הסדר כובל

להלן סקירה משפטית מקיפה בנושא "הסדר כובל":

סעיף 2 לחוק ההגבלים העסקיים מגדיר הסדר כובל. ההגדרה הבסיסית של "הסדר כובל" נקבעה בסעיף 2(א) לחוק ההגבלים העסקיים:

"הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר."

מהו היסוד הנפשי בעבירת הסדר כובל ?

לצורך קיומו של הסדר כובל צריכים להתקיים היסודות המצטברים הבאים:

  1.      "הסדר".
  2.      בין בני אדם המנהלים עסקים.
  3.      הטלת הגבלה על לפחות אחד הצדדים להסדר.
  4.      הטלת ההגבלה נעשית באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בין הצד המוגבל לבין אנשים או גופים אחרים.



(1) "הסדר"
סעיף 1 לחוק ההגבלים העסקיים מגדיר את המונח "הסדר" - "בין במפורש ובין מכללא, בין בכתב ובין בעל פה או בהתנהגות, בין אם הוא מחייב על פי דין ובין אם לאו."
ההגדרה בחוק הינה רחבה מאוד, והיא נועדה "ללכוד" כל סוג של הסכמה וכל דרך שצדדים להסדר מגיעים להסכמה שכזו. פרשנות רחבה של מונח זה עולה בקנה אחד עם תכליתם העיקרית של דיני ההגבלים העסקיים, אשר מטרתם בראש ובראשונה להבטיח תחרות חופשית במשק אשר תורמת להקצאה יעילה של המשאבים במשק, ומסייעת בקידום אינטרס הציבור ליהנות ממוצרים באיכות טובה יותר ובמחירים נמוכים יותר.


(2) בני אדם המנהלים עסקים
נקבע כי הפרשנות הראויה ליסוד זה הינה פרשנות רחבה, לפיה אין צורך בזהות בין תחום העיסוק העיקרי של העסק לבין התחום שהוא הנושא לכבילה בין הצדדים. מטרת ההגדרה הינה להבחין בין גופים עסקיים לבין גופים שאינם עסקיים, כגון אנשים פרטיים או גופים צרכניים.


(3) הטלת הגבלה על לפחות אחד הצדדים להסדר
נקבע כי הגבלה העולה כדי הסדר כובל, היא "הגבלה המצמצמת את חופש הפעולה הנתון למי שמנהל את העסקים... זאת, בין אם כתוצאה מההגבלה נאסר עליו לעשות דבר מה...ובין אם ההגבלה מחייבת אותו לפעול רק באופן מסוים (לדוגמה, למכור את מוצריו רק במחיר מוסכם כלשהו).

(4) באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים
נקבע בפסיקה כי המבחן הוא מבחן פונקציונאלי, הבא לבחון את השלכותיו של ההסדר הכובל על התחרות ומידת פגיעתו בה. עוד נקבע, כי די להוכיח כי בהסדר טמון פוטנציאל לפגוע בתחרות, ואין צורך להוכיח פגיעה בפועל בתחרות (פרשת בורוביץ, שם).

מן האמור עולה, כי האיסור הקבוע בסעיף 2(א) לחוק אינו איסור "תוצאתי" כי אם איסור "התנהגותי" מסוג מיוחד.

"נראה, אפוא שעבירת ההסדר הכובל היא עבירה התנהגותית מסוג מיוחד; מחד, אין שכלולה מותנה בכך שהיא תגרום בפועל לפגיעה בתחרות, ומאידך, נדרשת בה התנהגות העלולה לגרום בהסתברות מסוימת לתוצאה של פגיעה בתחרות." (שם, שם)


החזקות בסעיף 2(ב) לחוק ההגבלים העסקיים
כחלק מהגדרת המונח "הסדר כובל", קובע סעיף 2(ב) לחוק כי הסדרים הכוללים הגבלות בנושאים מסוימים, ייחשבו כהסדרים כובלים:

"(ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) יראו כהסדר כובל הסדר שבו הכבילה נוגעת לאחד העניינים הבאים:
(1) המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם;
(2) הריווח שיופק;
(3) חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו;
(4) כמות הנכסים או השירותים שבעסק, איכותם או סוגם."

נקבע בפסיקה כי הוראת סעיף 2(ב) לחוק קובעת מבחן צורני, לפיו הסדר באחד הנושאים המנויים בו חזקה עליו כי הוא פוגע בתחרות. לשון אחר: הטוען להסדר כובל


לסיכום
בבואנו לפרש ולהגדיר מהו הסדר כובל האסור על-פי חוק ההגבלים העסקיים, עלינו לתת דעתנו לכך שהגדרת המונח הסדר כובל בחוק רחבה היא, והפרשנות צריכה להיות כזו אשר תוביל להחלת החוק במידה הראויה.


על-מנת להימנע מלהפוך הסדרים עסקיים מקובלים ורצויים להסדרים אסורים, ואת הצדדים להסדרים אלה לעבריינים או מעוולים, נקבע בפסיקה כי יש לפרש את חוק ההגבלים העסקיים בכלל, ואת סעיף 2 בפרט, על-פי פרשנות תכליתית. פרשנות מעין זו, תאפשר לתחום את תחולתן של החזקות החלוטות, המנויות בסעיף 2(ב) לחוק, אך ורק על הסדרים כובלים הפוגעים בתחרות באופן ברור וחד משמעי.


המסלול הפלילי

סעיף 47 לחוק ההגבלים העסקיים קובע, בין היתר, כי מי שהיה צד להסדר כובל בלא שקיבל אישור או פטור, כאמור לעיל, עבר עבירה.


המסלול המנהלי
א.     סעיף 14 לחוק ההגבלים העסקיים מאפשר לצדדים להגיש בקשה לממונה לצורך השגת פטור מהחובה לקבלת אישור בית הדין לביצוע הסדר כובל. סעיף 15 לחוק מאפשר לערור על החלטת הממונה.
ב.     סעיף 15א לחוק ההגבלים העסקיים מעניק סמכות לממונה לקבוע כללים לסוגי הסדרים כובלים, אשר צדדים להם יהיו פטורים מקבלת אישור בית הדין, כפי שאף נעשה בפועל. כללים שכאלה הותקנו החל משנת 2001, ולכן הם אינם רלוונטיים לעניינו.


המסלול האזרחי
א.     סעיף 7 לחוק ההגבלים העסקיים קובע, כי מי שמעוניין לעשות הסדר כובל יגיש לבית הדין בקשה לאישור ההסדר הכובל.
ב.     סעיף 50 לחוק ההגבלים העסקיים הקובע כי דין מעשה ומחדל בניגוד להוראות חוק זה, דינם כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין").
מסלול זה הוא הרלוונטי לעניינו, ולכן אקדיש מספר מילים לניתוחו.

סעיף 50 לחוק ההגבלים העסקיים מגדיר את המסגרת המשפטית באמצעותה יכול אדם או גוף פרטי לתבוע אדם או גוף פרטי אחר, בגין הפרתו של סעיף 4 לחוק ההגבלים העסקיים, וזו לשונו:

"דין מעשה ומחדל בניגוד להוראות חוק זה, כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]."

חוק ההגבלים העסקיים אינו מגדיר מי הוא אותו אדם הזכאי לתבוע בגין הפרה של הוראות החוק, ולצורך הגדרת היריבות בין הצדדים המקימה עילת תביעה עלינו לפנות לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. לצורך הדיון בסוגיה זו, עלינו להגדיר תחילה מהו הסדר כובל לצורך הפרתו של סעיף 4 לחוק ההגבלים העסקיים.





רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון