמתו של הבעל על יפוי הכוח הבלתי חוזר אשר באמצעותו בוצעה העברת מחצית הזכויות לשמה של האשה (ת16/) העיד עו"ד הורנשטיין (עמ' 10 לפרטיכל) כי את השמות רשם הוא, ואת האישור ביצע אביו שהינו נוטריון. לא זכור לעו"ד הורנשטיין באם חתימתו של הבעל על ת16/ לטובתה של האשה בוצעה בנוכחות המוכרת (הגב' נעימה לוי). עו"ד הורנשטיין הוסיף והעיד כי לא ידוע לו על כל תמורה ששולמה מטעם האשה לבעל בגין העברת מחצית מהזכויות לשמה. עו"ד הורנשטיין העיד, כי בטרם חתם הבעל על ת16/ הוסבר לו הן על-ידו והן על-ידי אביו (עו"ד הורנשטיין שהינו גם עו"ד וגם נוטריון) על מה הוא עתיד לחתום, ומה משמעות חתימתו על יפוי הכוח הבלתי חוזר (ת16/). עו"ד הורנשטיין העיד כי במסגרת עסוקו, ובהיותו מתמחה בתחום זה, הוא עורך עשרות הסכמים בחודש כגון העברת זכות שמוש במספר ירוק מצד א' לצד ב' וזכורה לו כחריג הסיבה שהועלתה על ידי האשה בנוכחות הבעל, וקודם לחתימתו על יפוי הכוח הבלתי חוזר, לכך, שימולא כזה: "אם מחר תברח אם (צ"ל עם - ט.ס) רוסיה, אני רוצה שתהיה לי הבטחה באמצעות יפוי הכח הבלתי חוזר להעברת מחצית הזכויות במונית על שמי". (עמ' 10 לפרטוקול). ד. מר נסים יונה המתווך הגיש תצהיר ומיום 28.10.98. מתוך עדותו שגם היא נתנה ביום 7.9.99 עולה, כי כמתווך נכח מר נסים יונה ובשלבי ביצוע העסקה. עסוקו של המתווך בענייננו וכפי שהעיד, בתווך בין בעלי הרשיון (האשה והבעל) לבין צד ג', בהשכרת הזכות ושמוש במספר הירוק לצד ג', והעברת התמורה מצד ג' לבעלים. את פעולותיו מבצע המתווך באמצעות יפוי כוח שנמסר לו. ההפרש בין פעולות אלה, הוא כ- 50 דולר ארה"ב, וזה שכרו של המתווך. המתווך לא יכול היה למסור מה התמורה שהתקבלה אצל הבעל במהלך שנת 1997 (שנה לפני הגשת התביעה קא עסקינן). על-פי עדות המתווך תמורת ההשכרה נמסרה תמיד לידיו של הבעל, וזאת בתמורה להוצאת חשבוניות על-ידו, למתווך. המתווך העיד כי ביחסים עמו, האשה היתה הרוח הפעילה ונספח כב' (שצורף לתיק המזונות - ט.ס) שהינו יפוי כוח נוטריוני מהצדדים למתווך לבצוע עסקאות (כמו השכרה) בשמם, על-ידו, נמסר לידיו על-ידי האשה. גם המתווך אישר כי שמע שעו"ד אהרון הורנשטיין (אביו של העד עו"ד הורנשטין) הסביר לבעל על מהותו של יפוי הכוח, ביחד עם הסברים שנתן למוכרת ולבנה. הוסיף המתווך והעיד כי גם הבעל וגם האשה קראו את יפוי הכוח, והוסבר להם על מה הם חותמים. המתווך העיד כי הבעל נתן לאשה את יפוי הכוח במעמד בצוע העסקה עם המוכרת (הכוונה כנראה ל- ת16/ - ט.ס.) יודגש כי המתווך העיד כי עריכת יפוי הכוח מטעם הבעל לאשה (ת16/) - בוצעה להצעתם ועל-פי רצונם של הבעל והאשה. המתווך אף אישר כי דובר באותו מעמד על רצונו של הבעל לקיזוז תשומות המע"מ, בהיותו של הבעל עסק מורשה, והאשה לא. לענין תשלום דמי השכירות בגין השכרת הזכויות לצד ג' העיד המתווך כי את התמורה מסר ומוסר לידי הבעל בלבד, המתווך לא היה מודע לטענתו, לבעיות בתחום המשפחה בין הצדדים, וזאת עד לקבלת מכתב כי את התמורה יש להעביר לשני הצדדים, עד אשר האשה הודיעה כי הוראה זו בטלה, והתמורה תמשיך להשתלם לידי הבעל בלבד. ה. מעדותה של האשה ולענייננו עולה כדלקמן: לאחר שהצדדים חתמו על הסכם הגירושין בשנת 1993 בבית הדין הרבני האזורי, הם בחרו לנסות ולשקם את מערכת היחסים ביניהם, חיו ביחד, אולם לבסוף כאמור התגרשו זמ"ז. (בשנת 1999). האשה העידה כי לאחר התאונה שעבר בעלה בשנת 1984, לא מצא עבודה לעסוק בה אשר התאימה לנכותו, וכי עשתה מאמצים רבים על מנת לשקם את בעלה. את השגת הרשיון להפעלת המספר הירוק אשר הושג לבסוף היא זוקפת לזכותה, וזאת למרות שבעלה לא האמין כי תצליח בהשגת האמור. בתחילה ריכזה האישה את מאמציה לקבלת רשיון למספר ירוק ללא תמורה, לאחר שלא צלחה הדרך, הוסכם על רכישה בתמורה. ההצעה להיוון חלק מקצבתו של בעלה, הוצעה לשניהם (ראה עמ' 15 לפרטיכל). המטרה בעת ביצוע האמור (בסביבות שנת 1996) היתה לשקם את בעלה, ואת המשפחה. לגרסתה של האשה ועל פי עדותה, נמסרו לה מחצית מהזכויות על-ידי בעלה, באמצעות ת16/, מכוח היותה אשתו, לא במתנה, ומתוך הכרה והסכמה מצידו. האשה אישרה בעדותה, כי על נספח כב' (לתביעת המזונות - ט.ס.) שהוא יפוי כוח מטעמה ומטעם בעלה לטובת המתווך, חתמה גם בשמו של בעלה, מכוח יפוי הכוח (נספח כא) שנתן לה בעלה. האשה העידה, כי תמורת העברת מחצית הזכויות על שמה לא שילמה כל תמורה לבעלה, וכי כספי השכרת הזכויות שולמו לידי בעלה, בהסכמתה. 18. לסכום, האשה, ולאחר פקיעת הנישואין מבעלה, מבקשת ועותרת לפירוק השיתוף בזכות לשמוש במספר הירוק, המשותפת לה ולבעלה לשעבר, ולקבלת מחצית התמורה ששולמה לידיו מהעת שהושכרה הזכות לצד ג', ועד לפירוק השיתוף בפועל. והכל בערכים ריאליים לאחר הצמדה וריבית כחוק. 19. לבעל טענות הגנה שהעיקריות שבהן: א. בחתימתו על ת16/ (יפוי הכח הבלתי חוזר לטובת אשתו) לא היתה כל כוונה מצידו להעביר לה מחצית מהזכויות במספר הירוק. הוא לא הבין ולא הוסבר לו על מה הוא חותם. האשה הונתה אותו, וחיה עמו מהעת שחתמו על הסכם גירושין (בשנת 1993) במטרה להשיג את מחצית מכספי ההוון על חלק מגמלתו, תוך שהיא בצעה את העברת מחצית הזכויות לשמה (באמצעות ת16/) שלא בידיעתו ובהסכמתו, וכיום עותרת היא, למחצית מתמורתן. ב. לאור האמור בסעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, לא יובאו כספי גמלתו במסגרת איזון הזכויות בינו לבין אשתו, ועל כן אין האשה זכאית למבוקש על-ידה, לחילופין, בטרם פירוק השיתוף בזכות האמורה, יופחת הסך שהתקבל מהמל"ל, הוא הסכום ששימש את רכישת הזכות, והוא הסכום המהוון מגמלתו שהיתה אמורה להשתלם לו מפברואר 1996 עד הגיעו לגיל 65, בחלק היחסי, (29.3%) והיתרה תתחלק בינו לבין אשתו. 20. א. הבעל העיד בעצמו, וביום 7.9.99, ופרט למסמכים