להלן פסק דין סוגיית החזרת ילד מאומץ להורה הביולוגי: פסק דין 1. ביום 09/10/98 הוחזרה הקטינה ש. ילידת 12/03/94, לחיק אימה יולדתה לאחר שבמסגרת דיונים בבקשה לפי סע' 12 ג' לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א1981-, נמסרה להורים המיועדים לאמצה. בימים אלו הודיעה ב"כ המבקש כי לאחר שעיינה בחווה"ד ובתסקיר שהוגשו בענינה של הקטינה היא מסכימה לסגירת התיק (לאמור: היא חוזרת בה מן הבקשה להכרזת הקטינה בת אימוץ). הארועים שקדמו להחזרת הקטינה לאימה פורטו בהרחבה בהחלטה שניתנה ביום 05/11/98 ובמסגרת זו יצויינו רק הפרטים הנחוצים לצורך פסק הדין. 2. ההחלטה להעברת הקטינה להורים המיועדים לאימוץ (להלן: ההורים האומנים) ניתנה לאחר שחווה"ד מטעם המבקש, תסקירי פקידות הסעד וכן חווה"ד של הפסיכולוג רמי בר גיורא שמונה כמומחה ע"י ביה"מ היו חד משמעיים - כי ההורים וכל אחד מהם הינם חסרי מסוגלות הורית וכי בעתיד הנראה לעין אין כל סיכוי שהמצב ישתנה. 3. מאחר שהתרשמותי מהתנהגותה של המשיבה במהלך הדיונים לא תאמה עמדה זו, ומאחר ששוב ושוב העלה ב"כ היועה"מ את ענין מצוקתה של הקטינה בבית הילדים נעתרה הבקשה תוך שצויין בהחלטה כי בהעברת הקטינה להורים האומנים גלומה סינטזה שיש בה התחשבות מירבית בטובתם של כל הצדדים: מחד תימצא הקטינה בחיק משפחה עם דמויות אב ואם שמועמדותם לאימוץ תיבדק בה בעת, באופן שאם בסופו של דבר תוכרז בת אימוץ לא יבוזבז זמן יקר לענין זה, ומאידך - אם לא תוכרז בת אימוץ עדיין עדיפה מסגרת זו בה ניתן לשמר את הקשר בין הקטינה להוריה הביולוגיים על כל מסגרת אחרת. 4. עד מהרה התברר כי לא היה באמור בהחלטה כדי להסית את פקידת הסעד מעמדתה כי טובת הקטינה באימוצה וכי לפיכך עליה לפעול ככל יכולתה כדי לסכל כל סיכוי שהקטינה לא תוכרז בת אימוץ: כפי שלמדתי בשלב מאוחר יותר מדברי ההורים האומנים הסתירה פקידת הסעד מידיעתם את האמור בהחלטה לענין אפשרות כי הקטינה לא תוכרז בת אימוץ, אישרה שינוי שם הקטינה על ידם, מסרה להם פרטים על מצב המשיבים - בין מדוייקים יותר ובין פחות - לרבות ההיסטוריה של האם ופרטים על ילדיה האחרים, והודיעה להם כי יקויימו מפגשים בודדים עד לניתוקה המוחלט של הקטינה מהוריה הביולוגיים. בד בבד הוגשה (ישירות על ידי פקידת הסעד) "בקשה להפסקה מידית של הביקורים בין הקטינה לבין הוריה הביולוגיים" בנימוק שבביקור האחד שקויים מאז העברת הקטינה להוריה האומנים "חלה התדרדרות חמורה ביותר במצבה הנפשי ובתפקודה כתוצאה ישירה מהמפגש הנ"ל". לצורך תמיכה בעמדה זו גוייס הפסיכולוג בר גיורא שעמד על דעתו כי יש להפסיק לאלתר הביקורים, אף שגם לאחר חקירה ארוכה לא יכול היה להסביר פשר בכיה של הקטינה לאחר הביקור או לשלול את ההנחה שהוא נובע מגעגועים לאם (הנחה שאומתה ע"י האם האומנת בשלב מאוחר יותר) ואף שלא היתה מחלוקת כי "הסיבה לתגובה הקשה של הקטינה אינה טמונה בהתנהגות לא מתאימה של המשיבה בשעת הביקור" (כדברי ב"כ היועה"מ בסיכומים שהוגשו על ידה ביום 10/03/98). 