סדרי הדין בבית המשפט לעניני משפחה הם שונים גם בנוגע לגילוי המסמכים. בעוד בבתי המשפט האזרחיים ה"רגילים" חל פרק ט' לתקנות, הרי בבית המשפט לעניני משפחה "גילוי המסמכים" בצירוף העתקים צילומיים של המסמכים צריכים להיות מצורפים לכתבי הטענות. להלן החלטה בנושא גילוי מסמכים בבית המשפט לענייני משפחה: החלטה 1. בעקבות החלטתי מיום 2.8.98 (עמי 10-12) הגיש ב"כ התובעות בתאריך 10.9.98 בקשה בכתב לקביעת קדם משפט עקב אי-קבלת המסמכים הדרושים להכנת טיעוני התובעות. בהעדר סיכומי, טוען ב"כ התובעות, הוא אינו יכול לקיים את החלטת בית המשפט מום 12.1.98 ולייצג את מרשותיו נאמנה. 2. בתאריך 24.9.98 הוגשה תגובה בכתב של ב"כ הנתבע ובה נטען כי ב"כ התובעות גורם לעיכוב ולהשהייה של הליכי המשפט, כי הוא פועל בחוסר תום-לב וכי יש במעשיו משום זילות בית המשפט. ב"כ הנתבע טוענת עוד כי בבית המשפט לענייני משפחה לא קיימת חובת גילוי מסמכים. עוד נטען כי כל המסמכים הרלבנטים הועברו ולכן יש לדחות את הבקשה, להעלות את שיעור המזונות הזמניים ולחייב בהוצאות משפט . 3. נראה כי נפלה טעות מלפני ב"כ הנתבע. אמנם תקנה 258ט (ד) קובעת כי "הוראות פרק ט' (לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד1984-) בענין גילוי מסמכים לא יחולו על תובענות בעניני משפחה". ברם, יש לקרוא הוראה זו בחוק המסגרת הכוללת של תקנה 258 ט' שכותרת השוליים שלה "גילוי מסמכים מוקדם". וזהו לשונה המלא של התקנה:"258 ט'. (א) לכתב טענות יצרף בעל דין רשימת מסמכים שעליה נסמך כתב הטענות, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו. (ב) מסמך כאמור בתקנת משנה (א) המצוי ברשותו של מגיש כתב הטענות, יצורף העתק או תצלום שלו לכתב הטענות, ואם אין הוא מצוי ברשותו, יציין בתצהיר המאמת את כתב הטענות בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי. (ג) לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת משנה (ב), תחול תקנה 114 א. (ד) הוראות פרק ט' בענין גילוי מסמכים לא יחולו על תובענות בעניני משפחה". 4. במילים אחרות, סדרי הדין בבית המשפט לעניני משפחה הם שונים גם בנוגע לגילוי המסמכים. בעוד בבתי המשפט האזרחיים ה"רגילים" חל פרק ט' לתקנות, הרי בבית המשפט לעניני משפחה "גילוי המסמכים" בצירוף העתקים צילומיים של המסמכים צריכים להיות מצורפים לכתבי הטענות. אם בעל דין לא ממלא אחר הוצאה וו חלה עליו תקנה 114 א', שמוחלת באופן ספציפי בבית משפט וה למרות אי-תחולת התקנות הכלליות האחרות בענין גילוי המסמכים. וזה לשון תקנה 114 א', שכותרת השוליים שלה היא "תנאים לקבלת ראיה": "בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לענינים אחרים". בית משפט לעניני משפחה בחיפה ת.מ.ש. 13230/9704/10/98 5. התקנות אינן נותנות תשובה מה בגורל מסמך שלא צורף לכתבי הטענות על ידי בעל דין , ושבעל הדין האחר זקוק לו או מבקש להשיגו לצורך הצגתו בבית המשפט. פסק דינו של כב' השופט ח. פורת בענין ניר (בר"ע (ת"א) 65/96, תקדין-מחוזי 96 (3), 3516), שעליו נסמכת ב"כ הנתבע, אינו תומך בטענותיה, אבל בהחלט ניתן ללמוד ממנו כי מידת מעורבותו של השופט בבית המשפט לעניני משפחה גבוהה יותר ממעורבותו של שופט אזרחי "רגיל" וכי צריך הוא למנוע מן הצדדים מלהתחמק מגילוי ראיות. 6. מכל האמור לעיל מתקבלת הבקשה ונקבע קדם משפט ליום 11.11.98 בשעה 08:30 בו אדון מחדש בהסדר הדיוני שהושג ואשקול לבטלו. כן מוצא אני לנכון לשריין מועד לשמיעת הוכחות של שני הצדדים בשתי התובענות התלויות ועומדות, ביום 23.3.99 בשעה 11:30. גילוי מסמכיםמסמכיםבית המשפט לענייני משפחה