עסק משפחתי, בדמות תאגיד (חברה, שותפות, עמותה) או שותפות לא רשומה או סתם עסק כגון חנות למשל, ניתן להגדרה כעסק, שהבעלות או השליטה בו נתונים בידי בני משפחה אחת הקשורים זה לזה בקשרי דם או בקשרי נישואין. בעסק משפחתי שכזה יש מאפיינים יחודיים המבדילים אותו מעסקים אחרים: יחסי אמון הנובעים מהקשר המשפחתי. יחסי האמון יכולים להלמד למשל באותם מקרים בהם לא הקפידו בני המשפחה על ניירת, ותרו על רישום של הערות אזהרה או על עריכת הסכמי שיתוף והגיעו להסכמות ללא כל גיבוי במסמכים. טשטוש גבולות בין התחום העסקי לתחום המשפחתי. טשטוש גבולות זה גורם לעיתים למצבים בהם המחלוקות העסקיות משליכות על התפקוד בתא המשפחתי וההיפך. חלוקי דעות במישור המשפחתי משפיעים על התיפקוד העסקי. לעיתים קרובות סכסוך ברובד המשפחתי מוצא בטויו ברובד העסקי, ואילו הסכסוך העסקי מותיר משקעים המשפיעים על טיב היחסים בין בני המשפחה. כך למשל, תהליך קבלת ההחלטות העסקיות בכל עסק הוא מקור למתחים ולמאבקים. בעסק משפחתי מחריפה עוצמת הבעיה משום שהמאבק על קבלת החלטות מושפע ע"י הדינמיקה המאפיינת את מערכת היחסים המשפחתית. בעסק רגיל, מתקבלות ההחלטות בד"כ על בסיס שיקולים עסקיים/כלכליים טהורים. בעסק משפחתי מעורבים מניעים נוספים. לעיתים איוש התפקידים בעסק משפחתי למשל נעשה לא אחת מתוך שיקולים הנובעים ממחויבות משפחתית ולא על בסיס כישורים. בעסק רגיל, בעתות משבר נפרדת החבילה. בעסק משפחתי שיקולים משפחתיים יכולים להשפיע לכיון של שימור העסק למרות שכלכלית עומד הדבר בניגוד לטובתו של העסק. הסכסוכים בעסק משפחתי מתאפיינים בעוצמות רגשיות עזות בשל קיומה של הסטוריה משפחתית והשפעתם של קשרים בין אישיים בין בני המשפחה. קשרים אלה והרגשות המתלווים אליהם, מעצבים גם את אופי הסכסוך העסקי. להלן החלטה בנושא סכסוך משפחתי עסקי: החלטה 1. בפני תובענה שהצדדים לה הינם אחים ואחיות, בנים ובנות לאותם הורים שהלכו לעולמם זה מכבר. 2. בתובענה, עותרים התובעים (הם המבקשים בבש"א 7028/98), למתן סעדים שונים, על דרך של מתן פסק דין הצהרתי, שעיקרם הכרזה על בטלות ישיבות שהתקיימו והחלטות שנתקבלו באותן ישיבות, ע"י הנתבעים (הם המשיבים בבש"א הנ"ל), כבעלי מניות וכדירקטורים בשתי חברות משפחתיות בהן משמשים התובעים 1-4 כבעלי מניות והתובעים 1-2 גם כדירקטורים - הכל כמפורט בכתב התביעה. 3. א. בבד עם הגשת התובענה, ביום 13.10.98, הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לכנס ישיבות מנהלים ואסיפות בעלי מניות בחברות המשפחתיות בני עזיז בע"מ ואפיק חברה לתעשיה ואחסנה בע"מ (להלן:"החברות"), בהרכב החדש שנוצר עקב אותן החלטות, עד למתן פסק דין בתובענה. ב. ביום 14.10.98 נעתרתי לבקשה ונתתי צו מניעה ארעי עד לדיון במעמד הצדדים אותו קבעתי ליום 29.10.98. ג. צו המניעה הארעי ניתן במעמד צד אחד מתוך מטרה למנוע נזק בלתי הפיך, מבלי להיכנס לשאלת הסמכות העניינית המתעוררת באופן תדיר בתובענות מהסוג עסקינן, בשל המרכיב של "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה", מרכיב שלרוב יקשה על ביהמ"ש שנזקק לתובענה לראשונה, להכריע בו על פי כתב הטענות של צד אחד המונח בפניו. 