שסומנו מטעמו, לא הביא עדים נוספים. ב. מתוך ראיותיו עולה כדלקמן: את המונית שהיתה ברשותם של הצדדים מכר הבעל עוד בשנת 1990 לגיסו (אח אשתו). הצדדים הגישו בסמוך לאותו מועד בקשה מוסכמת לגירושין, וזאת כשחיו ביחד תחת קורת גג אחת. האשה גם לגרסתו של הבעל בעדותו (עמ' 18 לפרטיכל) השקיעה ממרצה, מיכולתה, ומזמנה, לשם השגת המספר הירוק. לטענתו, בטרם חתימתו על יפוי הכוח (נספח כא' לתיק המזונות) לא קרא בו. לגרסתו, בחתימתו על יפוי הכוח (ת16/) לטובת אשתו לא הביע את הסכמתו להעברת מחצית הזכויות בזכות לה, אלא כל כוונתו היתה כי היא תדאג באמצעותו, לסידורים הפורמליים, הקשורים בקבלת הזכות עבורו, ולגרסתו, לא ידע על מה הוא חותם כאשר חתם על ת16/. לגרסתו, לראשונה נודע לו על העברת מחצית הזכויות כאשר הגיע "הפלסטיק לרשיון מטעם משרד התחבורה, זה הגיע עם תמונה של רונית...". (עמ' 19). הבעל אישר בעדותו כי גם משהודע לו כי מחצית הזכויות בזכות, רשומות על שמה של אשתו (בשנת 1996) לא הגיש כל תביעה לשינוי האמור, ולא הגיש תלונה למשטרה. לענין זכותה בקבלת מחצית דמי השימוש ששילם לידיה במהלך השנים (משנת 1996 ועד 1998) ובסך של 500 ש"ח לחודש העיד: ".. תשובתי היא ששילמתי לה לפנים משורת הדין, ולא בגלל שהיא בעלים של מחצית הזכויות במספר". לגבי נספח כב' ומיום 16.10.96 גרסתו, כי האשה נתנה יפוי כוח למתווך, גם בשמו, לפעול להשכרת זכויות השמוש במונית ללא ידיעתו, וללא הסכמתו. הבעל העיד כי במסגרת קיזוזי תשומות מע"מ ובגין העסקה, הוחזר לידיו משלטונות מע"מ הסך של 42,000 ש"ח. במסגרת חקירתו החוזרת הודה הבעל, כי הסך בגין השכרת הזכויות מתקבל לידיו גם בהווה, ומבלי שציין את הסכום. ד. דיון 21. העתירה הינה לפירוק שיתוף במטלטלין מאחר ומדובר בזכות שימוש במספר ירוק, זכות רשומה על-שמם של הצדדים במשרד התחבורה, וכעולה מ-ת19/ ו- ת27/. 22. בעניננו, וכפי שעולה מכתבי הטענות, המסמכים והעדויות אשר נשמעו, במועד פקיעת הנשואין, (כנראה בחודש אפריל 1999) משהצדדים התגרשו זמ"ז, התכלה כל רכושם של הצדדים ככל שהיה ונצבר במהלך נישואיהם, וכל שנותר הוא זכות משותפת במספר ירוק, כאשר המשמעות היא זכות שוות כסף, אותה עותרת האשה כי יש לפרק על-פי האמור בסעיף 10 לחוק המטלטלין תשל"א - 1971 (להלן: "החוק"): נוסחו: "10. פירוק השיתוף (א) כל שותף זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף, היתה בהסכם שיתוף תניה השוללת או מגבילה זכות זו, רשאי בית המשפט לצוות על פירוק השיתוף, על אף התניה, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות העניין. (ב) פירוק השיתוף יהיה על פי הסכם בין השותפים, ובאין הסכם -על פי צו בית המשפט, ורשאי בית המשפט לצוות על חלוקת המטלטלין בעין, או על מכירתם וחלוקת הפדיון, או על דרך אחרת של פירוק השיתוף הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין. (ג) מכירת המטלטין על פי צו בית המשפט תהיה בדרך שנמכרים מטלטלין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין". ובעניננו יש גם להביא את האמור בס' 13(א) לחוק: (א) הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לעניין ובשינויים המחוייבים, גם על זכויות". 