5. בהעדר הסבר מניח את הדעת לעמדת עדי המבקש ונוכח התרשמותי ממצבה ההולך ומשתפר של האם ורצונה העז להרים את עצמה מהשפל אליו הגיעה ולשקם את חייה, הוריתי על מינוי מומחה נוסף מטעם ביה"מ לצורך מתן חוו"ד בענין מסוגלותם ההורית של המשיבים וכן לענין הביקורים. גם החלטה זו, לפיה מונתה ד"ר מילי מאסס כמומחית מטעם ביה"מ, נתקלה בהתנגדות ב"כ היועה"מ לממשלה. דא עקא, כבר בחווה"ד הראשונה שניתנה על ידה נמצא הד ברור להתרשמותי ממצבה של המשיבה בדיונים בביה"מ. 6. ד"ר מאסס שעשתה עבודה מקיפה ויסודית, בדקה את האופציה של אימוץ סגור הן בהתייחס לאם והן מבחינת טובתה של הילדה ומצאה שאופציה זו אינה מתאימה. לפיכך נבדקו על ידה האופציות הנותרות, לאמור: אימוץ פתוח, אומנה או החזרת הילדה לאימה, כשהאופציה המועדפת על ידה היתה החזרת הקטינה לאימה - אף כי לענין אופציה אחרונה זו צויין כי היא כרוכה בבדיקה נוספת ומעמיקה יותר. 7. משנתקבלה חווה"ד האמורה הגישה ב"כ המשיבים בקשה לחידוש הביקורים בין האם לקטינה לאלתר. רק אז הוברר כי המשפחה האומנת מתנגדת לכל מפגש וכי היא "עומדת על דעתה שאם יחוייבו להביא את הקטינה לביקור הם יביאו אותה עם חפציה ולא יהיו מוכנים לקבלה חזרה לביתם". (ר' בקשת ב"כ היועה"מ לענין עיכוב ביצוע ההחלטה לביקור - בש"א 14/98). נסיון שנעשה ע"י ביה"מ (לבקשת ב"כ היועה"מ) לברר עם ההורים האומנים אפשרות לדרך כלשהי בה תיקח גם האם חלק בחייה של הילדה נתקל בהתנגדות חד משמעית. הם הבהירו כי הובטח להם כי הילדה תאומץ על ידם וכי לא יסכימו למהלך כלשהו לבד מאימוץ סגור. (יצויין כי גם לפי דיווחה של ד"ר מאסס במכתבה לביה"מ מיום 14/06/98 נאמר לה ע"י ההורים האומנים שהובטח להם כי "עד להוצאת צו האימוץ נדרשים כמה צעדים ביורוקרטיים שיושלמו בתוך ששה חודשים מעת שהילדה תגיע לביתם"). 8. במצב דברים זה בו הועברה הקטינה לרשות הורים אומנים בלא שנבדקה התאמתם ומידת פתיחותם ומוכנותם להתמודד עם דרכי קשר אחרות, ותוך הטעייתם כאמור, צומצמו ע"י גורמי הרווחה שאמונים לדאוג לטובת הילד האפשרויות שהיו יכולות מלכתחילה לעמוד בפני ביה"מ ולא נותר לו אלא להורות על העברת הקטינה לרשות אימה ללא הכנה כלשהי וללא בדיקה מספקת של התנאים להעברה. (בפועל העברת הקטינה לאימה בוצעה בהסכמת כל הצדדים לאחר התלבטויות שמצאו ביטוי בדיונים שקויימו ולאחר שהוגשה חוו"ד נוספת של ד"ר מילי מאסס). 9. בהעדר יכולת להעניק לקטינה טיפול פסיכולוגי שיאפשר לה עיבוד והשלמה של הנתק הפתאומי מההורים האומנים והחזרה לחיק האם הביולוגית תוך כדי שהותה בבית ההורים האומנים הוסכם על דעת ב"כ המבקש לממן טיפול פסיכולוגי לאחר ההעברה, טיפול שניתן ע"י הפסיכולוגית רעיה שפירא שמונתה לצורך זה ע"י ביה"מ. 10. מאז חזרה הקטינה לרשות אימה חלפו כעשרים חודשים במהלכם קיבל ביה"מ דיווחים שוטפים על מצב האם ועל התאקלמות הקטינה בסביבה החדשה. כשהוגשה הבקשה לסגירת התיק הוזמנו תסקיר פקיד סעד וכן חוו"ד של הפסיכולוגית רעיה שפירא ושל ד"ר מילי מאסס, שאף שנדחקה (מתוקף התנגדות