4. א. כצפוי, טען ב"כ המשיבים, בישיבת 29.10.98, כי ביהמ"ש חסר סמכות עניינית להזקק לתובענה משום - בלשון ס' 1 (2) לחוק ביהמ"ש לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") - שעילתה של התובענה האזרחית אינה סכסוך בתוך המשפחה. ב. ב"כ הצדדים הסכימו לסכם את טענותיהם בענין זה ללא צורך בחקירת המצהירים מטעם על תצהיריהם, תוך הבנה שהטענות המשפטיות תתייחסנה לעובדות שנטענו בכתבי הטענות בלבד. דיון 5. סמכות השיפוט של ביהמ"ש לענייני משפחה א. את סמכות השיפוט המקורית של ביהמ"ש לעניני משפחה מצאנו בס' 51 (א) (5) + 51(ג) לחוק ביהמ"ש [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984. על פי סעיפים אלה, ביהמ"ש שלום אשר הוסמך בביהמ"ש לעניני משפחה, כאמור בחוק ביהמ"ש לעניני משפחה, התשנ"ה - 1995 (ר' ס' 2 (א) לחוק האמור) ידון ב"עניני משפחה", כמשמעותם בחוק זה. ב. ס' 1 לחוק קובע מהם הם אותם 'עניני משפחה': 1. תובענה בעניני המעמד האישי כמשמעותם בדבהמ"ב 1947 - 1922, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים. 2. תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, 'יהא נושאה או שוויה אשר יהא'; 3. תובענות בענינים מסויימים: 'מזונות או מדור' 'אבהות או אמהות' 'החזרתו של קטין חטוף...' 4. תובענות לפי חוקים מסויימים כמפורט בס' 1 (6) לחוק. ג. מעיון בהגדרות דלעיל מצאנו כי ביהמ"ש קונה סמכות אוטומטית, לדון מבחינה ענינית בתובענות בענינים מסויימים (ס' 1 (3); (4); (5); בתובענות לפי חוקים ו/או דינים מסויימים (ס' 1 (1); (6) ובנוסף, קונה הוא סמכות לדון ענינית בתובענות אזרחיות 'שעילתן סכסוך בתוך המשפחה' כאשר הצדדים להן הם 'בני משפחה' כהגדרתם בס' 1 לחוק (ס' 1 (2)). ד. הסמכות העניינית המוקנית לביהמ"ש לעניני משפחה לדון בענינים הנ"ל היא סמכות יחודית. בתובענות לפי חוקים ו/או דינים מסויימים גדר החוק הוא המקנה את הסמכות היחודית; בתובענות בעניינים מסויימים גדר הענין הוא המקנה את הסמכות היחודית ; בתובענות אזרחיות בין בני משפחה כהגדרתם בחוק, 'מהות הסכסוך וטבעו' כסכסוך בתוך המשפחה אשר היווה את המקור או את הסיבה להגשת התובענה, הוא המקנה את הסמכות היחודית. ה. התובענות האזרחיות שבין בני משפחה ידונו יחודית בביהמ"ש לעניני משפחה כל עוד הן הוגשו "בשל"; "בגלל"; "משום", "עקב" סכסוך שפרץ בתוך המשפחה ולא משנה מהי העילה המשפטית המקנה זכות תביעה ובאיזה מעשה חקיקה היא תימצא. לאמור, אם מדובר בסכסוך בתוך המשפחה, אשר בגללו נוצרה מערכת עובדות היוצרת עילת תביעה משפטית, המזכה בסעדים את 'בן המשפחה' התובע כנגד 'בן משפחה' אחר (כהגדרת מונח זה בחוק) - הסמכות לדון בתובענה שתוגש בין אותם בני משפחה בשל מערכת עובדתית זו תהא לביהמ"ש למשפחה. [ר' סגן הנשיא הש' פורת בבר"ע 73/97, דלומי נ' דלומי (לא פורסם)]. בהתקיים, אם כן מערכת עובדתית כאמור, הסמכות של ביהמ"ש לעניני משפחה לדון בתובענה האזרחית תהא סמכות ייחודית ולא מקבילה. בענין זה אינני יכול להסכים עם גישתו של ב"כ המבקשים כי באותם מקרים בהם נגזרת סמכותו של ביהמ"ש לעניני משפחה ממערכת היחסים המורכבת בין בני משפחה, הקנה החוק סמכות מקבילה. שהרי ממה נפשך? אם אותה מערכת יחסים מורכבת בין בני המשפחה, שעניינה הגיע לפתחו של ביהמ"ש לענייני משפחה, ראוי לה שתתברר בביהמ"ש למשפחה, סימן הוא 'שהעילה' (במובן הרגיל של המילה כפי שהבהרנו לעיל) שהביאה את בני המשפחה לכדי התדיינות משפטית היתה 'סכסוך בתוך המשפחה', ולהיפך. אם מערכת העובדות שהביאה את בני המשפחה לכדי התדיינות משפטית היתה 'סכסוך בתוך המשפחה', ראוי לה שאותה מערכת עובדות תתברר בביהמ"ש לענייני משפחה. שני המקרים, איך שלא תסתכל על זה, חד הם. הסמכות יחודית ולא מקבילה, גם משום שהמבחן שנקבע בחוק ביהמ"ש לענייני משפחה, בסוג זה של סמכות, הינו מבחן משולב של זהות הצדדים וסיבת הסכסוך. בהתקיים שני אלה - ראוי לה שהתובענה תתברר בביהמ"ש לענייני משפחה. 