23. לטענת הבעל, לא התכוון, לא הסכים, ולא הבין כי בעת שחתם על ת16/ היה בכך גיבוש דעתו להעברת מחצית מהזכויות בזכות שהוענקה לו במספר הירוק, לאשתו. על פי הנטען על-ידו, כל שהסכים הוא ליתן לאשתו ובאותה עת (פברואר 1996) יפוי כוח לעשות בעבורו את הסידורים הפרוצדוראליים הכרוכים בקשר עם משרד התחבורה, רישום הזכות על שמו, וכו'. אין לקבל את גרסתו זו של הבעל, אשר "צצה" לה והופיעה עם הגשת התביעה, ומשבקשה האישה לקבל את הזכויות המגיעות לה, עם הגעת נשואיה לקיצם. מהעדויות עולה באופן חד משמעי כי הבעל היה מודע להליך רכישת הזכות מהגב' נעימה לוי, (המוכרת) היה במשרדו של עו"ד הורנשטיין, והיה שותף מלא להליכי הרכישה, מימונה, לרבות השיקולים הכלכליים בקשר לרישום מחצית הזכויות המאוחר יותר על שמה של אשתו. (קיזוז תשומות המע"מ, בהיותו עוסק מורשה, ראה: עדויות עו"ד אורי הורנשטיין, ומר נסים יונה, מיום 7.9.99). מהעדויות אף עולה כי הבעל בהסכמה עם אשתו הבין כי רישום הזכויות בזכות למספר הירוק יבוצע בשני שלבים, וכפי שאף בוצע בפועל, במרץ 1996 על שמו (לצורך קבלת הסך של 42,000 ש"ח קיזוז תשומות המע"מ) ובאפריל 1996 מחצית הזכויות נרשמו על שם האשה. הבעל העיד, כי למרות שכבר בשנת 1996 ידע על רישום מחצית הזכויות על שמה של אשתו, ואם אכן היה ממש בטענתו שרומה על-ידה, וללא הסכמתו נרשמו על-ידה, ובאמצעות ת16/ מחצית הזכויות בזכות, הרי לא הגיש תלונה למשטרה, ולא הגיש כל תביעה, ויתרה מכך, עד להגשת התביעה (על ידי האשה!) שילם לידיה ומדי חודש סך של 500 ש"ח, אשר שיקף לגרסתו את חלקה בדמי השכרת הזכות לצד ג'!. אני דוחה את שנאמר על-ידי הבעל בחקירתו, כי שילם סכום זה לידיה של אשתו "לפנים משורת הדין", ולא מכוח היותה בעלים רשום של מחצית הזכויות, בזכות. גרסה שהועלתה על-ידו לראשונה בחקירתו. גרסה זו לא עלתה על ידי הבעל בכתבי טענות אחרים בתיק המאוחד ויתרה מכך, בסעיף 16 לכתב ההגנה, שהוגש מטעמו ביום 23.3.98 נכתב מפורשות: "... לטובת התובעת עבור הוצאות הילדים ועבורה... 2,000 ש"ח מזונות ו- 500 ש"ח תוספת בגין השכרת המונית". (ההדגשה אינה במקור - ט.ס). אני דוחה גם את טעונו של הבעל כי לא הוסבר לו על-ידי עוה"ד הורנשטיין מהותם של יפויי הכוח עליהם חתם במעמד ביצוע העסקה, במשרדו, ומקבלת לצורך ענין זה את עדויות האשה, והעדים מטעמה, שהיו אמינות, בלתי מתחמקות, ותואמות את שנטען בכתבי הטענות, ובעיקר, תומכות את העולה מהמסמכים שצורפו לכתבי הטענות (הן של תביעת המזונות והן לתביעה נשוא פסק דין זה). דהיינו: בעניננו, מחצית הזכויות במספר הירוק הועברו לאשה בהסכמה, מתוך כוונה משותפת וכך הן נרשמו במשרד התחבורה, ברשיון הרכב, והן שייכות לשני הצדדים בחלקים שווים. 