גורמי הרווחה) ממעמד של מלווה ומטפלת בקטינה - אימצה לחיקה את האם והבת במסירות ובהתמדה - ללא תמורה כלשהי ותוך השקעת זמן ומשאבים היא מעניקה להם תמיכה וקשר חם ומתמשך. כך הדבר גם לענין עו"ד זיוה פרי-הר שמונתה כב"כ המשיבים ע"י ביה"מ וגילתה ענין באם ובבת מעל ומעבר למתחייב מתפקידה. מה שאין כן השירות למען הילד: מלכתחילה לא סברתי שפקידת הסעד שפעלה בכל דרך כדי לכפות את עמדתה על המהלכים בתיק ולהכשיל את הקשר בין האם לבת (לרבות ע"י העברת חומר שהומצא לביה"מ ע"י ד"ר מאסס לעיונם של ההורים האומנים למרות החסיון בתיק ולמרות הפגיעה הקשה בהם) מתאימה ללוות את הקטינה לאחר העברתה לרשות האם, יחד עם זאת צויין בהחלטתי מיום 05/11/98 כי בענין זה מבוקשת עמדתה של הפסיכולוגית שפירא. ואולם אף אם מפקידת הסעד האמורה נמנע מללוות רשמית את הקטינה לאחר העברתה לאם ניתן היה לצפות שהשירות למען הילד לא יסיר חסותו מעליה. למרבה הצער התברר כי משנראה היה שנגוז הסיכוי להעברת הקטינה להורים מאמצים פג ענינו של השירות בילדה. בהקשר זה נראה לי ראוי לצטט ממאמר פרי עטו של פרופ' אהרן ברק "התסקיר וקצין המבחן למבוגרים" שהתפרסם ברבעון חברה ורווחה 2/9 (1980), עמ' 162: "קצין המבחן אינו שופט. התסקיר אינו טיוטה של פס"ד... על קצין המבחן לתת תמונה אמיתית ואמינה ללא כחל וסרק. עליו לציין את כל העובדות הרלוונטיות, תהיה השפעתם על התוצאה הסופית אשר תהיה. אסור לו להעלים עובדות, שלפי מיטב שיקולו המקצועי עשויות להשפיע - לכאן או לכאן - על העונש שיגזור בסופו של דבר השופט... על קצין המבחן להבחין ולהבדיל בדו"ח בין מימצאים, בין הערכות ובין המלצות...". הדברים במקור מתייחסים אמנם להליך פלילי ואולם הם יפים גם לענייננו. פקיד הסעד הוא בוודאי מנוסה ומיומן ובידי פקיד הסעד לחוק האימוץ הופקד נושא עדין ורגיש שהוא בבחינת דיני נפשות ומאליו מובן כי הוא מתייחס אליו בחרדת קודש, ואולם מכאן ועד הטיית ההליך בדרך לא דרך לשם השגת מטרה שתואמת את השקפתו - רב המרחק. 11. קצרה היריעה מלפרט את האמור בתסקירי הסיכום של פקידת הסעד לחוק הנוער ובחווה"ד שהוגשו - לפיכך אצטט מעט מכל אחד מהם: כפי שציינה פקידת הסעד בתסקירה מיום 16/05/00: "...התמונה המצטיירת מדיווחי כל (ההדגשה במקור - ח.ב.) הגורמים הינה של שינוי משמעותי ביותר בתפקודה של האם, שינוי שהלך והתעצם והולך ומתבסס... גב' ... השכילה לבנות לעצמה רשת בטחון של דמויות מטפלות ועיסוקים ולהעזר בה. אין ספק בדבר כי ללא אהבתה לבתה, המוטיבציה שלה לשקם את חייהן וכוחותיה הנפשיים, רשת זו לא היתה מועילה... הגננת הנוכחית של הקטינה... מדברת על ש. כילדה מקסימה, נבונה, חכמה, סקרנית ובעלת ידע... ש. מעורבת בחברת הילדים גם בשעות אחה"צ - היא הולכת לחברות וילדים מגיעים לביתם. ש. פתוחה בגן לגבי משפחתה והעובר עליה - הקשר עם האב, מעשיהם יחד, בקורה אצל סבתה וכו'. בחינת תפקודה בפועל של גב' ... במישורי החיים השונים, תיפקודה של בתה ש. והערכת כל הגורמים המטפלים מצביעים על כוחות נפש ניכרים של האם, תובנה ומוטיבציה עצומה לשיקום עצמה ומשפחתה. מרשימה מאוד יכולתה של גב' ... להפיק המקסימום מהעזרות - הן אלה המושטות לה והן אלה שהיא דואגת לגייס בשעת צורך...". הפסיכולוגית גב' שפירא ציינה בסיכום שהגישה ביום 08/05/00: "...