6. משמעות המונח 'שעילתה סכסוך בתוך המשפחה' א. שאלת סמכותו הענינית של ביהמ"ש נגזרת בד"כ מתוך העובדות המפורטות בכתב התביעה והסעדים המבוקשים בה. שאלת סמכותו הענינית של ביהמ"ש לעניני משפחה לדון בתובענות אזרחיות כאמור אינה יכולה להגזר אך ורק מתוך העובדות הכלולות בכתב התביעה. כשמוגשת תובענה אזרחית שכזו מוצא ביהמ"ש את עצמו לא אחת, באותם מקרים לא קלים לאבחנה, בוחן את מערכת העובדות שעמדה בבסיס הסכסוך תוך ניסיון לקטלגה כ'סכסוך משפחתי' או 'סכסוך עסקי', על יסוד בקשות, תצהירים וחקירות הצדדים. ב. מאז חקיקת חוק ביהמ"ש לעניני משפחה נזקקו בתי המשפט, גם ביהמ"ש לענייני משפחה וגם ביהמ"ש האזרחיים (שלום ומחוזי) לשאלת קטלוגו של הסכסוך, לעיתים אף מיוזמתם שלהם, בהיות השאלה נוגעת לסמכותו הענינית של ביהמ"ש להיזקק לתובענה אשר הוגשה בשל הסכסוך הנדון. ג. לפרשנות המונח 'שעילתה סכסוך בתוך המשפחה' ניתנו מספר רב של פסקי דין הן בביהמ"ש לעניני משפחה והן בביהמ"ש המחוזי - · בר"ע 14/96, פלונית נ' אלמונית ואח', פי"מ תשנ"ו (3), 173. ביהמ"ש המחוזי, מפי סגן הנשיא כב' הש' ח. פורת, מבהיר כי המשמעות היא - תובענה שסיבתה/הנעוצה מ../הנעוצה ב.. סכסוך במשפחה. באותו ענין בחן כב' סגן הנשיא ח. פורת את הרקע לתביעה והגיע למסקנה כי "הרקע ההדוק בין יחסי המשפחה לסכסוך" הוא שהביא להתפתחות הענין כפי שהתפתח. יחס האמון שנוצר בין הצדדים אופיני ויכול להיות מוסבר רק לנוכח הקירבה המשפחתית בין כל הנפשות הפועלות בענין. התובענה נותרה בביהמ"ש לעניני משפחה. · בר"ע 40/96, לוין נ' עזבון מונירה (לא פורסם). מכוח אותו מבחן הותיר ביהמ"ש המחוזי בגדר סמכותו של ביהמ"ש לעניני משפחה, תביעת נזיקין בה תבעו ילדים את אביהם על רצח אימם. · תמ"ש (תל-אביב) 53600/96, סופיוב נ' סופיוב. כב' הש' גייפמן קובע את המבחן - התובענה צריך שמקורה או סיבתה בסכסוך בתוך המשפחה. רק כאשר הסכסוך לא היה בא לעולם אלמלא המדובר ביחסי משפחה - לפנינו סכסוך בתוך המשפחה. באותו ענין החליט כב' הש' גייפמן כי בפניו סכסוך עסקי בין בעה"ד (אחים למשפחה אחת) שמקורו אינו נעוץ במערכת היחסים המשפחתית לאמור, יחסי המשפחה לא היוו את עילת הסכסוך. העובדה שכתוצאה מהסכסוך נפגעה רקמת היחסים המשפחתית אינה משנה שהרי הפגיעה הינה תוצאה של הסכסוך ולא סיבתו של הסכסוך. · תמ"ש (תל-אביב) 62620/97, המ' 57779/97; 56549/97 שרה נתניהו נ' נויברגר , (לא פורסם). כב' השופט גייפמן קובע כי האלמנט המשפחתי צריך להיות הסיבה לסכסוך. הרציונל הוא שביהמ"ש למשפחה ידון בסכסוכים משפחתיים הנובעים מאותם יחסי אימון מיוחדים שמאפיינים את היחסים הפנים משפחתיים. · בר"ע 73/97, דלומי נ' דלומי , (לא פורסם). סגן הנשיא ח. פורת חוזר על דבריו בבר"ע 14/96 - "משמע, אם מדובר בסכסוך בתוך המשפחה אשר בעטיו נוצרה מערכת