24. על הצדדים חל כאמור חוק יחסי ממון בין בני זוג, משהם נישאו זל"ז בשנת 1983. בין הצדדים לא קיים היה הסכם אחר, שהוציא את הוראות חוק יחסי ממון מחלותו עליהם. חוק יחסי ממון מעמיד לכל אחד מבני הזוג זכות חיובית דחויה לאיזון המשאבים ביניהם, שהופכת להיות בת מימוש לעת פקיעת הנישואין, מה שאירע בענינם של הצדדים בסמוך לחודש אפריל 1999. (ראה לענין זה: בש"א 951/96 גולן נ. גולן פד"י מט(4) 877, 880). על פי העדויות שהובאו בפני, הסכימו הצדדים בעניננו על השיתוף בזכות המספר הירוק, וזאת עוד שנתיים בטרם הגשת התביעה נשוא פסק דין זה, על-ידי האשה, לקבלת מחצית זכויותיה, וכאמור, כבר בשנת 1996. במערכת העובדות כפי שהובאה, רשאית היתה האשה לעניות דעתי, לפירוק השיתוף בזכות אשר במספר הירוק גם ללא קשר לפקיעת הנישואין בין הצדדים מאחר וזהו ה"נכס" היחידי אשר קיים היה לצדדים במשותף בסמוך ומיד לאחר שנרשמו הזכויות על שמם, כך במועד הגשת התביעה, וכך במועד פקיעת הנישואין. 25. משנדחתה טענת ההגנה הראשונה, יש להתייחס לטענתו המשפטית של הבעל שהיא טענת ההגנה השניה שלו; על-פי האמור בסעיף 5(א)(ג) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, הזכות במספר הירוק שנרכשה מהיוון חלק (29.3%) מקצבתו העתידית, ועל כן לטענתו, אינה ברת איזון, ולחילופין, בטרם יפורק השיתוף (כדרך פירוק שיתוף במטלטלין) יש להחזיר לידיו את סכום הגמלה שהוונה, ואת התמורה יש לחלק בין הצדדים. 26. לטענת הבעל הוענקה לו הזכות להפעלת המונית מכספי ההוון של חלק מגמלתו (29.3%), וזאת לצרכי שיקום ובחודש פברואר 1996. אין בדעתי לקבל את טענת הבעל כי אין לכלול זכות זו בנכסים ברי האיזון, שבין הצדדים. 27. נוסחו של סעיף 5(א)(2) לחוק יחסי ממון: "(א) עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן-זוג (להלן: פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני-הזוג למעט - ...... (2) גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני הזוג בשל נזק גוף, או מוות...". אין הזכות להפעלת מונית, מהווה גמלה, ואין היא מהווה פיצוי עבור נזק גוף - במובנו של סעיף 5(א)(2) לחוק יחסי ממון. הזכות להפעלת מונית, וכמו בעניננו, הניתנת לנכה כמשמעותו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט - 1959 (נוסח משולב) ניתנת לנכה לצורך שיקומו. יודגש, התנאי לקבלת הזכות להפעלת מונית (הזכות למספר ירוק) היא כי "מחמת נכותו" נבצר ממנו להמשיך בעבודה או בעיסוק שבהם עבד או עסק קודם הפגיעה שגרמה לנכותו...". (ראה: תקנות התעבורה התשכ"א - 1961 - תקנה 520(ב)(3)). דהיינו: לא מדובר ב"פיצוי" עבור נזקי גוף, כמובנו של סעיף 5(א)(2) לחוק יחסי