ניכר שחשוב ל... ליצור עבור ש. הזדמנויות להתפתחות כשאר בני גילה: היא טרחה על החדר של ש. ... היא אזרה אומץ ויצרה קשרים עם אמהות מהגן לאחר שבתחילה חששה שמא יראו עליה שהיא שונה וידעו את עברה. היא... למדה... לתת לש. תחושה של הגנה והבנה ולמצוא דרך נאותה להתמודד במציאות עם הקשיים..." “...היו ל... הזדמנויות רבות להישבר ולחפש הרגעה בדרך הקלה והמוכרת - בין אם אלו הקשיים הרגשיים וההתנהגותיים שש. הציבה בפניה (בכל בוקר למעשה) בין אם אלו קשיי פרנסה (צמצומים במקום העבודה) בין אם אלו בעיות בריאות קשות, שלא מאפשרות לה לתפקד ומחייבות התערבות כירורגית, בין אם אלו קשיי היום יום בהצטברות. הפיתוי היה שם - חברה מהעבר, נרקומנית שלא הצליחה להגמל עברה לגור בשכנותה והזמינה אותה. ... שמרה מרחק ונאנחה בהקלה כאשר החברה נעלמה מהרשויות ומחייה...". מכתבה של ד"ר מילי מאסס מיום 05/05/00 (משתרע על פני 9 עמודים): "...בין ש. לבין אמה נוצרו יחסים מאוד קרובים. האם מגלה אחריות מוחלטת לגבי ש. . אין כל ספק שחייה סובבים סביב סיפוק צרכיה של ש. החל מיצירת שגרה של חיי יום-יום, ארגון הדירה תוך התייחסות מירבית לצרכיה של ש. ולרצונותיה, דרך טיפוח יחסים חברתיים של ש. - אירוח של חברים בביתה ודאגה שש. תתארח אצל חבריה... כשש. ביקשה כלב לא נחה האם עד שמצאה כלב וטרחה לנסוע לרחובות לאחר יום עבודה כדי להביא אותו. ש. מגדלת את הכלבה באהבה... האם מגלה תבונה רבה בהפעלת השיפוט שלה כשש. עדיין אינה מסוגלת לזאת... לגב' ... יכולת הסתכלות מאוד מרשימה בש. ותובנה רבה לגבי המשמעות של התנהגותה... היא מקשיבה לדבריה של ש. בתשומת לב רבה וש. מדווחת לה על כל הקורה איתה בגן ואצל חברים. ברגעים אלה מתגלה הכבוד שרוחשת האם לש. כשהיא מנסה לראות את העולם דרך עיניה... ...קשה לי לחשוב על הצלחה יותר מוכחת מזו שמפגינה גב' ... בדרך בה היא מנהלת את חייה ומגדלת את ש. ... ... גב' ... מעוררת את התפעלותי בשל הרוח הטובה בה היא מנווטת את חיי המשפחה... ...הקשר של האב עם ש. הולך ומתהדק. מדי חודש הוא מעביר לאם סכום כספי עליו סיכמו ביניהם... ש. מאוד פעילה בקיום קשר זה... אני ממליצה בכל לב לסגור את תיק האימוץ ולהחזיר את ש. לחזקתה של גב' ... ללא כל הגבלה". בנסיבות אלו הצטרפה גם ב"כ המבקש למברכים בציינה: "אנו מלאי התפעלות מהדרך הארוכה שעשתה, משיקומה המרשים, עקביותה וכוח רצונה של גב' ... ושמחים מאוד בהצלחתה..." סוף דבר - הבקשה להכרזת ש. בת אימוץ נדחית ללא כל התנגדות. בהסכמת האם ומכוח סמכותי לפי סע' 3(1) ו-(3) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך1960-, אני מורה על השמת הקטינה תחת השגחת פקיד סעד לחוק הנוער. תוקף הצו למשך שנה מהיום. קטיניםאימוץחטיפת ילדים (אמנת האג)