עובדות המזכה בסעדים שבן משפחה יכול לתבוע בתובענה אזרחית כנגד בן משפחה אחר, הרי הסמכות היא לביהמ"ש לענייני משפחה". דברים אלה מלמדים, כי על ביהמ"ש לבחון אם מערכת העובדות אשר יצרה את העילה המשפטית המזכה בסעדים, נוצרה או מקורה נעוץ בסכסוך בתוך המשפחה. באותו ענין קבע כב' הש' פורת כי קיים סכסוך נרחב בין בני הזוג ואחת ההשלכות שלו היא התנהגותו של הבעל אשר מרוקן את החברה מרכושה, נמנע מלשלם חובותיה והמבקשת נדרשת לשלם חובות. לדבריו לולא הסכסוך המשפחתי הנרחב בין בני הזוג, שפרץ כתוצאה משיבוש היחסים ביניהם, לא היתה נוצרת אותה מערכת עובדות אשר הקנתה לאשה את העילה המשפטית המזכה אותה בסעדים המגיעים לה ולא משנה אם העילה המשפטית או הסעדים שינתנו בגינה, אם תוכח, מקורם בדיני החברות. · המ' 26345/97 אלונים נ' גור ואח' (לא פורסם). הש' נאמן קובע כי תובענה בענין אזרחי בין בני משפחה תהא בסמכות ביהמ"ש לעניני משפחה אם סכסוך משפחתי קדם והיה המניע למעשה המהווה את עילת התובענה. הסכסוך המשפחתי הוא שיצר את ההתדיינות ולא ההתדיינות היא שיצרה את הסכסוך. (מבחן תוצאות הלוואי של הש' גייפמן). · ת"א (נצרת) 553/97, נמימי נ' זקן (לא פורסם). כב' השופט ממן מדבר על "עילת התביעה" ועל "עילת הסכסוך". אם אחד מהם לדבריו, נוגע ליחסי משפחה, די בכך כדי להקנות סמכות עניינית לביהמ"ש לענייני משפחה. הש' ממן מתייחס לדיבור "בתוך המשפחה" וגורס כי אין לקבל את פרשנותו המצמצמת של הש' גייפמן בסופיוב לפיה צריך להראות שהסכסוך לא היה בא לעולם אלמלא יחסי המשפחה ומציע מבחן מקל יותר במסגרתו יבחן ביהמ"ש אם הסכסוך שבא לפתחו של ביהמ"ש למשפחה נוגע יותר ליחסי משפחה ממה שהוא נוגע לסכסוך עסקי. לדבריו פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכלית החוק המכוונת להגן ככל האפשר על המסגרת המשפחתית שחבריה נקלעים להליכים משפטיים בינם ובין עצמם. · המ' 476/97 (נצרת), מצפה הימים בע"מ נ' צדוק חזן (לא פורסם). כב' הש' י. כהן בוחן את אופי הסכסוך ומגיע למסקנה כי בסכסוך עסקי, כלכלי, קניני ולא משפחתי עסקינן ועל כן קבע כי אין התובענה בסמכות ביהמ"ש לענייני משפחה. בענין אחר, שוב על פי אופי הסכסוך החליט הש' י. כהן להעביר את התובענה לביהמ"ש לעניני משפחה, (ר' ת"א 668/98). ד. ניתן להמשיך ולהביא החלטות נוספות בסוגיה זו אך אסתפק באלה שהעליתי בחכתי עד כה. למקרא החלטות אלה דומני שביהמ"ש נטו להתייחס יותר למונח "עילתה" מאשר למונח הבעייתי יותר והדורש קביעה של קרטריונים ברורים יותר - 'סכסוך בתוך המשפחה' ולמה כוונתי? ה. ס' 1 (2) לחוק מדבר על תובענה אזרחית. בגדר מונח זה, 'תובענה', נכלל הצורך בקיומה של עילת תביעה במובן המשפטי שלה שהרי ללא קיומה של 'עילת תביעה' משפטית המבוססת על מערכת עובדות המזכה בסעדים המבוקשים אין לך תובענה. אך לא די בכך כאמור. התובענה צריך ש'עילתה' תהיה סכסוך בתוך המשפחה, לאמור, אותה עילת תביעה משפטית, אותה מערכת עובדות המזכה בסעדים המבוקשים צריך שעילתה תהיה 'סכסוך בתוך המשפחה' על מנת שהסמכות תהא לביהמ"ש למשפחה. רוצה לומר, כתב תביעה שענינו תובענה אזרחית בין בני משפחה חייב לגלות 'עילת תביעה' במובן המשפטי וכן חייב הוא להצביע על כך שעילת התביעה המשפטית, אותה מערכת עובדות המזכה את התובע, 'עילתה סכסוך בתוך המשפחה'. לא היתה כל