ממון, אלא מדובר "בשיקום" הנכה בעיסוק, או בעבודה. בנוסף, יצויין, כי אין זכות זו מגיעה לזכאי לה על-פי חיקוק (סיפא של סעיף 5(א)(2) והיא נתונה לשיקול דעתו של שר התחבורה או למי שהוסמך מטעמו. למה הדבר דומה בעניננו? כאילו הסכימו הצדדים קודם להגשת התביעה לפירוק השיתוף בזכות רשומה על שם שניהם, ולו לדוגמא הבעל היה משרת בצה"ל בשרות קבע, והצדדים בהסכמה, היוונו זכויות פנסיה עתידיות של הבעל, ומשהתקבל הסך לידיהם, רכשו בכסף זה זכות לשמוש במונית (מספר ירוק) וזכות זו היתה נרשמת על שמם במשותף, האם גם אז היה טוען הבעל כי לאשה לא מגיעות זכויותיה, וזאת מן הטעם שבעצם ההיוון, תתקבל לידיו של הבעל קצבה מצומצמת בעתיד?! הרי טענתו זו של הבעל לא תשמע וכמו בענייננו: הצדדים הסכימו עוד שנתיים בטרם החלו ההליכים, ו- 3 שנים לפני שהתגרשו זמ"ז, על ביצוע ההיוון בגמלתו העתידית של הבעל, וקבלו לידם סכום חד פעמי לצורך רכישת הזכות לשמוש במונית (מספר ירוק), הזכות נרשמה על-שם שניהם, היא הושכרה לצד ג', והבעל אף הפריש לאשתו סך של 500 ש"ח, בגין חלקה בזכות, מדי חודש בחודשו! 28. לעניין עתירת האישה להצגת חשבונות בגין קבלת דמי השכירות, ומשהושכרה הזכות לצד ג', וזאת החל מהמועד שהושכרה ומשנת 1996 ועד לבצוע פירוק השיתוף בזכות: אין מחלוקת כי עד לחודש מרץ 1998 (כולל) ניתן לאשה הסך של 500 ש"ח לחודש בגין חלקה בזכות שהושכרה לצד ג'. אמת ונכון, שבמהלך נהול ההליכים התנגד הבעל להציג חשבונות לגבי סך התמורה שהתקבלה לידיו, כאשר אין גם מחלוקת וכפי שעלה מהעדויות (אף של הבעל עצמו) כי כל התמורה התקבלה רק לידיו. אולם, הבעל טוען כי מסך התמורה שילם תשלומים שוטפים לרווחת המשפחה, ככל שניתן היה. מועד הקרע בין הצדדים אינו יכול להיקבע בענייננו קודם להגשת התביעה על-ידי האשה, ובחודש ינואר 1998. קודם למועד זה היו לצדדים בחלק מהתקופות הוצאות משותפות, כמו הכנסות ששמשו את רווחת המשפחה, ולא ניתן יהיה לעשות הפרדה לענין זה, מה עוד שלא הונחה כל תשתית עובדתית מצד האשה לקביעת מועד מוקדם יותר למתן - חשבונות לקביעת דמי שמוש בעבורה. 29. כאמור, לא הוכחש את שנטען על-ידי הבעל כי לאשה ניתן הסך של 500 ש"ח לחודש כדמי שימוש בעבור חלקה עד לחודש מרץ 1998. החל מחודש אפריל 1998 הופסק תשלום זה. התביעה הוגשה בינואר 1998 ועל פי עדותו של המתווך, ומנספח ת26/ עולה, כי עבור שנת 1998 קיבל הבעל לידיו מראש, את הסך של 17,650 ש"ח. משלא גיבה הבעל את טענתו להוצאות שהיו לו בגין סכום זה, תהיה זכאית האישה למחצית סכום זה, כפי שיפורט בהמשך. 