מחלוקת בין השופטים אשר נתנו החלטותיהם לעיל, כי ל - 'עילתה' יש ליתן פרשנות אחרת והפרשנות שנבחרה, והנכונה לדעתי, היא - שסיבתה/מקורה/ קשורה ב'/נובעת מ... וכל מונח אחר אשר יבהיר כי התובענה המשפטית, על מערכת העובדות שלה המזכה בסעדים המבוקשים, צריך שתנבע, צריך שתהיה נעוצה ב'סכסוך בתוך המשפחה'. ו. אך מהו "סכסוך בתוך המשפחה"? - לעניות דעתי , עם כל הכבוד, לא זכה מינוח זה, שהוא חשוב ובעייתי יותר לפרשנות מספקת והייתי מוסיף ואומר מתאימה. מתי הסכסוך שיצר את העילה המשפטית הוא בתוך המשפחה ומתי לא? מהם המבחנים הראויים שלאורם יבחן ביהמ"ש את הסכסוך הספציפי שהובא בפניו ויסווג אותו "כסכסוך בתוך המשפחה"? לעניות דעתי המונח 'סכסוך בתוך המשפחה' הוא לב ליבה של הסמכות הענינית של ביהמ"ש לעניני משפחה להיזקק לתובענה אזרחית כאמור, ומאחר ובסמכות ענינית עסקינן מן הראוי שהקרטריונים לקביעתו יהיו ברורים עד כמה שאפשר. יפים לענין זה דבריו של הש' נאמן בענין אלונים הנ"ל: "הקרטריון לקביעת הסמכות חייב להיות ברור וחד משמעי כדי שלא רק השופטים שידונו בענין יוכלו לקבוע למי הסמכות, אלא כדי שגם הצדדים ומזכירות ביהמ"ש, המקבלת את התביעה לרישום, תוכל לדעת זאת ... שאלת הסמכות, אסור לה להיות תלויה בהבחנה דקה וקשה". ז. עם כל הכבוד וההכנעה אנסה אני ליטול על עצמי ענין זה ואם כוונתי לדעת גדולים ממני אסתפק בזה - ואעשה זאת לשאלה אימתי סכסוך עסקי בין בני משפחה בגדר סכסוך עסקי טהור הוא ואימתי יש לראותו כסכסוך משפחתי המקנה את הסמכות לביהמ"ש לענייני משפחה? ח. עסק משפחתי, בדמות תאגיד (חברה, שותפות, עמותה) או שותפות לא רשומה או סתם עסק כגון חנות למשל, ניתן להגדרה כעסק, שהבעלות או השליטה בו נתונים בידי בני משפחה אחת הקשורים זה לזה בקשרי דם או בקשרי נישואין. בעסק משפחתי שכזה יש מאפיינים יחודיים המבדילים אותו מעסקים אחרים: · יחסי אמון הנובעים מהקשר המשפחתי. יחסי האמון יכולים להלמד למשל באותם מקרים בהם לא הקפידו בני המשפחה על ניירת, ותרו על רישום של הערות אזהרה או על עריכת הסכמי שיתוף והגיעו להסכמות ללא כל גיבוי במסמכים. (ר' לענין זה בר"ע (ת"א) 48/97, ציוני נ' ציוני תקדין מחוזי כרך 97 (3) תשנ"ז- תשנ"ח - 1997 · טשטוש גבולות בין התחום העסקי לתחום המשפחתי. טשטוש גבולות זה גורם לעיתים למצבים בהם המחלוקות העסקיות משליכות על התפקוד בתא המשפחתי וההיפך. חלוקי דעות במישור המשפחתי משפיעים על התיפקוד העסקי. לעיתים קרובות סכסוך ברובד המשפחתי מוצא בטויו ברובד העסקי, ואילו הסכסוך העסקי מותיר משקעים המשפיעים על טיב היחסים בין בני המשפחה. כך למשל, תהליך קבלת ההחלטות העסקיות בכל עסק הוא מקור למתחים ולמאבקים. בעסק משפחתי מחריפה עוצמת הבעיה משום שהמאבק על קבלת החלטות מושפע ע"י הדינמיקה המאפיינת את מערכת היחסים המשפחתית. · בעסק רגיל, מתקבלות ההחלטות בד"כ על בסיס שיקולים עסקיים/כלכליים טהורים. בעסק משפחתי מעורבים מניעים נוספים. לעיתים איוש התפקידים בעסק משפחתי למשל נעשה לא אחת מתוך שיקולים הנובעים ממחויבות משפחתית ולא על בסיס כישורים. · בעסק רגיל, בעתות משבר נפרדת החבילה. בעסק משפחתי שיקולים משפחתיים יכולים להשפיע לכיון של שימור העסק למרות שכלכלית עומד הדבר בניגוד לטובתו של העסק. · הסכסוכים בעסק משפחתי מתאפיינים בעוצמות רגשיות עזות בשל קיומה של הסטוריה משפחתית והשפעתם של קשרים בין אישיים בין בני המשפחה. קשרים אלה והרגשות המתלווים אליהם, מעצבים גם את אופי הסכסוך העסקי. מאפיינים אלה, אשר מוצא אני אותם נכונים, נסקרים במאמר של עוה"ד רחל בש וקרי רכטר "להפיק את המירב מהעסק המשפחתי" (חוברת סטאטוס מיום 1998 עמ' 26) ויש בהם לעניות דעתי כדי לסייע בידנו בהבהרת הענין נשוא הדיון. אך אין בהם די. לעניות דעתי יש ליתן בהם 'סימנים' נוספים. ט. זהות בני המשפחה המעורבים בסכסוך בדו"ח ועדת שינבויים מדצמבר 1986, אשר היווה את הבסיס להקמתו של ביהמ"ש לענייני משפחה, ההצעה המקורית היתה למסור לסמכות ביהמ"ש לענייני משפחה תובענות אזרחיות ללא קשר לנושא התובענה ושוויה, רק בין בני המשפחה הגרעינית, בני זוג וילדים, כאשר לשאר בני המשפחה הסמכות תהא נתונה לביהמ"ש לענייני משפחה רק כשהתביעה היא בתחום המעמד האישי. בחוק הורחבה הסמכות ל'קבוצת משפחה' (כהגדרתו של כב' הש' גייפמן בתמ"ש 62620/97, המ' 57779/97, (נתניהו נ' נויברגר) כשאת הצמצום אנו מוצאים במילים 'שעילתה סכסוך בתוך המשפחה'. מאחר וכל מקרה אמור להיבחן על פי נסיבותיו, בכל הנוגע לשאלת הסמכות הענינית, הרי שזהות בני המשפחה ומידת הקירבה המשפחתית ביניהם יכולה להשפיע על ההחלטה אם הסכסוך העסקי משפחתי הוא או עסקי טהור. כך למשל כשמדובר בסכסוך בין בני זוג שהם בעלי שליטה בחברה משפחתית, קל יותר לקבוע שהסכסוך בעסק הוא משפחתי ולעיתים להסתפק אפילו בזהות ובקירבה עצמה כדי לקבוע שהסמכות היא לביהמ"ש לעניני משפחה. מערכת יחסים בין בני זוג מאופיינת יותר מכל מערכת יחסים משפחתית אחרת, ביחסי אמון מלאים וטומנת בחובה את כל המאפיינים עליהם עמדתי לעיל בתהליכי קבלת החלטות, בהשפעה שיש לקשר הזוגי על ההחלטות העסקיות וכו'. רוצה לומר שאם מגיעה לביהמ"ש לענייני משפחה תובענה אזרחית בין בני זוג חזקה היא ש'עילתה סכסוך בתוך המשפחה' מה גם שבד"כ מתלוות לתובענה זו תובענות נוספות בתחום דיני המשפחה/המעמד האישי, (ר' הילכת דלומי נ' דלומי הנ"ל כב' הש' סגן הנשיא פורת), מה שלא כן בין בני משפחה אחרים. כשמדובר למשל בבני משפחה, אחים, המהווים את בעלי השליטה בעסק המשפחתי, חברה למשל, מן הראוי לעבור ולבחון מאפיינים נוספים בטרם נקבל את החלטתנו בענין הסמכות הענינית. ככל שהצדדים לסכסוך רחוקים הם מהמעגל של ה'משפחה הגרעינית' יש להניח שהסכסוך עסקי הוא ולא סכסוך בתוך המשפחה. מספר בני המשפחה המעורבים בסכסוך ככל שמספר בני המשפחה המעורבים בסכסוך רב יותר יש בכך כדי לאפיין את הסכסוך כסכסוך בתוך המשפחה מאשר סכסוך עסקי. קיומו של גורם זר בסכסוך בין בני המשפחה לשאלה אם הצדדים לסכסוך הם בני משפחה בלבד או מעורב בו גם גורם שלישי, זר לבני המשפחה, יש השלכה להחלטה בענין שלפנינו. אם הצדדים לסכסוך הם על טהרת בני המשפחה בלא שמעורב גורם שלישי כגון שותף זר או בעל מניות זר, קל יותר להגיע למסקנה שהסכסוך הוא בתוך המשפחה. מקורותיו ההסטוריים של הסכסוך להבדיל ממקור הזכות נשוא הסכסוך אם מקורותיו ההסטוריים של הסכסוך נובעים מקשרי המשפחה הרי לך מאפיין לכך שהסכסוך משפחתי הוא ולא עסקי טהור. לענין זה מן הראוי להבהיר כי העובדה שהזכות נשוא הסכסוך מקורה בירושה או במתנה אינה רלבנטית. מקורות הסכסוך הם העומדים לבחינה ולא מקורותיה של הזכות. האם הסכסוך מבודד