30. החל מחודש ינואר 1999 ועד לחודש דצמבר 1999 (כולל) תהא זכאית האשה למחצית הסכום שהתקבל לידיו של הבעל, כשהסך צמוד ונושא ריבית כחוק, ועד לתשלומו לידיה של האשה. החל מחודש ינואר 2000 ועד שיפורק השיתוף בזכות, בדרך של קבלת מחצית שוויה לידיה של האשה, תתחלק תמורת דמי השמוש בזכות, לחלקים שווים ותמסר מחצית לאשה, ומחצית לבעל. 31. לעניין אופן ביצוע הפירוק בזכות: נוסחו של ס' 6(ג)(3) לחוק יחסי ממון החל בענינם של הצדדים: "(ג) באין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מה מגיע מהאחד לשני, או באיזו דרך יבוצע האיזון, יחליט בית המשפט או בית הדין לפי הנסיבות, ורשאי הוא לקבוע מועדי הביצוע, הבטחתו ושאר תנאיו, לרבות תוספת ריבית במקרה של ארכה או סילוק בשעורים". (ד) בהחלטתו לפי סעיף (ג) יתחשב בית המשפט או בית הדין בכל הנסיבות הקשורות במצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג, ובאופן שימנע ככל האפשר (1) גרימת אבדן מקור פרנסה סבירה לאחד מבני הזוג.". בעניננו, גם לגרסת האשה באמצעות רכישת זכות זו בעבור הבעל, היה זה לצורך מקור הכנסה בעבורו, בין השאר גם כמקור לתשלום מזונות בעבור ילדיו הקטינים המצויים במשמורתה. בנוסף יצויין, הזכות במספר ירוק היא זכות שעבירותה מוגבלת, והיא טעונה אישור המפקח על התעבורה. גם על פי האמור בס' 10(א) סיפא לחוק המטלטלין יש לקבוע וכך אני קובעת כי האשה תהיה זכאית למחצית שוויה של הזכות כפי שישום אותה שמאי שימונה מטעם ראש הוועדה למוניות במשרד התחבורה, וכפי שהיתה נמכרת לצד ג'. ה. סוף דבר 32. לאור המפורט, נפסק כדלקמן: א. האשה זכאית לקבלת מחצית שוויה של הזכות במספר הירוק על פי הסך שישום אותה שמאי שימונה על-ידי ראש הוועדה למוניות במשרד התחבורה וכפי שהיתה נמכרת לצד ג'. ב. השמאי יגיש עד ולא יאוחר מיום 25.12.00 את הדו"ח לפרקליטי הצדדים. ג. בהוצאות השמאי אם תהיינה כאלה, יישאו הצדדים בחלקים שווים. ד. מחצית הסך כפי שישום אותו השמאי, ניתן יהיה לגביה על-ידי האשה או בא כוחה, בלשכת ההוצאה לפועל, במסגרת בצוע פסק-דין זה. ה. מחצית הסך יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום 25.12.00, ועד לתשלום בפועל לידי האשה. ו. עד למסירת הסך הנ"ל לידי האשה, ניתן בזאת צו מניעה כנגד הנתבע, על-פיו נאסר עליו להעביר את הזכות, למכרה, ולעשות כל פעולה בקשר לזכות זו, אלא בהסכמת האשה, ובכתב. כמו כן ניתן בזאת צוו עיקול ברשום, עד למסירת הסך לידי האשה, אשר יירשם במשרד התחבורה, על-ידי ב"כ האשה. ז. בגין דמי השמוש ובעבור שנת 1998 נפסק כמפורט בסעיף 29 לפסק הדין. האשה זכאית לסך של 8,825 ש"ח, כשסך זה צמוד, ונושא ריבית כחוק מינואר 1998 ועד לתשלום הסך לידיה. לעניין דמי השמוש בזכות, ובגין התקופה מינואר 1999 ועד לחודש דצמבר 1999 (כולל) נפסק כאמור בסעיף30 לפסק הדין. מינואר 2000 ועד לתשלום מחצית הזכות לידי האשה, נפסק כאמור בסיפא של סעיף 30, לפסק הדין. ח. הנתבע יישא בהוצאות התובעת, לרבות בשכר טרחת עורך דינה, בסך של 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. הסכום יהא צמוד מהיום, ועד לתשלום בפועל. מטלטליןפירוק שיתוף בין בני זוגפירוק שיתוףבני זוג