מיתר הענינים של בני המשפחה הצדדים לו? אם הסכסוך העסקי הינו חלק מסכסוך נרחב יותר בתוך המשפחה הרי לך אפיון סכסוך בתוך המשפחה. מאפין זה קשור קשר הדוק למבחן זהות הצדדים לסכסוך עליו עמדתי לעיל - כך למשל בין בני זוג הסכסוך העסקי כמעט תמיד הוא חלק מסכסוך רחב יותר, אישי יותר ביניהם, מה שלא קיים בין אחים או בין בני משפחה במעגל הרחב יותר בתוך 'קבוצת המשפחה'. שקלול של כל הפרמטרים הללו אמור להביא את ביהמ"ש לכלל החלטה, בכל מקרה ספציפי שנתון בפניו, אם התובענה בסמכותו הענינית אם לאו. י. אמנם נכון שמטרת הדיון בביהמ"ש לעניני משפחה, כדבריו של כב' הנשיא (כתוארו היום) אורי גורן "... אינה רק לחרוץ את הדין אלא גם להתחקות אחר הבעיות במשפחה, להעמיד לרשותם עזרה טיפולית, כדי לעזור להם לארגן את חלוקת התפקידים במשפחה ולשמר את התפקוד, התקשורת והאימון במשפחה" אבל, מבחן המטרה והתכלית אינו יכול להכניס תחת כנפיו של ביהמ"ש לענייני משפחה כל סכסוך בין בני משפחה אלא רק סכסוך שמאפייניו מבחינת הצדדים לו, מקורותיו ההסטוריים של הסכסוך, מהות הסכסוך וטיבו הופכים אותו ל'סכסוך בתוך המשפחה' שמסור ענינית לסמכותו של ביהמ"ש לענייני משפחה. (ר' ת.א. 1418/97, המ' 14655/97, שולבה ואח' נ' AKTIESELSKABET, לא פורסם, כב' הש' ברוש). י"א. לסיכום אם מערכת העובדות בין בני משפחה, כהגדרתם בחוק, אשר יצרה את העילה המשפטית המזכה את בן המשפחה התובע בקבלת הסעדים המבוקשים על ידו, נעוצה ב.../נובעת מ... וכו' בסכסוך שאופיו, מהותו וטיבו, על פי שקלול של כל המרכיבים לעיל נוטים יותר לכיוון של 'סכסוך משפחתי' - ראוי לאותה מערכת עובדות שתתברר בביהמ"ש לעניני משפחה ותקבל את העזרה הטיפולית שהוא מעניק. סיווגו של סכסוך עסקי כ'סכסוך משפחתי' במובן לעיל אינו קל ולעיתים מערכת עובדות מסויימת שיוצרת עילת תביעה אחת באותו עסק תסווג כמשפחתית בעוד שמערכת עובדות אחרת שיוצרת עילת תביעה משפטית אחרת תסווג כסכסוך עסקי טהור - כל מקרה לנסיבותיו ועל פי המבחנים המאופיינים שנסקרו לעיל. 7. ומן הכלל אל הפרט א. זהות בני המשפחה המעורבים בסכסוך אחים. אין הם חלק מ'המשפחה הגרעינית'. הם חלק מהמעגל המורחב של 'קבוצת משפחה'. ב. כל האחים במשפחה, 6 במספר, מעורבים בסכסוך. ג. אין כל לגורם זר שמעורב בסכסוך. ד. המקור ההיסטורי של הזכויות הינו ירושה . התובעים ירשו את המניות מאביהם בעוד שהמשיבים היו בעלים בחלק מהמניות מלכתחילה וירשו חלק נוסף של המניות מאביהם. משום כך חלוקת המניות אינה זהה. עובדות אלה מלמדות כי חלוקת הכוחות בחברות היא שהנתבעים הם הרוב, 2/3, בעוד שהתובעים (כולם) הם 1/3. העובדה כי המניות הגיעו לתובעים בירושה בעוד שהנתבעים היו בעלים של חלק מהמניות לראשונה ובנוסף קבלו חלק בירושה , אינה הופכת את הסכסוך רק מטעם זה ל'סכסוך משפחתי'. (ס' 4 לסיכומי התובעות). ה. לא מצאתי בכה"ת נתונים על כך שהסכסוך שהגיע לפתחו של בימ"ש זה מהווה חלק מסכסוך נרחב יותר בין האחים. ו. מערכת העובדות המפורטת בכה"ת ואשר העניקה לתובעים את 'העילה המשפטית' בגינה הוגשה התובענה, נעוצה בהחלטות שנתקבלו באסיפה של בעלי המניות שנתקיימה ביום 7.10.98, החלטות שלטענת התובעים עומדות בניגוד לס' 115 לפק' החברות [נוסח חדש], תשמ"ג - 1983 וכי יש בהן משום עושק המיעוט. עיינתי במערכת העובדות המפורטת בכה"ת ובקשתי לבדוק אם ההחלטות שביטולן מתבקש נתקבלו או נבעו או נעשו בשל קיומם של קשרי המשפחה בין התובעים לנתבעים. כה"ת עצמו אינו מעלה מאפיינים אשר יש בהם כדי להטות את הסכסוך לכיוון סיווגו כ'סכסוך משפחתי'. ס' 36 לכה"ת המפרט את סמכות ביהמ"ש קובע בהאי לישנא: "לבית המשפט הנכבד הסמכות לדון בתובענה, להכריע בה וליתן את הסעדים המבוקשים, היות והתובעים והנתבעים כולם הם בני משפחה אחת, אחים ואחיות. המדובר הוא בחברה משפחתית ובעילה לפי חוק ביהמ"ש לעניני משפחה". בדברים אלה מפנה ב"כ התובעים למבחן 'זהות הצדדים' כבני משפחה כהגדרתם בחוק ואינו מתייחס למהות הסכסוך, סיבתו וסיווגו כ'סכסוך בתוך המשפחה'. זאת עושה ב"כ התובעים בסיכומיו ס' 5-10. עובדות אלה לא נטענו בכתב התביעה ואין אני יכול לקבלם כהוויתם בסיכומים כאשר ב"כ התובעים בחר שלא לחקור את הנתבעים וללמד מפיהם את ביהמ"ש אם אכן מאחורי הסכסוך העסקי הספציפי הזה עומד 'סכסוך משפחתי'. על אף זאת, גם אם אתייחס לעובדות שמעלה ב"כ התובעים בסיכומיו ולאופי המשפחתי שהוא מנסה להקנות להן, אגיע למסקנה שאין בהן כדי ללמד שהסכסוך הספציפי שהביא את הצדדים לפתחו של בימ"ש זה אופיו משפחתי יותר מאשר עסקי טהור. כבר אמרנו שלא מדובר בסכסוך ירושה והעובדה שהזכויות/המניות מקורן בירושה אינה הופכת לכשעצמה את הסכסוך כסכסוך עסקי. גם ההסכמים אליהם הגיעו הצדדים ואשר הביאו לחלוקת זהה של המניות בחב' אפיק בע"מ כמו בחב' בני עזיז בע"מ אין בהם כדי לסייע בידי התובעים לאפיין את הסכסוך עסקינן כסכסוך עסקי. הסכמים אלה גם אינם מהווים פלוגתא בין הצדדים ואינם מהווים חלק ממערכת העובדות הרלבנטית לעילת התביעה שבפני. נכון הדבר שהשליטה המשותפת של האחים בחברות המשפחתיות נובעת מאי אילו יחסים משפחתיים בסיסיים שביניהם, אך ההחלטות שהתקבלו אינן נובעות מיחסים אלה וגם לא נטען שהתקבלו בשל יחסים אלה. אינני יכול לקבל את טענת ב"כ התובעים כי אין המדובר במחלוקת סביב נושא ספציפי או עסקה ספציפית אלה מדובר במכלול היחסים המשפחתיים וניהולם? האמנם? מהיכן זה נלמד מכה"ת? כפי שעולה מכתבי הטענות בבירור, המחלוקות בין הצדדים במסגרת תובענה זו, נוגעות לניהולן של החברות ולשאלת מכירת נכסים בחברות וכמו כן נוגעות לשאלת חוקיות פיטוריו של התובע 2 ממשרתו כדירקטור. לא ראיתי שההחלטות שנתקבלו הושפעו משיקולים משפחתיים ואף לא נטען שכך היה. לא שוכנעתי וגם לא נטען שכך היה, שקיים טשטוש תחומים בין התחום העסקי לתחום המשפחתי וכי חלוקי דעות בתא המשפחתי הזה של האחים (אם ניתן לקרוא לו תא משפחתי לצורך הענין) הם שהביאו לקבלת ההחלטות כפי שהתקבלו. לסיכום: בפני אם כן, מערכת עובדות אשר הקנתה בידי התובעים (בני משפחה) עילת תביעה משפטית כנגד הנתבעים (אחים ובני משפחה). מערכת עובדות זו שבפני מקורה היה בסכסוך בתוך מרכיבי התא המשפחתי אמנם, ואולם הסכסוך אופיו, טיבו ומהותו לא היה אלא סכסוך עסקי טהור. אם כן, אני רואה לנכון לקבוע, כי התובענה האזרחית שבפני 'עילתה אינה בסכסוך בתוך המשפחה' ועל כן אינה בסמכותי. אני מורה על העברתה לדיון לביהמ"ש המחוזי המוסמך לכך, בתל-אביב -יפו. אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בס"ך של 1,500 ש"ח + מע"מ צמודים ונושאים ריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. סכסוך משפחתיסכסוך